אנשים עומדים בתחנת רכבת, מזוודות, תיקים וארנקים. עומדים ספונים, מסוגרים בשקט, מה יקרה איתם, ומה עם אחרים?
רוח בשערם, במעילם, בצעיפם, רוח מביאה בשורות וחשקים. אנשים עומדים בתחנת רכבת, והחיים, כן החיים, הם ממשיכים.
תמונה שלנו מחייכים, נמצאת עוד בארנק. חיוך קפא, עברו שנים, איך את, ומה איתך עכשיו?
חיי שלי, כמו תחנת רכבת, שקט, ספון ומסוגר. תראי, הרוח משתוללת, אולי תבוא סופה מחר.
סופה שמעיפה את כל מה שבדרך, חוטפת מטריות וכובעים חיי שלי, כמו אותה רכבת מה את חושבת? הם גם ממשיכים.
תמונה שלנו מחייכים, נמצאת עוד בארנק. חיוך קפא, עברו שנים, איך את? ומה איתך עכשיו?
כל הזכויות על השיר והאיור שמורות לשרון בלודוברובסקי |
Dolce Vita
בתגובה על אז הוא עף
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לומפומפיר (-:
אכן מציאות כהוויתה...היו שנים בהם שעשעתי את עצמי במחשבה שאני חלק מאיזה צילום של סרט קוסמי שכזה, אז זה נכתב.
שבוע טוב...שרון
שרון,
אחד היותר טובים שלך לטעמי.
אהבתי את השונות במהירות בה עדשת המצלמה הוירטואלית נעה בתוך שירך,
את הניגודיות הזו שבין עמידה במקום לתנועה מהירה.
האנשים עומדים, החיים זורמים. החיוך קפא, השנים עברו.
מציאות כהווייתה.
תודה תודה שקל! שמחה שהקצב הדוהר הגיע לאזנייך...
עשית לי את הבוקר (-:
חיי שלי, כמו תחנת רכבת,
שקט, ספון ומסוגר.
תראי, הרוח משתוללת,
אולי תבוא סופה מחר.
סופה שמעיפה את כל מה שבדרך,
חוטפת מטריות וכובעים
חיי שלי, כמו אותה רכבת
מה את חושבת? הם גם ממשיכים.
יופי של שיר שרוניני...
חזק,עם משקל כזה שנותן לו קצב יפה שדוהר...
כמו החיים שממשיכים...
מקסים מותק!
תודה צבי, שמחה שמצא חן בעינך (-:
נסיעה ברכבת היא באמת מיקרוקוסמוס לעיתים....
החיים הם כמו רכבת - עוברים חולפים - אבל בכל תחנה אנחנו משאירים משהו, אבל גם לוקחים דברים חדשים
שרוני , כתבת כל כך יפה *
כך אמרו החזאים ....(-:
תודה גם לך, שרון
מוטב סופה מאשר סתם רוח.
אולי היא תבוא מחר....
תודה לך.
כן...יש ברוח חיים ותנועה והתחדשות ותשוקה..
לעומת הימים הצהובים המאובקים האלה שהכל עומד בהם, אנרגיה תקועה...
תודה מרוה יקרה, שמחה שבאת לבקר.
רוח מביאה בשורות וחשקים...כנראה בגלל זה אני אוהבת את הרוח...התנועה.
דווקא היום, אני עסוק בלנער את האבק מהרבה שאלות. חלק מהן הקפדתי לא לשאול שנים רבות וארוכות (מדי?).
האם האנשים שאנחנו נזכרים בהם, נזכרים גם בנו, ממרחק הזמן והחיים?...
ואולי יש שאלות שמוטב להן להשאר כך..
תודה גדעון על כל המילים הטובות,
לגבי ה"רק", חשבתי על העניין וניסיתי אופציות ולדעתי זה קצת שובר את הקצב (במיוחד עם הלחן)
אבל תודה על ההערה (-: שרון
ענוג, רגיש, מלווה בהומור מריר,נבון ונוגה משהו.
אצל הכושים בארה"ב - הנסיעה ברכבת משולה לדרך החיים..
גם האיור - יופי !
(רק שבשורה הזאת -
והחיים, כן החיים, רק ממשיכים.
הייתי מוותר על המילה "רק")
אז הנה, המילים זה בדיוק (אם לא יותר) מכוכב (-:
תודה, שרון
תודה רבה ארטיום, נעים לשמוע שזה נוגע....החוץ והפנים.
הרישום מקסים
חבל שאי אפשר לככב רק אותו לבד
מגיע לו
זה כה יפה ושלם
החוץ והפנים
נוגע לי מאד
בימים האלה
תמונה שלנו מחייכים,
נמצאת עוד בארנק. חיוך קפא, עברו שנים, איך את? ומה איתך עכשיו? חיי שלי, כמו אותה רכבת מה את חושבת? הם גם ממשיכים.