סופר מספר
מחשבות הרהורים ובכלל. מה שמעניין ומה שמרגיז.
ני האו! כמה זה 2 בסינית? איך מייצרים בסין? חוויות וסיפורים ממסעותי המרובים בסין, בעולם ובחיים עד כה.
פוסטים פופולאריים
-
רק יום חופשה
25/1/10 | 888 צפיות
-
אני, יש לי שעה...
20/10/09 | 1291 צפיות
-
אדם לאדם- עיניים נוצצות
31/3/09 | 1404 צפיות
-
החרמת האולימפיאדה - הזמנה לדיון
7/2/08 | 1413 צפיות
-
לימודי סינית לשבת
1/2/08 | 823 צפיות
-
מי צריך או מה עם החוטיני?
12/6/09 | 1250 צפיות
פוסטים אחרונים
- התעמרות ותו לא. 16/5/10
- מי יחלק את ירושלים? 29/4/10
- לפתוח את הארון ואת הלב 9/3/10
- רק יום חופשה 25/1/10
- רק יום חופשה 25/1/10
- רובוט אחד באמצע החיים 19/1/10
כל כאלב
ביום ו' האחרון התקיימה בת"א עצרת זכויות האדם בישראל. כפעילים שנים רבות בנושא, אני וחברי וחברותי נפגשנו בכיכר רבין ויחד עם כמה אלפי צועדים עשינו את הדרך מן הכיכר אל רחבת המוזיאון. איכשהו מצאנו את עצמנו צמודים לקבוצה של צעירים וצעירות ערבים שנשאו שלטים נגד הכיבוש. נגד הריסת בתים וכו'. אי אפשר היה לטעות בזהותנו. הומואים, לסביות, סטרייטים/ות צועדים על יד ובסמוך לדגל הגאווה. חולצות של ארגון תהיל"ה (ארגון התומך בהורים שילדיהם יוצאים מן הארון ומתקשים לקבל את התהליך) וכד'. לידי צעדו כמה צעירים וצעירות ערבים שנענו לעצתי לקרוא את קריאותיהם הקצובות שהיו עד אז בערבית בלבד, גם בעברית. 'רוב הצועדים והקהל לצד הדרך אינו מבין, לצערי, את מה שאתם קוראים. המסר חשוב. עשו שיבינו' ואכן כך היה. ואז - פרובוקטור נורא שכמוני - שאלתי את אחת הצעירות 'את יודעת מי אנחנו ומה אנחנו מייצגים'. אם הייתי מתפשט ערום ושר את התקווה בשני קולות, הייתה בודאי פחות נדהמת. בבת אחת הפכה ל' לא מבינה טוב עברית מה שאתה אומר' 'והדגל הזה? ראית אותו פעם? את יודעת מהו? ' 'לא מבינה. לא יודעת'. 'את צועדת כאן ויש כאן עשרות דגלים וסמלים כאלה ואת לא רוצה לדעת מיהם האנשים האלה?' 'לא מבינה'. לחבורה היה צמוד מדריך. גבר מבוגר יותר שניצח על ההליכה והקריאות הקצובות. הוא צעד לידי ופניתי אליו 'באמת אף אחד מבינכם לא מכיר את הדגל וגם לא מתעניין מי אנחנו?' ואז באה תשובת המחץ של כבוד המדריך. 'אל תהרוס את התמימות שלה. בתרבות שלנו אין מקום לדברים כאלה'. אתה הבנת את זה ברוך? אין אצלנו מקום לדברים כאלה. 'איזה כאלה?' לא ויתרתי אבל הוא כבר לא ענה לי והפנה לי את הגב. גם נסיון לתפוס איתו צילום משותף לא עלה יפה. הוא מהר להזהיר את החבורה מפני 'אלה'.
האיש, המדריך המהולל, מביא את חניכיו לכנס של זכויות אדם כדי לקבל הכרה בעוולות הנגרמות לו ולתבוע סולידריות אבל הסולידריות שלו מוגבלת ומותנית. רק בלי כאלה בבקשה. לא ארחיב כאן את היריעה על חברי וחברותי הערבים הנרדפים, המעונים והמודרים כי 'אצלנו אין דבר כזה' ואם אלה המורים מה יאמרו כל השאר? על דאטפת אטפוך, וסוף מטיפייך יטופון או בתרגום ללטינית מדוברת כל כאלב ביג'י יומו והיום אתה מדיר אותי ומחר ידירו אותך אלא שאם זה יקרה,אחי, אנחנו נהיה שם למנוע את זאת ולהלחם גם עבורך.
בתמונות : כבוד המדריך מפנה לי את הגב . בתמונה העליונה מימינו, ההיא שעל תמימותה הבאתי סכנה קיומית ולפיכך שכחה את העברית לחלוטין. צילמה חברתי טובה שלמוני היא jessilove |
תגובות אחרונות
-
בובה ושסק
בתגובה על מי יחלק את ירושלים?
-
anandass
בתגובה על הרמוניה-סם החיים של העסקים בסין
-
Jes_ie
בתגובה על התעמרות ותו לא.
-
Neora
בתגובה על לפתוח את הארון ואת הלב
-
האני שבי
בתגובה על רק יום חופשה
-
דורית-ט
בתגובה על רק יום חופשה
תגובות (30)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
קל מאוד להיות נאורים חכמים פתוחים וליבראלים, כל זמן שאין נגיעה אישית, ולא נדרשים לשום קורבן
אכןקל לגלות סולידריות עם אלה הדומים-לנו-בדיוק. זה נעים, מרגיש-צודק, עושה-שכל. אדם קרוב אצל עצמו ואת הזר והמוזר - הוא ממדר.
קל וגם טיפשי. כי סולידריות נבחנת מול אלה שלא שייכים למחנה המיידי שלך, מול אלה ש"לא נעים" לך להרגיש חלק מהם. אחרת - זה באמת חסר משקל. זו סולידריות-של-קטיפה.
שבוע נפלא
לא ויתרתי ולא אותר וככל אשר יענונו כן נרבה וכן נפרוץ. אני מאמין שבכוחו של היחיד לגרום לשינוי גדול ואת החומה הגדולה ביותר ניתן לפרק גרגר אחר גרגר. לבנה אחר לבנה.
קודם כל כיף לראות תמונה שלך חיה ונושמת...
חינוך - אם לא מחנכים אותם לשלום אנושי בין בני אדם, רצית שיחנכו אותם להכרה בזכויות של שונים?
אבל חשוב שלא ויתרת.
אני וחברי וחברותי עומדים על זכותנו להשאר תמימים, לא ריאליסטים, חולמי חלומות והוזים כי רק בזכות התכונות ה'משוגעות' האלה שלנו אנחנו יכולים להמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים עם פינצטה קטנה. עוד צעד ועוד צעד.
אני מאמין שהחומה תפורק. אם לא היום, מחר ואם לא מחר אז בעוד 20 שנה. גרגר אחר גרגר.
בל נשכך שבין "לוחמי החירות" הפלסטינים גם תנועות פונדמנטליסטיות כמו חמאס שלא ייסבלו בשום פנים ואופן התנהגות הומוסקסואלית בחברה שאותה הם מקימים, ובו זמנית הומואים פעילים כמו היידר או כמו הימני הקיצוני ההולנדי פים פורטאון, שבו זמנית מטיפים לשנאת זרים ולגירוש של מוסלמים.
כמה חוסר מודעות יש בעולם, אה?
זה נכון. כמה הומואים מסתובבים בפוזה של הוליווד, מנפחים שרירים ולא מעניין אותם שום דבר חוץ משורת הקוק הבאה במועדון?
לי לא כל כך ברור איך הגיעה קבוצת בורים כזו להפגנה על זכויות אדם בתל אביב, במיוחד כשיש מספיק ערבים פעילים פוליטית שאין להם שום בעיה עם הומואים מפני שהם ליברלים וחילוניים בהשקפותיהם. באותה מידה מחליא לחשוב שהומואים במצעד הגאווה (כמה ציני....) ירקו עליכם וניסו לנפץ אתכם באלימות. החלוקה היא לא בין משוללי הזכויות לאלה שמספקים אותם אלא בין אנשים נאורים באשר הם לאלה שפשוט אינם, וגם בין משוללי הזכויות יש אנשים לא נאורים, בלשון המעטה, שאכפת להם רק מה קורה בחצר ביתם...
אין אדם משוחרר
כל עוד יש
ולו אדם אחד מדוכא
עלי אדמות!
אבי היקר!
"דברים כאלה" הם אבן בוחן של כול
חברה אנושית באשר היא.
ותמיד יהיו "דברים כאלה", בין אם זאת
העדפה מינית או דעה אישית ואו דרך-חיים
שונה והכול תמיד ייראה למישהו "דברים כאלה"...
מפני ש"דברים כאלה" הם אלה אשר כל בר-דעת
צריך לדעת לכבדם, אבל (לצערנו...) יש כאלה ש..., לא.
אני כבר יודע שאינך מתיירא מאלו ש..., לא, ובכול זאת -
למדתי להעריך את הכנות שלך ואת המסירות שלך.
תודה
אוי, אבי, אבי, כמה קשה לשבור חומות של פחד ואטימות, כמה... ולא פעם אין די בחיוך מסביר...
צריך רק לקוות שמשהו עם הזמן יחלחל גם לחברות שמרניות עוד יותר מהחברה השמרנית שלנו.
אני יודעת שלמשל בקרב המיעוטים בישראל המודעות לחירשים הייתה לפני עשרים שנה אפסית..
כולל חוסר מודעות לנישואי הקרובים המגבירים שיעורם של ילדים הנולדים לקויי שמיעה.
והיום לאט לאט, יש יותר מודעות לנושא, יותר אנשי מקצוע, יותר ניתוחי שתל שבלול למי שזקוק לכך,
זה תהליך - צריך לקוות למודעות מתפתחת גם בתחומים אחרים של שוני, חריגות ונכות.
כל הכבוד לך על פועלך, איש אמיץ שכמותך, הלוואי שעוד רבים מאיתנו היו נלחמים כך, ללא לאות.
שבת מבורכת!
אני מתרגשת לגלות שיש אנשים שמוכנים לצאת ולהפגין.
וכל הכבוד לך, על הפוסט החשוב הזה.
אבי, רוב האוכלוסיה העולמית, עשוייה מבורים ונשותיהם
לא מבינה בדיוק מה גרם לך לחשוב אי פעם שאת "קבוצת הצעירים והצעירות הערבים" שצעדו לידך
כולל כמובן מדריכם שהבוגר
מענין כהוא זה זכויותך כחלק מן הקהילה הגאה??
האם כל מי שמרגיש נרדף מתענין באחרים המרגישים נרדפים?
ושאלה יותר טובה
מה יעשו ה-so called - נרדפים בעזה
אם יסתובב שם זוג גברים שיעז להחזיק ידיים ולהתחבק בפרהסיה
שיהיה לך יום טוב
פוסט כל כך רציני וחשוב
וגם התגובות בהתאם
ואני כל מה שיש לי לכתוב זה שאתה נראה פשוט נהדר!!!
לצערנו הפחד מהשונה מהלא מודע עדיין קיים, סובלנות היא מילה יפה האם היא קיימת במציאות? המעטים והשונים סובלים תמיד, נשתדל לעבוד ללא הבדל גזע, דת, צבע עור, או דעות קדומות, להביא אור שאין הבדל בין אדם לאדם, אלא בתרבויות השונות ובאמונות השונות שנלמדו במשך השנים, כל האסון הוא שהדת מלמדת אותנו ואהבת לרעך כמוך, המציאות שונה לחלוטין.
באהבת בלוגר
הדר גרד
קודם כל אני מוחא על השימוש ב"ברוך" (פה קבור כל כלב בי ג'י יומו) אבל לא נורא
יום אסאל, יום באסל.
וברצינות.
אם לא שמת לב אתה פרצת דרך או שבילון אליהם
בפעם הבאה שיטענו לזכויות אדם ההם יצטרכו לקחת בחשבון שמגיעים לא רק מהימין אלא גם מפחידים כמוכם
זה סוג של מודעות שתחלחל.
לדעתי צריך להצטרף לכל מאבק שלהם ולחזק אותם
וההפגנה ההומולסבית הבאה צריכה להיות
למען הזכויות של הפלסטינאים
ותאמין לי שאפשר לטבל את זה עם מעט שיגעון (אני אתרום את שלי) והם ימותו על זה
ככה זה שיוויון
מזל שגן מאיר לא נמצא על אדמה כבושה.
והם ממש לא היחידים !
במצעד הגאווה הראשון בו צעדה כביסה שחורה צעדנו אני וידידי המגאפון בשורה הראשונה, היה זה פחות משנה לאחר פרוץ האינתיפאדה השניה. שנה מעולה, ערבים מתו כמו זבובים ואנחנו צעדנו בשחור וקראנו 'אין גאוה בכיבוש'. אם היית רואה את התגובות שקבלנו מהומואים ולסביות, בי וטרנס היית נשאר פעור פה ומשולשל לשון.
במקרה שאתה מתאר בחרו להתעלם מהתופעה וממך, לא נעים, לא נכון אבל בהחלט זכותם. במקרה אני מתאר, קיללו אותנו, ירקו עלינו (היית מאמין, הומואים יורקים???) את ידידי המגאפון ניסו לחטוף, צרחות, דחיפות מה לא היה שם. מה לא היה שם ? לא היתה שם סובלנות שכה אוהבים להתדהר בה.
כך שאיגנורנטיות סביבתית, אטימות וטמטום יש בכל מגזר ומגדר. ואם נחזור לרגע לאותה שנה, הפלסטינים שצעדו עמנו (תושבי ישראל ופלסטין) בהחלט הבינו את החיבור בין דיכוי על בסיס גזעי/אתני לאחיו התאום, בסיס הנטייה המינית.
ההלם בחברות מסויימות, מובן, אז למה להתפלא?
לא כל אחד בנוי לקבל כל דבר כמובן מאליו.
ועוד במיגזר הערבי?...
אני זוכר שעוד לפני 40 שנה... בבית הדפוס שהדפסתי את עיתוני דאז - פגשתי עובד הומו.
מיד זיהיתיו, למרות שהיה ההומו הראשון שכנראה ראיתי.
הוא שבה את ליסבי, והפכנו מעין חברים, שנעים לשוחח.
לעולם לא אשכח את הנער/איש המקסים הזה, שלימים, הכרתי עוד ועוד... ו"העניין המיוחד" כבר היסטוריה.
אם זה לא היה מצחיק, זה היה מבכיא..
עכשיו אתה מבין למה יש תליות בכיכר העיר באיראן??
וכן, אנחנו נילחם על זכותם לשיוויון והם יסובבו אלינו את הגב. חבל כי יש דווקא כאן חוסר שיווויון במקום שהיה צריך לסמל אותו.
ואולי אנחנו התמימים ??
גזענות, חוסר-סובלנות, ואי-קבלת האחר הן הרעות החולות של כל הדתות, ואל תטעו גם של דת החילוניות.
העצוב הוא שכל הדתות מטיפות ל"ואהבת את רעך כמוך", אולן ממשיכות לטפח שנאה עזה ואת התוצאות אנו מקבלים בדמות מלחמות וכיבוש כאן ובעולם.
אני מאמינה שלו היתה אלוהים, היא הייתה מחנכת לסובלנות, סבלנות ואהבה וקבלת כל אדם וחוה באשר הם: סטרייטים, הומואים, לסביות, בי וטראנס, יהודים, נוצרים, מוסלמים, לבנים ושחורים, נשים וגברים.
אנחנו נמשיך לצעוד ולפעול ביתר שאת בעבור זכויות לכל המגזרים החלשים, החבוטים, הנרמסים ללא הבדל גזע, דת, מין, גיאוגרפיה ופוליטיקה.
תודה על הדאגה אבל למזלנו היה זה יום דצמבר חם למדי.
על הצילומים תודה לצלמת הבית של 'אדם-לאדם' חברתנו טובה שלמוני היא jessielove . קישור לבלוג שלה בפוסט למעלה.
ואם כבר אחרית הימים וניתוחים, מה דעתך על ניתוח להסרת בלוטת הפחד? הפחד מן האחר הוא אבי אבות כל שנאה ואפליה.
ריאליסט ? מי רוצה להיות 'ריאליסט'? רק משוגעים כמונו שאינם 'ריאליסטים' יכולים להאמין שניתן לשנות משהו במדינה המטורפת הזאת שבה השנאה לכל מה ששונה גוברת מיום ליום.
תודה על דאגתך אבל אני מוותר על ה'ריאליסטיות' ושמח בחברותי וחברי הלא ריאליים המוכנים לפרק את החומה הענקית בפינצטה.
חדש? בודאי שהעניין לא חדש. אז מה? שנתייאש? שנוותר? . חס וכרפס. אנחנו נמשיך להאיר את החושך הזה גם עבור מי שישארו בבית ובעיקר עבור מי ש'יהיו אתנו. וכל הכבוד' אבל לא יזיזו אצבע בכיוון של לעשות משהו.
אשר לחוויות מן הארוע המופלא של 'אדם לאדם' - גם הם יבואו.
עוורון זה לא ענין של גאוגרפיה, וחזון אחרית הימים בעיניי הוא ניתוח לייזר לכל פועל.
תמונות מצוינות.
(וכל מה שיכולתי לחשוב עליו: חולצה קצרה בדצמבר?!)
לצערי הרב עדיין נשמעים מילים ומשפטים מתנכרים, מזלזלים וכד',,,
עדיין רבה העבודה לשיווין וכבוד לכל פלחי האוכלוסיה המגוונים,,
לקבלה ולסובלנות,,,,
זה מקומם שעדיין בשנת 2010 כמעט אלה הקולות שנשמעים
♥
אבי
אני מתנחמת בחיוך שעל פניך
ורואה שאתה לוקח זאת בהומור/ציניות
האופינים לך
ובכל זאת שואלת אותך-
האם באיזשהו מקום
ציפית לתגובה אחרת?
הרי תמים אתה לא
וריאליסט אתה כן
אז הבאת זאת בשביל הפרובוקציה
או מה?
להאיר את עינינו?
הרי זה לא חדש לנו
בכל מקרה תמשיך בפועלך המקודש
ודווקא ציפיתי שתביא סיפורים
וחוויות מאירועי ההתרמות בגן מאיר