מאז היום ההוא..שהפכו מזרים למוכרים

ממשיכים להתוודע בים רבדים

ואחרי כל כך הרבה ימים

הוא אמר בחשש אולי היום לא..

היא הנהנה באהבה..

אין שם אגו, אין חשבונות

אך עדיין יש בהתחלה, גבעות שצריך לחצות

הם דיברו ופוגגו ת'חששות

היום ההוא היה מוזר

כל אחד בביתו המוכר

והביחד, לכמה שעות, בדד נשאר

הלא ביחד, היה זר

ואז...שיחת בוקר מפנקת

שאת הואקום מפרקת

ופורקן אחר פורקן

מתעצם..ולא ברור לאן

הם הרגישו כמו ילדים בני עשרה

מתפרקים על הריצפה בחוסר מעשה

צוחקים את נפשם, צוחקים את הפורקן

מתוודעים לעוד רובד בתוך אהבתם

הם גורמים אחד לשני לאהוב

הם גורמים אחד לשני לטוב

הם מגלים בהומור מכנה משותף

וזה מצטרף לרשימה המתרחבת על המדף

אוהבים..נחבאים

מתגלים..נחשפים

חוששים...בטוחים

מתחזקים...מתחזקים

היא אוהבת אותו - בדיוק כמו שהוא

מאהב שחולש על גופה.. על כל מאן דהוא

הוא אוהב אותה ולומד לבטוח

שהכל שם מותר, אין חוקים ואין כוח

אין ציפיות.. אין אכזבות

זה פשוט אמור לקרות

ולך אומר, איש יקר

זה קורה, זה יקרה...זה אולי קרה כבר...

התגלית הגדולה...

שעבורה השחר עלה...