כותרות TheMarker >
    ';

    שני סיפורי גבורה שלא אשכח, כפי ששמעתי אתמול בלילה

    12 תגובות   יום חמישי, 17/12/09, 01:22

    אתמול בלילה הבן שלי הזמין אותי להדלקת נרות אצלו בבית המדרש.

    "ההורים מוזמנים" אמר לי.

    הלכתי. אמרתי אראה באיזה סביבה הבן שלי נמצא חצי יום בכל יום.

    לפני הדלקת הנרות ביקשו מיוסף וליס לדבר. יוסף וליס הינו מולטי מיליונר,

    סרן בצבא לשעבר, בן לשני הורים ניצולי שואה. היום הוא תורם את כל כספו

    למוסדות "ערכים" בארץ ובעולם.

    הוא סיפר לנו שני סיפורים על סבו ועל אביו.

    סבו היה במספר מחנות השמדה. ביום השחרור כאשר הנאצים עמדו לשחרר

    את היהודים מהמחנה בו היו, הם הגישו מנת בשר חזיר לסבא של יוסף ואמרו

     לו שאם יאכל אותה הוא יצטרף לשאר האסירים וישוחרר בו ביום.

    הסב סירב לאכול ונורה בו במקום.

    על אביו סיפר שהאב לא שיתף את המשפחה בסיפורי הקורות אותו בשואה.

    הילד, יוסף, התייחס אל אביו כמו שכל היישוב בזמנו התייחס. "הלך כצאן לטבח".

    בקיצור התייחס אליו כפחדן והאב לא תיקן אותו או העיר משהו במשך שנים.

    לאחר שיוסף כבר נישא הוא התחיל להרהר בחזרה בתשובה.

    הלך לבית אביו  ושאל את האב היכן התפילין מבר המצווה שלו.

    האב עלה לבוידם והוציא משם את התפילין. בידיים רועדות הגיש לו את התפילין

    ודמעות זלגו על פניו.

    "אבא למה אתה בוכה?" שאל יוסף.

    ואז האב סיפר לו את הסיפור שלו אותו לא טרח כלל לספר במשך שנים...

    בכל יום בדכאו הוציאו להורג הנאצים כעשרה איש בתליה.

    יום אחד בחרו בו לעמוד עם העומדים למות.

    אחד הנאצים התהתל בו ושאל אותו מה היה רוצה כמשאלה אחרונה.

    "להניח תפילין" ענה. לאחר שהובהר לנאצי מה זה. הוא ביקש שיביאו

    לו את התפילין. האבא הניח תפילין ואמר את ברכתו בקול גדול עד שאישיות

    בכירה שהיתה במחנה יצאה לראות על מה המהומה.

    המחזה שראה הדהים אותו כנראה. עשרה איש מחכים לתליה ואחד מהם

    מברך וקושר לו סרט שחור על היד ועל הראש. ושקט דממה בכל המחנה.

    הוא התעצבן, הוציא את אקדחו  וירה באב במקום לתלות אותו.

    האב הושלך בערימה עם שאר הגופות לבור גדול.

    בדרך נס הוא שרד. 35 ק"ג משקלו...

    ועכשיו הדמעות זלגו לו על פניו כשהבן שלו ביקש את התפילין...

    זהו סיפורו של וליס האב והסב.

    זיכרו. לזכרון עולם.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/11/10 12:34:
      היכן את מדליקה נרות חנוכה השנה .?
        18/12/09 00:26:

      ברי

      אני מזדהה.

      גם הבן שלי, דוד, אחרי האירוע המוחי שעבר,

      השיתוק, השיקום הארוך, חזר בתשובה...קצת...

      אני מקווה שלא יסחף ויתרחק מאיתנו.

       

      בתקופות של חוסר ביטחון, אנחנו מחפשים אמונה.

       

      חג שמח.

        17/12/09 23:49:

      צטט: tאנג"ל 2009-12-17 23:39:00

      ברי יקרה

      טוב עשית שכתבת את ה"סיפורים" האלה

      כ"כ הרבה מקרים כגון אלו קרו בשואה -חבל שלא הגיעו בזמן לכל

      הניצולים ע"מ לתעד !!

      כשנזכרו- חלק מהניצולים כבר לא בין החיים

      פיספוס גדול שלנו כעם !!!

       

      כך באמת הרגשתי. כל כך חבל שבני הדור השני לא התעקשו יותר לשמוע את הסיפורים ולהעלות אותם על הכתב.

      הסיפור עם התפילין נראה כאילו לקוח מאיזה סרט...

      לילה טוב לך,

      ותודה,

      ברי

        17/12/09 23:39:

      ברי יקרה

      טוב עשית שכתבת את ה"סיפורים" האלה

      כ"כ הרבה מקרים כגון אלו קרו בשואה -חבל שלא הגיעו בזמן לכל

      הניצולים ע"מ לתעד !!

      כשנזכרו- חלק מהניצולים כבר לא בין החיים

      פיספוס גדול שלנו כעם !!!

        17/12/09 17:16:

      צטט: הדס זיגדון 2009-12-17 13:21:48

      ברי

      שני סיפורים מרגשים ועצובים...

      על אנשים נפלאים...ואמונה.

      אמונה גדולה.

              *

      חג אורים מואר ושמח

      מהדס

       

      הדס היקרה,

      אני מאוד הזדעזתי מהסיפורים שסופרו ממקור ראשון.

      איזו אמונה חזקה. אני בטח לא הייתי עומדת בנסיונות כאלה...

      חג שמח והרבה אור,

      ברי

       

        17/12/09 17:14:

      צטט: levana feldman 2009-12-17 12:46:41


      ברי

      מרגש.

      וגם מוזר, הדרך שהבן שלך בחר.

       

      חנוכה שמח ומואר.

      היי לבנה,

      רועי ושאר חבריו שחזרו בתשובה סבל מבעיות של בטחון בחייו.

      אולי החזרה הזו נותנת לו ולהם איזה שהוא בטחון וסדר.

      אני רואה בזה איפה שהוא כשלון אישי. רק שלא יהיה קיצוני.

      חנוכה שמח לך ולמשפחתך,

      ברי

      תודה על הכוכבים שאת מפזרת לי. אני מנסה לקרוא כמה שיותר פוסטים ישנים שלך לגלות שם סיפורים שאולי אני מכירה

      על אנשים משותפים שאנו מכירים...

       

        17/12/09 13:21:

      ברי

      שני סיפורים מרגשים ועצובים...

      על אנשים נפלאים...ואמונה.

      אמונה גדולה.

              *

      חג אורים מואר ושמח

      מהדס

       

        17/12/09 12:46:


      ברי

      מרגש.

      וגם מוזר, הדרך שהבן שלך בחר.

       

      חנוכה שמח ומואר.

        17/12/09 01:53:


      בהחלט ,

       

      אני מבין לליבך

        17/12/09 01:52:

      צטט: סטטיקה1 2009-12-17 01:43:52


      אני נגד שימוש בזהות היהודית ליצירת פולחן אלא רק לשימוש היסורי , הבטי ומחקרי בלבד .

       

      אבל מאחר וגם לי יש שורשים מאירופה שנטבחו למוות - אז אני יכול להזדהות בצורה עמוקה עם הפוסט .

       

      היי,

      תודה על תגובתך.

      גם אני מרגישה כמוך. אבל היה חשוב לי בכל זאת להעלות את שני סיפורים אלו.

       הסיפור השני לא פורסם בשום מקום למיטב ידיעתי והיה חשוב לי שלפחות פה ישמעו עליו...

      לילה טוב,

      ברי

        17/12/09 01:44:
      *היסטורי
        17/12/09 01:43:


      אני נגד שימוש בזהות היהודית ליצירת פולחן אלא רק לשימוש היסורי , הבטי ומחקרי בלבד .

       

      אבל מאחר וגם לי יש שורשים מאירופה שנטבחו למוות - אז אני יכול להזדהות בצורה עמוקה עם הפוסט .

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ברי סנדרס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין