עשרת אלפים בני אדם עובדים במטה גוגל במאונטן ויו שבקליפורניה. בכל יום קצת לפני שתיים עשרה מתמלאת הקפיטריה הראשית במאות מהנדסים. רגע אחרי ששמו את הילד בגן הילדים היוקרתי שממוקם במטה החברה, שיחקו כדורעף במגרש המקומי, קיבלו מסאז' או אפיל והתפנו לעבודה, העובדים מתפנים לשלל מטבחי גורמי שממוקמים במבואה הראשית.

מגרש הכדורעף. בדרך כלל קליפורניה שמשית יותר 

חניית האופניים. מעודדים את העובדים לשמור על סביבה ירוקה 

אבל אם נעזוב בצד את ההטבות המפליגות לעובדים (שגם כך קוצצו לאחרונה בשל המיתון), מעניין להסתכל על עסקי הליבה של גוגל. אתמול פירסמתי בקפטן אינטרנט שלהארץ כתבה נרחבת על מאחורי הקלעים של גוגל. מי שמעוניין, מוזמן לקרוא אותה כאן: http://bit.ly/6DmEX4.

הכתבה התבססה במידה רבה על ספרו של העיתונאי האמריקאי קן אלטה, Googled, שקיבל אישור מיוחד ונדיר לראיין את אנשי החברה. אתמול לאחר ביקור קצר במטה החברה' החלטתי להביא קצת מהדיונים הפנימיים בתוך גוגל שמוצגים בספר וכן להסביר כיצד נולדו הרעיונות למוצרים השונים.

איך הכל התחיל

11 שנים אחרי שפרצה, כולנו מכירים את גוגל. בעוד את הפוסט הזה אני מפרסם באמצעות הדפדפן כרום, התמונות שמובאות כאן נשלחו מטלפון הסלולרי שלי באמצעות מערכת הדואר האלקטרוני ג'ימייל ונערכו במערכת פיקסה, המוצר הבסיסי והמוכר ביותר של גוגל נותר מנוע החיפוש שלה.

מנוע החיפוש, שפיתחו שני סטודנטים מאוניברסיטת סטנפורד, לארי פייג' וסרגיי ברין, אחראי למהפכה בתחום ארגון הנתונים ברשת. זה לא היה המוצר הראשון בתחום, אבל בעוד מנועי החיפוש הראשונים סרקו חלקים קטנים של הרשת והציעו לחברות מסחריות לקדם תוצאות בתמורה לתשלום, הרי שגוגל הציגה לעולם מנוע חיפוש "אובייקטיווי". כזה,שמבוסס על אלגוריתם מחשב ולא על שיקול דעת אנושי. ענקית החיפוש סידרה את התוצאות בהתאם למידת ההקלקה עליהן ומספר הקישורים שהובילו לעמוד. לאחר מכן הוכנסה לנוסחה, המוכרת בתור "מדד פייג'" (על שם לארי פייג'), גם מידת האמינות של האתר המפרסם.

ההחלטה של גוגל להתחשב בדעת ההמון נחשבה למהפכנית. "הלקוחות או המשתמשים שלך תמיד צודקים. המטרה שלך היא לבנות מערכת שבה הם יתמצאו בצורה טבעית", הסביר פייג' בראיון לספר.

ברין בביקור בוועידת הנשיא בירושלים. מפקח על ההטבות לעובדים 

גוגל התחילה לצבור תאוצה, אבל לא הצליחה לפתח מודל עסקי. לבסוף נמצאו שני כלים - AdWords ו- AdSense שעיקרם הצגת פרסומות מבוססות טקסט. בעוד התוצאות הממומנות של  AdWords מתפרסמות סמוך לתוצאות החיפוש של גוגל, AdSense שפועל במתכונת דומה מאפשר לבעלי אתרים או לבלוגרים לשלב מודעות גוגל בעמודי האינטרנט שלהם. האתרים מספקים את הפלטפורמה והתוכן, גוגל מגייסת את המפרסמים, ובסופו של התהליך גוגל ובעלי האתר מתחלקים בהכנסות. לצורך קידום הפרויקט נזקק סרגיי ברין לאישור של המנכ"ל אריק שמידט.

הדיאלוג שקיימו השניים וסיפור הקמתו של המיזם מובא במדויק בספרו של אלטה:

"כמה אתה צריך", שאל שמידט.

ברין: "אני צריך מיליון דולר".

שמידט: "אין לנו מיליון דולר!".

ברין: "ברור שיש לנו".

שמידט הקציב למיזם כמה מאות אלפי דולרים, אך ברין המשיך לקדם את הפרויקט בלאמגבלות תקציביות. כמה שבועות לאחר מכן, התעניין שמידט בעלויות הסופיות.

"מיליון וחצי דולר", השיב ברין לתשובת המנכ"ל.

"אבל סרגיי, אמרת מיליון!", הסתייג שמידט.

"לא. אתה לא הגדרת לי סכום מדויק", ענה ברין.

אבל במקום לכעוס או לבטל את המיזם, שמידט בחר לשתף פעולה עם האיש שהמציא את גוגל. "היה לו רעיון. הוא מצא דרך ליישם אותו. הוא הבין מי מתנגד לכך – שזה הייתי אני, אבל בדרך חברית. הוא סיפר לי על זה, כי הוא רצה את התמיכה שלי. והוא התעלם מההנחיות שלי. כתוצאה מזה הוא בנה עסק שמכניס מאות מיליוני דולרים".

אגב, בתקופת המיתון חלה ירידה במספר החיפושים בתחום התיירות וכן במספר ההקלקות על מודעות תיירות. מאחר שהתחרות בין חברות תעופה, מלונות ושירותי תיירות אחרים היא חריפה – הן בין המשלמות הגדולות בעבור מודעות החיפוש של גוגל. כתוצאה מכך נרשמה ירידה משמעותית בהכנסות של גוגל.

פייג' וברין. עדיין חברים טובים, שחולקים חדר 

ממשיכים לנהל

גם היום, אחרי שהפכו למיליארדרים, ברין ופייג' ממשיכים לקחת חלק פעיל בניהול גוגל וחולקים חדר במטה גוגל במאונטן ויו, קליפורניה. אל גור שמשמש כיועץ לחברה, סיפר כי לאחר שהתלונן על תוצאות חיפוש בעיתיות שקיבל הוכנסו לחדר כמה מתכנתים שישבו בו במשך שבוע כדי לשדרג את החיפוש. בתום הפרויקט הם פינו את החדר.

פייג', שמוגדר נשיא לענייני מוצרים, מקדיש את זמנו לדרך שבה הגולשים משתמשים בגוגל. ברין, שמכונה נשיא לענייני טכנולוגיה, מעורב מאוד גם בצד העסקי ומפקח על ההטבות לעובדים. אלה כוללות בין היתר אוכל בחינם, מסאג'ים, משחקי מחשב, וגן ילדים.

ההחלטה לאפשר למהנדסי החברה להקדיש 20% מזמנם לפיתוח רעיונות אישיים הולידה עד היום לא מעט מוצרים חדשניים ואף זכתה לחיקויים ברבות מהחברות בעמק הסיליקון. כעת, כתוצאה מהמיתון, קוצצו מעט ההטבות. המחיר שהעובדים נאלצים לשלם בעבור גני הילדים עלה בעשרות אחוזים ועל עובדי גוגל נאסר לקחת אוכל הביתה. אבל הם עדיין יכולים להזמין אורחים לארוחת צהריים בחינם.

הקפיטריה הראשית. קשה למצוא מקומות פנויים

סיפור מעניין נוסף קשור לניסיונות של גוגל לחנך את הגולשים. טרי וינוגרד, מרצה באוניברסיטת סטנפורד ששימש כיועץ לפיתוח שירות האימיילים ג'ימייל מספר עלויכוח סוער סביב השטמת הכפתור "delete" למחיקת אימיילים בלתי רצויים. פייג' התנגד בחריפות למהלך. "אנחנו אמרנו, שאנשים אוהבים למחוק דברים, ולכן צריך להיות כפתור כזה", נזכר וינוגרד. על כך השיב פייג': "אנשים צריכים להתחיל לחשוב אחרת. אם אתה מוחק דברים, אתה יכול להתחרט על זה אחר כך. ובנוסף, אתה מבזבז זמן בלחשוב אם אתה צריך למחוק את זה או לא". לדברי וינוגרד, פייג' וקבוצת המהנדסים החליטו לבסוף שלא לכלול את כפור המחיקה, מאחר שהוא יגרום ל"משתמשים לבזבוז זמן". לאחר ההשקה ותלונות מצד גולשים, הכפתור שולב בשירות המיילים של גוגל.

האיומים הגדולים

מאז ג'ימייל התפרסה גוגל לתחומים רבים ובקרוב עומדת אפילו להשיק את הטלפון הסלולרי הראשון שלה. מנגד נמצאת החברה תחת מתקפה חזיתית. היא מואשמת בהפרת פרטיות של הגולשים ועלולה למצוא את עצמה תחת חקירה של הממשל הפדרלי.

בשבועות האחרונים גם מנסה גוגל לשקם את יחסיה עם המוציאים לאור בארצות הברית, אחרי שהואשמה בכך שחיסלה את המודל העסקי של אמצעי התקשורת. בהקשר הזה מעניינת ההתייחסות של פייג', שאומר כי אינורוצה להפוך לעוד יצרן תוכן, אלא להסיט את התוכן הקיים לאתרים שברשותו. לפי השקפתושל פייג', המחשבים של גוגל יכולים "לפרסם קישורים לתכנים, לסרוק אותם ולדרג אותם. אנחנו יכולים לעשות המון דברים משמעותיים. אנחנו יכולים לפתח מערכות שמאפשרות לאנשים ליצור תוכן בעצמם. זה הכוח שלנו".