ההברקה השניה הכי טובה של אחי, בטיול המסעדות שעשינו בצרפת לפני מספר שנים, היתה ללמוד לקרוא בצרפתית משהו כמו 30-40 מילים בסיסיות הקשורות לאוכל. מילים כמו: עוף, בקר, דג, מרק, תבשיל, חצילים, בשר נא, כוסברה, ועוד. בשיטה מהפכנית זו, ניתן לקרוא, פחות או יותר, תפריט של כל מסעדה בלי ממש לדעת את השפה.
זו מתודה מצויינת המאפשרת להיכנס למסעדות אמיתיות שאנשי המקום אוכלים בה גם בערים הגדולות ובעיקר באזורים הנידחים יותר, ולמזער את כמות הנפילות וחוסר ההבנות, בבחירה של מנות בתוך מסעדה.
לאור ההצלחה אימצתי את השיטה לקראת הטיול שעשיתי לאחר מכן לאיטליה, והתחלתי לחזק את לקסיקון מילות האוכל שלי באיטלקית. בעוד אני שוקד באינטנסיביות על שינון בנק מילות המפתח, מורן שהייתה חברתי באותו זמן ושותפתי לנסיעה, עסקה בעיקר בלהסתלבט עליי. למרות חוסר הפירגון הבולט לו זכיתי מבית, לא רפו ידי, והגעתי ליעד כמוסמך השיטה. בוא נאמר זאת כך: ברגע האמת, בכפר נידח במחוז טוסקאנה באיטליה, כשאת מנסה להימנע ממנה עם בשר, תפריט דובר איטלקית בידך, מלצר איטלקי עם עיני עגל בוהה בך, ואביר קורא תפריטים באיטלקית יושב מולך בשולחן, את צריכה לגייס הרבה חנופות, התנצלויות, והבטחות, בכדי לכפר על הסתלבטויות משבועיים קודם לכן.
אגב ההברקה הראשונה הכי טובה של אחי בטיול, היתה להפיל איזה בקבוק שכתוב עליו שמפניה באיזה מעדניה שכתוב עליה פושון בכיכר שקוראים לה מדלן בפריס (זה פחות או יותר הבקבוק הכי יקר, במעדניה הכי יקרה, בכיכר הכי יקרה בפריס). עשינו את עצמנו בקולות של טפט וחיפינו אחד על השני מהמקום בנסיגה לאחור. |