הסיפור מתחיל בכך שילד יהודי בן 12, ששמו מ', ניסה להתקבל לבית הספר J.F.S הידוע כאחד הטובים בבריטניה. למרות היותו ממומן בכסף ממשלתי, ביה"ס J.F.S  אשר בצפון לונדון, רשאי על פי החוק הבריטי להעדיף תלמידים ממוצא יהודי. אבל הגדרת מיהו יהודי היא אורתודוקסית שנקבעה על ידי הרב הראשי של בריטניה. ולמרות שאביו של מ' הוא יהודי ואמו היא גיורת יהודיה, הוא לא נחשב ליהודי ע"י בית הספר מכיוון שאמו התגיירה בבית כנסת פרוגרסיבי ולא אורתודוקסי.

מ' תבע את בית הספר, הפסיד במשפט, ערער בפני בית הדין לערעורים אשר הפך את פסיקת הערכאה הנמוכה. בית הספר הגיש ערעור לבית המשפט העליון הבריטי, אשר נתן את פסיקתו אתמול כאשר קבע: בית הספר פעל בניגוד לחוק כאשר קבע את מדיניות קבלת התלמידים לבית הספר על פי המבחן הקלסי של יהדות לפי מוצא האם. דבר אחד ברור ביחס לאבן הבוחן של האמהות: זהו מבחן של מוצא אתני ועל פי החוק מבחן כזה הוא הפליה על רקע גזעי. 

פסיקת בית המשפט העליון הביאה לקיצה מחלוקת חריפה בין 300000 יהודי בריטניה. היא הפסיקה גם הפליה בת 60 שנים שלא הכירה ביהדותם של מי שהזרם האורתודוקסי ביהדות לא החשיב אותם כיהודים. רבים מיהודי בריטניה מצטערים על הבאת הנושא לבית המשפט וחושבים שהבעיה הייתה צריכה להיפתר בתוך הקהילה היהודית ללא פניה לבית המשפט. אחרים חושבים שטובה הפסיקה של בית המשפט והיא תהפוך את בית הספר היוקרתי מייצג יותר את כל זרמי היהדות בין יהודי בריטניה.

פסיקה כזו אינה אפשרית בבית המשפט העליון שלנו, כי הדת בישראל במקום להיות מופרדת מן המדינה היא חונקת את המדינה, כולל את בית המשפט העליון. אבל, כפי שאומר הפתגם העממי: צרת רבים חצי נחמה - הנה, גם אחרים נחנקים על ידי הדת. לפני זמן מה פורסם בתקשורת ששני אנשי כמורה קתולים הכריזו שהומוסקסואלים ולסביות יגיעו לגיהינום. וגם באיראן האייטולות קבעו מזמן שאין באיראן הומוסקסואלים ולסביות.