שבת שלום הפעם אני חורגת מתחומי העניין של הבלוג, לטובת עניין אישי אחר... הוריי מספקים חסות מזה למעלה משנה לאדורה - צעירה מהפיליפינים ששהתה ועבדה מספר שנים בארץ.
הם מלווים מקרוב את מסכת ההשפלות, חוסר האנושיות והיחס האגרסיבי שלו היא זוכה כאילו היתה פושעת אכזרית ומסוכנת (איזו תועלת למשל יש בקשירת שלשלאות ברזל כבדות לקרסוליה הצנומים בעודה כלואה אחר סוגר ובריח?!)
לפני שבועות אחדים אדורה "נשלפה" מבית הוריי, נכלאה ועמדה להישלח באופן מיידי בטיסה הראשונה לפיליפינים, ללא שום הזדמנות לארוז את חפציה, להיפרד מקרוביה ולסגור קצוות. רק ברגע האחרון הצליח אבי לדחות את נסיעתה על מנת להביאה בפני שופטת - הזכות האלמנטרית שמגיעה לה וכמעט נשללה ממנה. מאז אדורה עצורה בהמתנה לגירושה הצפוי. זאת למרות שהיא נמצאת בתהליך להתרת נישואיה מאזרח ישראלי, אשר השלמתו חיונית לאין שיעור.
בעקבות המצב האומלל אני מצרפת מכתב שאבי כתב למשרד הפנים, בתקווה שעוד ניתן יהיה לעשות משהו.
כל רעיון לסיוע יתקבל בברכה.
חיפה 18/12/2009
לכבוד אביבה רוזן
ראש ענף אשרות
משרד הפנים – רשות האוכלוסין, הגירה.
גרושה מישראל של אדורה קסטרו
תיק משרד הפנים מספר חפ/ 8764/01
אני כותב מכתב זה בתקווה שיועבר לכל מי שעסק בתיק הנ"ל
ובכן, סוף סוף "הצלחתם" באמצעות 5 ( ! ) גברתנים מיחידת עוז ( איפה כאן ה- "עוז" ? ) שהגיעו במדים שחורים ( איזה חוסר טקט, מעניין מי עצב את המדים ובמיוחד את צבעם ) לקחת במחטף את אדורה מדירתנו בתהליך שחוקיותו מוטלת בספק.
אמנם הוצג לנו צו שתוקפו פיקטיבי מאחר ומעולם לא נתקבל בביתנו כדבר דואר רשום כפי שנטען, הרי זאת ניתן לברר בנקל באמצעות דואר ישראל.
גם הסברי הנועם של השליחים כי הם רק מעבירים את אדורה לשימוע שגרתי ולאחר מכן, בוודאות כמעט מוחלטת תוחזר לדירתנו, היו עוד נדבך "פיקנטי" בסגנון והדרך בה אתם פועלים.
אכן, אדורה הואשמה בנישואי שווא לשם קבלת היתר לחיות ולעבוד בישראל.
ראוי להשוות לכך את "ההישגים" שלכם בסוגית נישואי השווא של שחקני הכדורסל והכדורגל הזרים, או חמור מכך, נישואי השווא של אלו המבקשות להשתמט משרות בצה"ל, חלקן אפילו זוכות, לאחר מכן, לכבוד ולתהילה...
בכל מקרה, אדורה נענשה ומילאה חובתה כחוק ועתה נותר לשחררה מנישואיה לאזרח הישראלי טרם חזרתה למולדתה.
משרד המשפטים שהבין את חשיבות התרת הנישואין, כאן טרם חזרתה, החל מייד בפעילות מסודרת באמצעות שלוחותיו השונות, בהתרת הנישואין ואף ביקש להשאיר את אדורה בישראל עד להשלמתן.
אולם בישראל, כמו בישראל, את מחיר הפרדת הרשויות ו"שיתוף הפעולה המופתי" שבין המשרדים השונים משלמים אזרחי המדינה ואורחיה.
כידוע לכם, תמיד הקפדנו לעדכן אתכם ואת רשויות החוק כי אדורה חייה אצלנו ואנחנו ערבים לקיומה ולהיענותה לכללי החוק בישראל.
בית המשפט, הפרקליטות ורשויות הענישה ציינו מספר פעמים רב את הערכתם הרבה משיתוף הפעולה שלנו עמם ונתנו בנו אמון מלא בכל הנוגע לסוגייה אנושית זו.
אולם אתם בחרתם לנהוג אחרת !
לא היה נדרש כלל מחטף ובידודה של אדורה בכלא מרוחק מאתנו !
אך כפסע היה השמתה של אדורה במטוס והרחקתה ללא צו שיפוטי נאות !
בהידברות מסודרת, ובמידה ולא היינו מצליחים לשכנע אתכם כי ראוי לאפשר לאדורה ולמשרד המשפטים להמשיך בתהליך התרת נישואיה טרם חזרתה לפיליפינים, היינו ממילא מגיעים עמכם להסכמה אודות יציאתה המסודרת מהארץ, בליווי שלנו כ"בת משפחה" ולא במכונית אסירים !
מהיכן המדיניות האכזרית שאמצתם ?!
עד כמה הזיכרון שלכם אודות מה אנחנו עברנו כעם נרדף, הוא קצר ?!
יותר ויותר אזרחי המדינה, והיום גם אני ביניהם, חשים שאט נפש מדרכי פעולתכם ומסתייגים מהתקנות שיצרתם ומשיטות הוצאתן לפועל.
לא עבור יחס כזה התאמצתי כל חיי ונלחמתי בכל חזיתות ישראל כאזרח נאמן.
אתם כרשויות המדינה, גרמתם לי עתה לחוש מובס ונבגד !
אני מקווה שעוד ניתן לתקן את העוול ולעצור את התהליך הכוחני והמביש כלפי מגורשת חסרת ישע וכלפינו כמארחיה ונאמניה.
בכבוד רב, יוסי בסטר
prime@netvision.net.il
טל' 04-8252758 פקס 04-8340494
|