0

הפרטי הופך לציבורי - או: האם אפשר לנצל את הרשת החברתית כדי להשיג עבודה?

0 תגובות   יום שבת, 8/9/07, 10:56

אני יודעת, זה לא חדש. בלוגים, רשתות חברתיות, חוות חברים חדשות לבקרים ועוד מבחר דרכים למרוח את הקרביים כך שכולם יוכלו לראות. זה לא חדש. אבל בשיטוטיי האחרונים ברשת לא נותר לי אלא לתהות - מה עושים עם זה?

 

יש לי עשרות עמודים בעשרות רשתות חברתיות. סתם ככה, כדי לבדוק איך עושים את זה, ואם זה אינטואיטיבי, וכמה קל וכמה מתוחכם. חלקם נקיים, פשוטים ומרדימים, חלקם ססגוניים ומלאי פיתויים, זורקים על הגולש גדג'טים ואפליקציות וקשקושונים צבעוניים. כך או אחרת, אחרי בערך יומיים, הצעצועים האלה מתיישנים, בין אם מקושקשים או פשוטים, ואז הם מונחים אחר כבוד בקופסה עם שאר הצעצועים, להרדם.

 

השאלה הבוערת היא, האם ניתן לעשות ברשתות החברתיות האלה שימוש אמיתי - האם ניתן וכדאי ורצוי ומומלץ ליצור קשר עם אנשים שבנסיבות אחרות היה קשה מאוד להגיע אליהם - מנכ"לים, חברי כנסת ושאר ירקות, אנשים שהמייל שלהם בלתי נגיש לאדם הפשוט, ואם היה רוצה פרולטר רגיל לפנות אליהם היה צריך לעבור דרך ערימות של 144 ומזכירות ומנהלות לשכה ומאבטחים נוספים.

 

מחד בחרו האנשים הללו, כאחד האדם, לחשוף את עצמם על גבי עמוד אינטרנטי, הכולל גישה ישירה אליהם. ומאידך, האם הגישה אליהם אינה מוגבלת רק לחברים באמת, או לקשרים שנעשו ב"עולם האמיתי" וממשיכים לווירטואלי? האם זה נכון להשתמש ב"רשימת החברים" כדי ליצור קשר עם אדם שאינו חבר באמת, והסיכויים שיהיה חבר שלך באמת נמוכים למדי?

 

אולי זו הבעיה -אולי השימוש בניסוח "החברים שלי" ו"הוסף לרשימת החברים" מטעה. אולי צריך לקרוא לזה אחרת, משהו כמו "קשרים" או "אנשים-שיש-לי-אינטרס-שישכרו-אותי-לעבודה-או-ימליצו-עלי-בפני-מישהו-חשוב-אחר", כי חברים באמת נוטים להפגש ולעשות שיחות טלפון, לא רק לאסוף זה את זה לרשימת חברים אינטרנטית.

 

ובכן, זהו. האם אני יכולה ליצור קשר עם מייסד ועורך ראשי של... או לחילופין עם סמנכ"ל בחברת... ולשאול אותו אם הוא פנוי  לקפה אמיתי, כזה שאפשר לקשקש עליו, ואחר כך אולי גם לקבל עבודה? התשובה לא ברורה, לי לפחות. אבל לשמחתי, לי יש עבודה :-)

דרג את התוכן: