כותרות TheMarker >
    ';

    עקיצות וחיוכים

    העוולות, הטמטום, אטימות המוח, רוע הלב, תאוות הבצע ותאוות השלטון - כל אלה אינם מעצבנים אותי בכלל.
    זה משעשע אותי לכתוב ולחשוף ברבים את ערוותם ואת קלונם של עלובי הנפש האלה.
    ומידי פעם אכתוב על הדברים היפים שבחיים, אלה שבשבילם שווה לקום בבוקר, לחייך ולשמוח על מה שזכינו לו.
    ותודה לחברותיי ולחבריי שקוראים ומגיבים.

    פרופיל

    הנריק הצייר
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ארכיון

    0

    הסומים המובלים בארובת הבערות

    27 תגובות   יום רביעי, 16/12/09, 19:38

     

    לעתים שואלים לדעתי על ציור פלוני, ובמקרים רבים אני משיב, שאותו צייר או ציירת פשוט אינם יודעים לצייר.

    .

    מלאכת הציור היא בראש ובראשונה מלאכה שיש ללמוד את דרכיה, כשם שנגרות היא מלאכה, כשם שנגינה היא מלאכה.

    .

    נגר טוב יכול ליצור רהיטים יפים, צייר טוב יכול לצייר ציור יפה, פסנתרן טוב יכול לנגן יפה.

    בעל מלאכה טוב עם שאר-רוח ודמיון, יכול ליצור יצירות מופלאות.

    .

    צפנדייל, טיפאני, בוטיצ'לי ומנוחין היו בעלי מלאכה מצוינים בעלי שאר-רוח ודמיון.

    .

    קורה לעתים, שמי שלא למד את המלאכה, אבל נולד עם שאר-רוח ודמיון יכול ליצור יצירות מופלאות, אבל גאון כמו מוצרט נולד רק פעם אחת.

    .

    שאר-רוח ודמיון הם נחלת מעטים.

    .

    כל מי שמכה על קלידי הפסנתר, משמיע צלילים, אבל אם הוא לא שולט במלאכת הנגינה ואינו גאון בדורו, הוא אינו יודע לנגן. הוא אינו פסנתרן טוב או פסנתרן רע, הוא פשוט אינו יודע לנגן.

    .

    כל מי שמורח צבע על קנוואס, יוצר כתמי צבע, אבל אם הוא לא שולט במלאכת הציור ואינו גאון בדורו, הוא אינו יודע לצייר. הוא אינו צייר טוב או צייר רע, הוא פשוט אינו יודע לצייר.

    .

    קקופוניה אינה סימפוניה, וכתמי צבע אינם ציור.

    .

    לעתים נדירות יעלה על הבמה אדם שאינו יודע לנגן, וינסה לנגן בכינור או בפסנתר.

    .

    לעתים מזומנות יציג אדם שאינו יודע לצייר כתמי צבע על קנוואס.

    .

    האנס כריסטיאן אנדרסן כתב סיפור מופלא על ילד קטן שקרא "המלך עירום".

    .

    אבל כיום יש קונספירציה בין אוצרי האומנות, בעלי הגלריות, מבקרי האומנות ואנשים טובים שאינם יודעים לצייר - במטרה להאדיר, לפאר, לרומם ולשבח כתמי צבע.

    .

    אולי זה משום שציור אחד של צייר גאון עולה יותר מכל הבניין של מוזיאון תל אביב.

    .

    אולי זה משום שעמחא ישראל מעדיף כתמי צבע אורגינליים על קירות ביתו תמורת אלפיים שקלים על פני רפרודוקציה של צייר גאוני באותו מחיר.

    .

    אולי זה משום שפריקת כל עול נתפשת כראש פתוח לזרמים חדשים ומודרניים.

    .

    במקום ללמד את הדור הצעיר להכיר את היצירות הנפלאות של הציירים הגדולים, אלו שהלכו לעולמם ואלו שחיים וממשיכים ליצור, אומרים להם שהמלך העירום לבוש בבגדי פאר.

    .

    סוקרטס נאלץ לשתות את כוס התרעלה כי נגזר עליו שהוא מקלקל את הנוער.

    .

    לבי לבי על הסומים המובלים בארובת הבערות.

    .

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (27)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/2/10 21:42:

      צטט: ענף 2010-02-10 19:17:05

      מה לעשות ומבחינה תרבותית אנחנו מתחילים

      וממשיכים להיות כמו שכננו.

      ההתגאות בחתימות ובדברי ערך ,הבגדים השחורים

      וכפיית הדת,השלטון המושחת,הסובלנות.

      רק המשטרה והשופטים לא זזים לפה או לפה.

      גם מבחינה ספרותית יש סופרים שמה לעשות לא

      קוראים אותם ולא רוכשים אותם אז מפעילים פוליטיקאי

      במר"צ שיחוקק חוק נגד שוק חופשי......

      אז גם לא יקנו ספרים.......

       

      הבה נקווה לטוב

       

       

        10/2/10 21:41:

      צטט: GREECE1 2010-02-10 13:42:12


      אף פעם לא מאוחר לנסות להשפיע מהטוב הזה, בדרכי אני עושה את המיטב להאיר, כמוך

      תודה לך

      תודה לך, חני

       

       

        10/2/10 19:17:

      מה לעשות ומבחינה תרבותית אנחנו מתחילים

      וממשיכים להיות כמו שכננו.

      ההתגאות בחתימות ובדברי ערך ,הבגדים השחורים

      וכפיית הדת,השלטון המושחת,הסובלנות.

      רק המשטרה והשופטים לא זזים לפה או לפה.

      גם מבחינה ספרותית יש סופרים שמה לעשות לא

      קוראים אותם ולא רוכשים אותם אז מפעילים פוליטיקאי

      במר"צ שיחוקק חוק נגד שוק חופשי......

      אז גם לא יקנו ספרים.......

       

        10/2/10 13:42:


      אף פעם לא מאוחר לנסות להשפיע מהטוב הזה, בדרכי אני עושה את המיטב להאיר, כמוך

      תודה לך

        19/1/10 21:15:

      צטט: ex libris 2010-01-18 21:23:55


      להדפיס ולשמור הנריק, ממש ככה.

       

      תודה לך EX היקרה

       

       

        18/1/10 21:23:

      להדפיס ולשמור הנריק, ממש ככה.
        24/12/09 23:52:

      צטט: כותב בשביל הכיף 2009-12-23 20:33:21


      אם אני משליך את התאוריה הזו על כתיבתי, אני מפסיק לכתוב ואני דווקא רוצה להמשיך...

      מה לעשות ???

       

       

      כמו שאלהים חנן אותך בכישרון,

       

      אל תפסיק לכתוב

       

       

        23/12/09 20:33:


      אם אני משליך את התאוריה הזו על כתיבתי, אני מפסיק לכתוב ואני דווקא רוצה להמשיך...

      מה לעשות ???

        20/12/09 21:19:

      צטט: המספרית 2009-12-20 18:53:56


      הנריק היקר!

      מתחיל לעצבן אותי איך אני נאלצת להסכים עם כל פוסט שלך, וזה אפילו לא ציור!

      אני מנויה על סדרת קונצרטים מסוימת במוזיאון תל אביב, ותמיד בהפסקה נכנסת לגלריות לראות ציורים. אני פשוט בשוק כל פעם מהקשקושים הצבעוניים שאני רואה שם. ואיזה מקום של כבוד נותנים להם! אני מתרחקת..מתקרבת....שוב מתרחקת -

      איך אפשר לקרוא למשטח חום כהה שבפינה שלו כתם כחול בלתי מזוהה, בשם הפלצני - "התבודדות בלב מדבר"? ממתי מדבר צהוב מקורי הופך פתאום לחום כהה? האם הכתם הכחול בפינה מייצג את השמים המצטמקים מרוב חום, או את השמש שהפכה כחולה מרוב קור מדברי?

      תהרגו אותי, לא מבינה....

      ואגב, את פיקסו אני כן מצליחה להבין. הציורים הסוריאליסטים שלו מאוד ריאליסטים מבחינתי!

      אלומה

       

       

      אלומה יקרה שלי

       

      היצירה המופלאה של הכתם החום והכתם הכחול היא יצירת אומנות נשגבה

      לעומת 60 מכונות הכביסה שהוצגו לראווה לפני מספר שנים באולם הכניסה

      במוזיאון תל אביב, שנראה באותה עת כמו "מחסני חשמל"

       

      איני יודע מיהו האוצר המופרע או הפרה המשוגעת שעשו נבלה זו, אבל

      הם כנראה קיבלו השראה מהאסלה המקסימה במוזיאון לאומנות מודרנית בניו יורק

      MOMA - ואיני מתכוון לאסלה שאליה השתנתי בחדר השירותים של הגברים, אלא לזו שמוצגת

      קבל עם ועולם ליד ציור מדהים בצבע לבן (שאני מכנה אותו "בני ישראל חוצים את ים סוף" - 

      הים נבקע, הם כבר עברו, המצרים עוד לא הגיעו).

       

      מת עליך

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        20/12/09 20:27:

      צטט: debie30 2009-12-19 23:25:38


      אומנות היא שפה,

      צריך להכיר את  הא"ב של השפה,

       

       

      אמת מהתורה

       

      תודה

       

        20/12/09 18:53:


      הנריק היקר!

      מתחיל לעצבן אותי איך אני נאלצת להסכים עם כל פוסט שלך, וזה אפילו לא ציור!

      אני מנויה על סדרת קונצרטים מסוימת במוזיאון תל אביב, ותמיד בהפסקה נכנסת לגלריות לראות ציורים. אני פשוט בשוק כל פעם מהקשקושים הצבעוניים שאני רואה שם. ואיזה מקום של כבוד נותנים להם! אני מתרחקת..מתקרבת....שוב מתרחקת -

      איך אפשר לקרוא למשטח חום כהה שבפינה שלו כתם כחול בלתי מזוהה, בשם הפלצני - "התבודדות בלב מדבר"? ממתי מדבר צהוב מקורי הופך פתאום לחום כהה? האם הכתם הכחול בפינה מייצג את השמים המצטמקים מרוב חום, או את השמש שהפכה כחולה מרוב קור מדברי?

      תהרגו אותי, לא מבינה....

      ואגב, את פיקסו אני כן מצליחה להבין. הציורים הסוריאליסטים שלו מאוד ריאליסטים מבחינתי!

      אלומה

       

        19/12/09 23:25:


      אומנות היא שפה,

      צריך להכיר את  הא"ב של השפה,

        19/12/09 23:21:

      צטט: flicker 2009-12-16 19:46:20

       

      בזמני, הייה פרוייקט משולב למוזאון הארץ ומשרד החינוך והתרבות בשם "תערוכה נודדת".

      היו מביאים צילומים של ציורים מפורסמים, מוציאים אותנו מהמערכת לשיעור אמנות ואנחנו חטפנו ככה, טונה של תרבות ואמנות.

       

      זה עוד קיים?

       

      עד לפני שנתיים הפרוייקט הזה היה קיים..

      מניחה שממשיך.

        18/12/09 21:03:

      צטט: שמעון רוזנברג 2009-12-18 02:19:36

      חלק ניכר מאוד מדבריך נכונים בעיני. הם נכונים לגבי כל תחום - החל מאוּמנות וכלה באָמנות. התוצאה היא גם אינפלציה של "יוצרים" בהם כאלה שרואים בעצמם גאונים. זה ניכר במשרבטי מילים וציורים כאן ממש - באינטרנט, כולל ב"קפה".  

      מנגד נטען יותר מדי פעמים שמדובר בעניינים של טעם. כן - אני מסכים - אכן עניין של טעם טוב. או טעם רע. ואיך נקבע ומתעצב טעמו של אדם? (על שלי אני יכול להעיד - כי הוא עוצב על ידי ניסיון, אחרי חשיפה רבה מאוד ליצירות מגוונות.  

      או שעל טעם וריח אין להתווכח - משפט שבעיני בא להוציא את העוקץ ואת ה"טעם" מכל ביקורת או דיון באיכות.

      ועדיין יש מרחב של איכות או טעם שקשה להגדירו.

      למשל - מה דעתך על יצירותיו של פיקסו? האם הם קשקושים שכל אחד יכול לשרבט? (כדאי לשלוח את שונאיו לראות את ציוריו מגיל העשרה של חייו למוזיאון פיקסו בברצלונה ובכלל לעקוב אחר התפתחותו).

       

       

      שמעון היקר

       

      אפתח בדבריך האחרונים, ואני מצרף קישור למצגת רלוונטית -

      http://art-painting-gallery.com/TopicFiles/Topic1237.pps

       

      התשובה לשאלתך על פיקאסו הצעיר ברורה לחלוטין

      ומכאן לראשית דבריך 

       

      אני מוכן להאזין וללמוד ממי שיודע לצייר כמו האיש שבמצגת

      ומצייר "כתמי צבע" כאלה או אחרים

       

      מייחסים לפיקאסו את הצוואה שלהלן, ולא בטוח שהוא בכלל כתב אותה:

       

       "מאז שהאמנות איננה עוד מזונם של המובחרים, יכול האמן לרתום את כישרונו לכל תהפוכות ושיגיונות רוחו, כל הדרכים פתוחות בפני השרלטנות האינטלקטואלית. העם הפשוט אינו מוצא באמנות לא נחמה ולא התעלות. אפס המפונקים, העשירים, הטפילים, רודפי הפרסומת מחפשים  בה נדירות סנסאציונית של סטיות מדהימות.

      אני הצלחתי להשביע את רצונם של המומחים בבדחנות אין-קץ שצצה במוחי, והיא הרשימה את המבקר יותר ככל שהייתה מובנת להם פחות.

      כיום אינני מפורסם בלבד, אלא אף עשיר מופלג. אף על פי כן אינני יכול להחשיב עצמי כאמן     במלוא מובן המילה. ציירים גדולים היו ג'יוטו, טיציאן, רמברנדט וגויה. אני אינני אלא מוקיון     שהבין את רוח תקופתו, וידע לנצל עד תום את הטיפשות והריקנות של בני-זמנו".  

       

       

      ולסיום,

       

      מעולם לא עלה בדעתי להתווכח

      לא על הטעם ולא על הריח  

       

      טעם מתוק ערב לחיך רבים

      וטעמי הפלפל לחיכי ערבים  

       

      רבים יתבשמו לטשטש ריח גוף

      ואפי מעדיף לרחרח פרצוף  

       

      אבל לבשר שהבאיש יש טעם רע

      ולמחראה יש ריח נורא  

       

       

       

        18/12/09 02:19:

      חלק ניכר מאוד מדבריך נכונים בעיני. הם נכונים לגבי כל תחום - החל מאוּמנות וכלה באָמנות. התוצאה היא גם אינפלציה של "יוצרים" בהם כאלה שרואים בעצמם גאונים. זה ניכר במשרבטי מילים וציורים כאן ממש - באינטרנט, כולל ב"קפה".  

      מנגד נטען יותר מדי פעמים שמדובר בעניינים של טעם. כן - אני מסכים - אכן עניין של טעם טוב. או טעם רע. ואיך נקבע ומתעצב טעמו של אדם? (על שלי אני יכול להעיד - כי הוא עוצב על ידי ניסיון, אחרי חשיפה רבה מאוד ליצירות מגוונות.  

      או שעל טעם וריח אין להתווכח - משפט שבעיני בא להוציא את העוקץ ואת ה"טעם" מכל ביקורת או דיון באיכות.

      ועדיין יש מרחב של איכות או טעם שקשה להגדירו.

      למשל - מה דעתך על יצירותיו של פיקסו? האם הם קשקושים שכל אחד יכול לשרבט? (כדאי לשלוח את שונאיו לראות את ציוריו מגיל העשרה של חייו למוזיאון פיקסו בברצלונה ובכלל לעקוב אחר התפתחותו).

       

        17/12/09 21:58:

      צטט: bosmati 2009-12-17 21:51:52

      היי הנריק צוחק
      בחלק מהפוסט אתה צודק ובחלק ממנו אתה לא צודק

      החלק שבו אתה צודק הוא ההצלחה המסחרית הגדולה של הציירים המודרניים העכשוויים

      המציירים על בדי ענק כתמי צבע לא ברורים , ואפשר לראות את עבודותייהם נישאות בגאון על קירות בית חולים תל השומר במכון הלב

      ממש השפרצה של כתמי צבע מקריים .

      והחלק שבו אתה לא צודק לגבי מי צייר ומי לא ...

      ובכן אני מציירת מליידה , מציירת מהדימיון וכל ציוריי ברורים ,  יש להם קומבינציה טובה ויש להם סיפור נוגע ללב , אינני מעתיקה .

      אתה מוזמן להתבונן בציוריי המעטים בגלריה שלי  ., אך אני אינני מציירת באופן מקצועי , אני מציירת משעמום או מתוך כפייה כי אני חייבת , או כי אני זקוקה לריפוי או כי פתאום יש לי השראה . אני לא מתייחסת לציור כמלאכה או עבודה אלא כצורך ריגשי נפשי וגופני בלבד .

      בכל אופן אני איתך לגבי ביזוי הציור האומנותי  כביטוי עצמי

      דיי לכתמים ולהשפרצות על בדיי ענק *

       

       

      בשמת היקרה,

       

      אין בלבי דבר וחצי דבר נגד מי שמתחשק לו לצייר ככל העולה על רוחו

      הפוסט מתייחס אל הפיחות שחל במלאכת הציור, כי לא כל כתם צבע הוא ציור שעל ברכיו ראוי לחנך את הנוער.

      וביחס ליצירות היפות שלך, כיכבתי בעבר ואככב בעתיד

       

       

       

       

        17/12/09 21:52:

      צטט: לוייתן 2009-12-17 21:38:32

      יש משהו בדבריך , אך האם רצונך להילחם בטחנות רוח ?

      עלינו ללמוד לקבל את הקיים באהבה , כל עוד אינו פושע

      ופוצע (פיזית ו/או נפשית) את האנוש וכל החי ,

      ולחיות עם זה בהרמוניה...

       

      איני נלחם בשום דבר

      מסכים עם הערתך

      "הרמוניה" זה עצם העניין

       

        17/12/09 21:51:

      היי הנריק צוחק
      בחלק מהפוסט אתה צודק ובחלק ממנו אתה לא צודק

      החלק שבו אתה צודק הוא ההצלחה המסחרית הגדולה של הציירים המודרניים העכשוויים

      המציירים על בדי ענק כתמי צבע לא ברורים , ואפשר לראות את עבודותייהם נישאות בגאון על קירות בית חולים תל השומר במכון הלב

      ממש השפרצה של כתמי צבע מקריים .

      והחלק שבו אתה לא צודק לגבי מי צייר ומי לא ...

      ובכן אני מציירת מליידה , מציירת מהדימיון וכל ציוריי ברורים ,  יש להם קומבינציה טובה ויש להם סיפור נוגע ללב , אינני מעתיקה .

      אתה מוזמן להתבונן בציוריי המעטים בגלריה שלי  ., אך אני אינני מציירת באופן מקצועי , אני מציירת משעמום או מתוך כפייה כי אני חייבת , או כי אני זקוקה לריפוי או כי פתאום יש לי השראה . אני לא מתייחסת לציור כמלאכה או עבודה אלא כצורך ריגשי נפשי וגופני בלבד .

      בכל אופן אני איתך לגבי ביזוי הציור האומנותי  כביטוי עצמי

      דיי לכתמים ולהשפרצות על בדיי ענק *

        17/12/09 21:51:

      צטט: ישות נצחית 2009-12-17 18:32:06

      הי,

      מעניין...

       

      אני חושב שמה שחשוב זה לדבר או לשיר את השפה כול היתר זניח!

       

       

      כל מה שישמח אותך - נפלא

       

        17/12/09 21:40:

      צטט: זירעונית קוסמית 2009-12-17 07:30:43


      בוקר טוב

      הנריק היקר*

      מי המציא את המשפט הזה:

      באומנות

      אין דבר כזה שאין דבר כזה........

      יום נעים

      דביחיוך

       

      יקירתי,

      מי דיבר על "אומנות" ?

      אני מדבר על מלאכת הציור ועל מלאכות אחרות.

      אומנות היא דבר נשגב, ומלאכה היא דבר ארצי

       

       

       

       

        17/12/09 21:38:

      יש משהו בדבריך , אך האם רצונך להילחם בטחנות רוח ?

      עלינו ללמוד לקבל את הקיים באהבה , כל עוד אינו פושע

      ופוצע (פיזית ו/או נפשית) את האנוש וכל החי ,

      ולחיות עם זה בהרמוניה...

        17/12/09 18:32:

      הי,

      מעניין...

       

      אני חושב שמה שחשוב זה לדבר או לשיר את השפה כול היתר זניח!


      בוקר טוב

      הנריק היקר*

      מי המציא את המשפט הזה:

      באומנות

      אין דבר כזה שאין דבר כזה........

      יום נעים

      דביחיוך

        17/12/09 02:13:

      צטט: בילבית-גינגית 2009-12-17 01:06:57

      איש המכחול

      ,,כל מה שהחברה שלנו מחשיבה כאמנות,

        אמנות טובה, אמנות בשלימותה, רחוק מלהיות

      אמנות אמיתית, טובה או אמנות בשלימותה. היא

      אינה אלא זיופה או תחפושת של אמנות.

      [לב טולסטוי]

       

      כשהנשמה מציירת המכחול מטביע

      אמנות במייטבה.

      חן חן על הפוסט הגורר בעקבותיו

      חשיבת מעמקים.

       

       

       

      חן חן לך על התגובה היפה

       

        17/12/09 02:12:

      צטט: flicker 2009-12-16 19:46:20

       

      בזמני, הייה פרוייקט משולב למוזאון הארץ ומשרד החינוך והתרבות בשם "תערוכה נודדת".

      היו מביאים צילומים של ציורים מפורסמים, מוציאים אותנו מהמערכת לשיעור אמנות ואנחנו חטפנו ככה, טונה של תרבות ואמנות.

       

      זה עוד קיים?

       

      איני יודע, מקווה שכן

      תודה

       

        17/12/09 01:06:

      איש המכחול

      ,,כל מה שהחברה שלנו מחשיבה כאמנות,

        אמנות טובה, אמנות בשלימותה, רחוק מלהיות

      אמנות אמיתית, טובה או אמנות בשלימותה. היא

      אינה אלא זיופה או תחפושת של אמנות.

      [לב טולסטוי]

       

      כשהנשמה מציירת המכחול מטביע

      אמנות במייטבה.

      חן חן על הפוסט הגורר בעקבותיו

      חשיבת מעמקים.

       

       

        16/12/09 19:46:

       

      בזמני, הייה פרוייקט משולב למוזאון הארץ ומשרד החינוך והתרבות בשם "תערוכה נודדת".

      היו מביאים צילומים של ציורים מפורסמים, מוציאים אותנו מהמערכת לשיעור אמנות ואנחנו חטפנו ככה, טונה של תרבות ואמנות.

       

      זה עוד קיים?