כשאני סוסת פרא, אני אוהבת את הרוח המעוררת את החושים. היא מעירה בתוכי את החשק לדהור. אני מקשיבה לריח הבוקר, קור הלילה העולה מן האדמה מתנדף לאט. אני מתעוררת ומעלי שמיים רחבים. עננים תפוחים שטים בנחת. אני נזכרת בחלומות.

כשאני סוסת פרא, אני מתנערת והלחות שוטפת את עורי. אני דוהרת בחיפוש אחר הירוק. אחר המקומות הפוריים והאדמה הריחנית הרכה שמתחת לרגליי. הדהרה מהירה ואני מאושרת.

כשאני סוסת פרא, אני דוהרת בתוך הנוף הפתוח. ממרחק אני רואה את ההרים, עומדים כמו שומרים גדולים. נותנים מסגרת לעולם העובר על פני בחתיכות גדולות. הפרטים הקטנים נעלמים. מטשטשים ונשארים מאחור. יש לי את הכוח להמשיך. המרחב לא נגמר. עוד ועוד. רעמת המחשבות שלי מתנופפת בתנועה גלית, חלקה.

כשאני סוסת פרא, החזה שלי מתרחב ואני נושמת בקלות. הלב מוביל אותי קדימה. אני מוכנה ופתוחה, סקרנית לקראת הדרך ונהנית לגלות אותה. גם אם אין נקודות ציון ברורות, אני שמחה על כך שהיא נמשכת ונמשכת. המגע של הרוח על העור נעים ואני כמעט עפה. רוקדת באוויר. הקלילות גורמת לי הנאה.

כשאני סוסת פרא אני נהנית לדהור לבד. הטבע כולו הוא הבית שלי. אני מרגישה בטוחה ומוגנת. אני צעירה לנצח. אני יודעת שיש עוד סוסים חופשיים כמוני, ושיש לי אפשרות לדהור בחברת העדר, אם ארצה. תמיד אשאר כך, רוח חופשייה שדוהרת בשמחה. אני סוסת פרא.

כשאני סוסת פרא, לקום בבוקר זאת הרפתקה מרגשת. יש לי אומץ להתמודד עם המשימות של היום וליזום. לא רק להגיב. אני מחפשת ליצור דברים חדשים. אני בוחרת.

כשאני סוסת פרא, אני מרגישה את הקרקע, את הבסיס שעליו אני דורכת. בעיות לא משתקות אותי. אני יודעת שכל דבר קורה בזמן המתאים. אני בוטחת.

כשאני סוסת פרא, אני יודעת שהצעדים שלי נכונים בלי לחשוב או לחשב. יש לי קואורדינציה טבעית. אני שומעת את קצב הרגליים שלי. הוא מושלם. זאת הרגשה נפלאה. הדהרה לוקחת אותי קדימה ורחוק. אני מחברת בין הנקודות. רגליי בקושי נוגעות באדמה, רק כדי לקבל תנופה חדשה. אני מרחפת. עוברת דרך הרוח, דרך האוויר. אני מוחזקת ועטופה. אני הנקודה הנעה היחידה בתוך השקט. הנוף מתבונן בי. זהו אלוהים שרואה אותי ומחייך.

כשאני סוסת פרא, אני מחפשת את הדרך הטובה ביותר עבורי. אני חוזרת מדי פעם אל הדרך הרחבה ובוחנת אם זאת דרך עם לב. הדרך שגורמת לי התרגשות היא הדרך הנכונה.

כשאני סוסת פרא אני מנערת מעלי כל מתח. אני מתמקדת בכוח ובסיבולת שיש לי כדי לדהור זמן רב בכל תנאי שטח. אני מצליחה להתגבר על מכשולים. לעבור דרכם, לדלג מעליהם או לעקוף אותם במידת הצורך. אני לא מודאגת ממה שמחכה לי מאחורי העיקול הבא. אני בוטחת שאחר כך יהיה אחר כך. אני דוהרת ומקשיבה לקול רגלי שמקבלות את כוחן מהאדמה ויודעת שכרגע אני בסדר גמור. שאני נוכחת בתוך חיי, ואיתי הכוח העליון.

כשאני סוסת פרא, אני מודעת לכל רמות הקיום שלי: פיזית, רגשית ורוחנית. אני מודעת ליחס שביני לבין הסביבה. אני נפרדת מהכול אך גם מחוברת לכול. אני תנועה בתוך תנועת העולם. אני נותנת לרוח ללטף אותי, להחליק אדוות על גופי. אני כולי שרירים בפעולה. המאמץ שלי מחולק היטב. לפעמים אני מאיצה רק בשביל ההנאה. כדי למתוח את היכולת שלי וכדי להביע שמחה. אני רפויה בתוך המתח, נותנת לתנופה לשאת אותי באוויר. אני דואה בהילוך איטי. כל שנייה נמשכת לאין סוף. כשאני סוסת פרא, אני מבריקה. הצבע שלי משתנה. לפעמים אני אפורה כסופה, לפעמים כהה מאוד. אני רצינית ויש לי מבט חד וחודר. אני ברורה מאוד. חותכת לי שביל בתוך צפיפות האוויר. הכול סביבי מרצד בבועות, מזמזם חיים. האור הוא דבר חי ונושם. הוא מתערבל וזז. אני רואה את האנרגיה ונושמת אותה לתוכי. אני מחזירה אותה בנשיפה אחרי שהיא עושה לי טרנספורמציה ואני לה. אני ביחסים עם כל הסובב אותי. אני חלק ואני השלם.

כשאני סוסת פרא, המהירות בדמי. אני חושבת מהר ומתפשטת כמו אש. אני אימפולסיבית. הדרך פתוחה לפני.

כשאני סוסת פרא, אני אוהבת. האהבה שלי מרחיבה את הלב. אני שולחת אהבה לאלה שכועסים כל הזמן. אני מרפאה מצוקות נפש. אני אוספת את הסבל מכל תא בגוף ומשחררת אותו. אני מסכימה להיפתח אל הלא-נודע, להשתנות.

כשאני סוסת פרא, אני עושה מה שאני רוצה. אני מודעת לכך שיש לי בכלל רצון. אני מעיזה לרצות את הרצון הזה, ושהוא ימשוך אותי אל המסע. אני מכוונת את עצמי באמצעות תשוקה. משהו בוער בי. זאת צורה של התאהבות. אני מרוגשת. בתוך הראש שלי אני דוהרת עוד לפני שהגוף מתחיל. ואז כשהדהרה מתחילה, אני שוכחת הכול ומתמסרת.

כשאני סוסת פרא, אני חופשייה מציפיות של אחרים. אני חופשייה מהציפיות של עצמי.

כשאני סוסת פרא, ההתלהבות גורמת לי לא לאבד זמן. אין לי התנגדויות. אני פשוט הולכת על זה. הכול זורם בקלות. אני בסינק עם העולם.