דצמבר 2009 , נזכרתי בשיר הזה של דניאל סלומון "עדיף"  (יצא ב 2002 )

אז מייד שרתי אותו, כדי לזכור מה השיר הזה גרם לי להרגיש פעם ראשונה.

השיר הזה מדבר על זה שעדיף להישאר, עדיף להחזיק ידיים, עדיף...כי היא תבוא..היא תבוא (הרוח...) אני בטוח.

שיר שמדבר על פחד מאוד גדול.
אני מאוד הזדהתי עם זה, מי לא?

אני לא עושה ניתוח לשיר כל כך יפה! אני רק זוכרת שאמרתי "לא עדיף" , עוד חיזוק ללא עדיף זה:

"כי העיר הזאת קטנה לשננו והיא מלאת כאב"

ובכן, לא עדיף להישאר, גם לא בהרגשה, ישר חשבתי על חיי, מה עדיף? להישאר בצד המוכר של החיים, של ...מה שיש וזה..או שעדיף לא להישאר וללכת עם מה שעדיף לי באמת.

השאלה הזו מתקיימת בתוכי כבר שנים, זתומרת הרבה זמן.

אז בעיני לא תמיד עדיף ורצוי לבדוק אם עדיף. מאותו רגע שהתחלתי לבדוק ראיתי, שלפעמים ממש לא עדיף, גם אם הבטחון מובטח אבל לא האושר.

לעיתים נוכחתי לדעת שהרגל הנינוחות הוא בעדיפות בכל כך הרבה דברים שזה מנוון אותי, אז העדפתי לקום ולהתאמץ. לשנות, לראות מה עדיף?

אני בטוחה שהרבה אנשים מוצאים את העדיף שלהם יותר קל ממני, כי אני אף פעם לא ממש הייתי רגילה כזה...אבל כמו שאומרים בשכונה שלי בתל אביב הישנה
" יותר עדיף מאוחר מאף פעם לא"

ויש השואלים אותי למה כל כך הרבה תמונות את שמה, ואת מה זה פוטוגנית!!!!(כונפה על אמת)

 ואני אומרת שככה אני אוהבת. עדיף לי. אז הינה מקבץ תמונות, הרוב ללא פוטושופ שייהנו לראות את הנקבוביות :) ..וחלק סתם תמונות שהזכירו לי אימה ופחד.

עדיף ללא פחד ומורא, עדיף להתאמץ.

בטח מי שקורא את זה יאמר. מה מה מה מה??? אז אני אענה, אני עליתי בסולם העדיף למועדף עליי.

וזה אומר שאני בוחרת, מעכשיו.  יותר.

שבת שלום.