‏ חלק קטן מהדברים המטרידים את מנוחתי:

ובהמשך לפוסטים האחרונים שלי: 

בנאום הבכורה שלה מתחה שרת החוץ של אירופה ביקורת על הכיבוש הישראלי. אמרה בין היתר:

"מזרח ירושלים הוא שטח כבוש. אל לישראל להרוס בתי פלסטינאים".

היא דרשה, בין היתר, מישראל להסיר לאלתר את המצור על עזה והזכירה כי האיחוד מתנגד לעצם קיומה של גדר ההפרדה, כמו גם להריסת בתים ולגירוש פלסטינים מבתיהם במזרח ירושלים. 

כאשר ממשלת ישראל מציעה תמריצים למתנחלים  והמו"מ עם הפלסטינים נותר תקוע, גם ידה של המעצמה הגדולה קצרה מלהושיע. 

אפילו ד"ר מרטין אינדיק - יהודי מסור ואוהד ישראל – אינו מסתיר את מורת רוחו ממדיניות ההתנחלויות. לדבריו: "ההחלטה להיטיב עם ההתנחלויות, מחזקת את הרושם שהחלטת ההקפאה אינה שווה את הנייר שעליו נכתבה". 

התהלוכה/הפגנה לשיח ז'ראח ביום ו' התקיימה באישור המשטרה, ונועדה לבטא התנגדות לפינוי משפחות פלסטיניות ממתחם "בתי נבון". משפחות אלה גרות שם מאז 48'.

במתחם נמצאו שוטרים רבים ועשרות ניידות.

רמת אלימות השוטרים ובמיוחד השימוש בגז פלפל צורב והבאת מסתערבים במסכות שחורות על פניהם, נראו כחלק מתגובה מוכנה מראש, שאינה תגובה למעשי ודברי המפגינים. 

תכנית לשותפות ההצעה האירופית - שירושלים תהיה בירה לישראל ולפלסטין – אינה עולה בקנה אחד עם התיישבות פוגענית ומנשלת בשטח, ועם עקירת סממנים של זהות פלסטינית, ערבית, נוצרית ומוסלמית מאתרים ורחובות שהם מקום מגורים של בני ובנות דתות וזהויות מגוונות.  

אם נתניהו וברק רוצים באמת להציל את פתרון שתי המדינות ולמנוע את התרסקות המנהיגות הפלסטינית התומכת בו, עליהם להיענות בחיוב להצעת עבאס (הקפאה באופן מעשי את הבנייה בגדה המערבית ובמזרח ירושלים לשישה חודשים, בלי להזכיר על כך בפומבי).

הנזק שהנצחת הקיפאון המדיני ופרישת מנהיג פרגמאטי כעבאס מהזירה הפוליטית יהיה גדול שבעתיים ממחיר הקפאה מוחלטת. 

לוליינותם של ברק וביבי תסתיים באובדן פרטנר חשוב.