עיסקי ואישי
גם וגם
פוסטים פופולאריים
-
''נניח כי''
13/5/10 | 1029 צפיות
-
מדוע המוצלחים אינם מצליחים?
18/3/10 | 1429 צפיות
-
כשאדם טובע
23/12/09 | 703 צפיות
-
מאחורי הקלעים של בניית קריירה פרק 1
27/11/07 | 1406 צפיות
-
הצלחה- בחן את עצמך האם זו עמדתך בחיים ?
23/4/10 | 826 צפיות
-
מגיע לך ייעוץ חינם
20/7/09 | 553 צפיות
פוסטים אחרונים
- מדוע לא כתבתי מאז יום רביעי, 26/1/11, 11:26 8/12/12
- שלבים ב שינויי קריירה / מה הן המילים אם לא שתיקה 26/1/11
- לעבור ממשרד פרסום ללקוח - שינוי קריירה זה אפשרי 18/1/11
- אני גאה לומר: 'מצעמ'ם לי' 4/12/10
- הבלחות ימי זוהר 24/10/10
- אין שום זוהר בימים הללו 25/8/10
פרק ראשון: איסוס
מילה, נשמה, תודעה ואולי אהבה "הפסיכיאטר דר ואדים גילר גילה את אזני לא מכבר אודות חולה בן 50 הסובל ממחלת הסכיזופרניה ואשר מחשבות השווא שלו הכילו מצבים של שלילת קיומם של דברים (מעין מחשבות ניהיליסטיות) ואשר פונה לעוברי אורח כשעיניו בורקות ומבט נבואי בעיניו ושח להם על "איסוס", אין הכוונה להיסוס או לשם של אדם או חפץ כלשהו אלא למצב של עולם בו אין סוס או אין מודעות למושג סוס, במילים אחרות המילה האידיוסינקראטית שטבע אי-סוס בדומה למילה אי-שקט מבטאת מצב בו דבר מסוים אינו קיים ואשר אין כלל מודעות לקיומו. החולה יצר אפוא מילה חדשה למצב של שלילת קיומו של סוס". כמו כל פתיחה גם זו לא תמיד מובנת, ולעיתים מתבהרת בהמשך...
מתוך מאמרו של פרופסור לוין פסכיאטר (שווה קריאה) |
תגובות אחרונות
-
*סיגלי*
בתגובה על מדוע לא כתבתי מאז יום רביעי, 26/1/11, 11:26
-
ענתאשר אליאסי
בתגובה על הי
-
לימור ברנע
בתגובה על אני גאה לומר: 'מצעמ'ם לי'
-
קוסמטיקה וחדשנות
בתגובה על שלבים ב שינויי קריירה / מה הן המילים אם לא שתיקה
-
She Me
בתגובה על אין שום זוהר בימים הללו
-
שירי'ס
בתגובה על הכוונה מקצועית אני באולפן טלויזיה קורות חיים
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה, יקר לי כל ביקור שלך כאן
א. שיר נהדר צירפת
ב. מעולם לא שמחתי להיות לא כוסית כמו עכשיו ... זה היה קטלני לומר שכל מי שנכנסת לפוסטים של גיורא ומגיבה היא כוסית שלא יורדת לדעתו או מתקרבת אליה, ועד כמה שאני מעריכה ומעריצה את גיורא... לבטל את כולנו בצורה כזו, קצת עוקץ משהו
ובייחוד בפוסט על מילים.
ולכן אני מגיבה דווקא לחלק האחרון של השיחה המעניינת של שניכם ..
אני חושבת שהמציאות האמיתית היא האמצע - המקום בו כולנו רואים את הסוסים (אצלי הם חד-קרן, אבל זה כבר לבלוג אחר) ונותנים להים חיות במוחנו. יש להם שם את הזכות לחיות בשקט, לרעות דשא ולחוות את העולם שלהם עד תום.
חלקם יוצאים החוצה לאור העולם, ואת חלקם לעולם אף אחד לא יראה. זה לא אומר שהם לא שם, שאין להם קיום בחוץ. זמנם פשוט עדיין לא הגיע...
אני חושבת שלומר כל מה שעולה לך בראש זה לא חברתי... אני חושבת שאם באמת תסתכלי על עצמך כיצור תרבותי (ובזה אני מתכוונת ליצור שחי בתרבות המערבית, במקרה הזה, ומקבל את חוקי ההתנהגות הבסיסיים שלה) אז תגלי שגם את לא אומרת כל מה שעולה על קצה לשונך, לא כל סוס / מפלצת או חד קרן יבצבצו החוצה.
אני חושבת שהאנשים האלה, שאומרים כל מה שעולה על ליבם הם בדר"כ אנשים מאד לא רגישים ובפוסט אחר היו קוראים להם חסרי אינטליגנציה חברתית ...
אני מאמינה שמקומות כאלה, כמו הקפה, מאפשרים לרבים מאיתנו לשחרר כמה סוסים לעולם, להראות אותם לכולם, לנסות את המים ואפילו להתחבא מאחורי פרצוף אפור כשאנחנו אומרים אותם, כי אולי לא נעים שידעו מה באמת אנחנו חושבים בעולם האמיתי (שזה בעיניי דו פרצופיות, לירות לכל עבר תחת הגנה של אוואטר אלמוני, במקום בט הדעה שלך והמילה שלך הוא כל מה שיש לך)
אז אני אישית מעדיפה אנשים שעומדים מאחורי המילה שלהם, שהמילה שלהם היא מי שהם, גם אם הם שקלו אותה 10 פעמים או לא, אבל שאני רואה מי הוא המדבר ויודעת שהוא לא מתבייש בהן. אם אוהב את מה שיש להם לומר לי (או לאחרים) זה כבר משהו אחר, אך לפחות הם נוכחים באמירה.
וגיורא, היה מרתק, המאמר ומה שכתבת (גם אחרי) - ואתה יודע משהו מופלא, ילדים עושים את זה כל הזמן. הנסיכה שלי, שכיום היא כבר בת 6, ממציאה מילים לקיום אחר שיש בתוכה כל הזמן, לפעמים זה כי אין לה עוד את המילים הנכונות (ובגיל 4 זה היה בכלל דבר מדהים לצפות בו) לפעמים כי היא לא אוהבת את המילה הקיימת, ולפעמים כי פשוט הסוסים בראש שלה קיימים רק שם - ואז היא אומרת לי "מה? אבל אני רואה את זה !"
אז אני מאמינה שיש לכולנו מינימנים, רק בשמות שונים ויצורים מיסטיים אחרים או סתם מחשבות שנשארו לנו או נוצרו ברגע - ואשרינו!
לא ממש בא לי להסביר למה אבל המילים שלך, שליקטתי די בקושי בין השורות (תרתי משמע) גרמו לי לרצות לשלוח לך את הלינק הבא. נראה לי שהשיר הזה יוכל לדבר אלך הרבה יותר מכל מה שאני אוכל
http://www.youtube.com/watch?v=uW8ONwDa6So
ולמרות זאת, אני לא אוותר על תשובה
אתה מחפש או מבקש רמז על מוצאי?
אני לא יודעת מה אתך אבל אני רואה סוסים בכל מקום - ואל תספר לאף אחד אבל לפעמים גם היכן שאינם. וזה מה שהכי יפה בעולם. לראות את מה שהאחרים אינם מסוגלים.
שאני אבקש לדעת מה הדרך שמצאת כדי לפתור את הצורך שיבינו אותך? כי נראה לי שזה מה שאתה מבקש.
אני אמורה להגן על הנשים באשר הן? מדוע? הן הרוויחו את זה ביושר? הכריזו עלי כלוחמת למען הנשים ולא סיפרו לי?
אז אתה בעצם שואל אם אני כוסית בעצמי?
תראה כמה קל לשחק עם המילים שיוצאות החוצה.
לא באמת משנה למה התכוונת כשהוצאת אותם אלא מה המשמעות שהן מקבלות בצד השנין.
או יותר נכון מה המשמעות שהוא בחר לתת להן.
לפעמים הרבה יותר קל להשתמש במילים המובנות כדי לקבל את מה שרוצים
ראה כדוגמה את כל השאלות שהחבאת במילים שלך ואני בחרתי שלא לענות עליהן מכיוון שהלכו מסביב ולא באו מקדימה.
מילים הן עולם ומלואו ללב שהוא פתוח לקבלן
אם נשתמש במילים הנכונות נוכל להיכנס פנימה
אם נבחר להשתמש במילים שיובנו רק לנו נשאר מתבוננים מבחוץ
ושאלה אחת לסיכום: האם ערן (מהפוסט השני) הוא איש שחי כפי שהוא מטיף?
האם הוא קודם מוציא את המילים ורק אחרי זה מתמודד עם התוצאות שלהן או שהוא שוקל כל מילה ומילה כדי למזער נזקים לעצמו?
(טוב, אלו 2 שאלות אבל מובילות לאותו רעיון) אם התשובה היא כן על שתי השאלות אז יש לך מורה דרך שניתן לקנא בו. אם התשובה היא לא אז אולי כדאי שתשקול לעומק את ההמלצות שלו.
אני בכל מקרה תמיד אעדיף את האנשים שאומרים את המילים שיוצאות מנשמתם, באימפולסיביות, מבלי לחשוב, מתוך פרץ רגש גם אם לפעמים הם מוצאים עצמם במצבים לא נעימים. אלה עדיפים בעיני מאשר האנשים ששוקלים כל מילה עד שהיא מאבדת מקסמה
איזה חוסר הגינות להחזיר בשאלה על שאלה מבלי לענות עליה :)
אני ארים את הכפפה ואשליך לך אחת חזרה
אצלי בראש כל הזמן רצים סוסים (טוב, אולי לא סוסים אבל אתה התחלת).
זה לא אומר שכל פעם שאחד כזה רץ לו שם בפנים אני בוחרת להריץ אותו החוצה.
לפעמים דווקא כשהוא מתקיים לו בתוכי זה הפלא של היקום בעיני.
אני משתוקקת שהעולם יבין אותי.
אני די בטוחה שגם אתה (גם כשאתה כותב פוסטים שברורים רק לך ואז כל הכוסיות של האתר מנסות לפרשן אותך כדי להרשים ולא מגיעות אפילו לקליפת הגרעין של המילים שכתבת)
מה הטעם בלדבר במילים שאף אחד לא מבין אם זו מהות קיומנו? להיות מובנים, להיות מסוגלים לתקשר עם האחר.
המילים שאנו מוציאים אל העולם הן מהותנו, הוויתנו, מי שאנחנו.
ואם אף אחד לא רואה אותנו כי הוא לא מבין אותנו אז מה הטעם? מה המשמעות?
נסה להיזכר האם אי פעם אמרה לך אהובה מילה שהיא המציאה אבל אתה יכולת להבין מה משמעותה כי היית מחובר בנשמתה.
האם לא זו המשמעות של המילים שלנו? להגיע לליבו של האחר?
האם לא נצרת מילה זו? האם חדלת מלתהות בה? להשתמש בה זמן רב לאחר שכבר לא היתה חלק מחייך?
האם אין מילים כאלה שנשמרו בך?
ואם לא היתה מילה זו אומרת לך דבר - האם עדיין היית זוכר אותה?
מצד אחד צודקת לחלוטין ואכן דוגמת "החולה" ניתנה רק כדי להמחיש ולהקצין.
מצש שני בטח תוכלי לחשוב על מקרה המוכר לך מן ההסטוריה בו מישהו ראה משהו
לפני שאחרים ראו ולכן קראו לו משוגע... אולי אף הוציאו אותו להורג
לעיתים במשך שנים רבות גם אחרי מותו
ואז גילו שלא היה כזה ואולי מתי שהו יגלו שוב שכן....
אולי סביבנו סוסים דוהרים ואנו לא רואים אותם ? - את מוכנה להתחייב שאין
אחד כזה אצלך בחדר (או היכן שאת) ברגע זה ?
אולי אתה צודק, ואולי זה נכון.
אך האם זה אפשרי?
האם ניתן להתקיים בנפרד מן המציאות הסובבת אותנו?
במה שאתה אומר, ואני מקווה שאני מבינה אותך נכון, אתה טוען שהמילים שאנו אומרים או יוצרים מהווים את המציאות האישית שלנו.
אך האם מציאות זו קיימת אם המציאות סביבנו היא שונה?
כיצד ניתן לקיים מציאות משלנו שהיא בכרח שונה ונפרדת?
האם אין זה מהותו של הטירוף? סכיזופרניה תחת הגדרה היא נתק מהמציאות.
תחת התקף סכיזופרני החולה (וזו היא מחלת נפש להבדיל מהפרעה נפשית) מתנתק מהמציאות.
יש בזה סיכון כה רב.
חולה שכזה חדל מלהיות מסוגל להתקיים במארג החיים הסובבים אותו.
הוא אינו מסוגל לתפקד לטובתו האישית. ואני לחלוטין מנתקת את התפקוד כאן מהתפקוד החברתי.
הוא עשוי לפגוע בעצמו או באחר כאשר הוא חווה התקף של נתק מהמציאות.
אם כך, ומכיוון שאתה הוא שבחרת בדוגמה המדוברת, האם כאשר אנו משתמשים במילים ויוצרים אותן אנו פועלים למען עצמנו או נגד עצמנו? האם אתה בוודאות יכול לטעון שהמילים שיצרת בחייך פעלו לטובך? או שמא לעיתים פעלו לרעתך?
ראשית לא יודע אם את מפספסת, אולי זה אני:)
מה שאני מבין: זה שאלא אם כן אין בכלל סוסים או יש סוסים בכל מקום- ושתי
הצהרות הללו אינן נכונות. הרי מי שרואה אותן בכל מקום או שולל את מהות קיומן
חי במציאות משלו - ולכן זה שקול.
בכל מקרה כל הפיסקה הזו מטרתה, מבחינתי, להעביר שהמילים שאנו משתמשים או מיצרים במקרים קיצוניים כמו המוזכר בפיסקה, מילים משקפות את מצב התודעה שלנו, משקפות את נשמתינו, את תפיסת עולמינו וגם יוצרת את עולמנו עבורינו.
ממש לא
איך שלילת קיום שקולה להצהרת קיום תמידי?
זו גם לא המצאת מילה חדשה אלא שימוש במילה קיימת
תסביר - מה אני מפספסת?
נו... וזה לא אותו דבר בעצם?:)
ניתן לקחת את זה גם לכיוון הפוך
איסוס בהיפוך הוא סוס-יא - סוס כן
אולי הוא בכלל ראה סוסים בכל מקום ולא שלל את קיומם?