כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בין גוף לנפש

    על לימודים, הכשרה ושיטות טיפול שבין גוף ונפש.

    המבקר הפנימי

    16 תגובות   יום חמישי, 17/12/09, 01:18


    בפוסט הקודם כתבתי על גישתה של אן וייזר קורנל, מפתחת הגישה Inner Relationship Focussing לנושא של חסימה לפעולה – רוצים לעשות משהו אבל לא עושים אותו.

    עבודה עם המבקר הפנימי היא מרכזית וחשובה לעבודה עם שחרור חסימות. אנו חושבים שאם נלכלך על עצמנו מספיק חזק ("עצלן!!" "פחדנית!!") נתחיל לפעול.

    המצב בו אנו קורים לעצמנו בשמות לא יפים כדי לנסות דרכם לאלץ או לשכנע את עצמנו לזוז, הוא מוטעה. בפועל, זה גורם לנו לשקוע עמוק יותר בחסימה. ז"א, המבקר הפנימי עוזר לנו לשמר את המצב התקוע – בכולנו יש חלק ששונא שמעליבים אותו. כך, שאם אני בזה לעצמי על מצב תקוע, מיד יתעורר חלק מרדן שמתמרד נגד הבוז, או חלק שרוצה לעשות דוקא. כך אנו מסתובבים במחול שדים סביב עצמנו, מחול שיצרנו בעצמנו.

    כדי לצאת מהטירוף הזה, כדאי גם להתחיל לנהל מערכת יחסים אחרת עם המבקר הפנימי. כן – לכולנו יש מבקר פנימי.  קול שנמצא איפשהו "בפנים", שמעיר לנו, משפיל אותנו, ממרר את חיינו, מסביר לנו כמה אנו הרבה פחות טובים מהאחרים, כמה אנו מבזבזים את חיינו וכמה הוא ציפה מאיתנו להרבה יותר.

    בד"כ, אנחנו מתעלמים ממנו (או קודם מתבאסים ממנו ואז מתעלמים ממנו) כי לא יודעים מה לעשות עם הקול הזה. אנו חושבים שאין מה לעשות איתו ושהוא לא ישתנה לעולם. כאילו נדונו לחיות איתו לנצח. ההתמקדות אומרת כי יש הרבה מה לעשות עם הקול הזה, וכי עבודה איתו יכולה להביא לשינוי עצום בכמה תחומי חיים.

    אבל בואו ונראה מה זו הקשבה מלאה, עמוקה וללא דעה קדומה. אן וייזר קורנל, מפתחת הגישה Inner Relationship Focusing הבינה שעליה להתייחס אל המבקר הפנימי כמו אל כל קול אחר שבתוכה. זה אומר שיש לו רגשות, רצונות, מאווים ופחדים, וגם, כמו כל חלק אחר שבתוכנו – הוא זקוק להקשבה. כמו שאני השלם רוצה לבטא את עצמו ורוצה שיקשיבו לו, כך גם כל חלק בנו זקוק להקשבה (של האני השלם).

    ההקשבה שלה אל המבקר הפנימי הביאה אותה לגלות כמה סודות לגביו:  

    1.   המבקר הפנימי הוא חלק בנו כמו כל חלק אחר.

    2.   המבקר הפנימי רוצה, בדרכו שלו, להיטיב עימנו. זה מפתיע, כי הוא עושה זאת בצורה איומה, אבל הוא כן רוצה לתרום את חלקו.

    3.   המבקר הפנימי פוחד ממשהו, מאויים מאד על ידי משהו ורוצה לשלוט. שני אלו (הפחד והרצון לשלוט) הם שני הצדדים של אותה מטבע. התיאוריה שבבסיס של זה אומרת כי אם יש נסיון לשלוט – יש שם פחד. המבקר הפנימי שרוצה לשלוט בנו או בהתנהגות שלנו – פוחד מאד ולכן נוהג כך.

    4.   המבקר אינו מבקר אותי, או את "האני", אלא חלק אחר שבתוכי. המבקר לא סומך על אותו חלק אותו הוא מבקר, וחושב כי הסיכוי היחידי שלו לשינוי הוא דוקא דרכו, דרך המבקר. 

    5.   המבקר חסר יכולת של פעולה – הוא לא יכול לפעול בעולם, אלא רק לדבר / לקטר / להתלונן.  פעולה ממשית בעולם לא נעשית על ידי החלק הזה.

    6.   אנחנו יכולים לחיות תחת ביקורת, בלי להיות מודעים לזה בכלל. בגלל שאנו מזדהים עם אחת הדמויות בדרמה הזו, אנו לא מזהים שזה תהליך של ביקורת עצמית.

    אם כך, איך נזהה כאשר המבקר הפנימי בפעולה?

    א.   כאשר יש שימוש במילות גנאי (טיפש, חלשה, לוזר).

    ב.    כאשר יש שימוש במילים: אני צריך / חייב / מוכרח, או לא צריכה / לא חייבת.

    ג.     נסיון לשנות את העצמי, מעיד בד"כ על תהליך של ביקורת עצמית. בעיקר אם יש משהו פנימי שאומר כי רק אם יהיה השינוי המיוחל – אני אהיה בסדר.  

    איך משתמשים עם התיאוריה הזו בפועל:

    ההתמקדות אומרת כי צמיחה וגדילה קורים רק במקום בו יש קבלה ואין ביקורת. ולכן, אנו פונים אל המבקר הפנימי כמו אל כל חלק אחר מתוך הבנה שכמו כל חלק אחד – הוא רוצה להשמיע את עצמו.

    אנו יודעים כי המבקר הפנימי פוחד ולכן יוצרים אקלים שמאפשר לו להרגיש בטוח ויכול להשמיע את עצמו - לספר מה מפחיד אותו. ככל שאותו חלק פחות מודע לזה שהוא פוחד, כך צריך לגשת אליו בעדינות רבה יותר. במקום "פוחד" אפשר לשאול ממה הוא חושש או מודאג. כדאי לדבר בשפה אמפטית לחלק הזה, להבין ולקבל את החשש שלו, על ידי זה שבאמת מקשיבים לאיך הדברים נראים מנקודת המבט שלו.

    ברגע שהמבקר הפנימי מוכן להודות בזה שהוא פוחד, אפשר לשאול אותו – מה הוא לא רוצה. מדוע? – כי פחדים הם בד"כ ביטוי של משפט האומר: "אני לא רוצה....."אחרי ששאלנו את המבקר מה הוא לא רוצה, כדאי לשאול אותו מה הוא כן רוצה. אפשר לשאול את המבקר: מה אתה רוצה בשבילי? מה המתנה שלך? איך אתה יכול לתרום לי?

    ודבר נוסף, מאד מעניין גם הוא – בהמשך כדאי גם להתייחס לחלק אותו מבקרים, כלומר להתייחס לנושא שיש לנו ביקורת לגביו – לפנות אליו, להקשיב לו, לבלות איתו זמן. המבקר הפנימי מבקר משהו שבתוכי, שגם הוא זקוק לתשומת לב. יש אפשרות שאנו שומעים בקול רם יותר את המבקר, אבל רגשית, המבוקר הוא זה שפועל בפנים חזק יותר.

    כדי לסכם בקצרה את יחסי המבקר – מבוקר, נאמר כי זה נראה כך: יש משהו בתוכי, שאומר למשהו אחר בי, שכך וכך וכך – לא מוצא חן בעיניו.  

    שלוש הערות:

    א.   ההתמקדות שמדברת על נוכחות וקבלה בהווה של כל מה שיש, מלכתחילה עושה את ההיפך למה שעושה המבקר הפנימי, שמתנגד למה שיש.

    ב.    כדי לא לבסס משהו שאנו רוצים שיתחיל להתפוגג, כדאי לא לדבר בשם כללי על "המבקר הפנימי", אלא כל פעם לפנות אל מה שמבקר אותי עכשיו (משום שאנו חוטפים ביקורת פנימית על כמה נושאים בחיינו, אפשר לפנות אל הביקורת הפנימית שנוכחת בחיי עכשיו).

    ג.     ואולי יש צורך להזהיר מדבר אחד – ממצב שבו אנו נתחיל לבקר את המבקר. זה כמובן מכפיל את כל הקושי.  התוצאות של העבודה בצורה הזו מאד מאד מרשימות – לא רק שהבעיה או העניין המקורי משתנים – מה שמעניין הוא שנוצר שינוי בחיים ברמה הרבה יותר עמוקה ומקיפה מאשר העניין בו התחלנו.  

    החומר לקוח מתוך ספרה של אן וייזר קורנל / קבלה רדיקלית של הכל.  

    אתם מוזמנים לבוא ביום שני הקרוב לערב הכרות עם ההתמקדות – (פוקוסינג), לשמוע קצת על איך ההתמקדות התחילה (זה דוקא מעניין), מהי ההתמקדות ולמה היא עוזרת, כולל התנסות אישית והדגמה של סשן.

    המפגש יתחיל בשעה 20:00 ויהיה כשעה וחצי. מקום: רחוב ישעיהו אברך 7, שכונת גני צהלה, תל אביב.

    המפגש ללא תשלום, אך אנא הודיעו לי אם בכוונתכם להגיע,

    בברכה

    ירדן כרם

    מורה מוסמכת להתמקדות מטעם המכון הבינלאומי בניו יורק yardenkerem@gmail.com

    אתר: www.yardenkerem.co.il    

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      צטט: כבודו 2009-12-30 17:49:20

      מעניין. הגישה הזאת מזכירה לה גישה שנקראת Internal Family System. אין לי ספק שקול הביקורת הפנימית, בעיקר כשהוא מעליב ומבזה, גורם נזק רב. לדעתי, הגישה לקול המבקר כאילו הוא חלק אותנטי מהאני יכולה להיות בעייתית. לפעמים אפשר לראות בבירור, אם נכנסים מספיק לעומק של ההיסטוריה האישית של האדם, שהקול המבקר המעליב הוא תוצאה של הפנמה של קולם המבקר והמעליב של מבוגרים משמעותיים מילדותו של האדם (בעיקר ההורים, אבל גם אחים, גננות, מורים וכו'). אלה הם קולותיהם של אנשים שאולי האמינו, בטעות, שהם באים לעזור ולשפר, אך למעשה, באופן לא-מודע, הם השתמשו ב"תירוץ" הזה כדי לשחרר על הילד רגשות כמו קינאה, כעס, וצורך בשליטה -- רגשות שאין להם שום קשר לדאגה אמיתית, אכפתיות ואהבה. חלק מתהליך ההחלמה וההשתחררות מקולות פנימיים שכאלה עשוי, אם כך, להיות כרוך בחשיפה של הצביעות והשקר הלא-מודע הטמון בטענה ל"אהבה"-כביכול מצדן של דמויות מופנמות פוגעניות. כך האדם יוכל להיפטר מן הקולות המענים אותו ואשר מהווים כעין גוף זר באישיות המרעיל את האורגניזם, ולאו דווקא חלק אותנטי ואינטגרלי של האני האמיתי שיש להתייחס אליו בכבוד ובאהבה. חומר למחשבה...

       

      הי כבודו

       

      שמעתי על השיטה שציינת מאותה אן וייזר קורנל שפיתחה

      את הגישה הזו לגבי המבקר הפנימי.

      כתבת מעניין, תודה רבה,

      בכבוד

      ירדן

        30/12/09 17:49:
      מעניין. הגישה הזאת מזכירה לה גישה שנקראת Internal Family System. אין לי ספק שקול הביקורת הפנימית, בעיקר כשהוא מעליב ומבזה, גורם נזק רב. לדעתי, הגישה לקול המבקר כאילו הוא חלק אותנטי מהאני יכולה להיות בעייתית. לפעמים אפשר לראות בבירור, אם נכנסים מספיק לעומק של ההיסטוריה האישית של האדם, שהקול המבקר המעליב הוא תוצאה של הפנמה של קולם המבקר והמעליב של מבוגרים משמעותיים מילדותו של האדם (בעיקר ההורים, אבל גם אחים, גננות, מורים וכו'). אלה הם קולותיהם של אנשים שאולי האמינו, בטעות, שהם באים לעזור ולשפר, אך למעשה, באופן לא-מודע, הם השתמשו ב"תירוץ" הזה כדי לשחרר על הילד רגשות כמו קינאה, כעס, וצורך בשליטה -- רגשות שאין להם שום קשר לדאגה אמיתית, אכפתיות ואהבה. חלק מתהליך ההחלמה וההשתחררות מקולות פנימיים שכאלה עשוי, אם כך, להיות כרוך בחשיפה של הצביעות והשקר הלא-מודע הטמון בטענה ל"אהבה"-כביכול מצדן של דמויות מופנמות פוגעניות. כך האדם יוכל להיפטר מן הקולות המענים אותו ואשר מהווים כעין גוף זר באישיות המרעיל את האורגניזם, ולאו דווקא חלק אותנטי ואינטגרלי של האני האמיתי שיש להתייחס אליו בכבוד ובאהבה. חומר למחשבה...

      צטט: wishingwell 2009-12-20 18:59:07


      מאד מעניין.

       

      תודה!

       

      רותי.

       

       

      הי רותי

      תודה

        20/12/09 18:59:


      מאד מעניין.

       

      תודה!

       

      רותי.

      צטט: רונית כץ 2009-12-20 08:26:47


      פוסט מרתק ומהדהד לגישת הטרילותרפיה הפונה לראש - המבקר הפנימי

      ולפעמים גם שוטר, שופט ואפילו סוהר, מקבלת אותו, ומבינה את הצורך שלו להיות כמו שהוא.

       

      הקשבה ללא שיפוטיות כאן ועכשיו מאפשרת גם לי להרפות ומפה לנוע.

       

      יום טוב

      רונית 

       

       

      הי גלי

      יום טוב גם לך

      ירדן

       

        20/12/09 08:26:


      פוסט מרתק ומהדהד לגישת הטרילותרפיה הפונה לראש - המבקר הפנימי

      ולפעמים גם שוטר, שופט ואפילו סוהר, מקבלת אותו, ומבינה את הצורך שלו להיות כמו שהוא.

       

      הקשבה ללא שיפוטיות כאן ועכשיו מאפשרת גם לי להרפות ומפה לנוע.

       

      יום טוב

      רונית 

       

      צטט: מאמנת אישית ומנחה 2009-12-19 14:27:49


      לירדן היי, פוסט נפלא וחשוב, המבקר הפנימי או ה"שדון" שיש לנו בתוכנו הוא החוסם אותנו הרבה פעמים מלפעול, חשוב לא להתעלם ממנו ולהיות מודע אליו בצורה זו או אחרת... והכל כדי להתקדם הלאה לעבר המטרות שלנו 

      תודה על השיתוף

        גלי    גלי קרפט   מאמנת אישית ומנחת קבוצות   050-8939625   gali_kraft@walla.com

       

       

      הי גלי

      תודה ושבת שלום

      ירדן


      לירדן היי, פוסט נפלא וחשוב, המבקר הפנימי או ה"שדון" שיש לנו בתוכנו הוא החוסם אותנו הרבה פעמים מלפעול, חשוב לא להתעלם ממנו ולהיות מודע אליו בצורה זו או אחרת... והכל כדי להתקדם הלאה לעבר המטרות שלנו 

      תודה על השיתוף

        גלי    גלי קרפט   מאמנת אישית ומנחת קבוצות   050-8939625   gali_kraft@walla.com

      צטט: איריתו'ש 2009-12-18 09:46:54


      מרתק , כתוב כל כך ברור תודה על כך

      השבוע אני מטפלת בעצמי באותו נושא של ביקורת עצמית

      ומתייחסת בהחלט למבקר הפנימי בדיוק כמו שכתבת,

      אחד התרגילים שאני עושה הוא לערוך דיאלוג עם הקטנצ'יק המציק והמפוחד  הזה בכתב

      כל בוקר כותבת,

      וזה מחולל פלאים.

      באת לי בדיוק בזמן לתזכורת ורענון

      ת ו ד ה

       

      וסוף שבוע רגוע.

      אירית

       

      הי אירית

       

      לחיי פלאים נוספים

      שלך

      ירדן

      צטט: ophir33 2009-12-18 00:54:56

       

      מעניין ביותר 

       

      וכמה שאלות ישנן .....האם אפשר להחליף את המילים המבקר הפנימי במילים מערכות הגנה נפשיות 

       

      האם יש   הבדל לדעתך בין הגנות ראשוניות להגנות משניות ....האם יש הבדל בין הגנות מודעות שמתבטאות בדיאלוג פנימי ביקורתי לבין הגנות פנימיות לא מודעות {כמו המנעות , הכחשות , פיצול וכו' ....}  

       

      לילה טוב 

       

      אופיר 

       

       

      הי אופיר

      שכחחתי דבר נוסף - הגנות ראשוניות לעומת המשניות:

      יש להניח שהראשוניות דורשות הרבה יותר עבודה, וזה אומר

      דוקא לא ללכת אליהן ישר, אלא מסביב, משום שאנו כל כך

      זקוקים להם. באם משהו מסביב ישתנה או יירגע, כלומר, כאשר

      ההגנות המשניות יתמוססות אפשר יהיה להתחיל לגעת בהגנות

      הראשוניות.

      להתראות

      ירדן

       

       

       

      צטט: ophir33 2009-12-18 00:54:56

       

      מעניין ביותר 

       

      וכמה שאלות ישנן .....האם אפשר להחליף את המילים המבקר הפנימי במילים מערכות הגנה נפשיות 

       

      האם יש   הבדל לדעתך בין הגנות ראשוניות להגנות משניות ....האם יש הבדל בין הגנות מודעות שמתבטאות בדיאלוג פנימי ביקורתי לבין הגנות פנימיות לא מודעות {כמו המנעות , הכחשות , פיצול וכו' ....}  

       

      לילה טוב 

       

      אופיר 

       

       

      אופיר שלום שלום,

       

      שאלותיך מעוררות מחשבה

      מכריחות לעצור את הידוע וללכת מעבר

      ומרתקות מאד גם הן.

       

      השאלה הראשונה - האם אפשר לקרוא לזה בשם:

      מערכות הגנה נפשיות

      התשובה היא שאפשר גם אפשר-  השם עצמו

      לא חשוב. והאמת היא שאני לא הייתי מרוצה מהשם של הפוסט,

      אבל להחליף את זה למערכות הגנה נפשיות,

      קצת גדול עליי.

      דבר אחד כן אוסיף - הרעיון בהתמקדות הוא ללכת על הפשוט,

      לפחות במלל, כי אין סיבה שלא. רוצים שזה יהיה נגיש.

       

      השאלה השניה - אני חושבת שאולי ההבדל נמצא בגוף השאלה,

      האם הביקורת היא מודעת או לא. אבל אני לא חושבת שמעבר לזה

      אפשר מראש כאמירה גורפת מה הם ההבדלים. ביקורת עצמית מודעת

      יכולה להיות מאד קטלנית, כמו זו שאינה מודעת, וביקורת לא מודעת,

      יכולה גם היא להיות חריפה או קלה, כמו המודעת.

       

      שבת שלום

      טוב לשמוע ממך

      ירדן

       

      צטט: הדס קאן 2009-12-17 20:35:04

       

      פוסט עמוק ומלא קבלה

       

       


      הי הדס

      תודה!!

      הידידות האינטרנטית בינינו

      מאד מאד נעימה לי,

      שבת שלום,

      ירדן

        18/12/09 15:51:

      קיבלתי
        18/12/09 09:46:


      מרתק , כתוב כל כך ברור תודה על כך

      השבוע אני מטפלת בעצמי באותו נושא של ביקורת עצמית

      ומתייחסת בהחלט למבקר הפנימי בדיוק כמו שכתבת,

      אחד התרגילים שאני עושה הוא לערוך דיאלוג עם הקטנצ'יק המציק והמפוחד  הזה בכתב

      כל בוקר כותבת,

      וזה מחולל פלאים.

      באת לי בדיוק בזמן לתזכורת ורענון

      ת ו ד ה

       

      וסוף שבוע רגוע.

      אירית

        18/12/09 00:54:

       

      מעניין ביותר 

       

      וכמה שאלות ישנן .....האם אפשר להחליף את המילים המבקר הפנימי במילים מערכות הגנה נפשיות 

       

      האם יש   הבדל לדעתך בין הגנות ראשוניות להגנות משניות ....האם יש הבדל בין הגנות מודעות שמתבטאות בדיאלוג פנימי ביקורתי לבין הגנות פנימיות לא מודעות {כמו המנעות , הכחשות , פיצול וכו' ....}  

       

      לילה טוב 

       

      אופיר 

       

        17/12/09 20:35:

       

      פוסט עמוק ומלא קבלה

      ארכיון

      פרופיל