כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כהלך התם (שירים לא ערוכים)

    בקצה כל הסופים
    נגלות ההתחלות
    של כל שכבר הווה
    ומתאווה.



    © כל הזכויות, לכל התכנים בבלוג זה, שמורות.

    0

    עלעל

    59 תגובות   יום חמישי, 17/12/09, 22:35


    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (58)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/12/09 00:09:

      צטט: David Solomon 2009-12-22 23:17:47

      אהבתי תודה *

       

      דיויד

       

      ביקור מפתיע.

      תודה, דיויד.

       

        22/12/09 23:17:

      אהבתי תודה *

       

      דיויד

       

        20/12/09 19:50:

      צטט: the chief 2009-12-20 19:47:53


      wow !!

      הלו...זה רדיו!?!?

      לא ידעתי שאת כל כך לירית....

       

      WOW חבר שלי !!

       .

      מסתבר שאתה לא קורא אותי! אה! -צוחקת-

       

       

       

        20/12/09 19:47:


      wow !!

      הלו...זה רדיו!?!?

      לא ידעתי שאת כל כך לירית....

        20/12/09 01:15:

      צטט: רמיאב 2009-12-19 19:26:10

      מה שעלה נינף אחד יכול לעשות...

      שיר יפה אחד ותגובות כל כך יפות...

      שבוע טוב,

      רמי

       

       

       

      תודה, חבר וקול מלטף :))

        19/12/09 19:26:

      מה שעלה נינף אחד יכול לעשות...

      שיר יפה אחד ותגובות כל כך יפות...

      שבוע טוב,

      רמי

       

       

        19/12/09 16:39:

      צטט: אודי ברוך 2009-12-19 16:26:31


      כול כך נוגע

      ועצוב...

       

      היתה בי עצבות כשכתבתי.

      תודה, אודי.

        19/12/09 16:38:

      צטט: 39yon 2009-12-19 16:23:30

      צטט: Rivka 2009-12-19 15:01:05

      צטט: 39yon 2009-12-18 16:44:04


      ושם,,עקור ונפתל,,

      במרפסת בין בתים צפופים,

      ליחך קרסולה של זו,,

      שבסגריר רגעה,,נותר הוא

      והרוח שנשאתהו,,

      :) *

       

      משל היה העקב האכיל  שלה לעקב האכילס שלו...

      התגעגעתי אליך, יון...

      ואם היתה זו הרוח שהביאה אותך שוב אלי...

      ההיתה זו רוח פרצים או פריצות..

      או אולי, וכפשוטה,  הדברים?

      ואת,

      איושת רוחך שנלחשה,,אל אוזניים רבות

      כפשוטה נחשבה,,

      זו רוחי שלי שנענית אלייך מוזמנת לנגוע

      בך פשוטה,,אחרת,,

      ואני,,

      לא אוכל להגיע ,,אלא בפריצותי שלי אל תוך

      פריצות רוחך,,

      ,,, :)

       

       

       

      אילו רק היתה לי הרשות להשתמש במילות תשוקתו של אחר כדי לאמר לך ובפשטות "בוא כבר"...

      אבל היא איננה לי...

      ואני, כפשוטי ולפשטות נגיעתך בי...

      מרפרף ונוגע כלא-נוגע...

      כל שאלחש לך הוא ענני, אל תענני והנני.

       

        19/12/09 16:26:


      כול כך נוגע

      ועצוב...

        19/12/09 16:23:

      צטט: Rivka 2009-12-19 15:01:05

      צטט: 39yon 2009-12-18 16:44:04


      ושם,,עקור ונפתל,,

      במרפסת בין בתים צפופים,

      ליחך קרסולה של זו,,

      שבסגריר רגעה,,נותר הוא

      והרוח שנשאתהו,,

      :) *

       

      משל היה העקב האכיל  שלה לעקב האכילס שלו...

      התגעגעתי אליך, יון...

      ואם היתה זו הרוח שהביאה אותך שוב אלי...

      ההיתה זו רוח פרצים או פריצות..

      או אולי, וכפשוטה,  הדברים?

      ואת,

      איושת רוחך שנלחשה,,אל אוזניים רבות

      כפשוטה נחשבה,,

      זו רוחי שלי שנענית אלייך מוזמנת לנגוע

      בך פשוטה,,אחרת,,

      ואני,,

      לא אוכל להגיע ,,אלא בפריצותי שלי אל תוך

      פריצות רוחך,,

      ,,, :)

       

       

       

       

        19/12/09 15:50:

      צטט: Dave Love 2009-12-19 15:14:13

      לשון תיאורית מרשימה. מעורר מחשבה. יפה.

       

      תודה, דייב.

      אני מתכוונת להתעמק גם בשירתך. ראה הוזהרת :))

        19/12/09 15:42:

      צטט: אסתר רבקה 2009-12-19 03:49:10

      באדמה חרבה צמאונו עד שנעתק..אהבתי את התיאור בשיר

       

      תודה, אסתר

      ובואי שוב.. ושוב.

        19/12/09 15:41:

      צטט: ירמי עמיר 2009-12-19 00:00:44


      את משתחררת. תודה.

       

      אני אוהבת כשאתה כאן, חבר שלי.

        19/12/09 15:27:

      צטט: ליריתוש 2009-12-18 23:45:47


      העלעל הבודד, המנסה להתגבר על הסערה, אך אינו יכול לה ומתעופף אתה...

      מזכיר לי סיפור, שלמדתי בצעירותי בשיעורי האנגלית בתיכון, וזה הולך בערך כך:

      שתי חברות החיות בדירה, אחת מהן חולה מאוד, ומרגישה שעם העלמות העלה האחרון על העץ, גם היא תמות,

      הלילה סוער, , כל העלים ניתקים מן העץ ורק עלה אחד בודד נשאר, החברה נלחמת על חייה וניצלת.

      ואז מתברר: חברתה ציירה את העלה הבודד... (משהו מעין זה, שוב, אני לא זוכרת במדוייק.)

      וככל שאני חושבת, גם אני מגיעה למסקנה שזאת מטאפורה, למלחמותינו, שלעתים במקום להצליח, עלולות לסחוף אותנו.

      אם נישאר לבד במלחמות האלו, אכן זה יקרה, נאבד את הדרך חזרה.

       

      תודה, רבקה, ושבת מבורכת!

      אין לך מושג כמה את מרגשת אותי עכשיו בסיפור הזה שלך ובמה שהוא מעורר בי...

      ומאחר ואלה רק את ואני שקוראות את גם את התגובות כאן אני אספר לך:

      לפני כשלוש וחצי שנים הייתי חולה מאוד  ולתקופת מה, לצורך החלמה, עברתי להתגורר אצל אימא

      כשהגעתי לשם, בלילה הראשון, הבטתי מחלון חדר השינה לחצר הבית... ושו מתחת לחלון צמח לו שיח הורדים שאבא ז"ל טיפח...

      ענף אחד ממנו נדמה היה כמטפס ועולה לכיוון חלון החדר...

      וכך, ביני לביני ובאותו רגע, אמרתי לעצמי שכשהשושן הזה יחדור לחדר מבעד לתריס (זו קומת קרקע) - אני אבריא...

      עבר שבוע, עברו שבועיים ויותר... ואז בוקר אחד הוא היה שם - השושן האדום מציץ מבין שלבי התריס.... 

      באותו יום חזרתי הביתה והנני כאן.

      צילמתי אותו, את השושן האדום מבעד לתריס, והוא משמש כתמונת הצג בטלפון שבו צילמתי.

      פעם אולי אעלה אותו גם כאן, בבלוג שלי.

      ומשהו לך, אישית, אם יותר לי - ראי כמה הארה, צבע וקול, את מביאה מתוכך לאחרים. אני מעריצה אותך.

       

       

        19/12/09 15:14:
      לשון תיאורית מרשימה. מעורר מחשבה. יפה.
        19/12/09 15:11:

      צטט: שלומי חסקי 2009-12-18 20:27:24

      שיר אווירה אמיתי.

      שאפו!

      שלומי חסקי

       

      אני מרגישה כאילו וחוזקתי ע"י האוטוריטה, שלומי... תודה! :))

        19/12/09 15:10:

      צטט: ami10 2009-12-18 16:55:13

      קצרצר...אך מלא עוצמה...

       

      תודה, עמי :))

        19/12/09 15:01:

      צטט: 39yon 2009-12-18 16:44:04


      ושם,,עקור ונפתל,,

      במרפסת בין בתים צפופים,

      ליחך קרסולה של זו,,

      שבסגריר רגעה,,נותר הוא

      והרוח שנשאתהו,,

      :) *

       

      משל היה העקב האכיל  שלה לעקב האכילס שלו...

      התגעגעתי אליך, יון...

      ואם היתה זו הרוח שהביאה אותך שוב אלי...

      ההיתה זו רוח פרצים או פריצות..

      או אולי, וכפשוטה,  הדברים?

        19/12/09 14:57:

      צטט: leagat 2009-12-18 15:41:13


      היי חומד

      קראתי

      וחזרתי וקראתי

      שאפו

       

      מקסים

       

      הייתה לי קצת בעיה עם המילה ענפו

      ממממשהו באוזן

      צריכה לבדוק באבן שושן

       


      ונשא אותו לילה נשכח ולרוח אחרת
      ובמעופו סחרחר גם נפתל גם עקור

      עקור - תרתי 

      לוקח אותי ליהודי הנודד

       

      אהבתי

      משתבחת אמרתי?

       

      חיבוק

      לאה

       

       

       

      ענפו זה הענף שלו...

      היה נכון יותר, לדעתך, לכתוב פשוט ענף?

      ואני מתפנקת על המשתבחת שלך, שתדעי :))

        19/12/09 14:55:

      צטט: lemira 2009-12-18 12:25:31



      "רוח שורקת מרפסות בתים צפופים
      ובצמרת עץ מי לעייפה מי לפליטה
      עלעל נאחז זה מכבר
      עד שוך.

      .
      ובאין חסד אין חמלה עת תביט בו 
      ובענפו שביר מי מישיר מי שחוח
      לקול נהמותיה גחמתו
      עד ניתק.
      .
      ונשא אותו לילה נשכח ולרוח אחרת
      ובמעופו סחרחר גם נפתל גם עקור
      באדמה חרבה צמאונו
      עד נעתק.
      "

       

      המסלול של העלה - מאוד מעניין.

      ואני קיבלתי את העלה - כסמל

      (תחושה אישית בלבד.......)

       

      מירה

      התחושה האישית שלך לא מטעה.

      ואני שמחה שאת כאן, מירה...

      תודה.

        19/12/09 03:49:
      באדמה חרבה צמאונו עד שנעתק..אהבתי את התיאור בשיר

      את משתחררת. תודה.
        18/12/09 23:45:


      העלעל הבודד, המנסה להתגבר על הסערה, אך אינו יכול לה ומתעופף אתה...

      מזכיר לי סיפור, שלמדתי בצעירותי בשיעורי האנגלית בתיכון, וזה הולך בערך כך:

      שתי חברות החיות בדירה, אחת מהן חולה מאוד, ומרגישה שעם העלמות העלה האחרון על העץ, גם היא תמות,

      הלילה סוער, , כל העלים ניתקים מן העץ ורק עלה אחד בודד נשאר, החברה נלחמת על חייה וניצלת.

      ואז מתברר: חברתה ציירה את העלה הבודד... (משהו מעין זה, שוב, אני לא זוכרת במדוייק.)

      וככל שאני חושבת, גם אני מגיעה למסקנה שזאת מטאפורה, למלחמותינו, שלעתים במקום להצליח, עלולות לסחוף אותנו.

      אם נישאר לבד במלחמות האלו, אכן זה יקרה, נאבד את הדרך חזרה.

       

      תודה, רבקה, ושבת מבורכת!

        18/12/09 20:27:

      שיר אווירה אמיתי.

      שאפו!

      שלומי חסקי

        18/12/09 16:55:
      קצרצר...אך מלא עוצמה...
        18/12/09 16:44:


      ושם,,עקור ונפתל,,

      במרפסת בין בתים צפופים,

      ליחך קרסולה של זו,,

      שבסגריר רגעה,,נותר הוא

      והרוח שנשאתהו,,

      :) *

        18/12/09 15:41:


      היי חומד

      קראתי

      וחזרתי וקראתי

      שאפו

       

      מקסים

       

      הייתה לי קצת בעיה עם המילה ענפו

      ממממשהו באוזן

      צריכה לבדוק באבן שושן

       


      ונשא אותו לילה נשכח ולרוח אחרת
      ובמעופו סחרחר גם נפתל גם עקור

      עקור - תרתי 

      לוקח אותי ליהודי הנודד

       

      אהבתי

      משתבחת אמרתי?

       

      חיבוק

      לאה

       

       

        18/12/09 12:25:


      "רוח שורקת מרפסות בתים צפופים
      ובצמרת עץ מי לעייפה מי לפליטה
      עלעל נאחז זה מכבר
      עד שוך.

      .
      ובאין חסד אין חמלה עת תביט בו 
      ובענפו שביר מי מישיר מי שחוח
      לקול נהמותיה גחמתו
      עד ניתק.
      .
      ונשא אותו לילה נשכח ולרוח אחרת
      ובמעופו סחרחר גם נפתל גם עקור
      באדמה חרבה צמאונו
      עד נעתק.
      "

       

      המסלול של העלה - מאוד מעניין.

      ואני קיבלתי את העלה - כסמל

      (תחושה אישית בלבד.......)

       

      מירה

        18/12/09 12:20:

      צטט: איציק45 2009-12-18 12:17:21

      *

       

       

      תודה, חבר מיוחד שלי :))

        18/12/09 12:18:

      צטט: לחישת הלב 2009-12-18 12:06:23


       יקירה לי...כ"כ מדהים החיבורכתבתי שיר שמדבר על הדימוי של הטבע, והזכרתי בואת העלעל המשול לתחושותמאד התחברתי, ואהבתי.תודה לך על רגעי עונג.נעמת לי. 

      תודה, לחישונת...

      אני אחפש אצלך את השיר המוזכר :))

        18/12/09 12:17:

      *

       

        18/12/09 12:13:

      צטט: עופרי5 2009-12-18 11:00:59


      עלעל לא כמו זלזל שנפל

      נעתק ממקומו ללא כוון עף

      עם כל רוח קלה כסערה

      ניתק משורשיו ניתק מענפו

      ניתק מכור מחצבתו

      עד אשר ישוב אל אבותיו

      כמה אנושי העלעל הזה

      נפלא

       

      "כמה אנושי העלעל הזה"... זו שורת המפתח.

      וכייף לי שאת כאן, עופרי... (השם הזה שלך יפיפה, אגב).

      תודה!

        18/12/09 12:06:

       יקירה לי...כ"כ מדהים החיבורכתבתי שיר שמדבר על הדימוי של הטבע, והזכרתי בואת העלעל המשול לתחושותמאד התחברתי, ואהבתי.תודה לך על רגעי עונג.נעמת לי. 
       
        18/12/09 11:00:


      עלעל לא כמו זלזל שנפל

      נעתק ממקומו ללא כוון עף

      עם כל רוח קלה כסערה

      ניתק משורשיו ניתק מענפו

      ניתק מכור מחצבתו

      עד אשר ישוב אל אבותיו

      כמה אנושי העלעל הזה

      נפלא

        18/12/09 10:57:

      צטט: mottyd1 2009-12-18 10:40:16


      יפה אהבתי

      תודה, מוטי :))

       

        18/12/09 10:56:

      צטט: א דם 2009-12-18 10:25:43

      משיר לשיר את משתבחת כמו יין נושן אנין לחיך.

       

      כשאתה זה שאומר את זה, חבר אהוב... זה מרגש אותי במיוחד.

      תודה.

        18/12/09 10:53:

      צטט: דוריתדי 2009-12-18 09:49:34


      העלעל הזכיר לי את הזלזל של ביאליק שצנח לו

       והעלה, הרוח, הצמרת והניתק שנעתק

      החזירו אותי לאו. הנרי ("העלה האחרון")  המופלא

      כך, מבלי משים, נתלית באילנות גבוהים

      כעלעלית עם כל עוצמת ההיאחזות במוכר

      ועם כל הכח גם להרפות ולתת לרוח (תרתי)

       לקחת אותך למחוזות חדשים

      נהדר!!!

       

      דוריתי,

      את מחמיאה לי מעבר למה שהייתי מייחלת לו... ביאליק ואו. הנרי?  וואו!

      ת ו ד ה !

       

       

       

       

       

        18/12/09 10:44:

      צטט: אקובילדינג 2009-12-18 08:56:44

      העלעל הזה הגיע למרפסת...

      כמה עדינות יש בעלעל מול כוחה של רוח הסערה

      כתיבה מלאת עוצמה

       

      אין לך מושג כמה מרגש אותי לדעת שהעוצמה שבשיר מובחנת..

      ת ו ד ה !

        18/12/09 10:43:

      צטט: נהנה מהחיים.... 2009-12-18 08:08:00


      יפה, אהבתי...

      שיר הסתיו והחורף....

      שבת שלום.

       

       

      תודה, הדוניסט העונות כולן :))
        18/12/09 10:43:

      צטט: נסים גבאי 2009-12-18 07:48:18


      עוף גוזל...

      אמר העץ...

      "גור לך"... ובכל משמעות שהיא.

      תודה, ניסים.

        18/12/09 10:42:

      צטט: forte nina 2009-12-18 07:36:09


      משל לאדם ולחייו

      יפה מאוד.

       

      תודה, אישה יפה... :))

        18/12/09 10:41:

      צטט: אור2009 2009-12-18 06:52:50


      העל על בעיני מסמן שות אינושית.

      כתוב נהדר.

      ראיתי לפני איש ניתק ממקומו הטבעי וקשה לו.

       

      את נהדרת!

      וכן, השיר הוא גם כפשוטו וגם כמטאפורה.

      תודה!

        18/12/09 10:40:

      יפה אהבתי
        18/12/09 10:39:

      צטט: עודד השודד 2009-12-18 06:45:24

      זה חזק, רבקה'לה!  *

      לך, איש המילים, אני יכולה ללחוש:

      גם אני הרגשתי כך כשכתבתי אותו אמש.

      ותודה.

       

        18/12/09 10:36:

      צטט: arnonoshri 2009-12-18 06:12:02


      הו עלה עברי, מי ידע את מכאובך? חמוד.

       

      "עלה עברי"... יפה!

      תודה, ארנון.

       

        18/12/09 10:35:

      צטט: לוייתן 2009-12-18 05:17:00

      העלעל במעופו העירני משנתי ונשא אותי

      אל ערוגת שירך לרוות צמאון

      של שירת בוקר טרם זריחה...

       

      יופי של עלעל משורר במעופו

      תודה מדויד

      שירת בוקר...

      בדרכך וכתמיד, דויד.. אתה מלטף אותי במילים.

      אוהבת אותך.

        18/12/09 10:34:

      צטט: שרה קונפורטי 2009-12-18 05:06:10



      וואוהו,

      מאחלת  לך,

      חודש נפלא,

      רק רגעי אושר קסומים,


      ואור ענק כל ימות השנה,


      לך ולכל בית ישראל,

      הגשמת כל החלומות,

      שבת שלום,

      חנוכה של קסם ושמחה,

      שרה קונפורטי,


      www.sarakonforty.com

       

      תודה, יקירה...

      חג שמח! :))

        18/12/09 10:25:
      משיר לשיר את משתבחת כמו יין נושן אנין לחיך.
        18/12/09 09:49:


      העלעל הזכיר לי את הזלזל של ביאליק שצנח לו

       והעלה, הרוח, הצמרת והניתק שנעתק

      החזירו אותי לאו. הנרי ("העלה האחרון")  המופלא

      כך, מבלי משים, נתלית באילנות גבוהים

      כעלעלית עם כל עוצמת ההיאחזות במוכר

      ועם כל הכח גם להרפות ולתת לרוח (תרתי)

       לקחת אותך למחוזות חדשים

      נהדר!!!

       

        18/12/09 08:56:

      העלעל הזה הגיע למרפסת...

      כמה עדינות יש בעלעל מול כוחה של רוח הסערה

      כתיבה מלאת עוצמה

        18/12/09 08:08:


      יפה, אהבתי...

      שיר הסתיו והחורף....

      שבת שלום.

        18/12/09 07:48:


      עוף גוזל...

      אמר העץ...

        18/12/09 07:36:


      משל לאדם ולחייו

      יפה מאוד.

        18/12/09 06:52:


      העל על בעיני מסמן שות אינושית.

      כתוב נהדר.

      ראיתי לפני איש ניתק ממקומו הטבעי וקשה לו.

        18/12/09 06:45:
      זה חזק, רבקה'לה!  *
        18/12/09 06:12:

      הו עלה עברי, מי ידע את מכאובך? חמוד.
        18/12/09 05:17:

      העלעל במעופו העירני משנתי ונשא אותי

      אל ערוגת שירך לרוות צמאון

      של שירת בוקר טרם זריחה...

       

      יופי של עלעל משורר במעופו

      תודה מדויד

        18/12/09 05:06:


      וואוהו,

      מאחלת  לך,

      חודש נפלא,

      רק רגעי אושר קסומים,


      ואור ענק כל ימות השנה,


      לך ולכל בית ישראל,

      הגשמת כל החלומות,

      שבת שלום,

      חנוכה של קסם ושמחה,

      שרה קונפורטי,


      www.sarakonforty.com

      רשימות של שירים, סיפורים קצרים והגיגים שכתבתי (כולל קישורים) מצויות בדף הראשי שלי.

      פרופיל

      Rivka
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגובות אחרונות