בכל חודש מזה 50 שנים מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים הכולל בתוכו את סעיף הדיור, בעוד שמחירי סל קניות הם כמיתיים וברורים (לצורך העניין קילו מלפפונים לעד יישאר קילו מלפפונים גם אם גודל באזורים שונים) הרי שיומרת הלמ"ס לקבוע מדד למחיר דירה הוא עיוות.

לאור הויכוח הניטש בין רשויות המס ובין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על השינוי בערך הדירות השונות יש לבחון מחדש את תפיסת העולם המנחה את הלמ"ס. לא יתכן שפרמטר מהותי כל כך (דיור) במחזור החיים הכלכלי הישראלי ובכל כלכלה למעשה, הנוגע לכל אזרח, יושתת על בדיקה חובבנית.

בשונה מכל המוצרים הנכללים במדד הלמ"ס דירות מגורים אינן מוצר הומוגני בהגדרתן: אין דירה אחת דומה לרעותה גם כשמדובר בדירות זהות בשטחן ואפילו באותו בניין ובאותה קומה שיתכן כי תימכרנה בהפרשים של עד 5% בשל הבדלי מיקום (כיווני אוויר, נוף), תחזוקה וכיו"ב. לפיכך, הצגת שינוי מחירים של אחוז-שניים בין חודש אחד למשנהו הינה בגדר יומרנות ולא משקפת כלל את המציאות הנדל"נית היום-יומית.

ברור כי בפועל במציאות הקיימת אותה דירה זהה לא תימכר 12 פעמים בשנה, וזאת בעוד שאותו ליטר דלק בדיוק אכן נמכר חודש בחודשו. כך יומרנותה של הלמ"ס להכיל פרמטרים מתמטיים שרירותיים על שוק הנדל"ן מוכיחה עצמה כשירות דב במקרה הטוב וכחוסר מקצועיות במקרים רבים. לכן, יש לתקן את העיוות החמור בבניית מדדי הנדל"ן באמצעות שילוב שמאי מקרקעין שינטרלו את הגורמים האיכותיים בכל נתון השוואתי כך שתיווצר תשתית נתונים כמותיים מתואמים, הומוגניים וברי השוואה.

לאחרונה הקמתי צוות הכולל כלכלנים, מומחי מיסוי, משפטנים, ושמאי מקרקעין נוספים, במטרה להעמיד מודל בר קיימא המייצג נאמנה את התנודות בשוק הנדל"ן ובכך לתקן את העיוות במדד.