תוך כך מפספסים את האינטרסים הכלכליים העצומים אשר עומדים ברקע להחלטתו. ידוע כי סל התרופות הוא זירת מאבק בה בוחשים בעלי אינטרסים כלכליים ובעיקר קופות החולים וחברות התרופות אשר פועלים באמצעות לוביסטים בתשלום כדי לקבל גישה למקבלי ההחלטות במשרד הבריאות ובוועדת סל התרופות. על כך העיד בעבר גם יואל ליפשיץ, סמנכ"ל משרד הבריאות דאז, אשר טען כי "הוא לא בטוח שהמגע האינטנסיווי עם הלוביסטים לא משפיע על חברי וועדת סל התרופות בצורה עקיפה". תחום רפואת השיניים בישראל לא נופל מתחומים אחרים בכל הנוגע להיותו נתון למאבקים כלכליים. מצד אחד, עומדות קופות החולים, אשר יש להן אינטרס ברור למשוך קהל תוך קבלת מימון מהמדינה. מהצד השני, עומדים רופאי השיניים הפרטיים אשר חרדים לבריחת לקוחות וטוענים כי השירותים שיינתנו על ידי קופות החולים יהיו זולים אך ברמה נמוכה. אלה מתכתשים עם אלה תוך גיוס נימוקים שונים לצידם, בד"כ נימוקים של מגזר ציבורי מול מגזר פרטי, שוק חופשי מול התערבות המדינה. אלא שמעבר לקופות החולים ורפואת השיניים הפרטית, ישנה אפשרות כי קיימים גורמים כלכליים נוספים, או לפחות "צללים", אשר דחפו את ליצמן לבצע את המהלך שביצע ובצורה "החלטוריסטית" והמקוממת בה ביצע אותו. איפה הכל התחיל? אילן בן-דב, "הפרטנר" אילן בן דב, אשר רכש בשנה האחרונה את חברת פרטנר ובבעלותו מספר רב של חברות ומיזמים נוספים, הוא גם במקרה בעל החברה הפילנטרופית "דרך הלוטוס" אשר הקימה בשנה האחרונה 13 מרכזים של מרפאות שיניים לטיפול בילדים של משפחות מעוטות יכולת. באוגוסט האחרון הוא חנך את המרכז ה-13 ביפו והזמין אליו חברים רבים, וביניהם, ניחשתם נכון, יעקב ליצמן. בנוסף, קיים שיתוף פעולה בנושא זה בין "דרך הלוטוס" לבין החברה "חב"ד כולל" בצפת ובמגדל העמק. (ראוי לשים לב גם לכך שחב"ד לא מייצגים את חסידות גור אליה משתייך יעקב ליצמן). בספטמבר האחרון, ליצמן ובן דב נפגשים שוב. הפעם במסגרת כנס בפקולטה לרפואת שיניים בירושלים שכותרתו "מפעלי ההתנדבות לפתרון מצוקת טיפולי שיניים לאוכלוסיות מיוחדות". הכל נשאר מעורפל, אך ליצמן מפזר רמזים לגבי מפעיל הפרוייקט בזמן שהעיתונים הכלכליים עסקו במאבק האינטרסים בין קופות החולים לרפואת השיניים הפרטית ולחברות התרופות (אשר נכנסו לתמונה מאחר והן עלולות להיפגע כתוצאה מהוצאת תרופות מהסל), יתכן שבכלל היה מעורב כאן גורם שלישי? לאורך התקופה שבה פעל ליצמן כדי להשיג מימון לפרוייקט שלו הוא נשאל מספר פעמים לגבי אופן מימון הפרוייקט ולגבי זהות הפעלתו. לעיתים הוא הציג תשובה מתחמקת כמו "לא צריך לדבר עכשיו על זה" ולעיתים הוא דווקא פיזר רמזים עבים כי לאו דווקא קופות החולים הן אלה שיופנה אליהן הכסף : "פנינו לקופות החולים ואולי נפנה גם לעוד גורמים. לא צריך לדבר עכשיו על זה." (ישנן התבטאויות זהות בכלי תקשורת אחרים קודם לכן). אבל בכל זאת הוא העלה מחירים לאחר הכרזתו של ליצמן על רצונו להכליל את טיפולי השיניים בסל הבריאות הממלכתי, הוא עשה דווקא את הצעד ההפוך. ביולי האחרון הוא אישר לקופת חולים כללית, המבטחת 53% מאזרחי המדינה, להעניק כיסוי ביטוחי לרפואת שיניים שייכלל רק בביטוח הפלטינום שלה - ביטוח יקר יותר מהביטוח המשלים. בנוסף, ליצמן אישר לייקר את הביטוח הזה ב-2.5 שקל נוספים. במקביל צריך לזכור שעדיין לא הושג מימון נוסף של 170 מיליון שקל ולליצמן עד לרגע זה אין תשובה בנוגע לאופן מימון סכום זה. דבר אחד כן ברור: אם כבר לוקחים באופן חריג כסף מסל התרופות, היה ראוי להציג לממשלה מסמך ובו תוכנית מפורטת אודות אופן המימון, יעדי המימון, טיב הטיפולים שיוענקו וזהות השותפים לאותו פרויקט. בהיעדר תוכנית ברורה וגלויה ולאור העובדה שהיא אושרה באמצעות שיחות טלפון חשאיות ובשעת לילה מאוחרת, עולה החשד כי אכן בוצע כאן מחטף. השאלה היא לא רק מאין הכסף בא, אלא גם לאן הוא הולך. עד שראיתי את הכתבה הבאה אשר פורסמה לפני מספר שעות בגלובס: אילן בן דב: "אנדב את מרפאות השיניים שלי ליוזמת ליצמן" "לדבריו, הוא מוכן להעמיד את רשת המרפאות שלו לרשות היוזמה של ליצמן, וציין כי המחירים בה נמוכים בהרבה מאלה של קופות החולים. אין זו תמיכתו הפומבית הראשונה של בן דב ביוזמת ליצמן. לפני כשלושה חודשים אמר בשיחה עם "גלובס": "אם הייתי צריך לבחור בין טיפול ב-50 חולי סרטן לבין טיפולי שיניים עבור מאות אלפי ילדים, אז זו החלטה מאוד קשה - אבל הייתי בוחר בילדים." ליצמן, שיני הבינה שלנו אולי לא לבנות, אך הן עדיין מתפקדות. |