הללויהההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אנחנו בחופש.
הגדול אצל משפחה ביישוב אליפז ליד אילת (רצה לראות איך נראה סקנדינבי/שוודי מצוי בלי לצאת את גבולות הארץ) כן כן יש לנו משפחה בחו"ל הארץ.
הבינונית אצל הוריי מתאמנת בלנצל את חוסר האונים של הסבתים בכל הנוגע לאמירת "לא" כך שהיא משיגה בערך הכל לרבות: הצגות, פרימיירות, פאסט פוד, סלאו פוד משובח של אבי, מתנות, ג'אגטים ועוד.
ואנו נותרנו רווקים + תינוקת.
נשמע אידיאלי ואכן זה מסתכם בעיקר בישיבה על הריצפה, קצת סיבובי סביבונים ושירים מחזוריים כ"יש לי גלידה הכי טובה" וסיבוב גלגלי עגלות של בובות....מדוע? כי יש לי בת טכנית לגמרי. היא מתה על עגלות עם בובות רק לא ממניעים שכיחים.
כאשר היא רואה עגלה כזו, היא תופסת ת'בובה ועושה לה לאסות כאלו תוך שהיא אוחזת בשיערותיה וכשהיא עפה לרדיוס העולה על שלושה מטרים, אז מגיע רגע העדנה, היא הופכת את העגלה ומתחילה לחקור את תנועת הגלגלים ועושה לה משהו הנראה כטיפול עשרת אלפים לעגלות בובות.
כזו היא הסופגניה הנפלאה והנבונה שלי.
אז זהו אה? רווקים, שלווה פענן, לאאאאאאאאאאאאאא!!!!
מזה שלושה לילות מתעוררת הקטנה עם צרחת שבר, יש המכנים זאת ביעותי לילה ואכן צודקים.
אין דבר מבעית יותר מלהתעורר לצרחה בשלוש לפנות בוקר, אתה מנסה להרים ת'ראש, ניתקע באחורי המיטה, אהוץ' ואז מתוך חוסר קורדינציה שמתלווה להתעוררות מבועתת אתה בועט ככה בבן הזוג שלך שמתיישב בבהלה במיטה תוך שהוא מגמגם משהו מעוותת כ "מה קרה, מה קרה?".
ואז אתה מדעדע לחדר של הקטנה, נתקע בדרך בכיסא המנוול הזה ששכחת להחזיר למקום לאחר שהחלפת מנורה ומגלה שהבוקר מבחינתך כבר עלה על חדרה של הקטנה.
היא מחכה לך ואת הצרחות מחליפה שיחה קולחת שלה שמטרתה לדובב אותך לשתף פעולה עם האוייב והאוייב קר ואכזר והוא יודע ללחוץ לך על כל הכפתורים הנכונים: "מה זה? ....מה זה?" אין סופיים כאלו המלווים בהצבעה ונשמעים קצת כמו מרוקאית "אה ז'י?"
ואתה ככה מגרד את הקורים ונסחף לשיחה שנשבעת שלא תסחף אליה, כי אתה חלש אופי בפני הפנים המתוקות הללו, התחמניות והשובביות ואתה גם נורא גאה שיש לך בת גאונה שמתעניינת בכל....רק חבל שבשעות לא מקובלות עליך.
ואם לא די בלילות הלבנים אזי מסתבר שמישהו מעבר קו הטלפון מתגעגע אליך וכמו שכולנו יודעים, הגעגועים מגיעים בדרך כלל בין השעות תשע בערב לארבע לפנות בוקר...
כך שאתמול כאשר הטלפון צילצל ובתי בת השמונה אמרה לי: "אמא תקריאי לי סיפור" למי היה כוח ללכת לבחור ספרות משובחת לילדים, שלפתי ספר דראק וקראתי לה כך:
"...אחר כך כולם שיחקו משחקים: לתקוע זנב לחזיר בעיניים עצומות, לזרוק תפוחים רקובים על הראש של אוסקר, ועוד כל מיני משחקים מגעילים...".
היא צחקה מעברו השני של הקו ולבסוף לא איכזבה ואמרה לי:"לילה טוב אמא, אוהבת אותך".
פשששש מזל שהיא בשלב שמילים גסות עדיין מצחיקות וגורמות לה להרדם, יום יבוא ומילים כאלו יגרמו לאפקט הפוך ואז כנראה לא אני אהיה זאת שתקריא לה סיפורים לפני השינה...אבל בינתיים.
וכך נגמר לו עוד יום של חופש משני שליש מכייפים אך מגועגעים.....השעה היתה רק חצות, הלילה עוד טרם החל אך על פי הקיטורים שבחדר הקטנה התנאים החלו להבשיל.
אךךךךךךךךךךךך חופשששששששששששששש.
רצהההההההההההההההההההההההה (כמו שטסה שר)
ביייייייייייייייייי |
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מצויין
אני כולי מאחוריך....לך על זה!!!!
לך זקוף והתייצב מול התופת
נראה מה היא תגיד?:)))))
נעים מאוד
גלית
חחחחחחחחחחחחחחחח
יומרני אחד
הגעת לבלוג של פולניה, איזה הנאה, זו עבודה שחורה ומישהו צריך לעשות אותה:)))))
סתם סתם סתם.
אני פולנייה מזוייפת, המשפחה שלי לא מכירה בי עוד.
לא יכולת להציג את הבעיה בצורה מדהימה יותר. בזאת אני מתחייב להציג היום את דברייך לאשתי, כולי תקווה שכעת היא תבין מדוע אני דוחה את הקץ כמה שאפשר..
זה מה שקורה אחרי כמה דקות של הנאה.... משלמים עם ריבית חודשים אח"כ :-)
חחחחחחחחחחחחחחחחחחח אוי אוי אתה הורגת אותי
כמו חטיפת ילדי תימן....אבל בנגטיב.
הרמאים השתלטו דני גם על רמב"ם אמרו לי ששלי אורגינל, אבל שני הורים אורגינלים שכמותנו אחי התאום, מה לעשות הגנטיקה עוברת גם לדור הבא.
הם דמונים לחלוטין הקטנים הללו אבל מי אנחנו לרגליהם??????????????
סוף שבוע משובח לך חבר
גלית
כאשר היא רואה עגלה כזו, היא תופסת ת'בובה ועושה לה לאסות כאלו תוך שהיא אוחזת בשיערותיה וכשהיא עפה לרדיוס העולה על שלושה מטרים, אז מגיע רגע העדנה, היא הופכת את העגלה ומתחילה לחקור את תנועת הגלגלים ועושה לה משהו הנראה כטיפול עשרת אלפים לעגלות בובות.
כזו היא הסופגניה הנפלאה והנבונה שלי.
ואללה גליתי...לא תאמיני...
גם שלי!
והחוצפנים הרמאים שם ביולדות באיכילוב,אמרו לי ששלי אורגינל...
איך את מסבירה את זה...זה כמו חטיפת ילדי תימן...
"עושה לה לאסות כאילו שהיא אוחזת בשערותיה וכשהיא עפה לרדיוס העולה על שלושה מטרים...."
באינסטיניקט ישר חיפשתי לאן לקפוץ, כדי לתפוס את הבובה שלא תפגיז איזו ואזה...שתתנפץ על ראשה של הקטנה...
לפעמים הם ממש נראים ומתפקדים כמו מכונות הרס קטנות ודמוניות אך שובות לב...
ילדים...לך תבין אותם,עד שלא תהיה במקומם לא תדע((:
כתיבה מעולה,משובחת,שנונה ומצחיקה עד כאב לב(:
*
קצת מידת הרחמים רם לעדה כל כך מוכת גורל כשלי - הפולניה.
קצת הנחה לאנחה הפולנית שלי.
באמת יש לי חיים דבש, כל היום דבש ובלילה דבש מלכות עם לוז'רי פרחוניות מפולניה
תמיד ידעתי שהחיים שלך דבש, מבלה כל היום ומשחקת תפקידים בלילה...
אוך החיים היפים (אנחה פולנית ברקע)
בטח בטח מחמאה
מה חשבת שאני עצמי מקומית?
גם אני מאיזו שהיא גלקסיה אחרת.
חוצן אה.... אני בוחר להחליט שהתכוונת (באיזהשהו אופן) למחמאה
אתה...אתה....אתה מעתיקן בעצמך
ו.....כן נו, אנחנו חיים חיים מקבילים, אני פשוט חיה בחו"ל (חוץ ל(כדור)ארץ) אתה מקומי כזה, יליד, בעצם אתה חוצן בעצמך
זהו.
חחחחחחחח בואנה איזה מעתיקנית את!!!
אצלנו גם רווקים, וגם קווי הטלפון מנותקים :))
ואני מת על הסיפורים האלה שלך, מ'כפת לי שזה עולה לך במכות בראש וברגליים
כזה חג בדיוק גם לך אילן.
תודה תודה תודה.
יקירתי חופשה נעימה ומקסימה חג אורים שמח !
רגע, זו היתה שאלה?
לא, לא רציתי חופש
אני?
לא!!!
....בדיוק כמוני. חיחיחיח
אוי כמה שאני אינפנטילית רמי, וזה רק הולך ומחמיר משנה לשנה.
מתנצל , אבל לא צופה בריאליטים שבקופסת הפח..
לבטח לא בגרוייסה זבל..
אין מה לעשות..
החיים הם הריאליטי..
והמציאות כידוע עולה על כל דמיון..
שמחה שנהנית להכנס לחיי הראליסטיים כל כך.
ככה נראה הגרוייסה אח אמיתי, לא חלטורה בטלויזיה.
ריאלטי במיטבו....