כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יורקת

    ארכיון

    קשרי משפחה

    23 תגובות   יום שישי , 18/12/09, 18:36

    ונפצח בבדיחה עם זקן:

    איך המרוקאים מגדירים בן דוד?
    אבא שלי, אחות שלו, הבן שלה - הוא.
    ואיך הפולנים מגדירים בן דוד?
    הבן של אלה שאנחנו לא מדברים איתם.


    * * * *

    את שם הבלוג שלי, "יורקת", קיבלתי במתנה מחברה. אין צורך בשעות ארוכות של שיחות עומק ונבירה אישית, מספיקות חמש דקות שיחה כדי להבין שאני לא מאמינה בפרות קדושות, ולא חיה את חיי בהתאם לתו"ל הפולני, שכולל, איך לא, כיבוס הכביסה המלוכלכת בחדרי חדרים, כיאה לחינוך שקיבלתי מהפלג הלודז'אי, העיר והגרביים. אני מודה - אני ציניקנית, בוטה ומתחשבנת. גם עם עצמי, אבל לא רק. לפיכך, הפוסט הזה לא מומלץ לאנשים עם בעיות לב, קיבה חלשה, או פולניזם בדם. ראו הוזהרתם!

    גדלתי במשפחה אשכנזית טיפוסית: אבא ואמא, אח ואחות, סבא וסבתא כפול שתיים וחתול. תמיד היינו משפחה מלוכדת, כזו שרבה, צורחת, נעלבת, אבל למרות הכל תומכת. את החגים העברנו בפורום משפחתי פלוס נספחים: אמא שלי תמיד מצאה איזו חברה גרושה או קשישה ערירית לצרף ולהגדיל את הפורום , וכך נגאלנו מהחוויה המעיקה של ארוחת חג מצומצמת, קטנה ומתסכלת (נשבעת לכם שאמא שלי עומדת מאחורי הרעיון הגאוני של הגדלה בשקל תשעים).

    הפולניה שלי, בת יחידה לזוג ניצולי שואה שלא זכתה לחוות בילדותה משפחה מורחבת, היתה מוכנה לעשות הכל כדי להגדיל את המשפחה. כשהזוגי ואני התחברנו, היא היתה בטוחה שנמצא המזור לכל חסכיה: המשפחה שלו ענפה עד מאד, תוצאה של ריבוי נישואין, גירושין ואלמנות בטרם עת, והנה ההזדמנות לחוות משפחתיות אחרת: הילדים שלי, בניגוד אליה, יזכו למלאנת'לפים בני דודים (בפולנית קוראים לזה קוזינים) והעתיד נראה ורוד.

    אבל העתיד לא ורוד. אפילו לא סגול חציל. לצערי, פספסנו כולנו את השלט שאומר "כאן גרה ממש לא בכיף משפחת הפרד ומשול". במקום ארוחות משפחתיות גדולות, מפגשים ואירועים משמחים, נאלצנו להתמודד עם שתיקות, כעסים, קטנוניות, והרבה מאד ברוגז: א' לא מדבר עם ב', ב' שונאת את א' ולא מפסיקה להלעיט את עצמה ואת ג' במרירות הרסנית. וכל זה עוד לפני שהגענו לספור את ד', ה', ו' ושאר אותיות. קצרה היריעה מלהכיל...

    חדורת מוטיבציה וחינוך מהבית ניסיתי להתמודד עם חווית המשפחתיות החדשה, ולנסות לנתץ היגדים משפחתיים והיסטוריה קלוקלת, כשאני נעזרת ברוח גבית משגרירת פולין בישראל, הלא היא האמא הפולניה שלי. לצערי הרב, לא רק שלא הצלחתי, אלא מצאתי עצמי עומדת בעין הסערה, מרגישה כמו הולכת רגל ביום חורפי במיוחד כשכל מכונית שעוברת משפריצה עלי כמות נדיבה של מי גשם מהולים בסחי.

    ההתפכחות מחלום על משפחה גדולה ומאושרת אינה קלה לי. לא אחת אני מוצאת את עצמי תוהה האם יש עוד משהו שיכולתי לעשות ולא ניסיתי. לילדיי האהובים לא יהיו מלאנת'לפים קוזינים לשחק איתם, בספק רב אם יהיו להם דודים שיקפידו להיות שם בשבילם, לאהוב אותם, ללוות אותם בדרכם. לאחר שנים של נסיונות עקרים ותקוות שווא למדתי לקבל את המציאות כמות שהיא- עגומה, מסריחה וכואבת. עייפתי מלנסות לשנות את העולם. לא נותר לי אלא לאהוב את ילדיי, לחבק אותם, ללמד אותם שמותר לכעוס אבל חשוב לדבר, להראות להם שיש משפחתיות אחרת – מכילה, תומכת, מפרגנת. אז נכון שמשפחה לא בוחרים, אבל אפשר וצריך לבחור את הדרך הנכונה להתנהל בתא משפחתי, להנות מהטוב שהוא מציע, ללמוד לחיות בשלום עם הדברים הפחות נוחים.

    נאה דורש – נאה מקיים: השנים האחרונות לימדו אותי להוקיר את המשפחה שלי, להגיד תודה כשעושים לי טוב, להשען ולהתמך כשקשה, להגיד "אני אוהבת אתכם" ולשמוע את אותו הדבר בחזרה. וכמו שכתב נתן יונתן – "הבית זה מקום שאם אתה חייב לשוב אליו תמיד פתוחה בו דלת לקראתך"... וזה, מסתבר, כל מה שחשוב.




    מוקדש באהבה ובהערכה לאמא, אבא ואח.










    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/4/12 17:51:

      "יורקת" זה קצת הגזמה, אבל אם היו לי עוד כוכבים היית מקבלת. מבחינה עסקית טהורה, את מפסידה כשאת שמה כמה בלוגים חמודים ברצף. אני קורא אותם ברצף, ואין לי יותר מכוכב אחד לתת לך. חבל. בכל מקרה, בבלוג המשעמם הראשון, אני אפסיק. 

        21/12/09 22:09:


      התא המשפחתי הוא המספק חוסן והגנה

      לכל אלה החוסים תחת אותה קורת גג.

      זה בכלל לא משנה, איזה חלק ממרכיבי התא

      זקוק כרגע יותר לתמיכה, הכוונה, עידוד או חיזוק.

      הדוגמאות היותר יפות, הן הדוגמאות

      של משפחה שהגיעה למשבר ודווקא מהנקודה

      הכי חלשה, אף על פי שנאמרו ונעשו דברים קשים,

      מתוך כל זה, צומח לו קשר אמיץ ותומך.

      משפחה נבחנת בעת משבר בחוסן שלה

      וביכולת שלה להכיל ולהתמודד נכון עם הגורם לבעיה.

      הבדיחה נהדרת !  ((-: 

        20/12/09 23:27:


      אחרי כל מה שקראתי בפוסט ובתגובות

      אפשר לשלוח איזה חיבוק גדול, נשיקה

      וגעגעגע............

        20/12/09 21:24:

      וואלה, אין כמו משפחה, עדי...

      ולא משנה מה הם עושים :)

        20/12/09 19:20:

      צטט: כוונות-אמיר 2009-12-20 09:28:48


      אם כל ניפוץ החלומות על משפחה מורחבת גרם לך לראות ברור יותר ולהודות במה שיש לך - אז הכל היה שווה.

      מציע לך לשלוח זר פרחים לקוזין א-ד, שלא לדבר על ה' ו-ט ולהגיד להם תודה שבזכותם (לפחות גם בזכותם..) את מבינה כמה הקשר שלך עם זוגך וילדיך הוא לא מובן מאליו ואילו לקחים את מוכנה ויודעת לתת להם.

      וחוץ מזה.. אומר משפט חכם: טוב חבר קרוב מאח רחוק.

      אז אח רחוק שלך אני כבר לא אהיה, אבל חבר קרוב - הלוואי.

       

       

       

      אמיר,

       

      המילים שלך מחממות את הלב.

       

      יש פה מגיבה אחת לפחות שאני יודעת בודאות שתסכים איתך על כל נושא החבר הקרוב והאח הרחוק, ואני - איתה.

       

      תמיד שמחה על ההזדמנות להרחיב את מעגל החברים סביבי.

       

      להתשמע,

       

      עדי

        20/12/09 19:18:

      צטט: נהר גועש 2009-12-20 18:43:48

      הגעת ליופי של תובנות

      ותאמיני לי..שבמשפחות אחרות הדשא  ממש לא ירוק יותר

      נעים מאד :)

      גלי

       

      היי גלי,

       

      נעים גם לי...

       

      מסכימה איתך עקרונית בעניין הדשא, אבל בואי לא נשכח שחרא הוא דבר סובייקטיבי לחלוטין...

       

      עדי.

        20/12/09 18:43:

      הגעת ליופי של תובנות

      ותאמיני לי..שבמשפחות אחרות הדשא  ממש לא ירוק יותר

      נעים מאד :)

      גלי

        20/12/09 09:28:


      אם כל ניפוץ החלומות על משפחה מורחבת גרם לך לראות ברור יותר ולהודות במה שיש לך - אז הכל היה שווה.

      מציע לך לשלוח זר פרחים לקוזין א-ד, שלא לדבר על ה' ו-ט ולהגיד להם תודה שבזכותם (לפחות גם בזכותם..) את מבינה כמה הקשר שלך עם זוגך וילדיך הוא לא מובן מאליו ואילו לקחים את מוכנה ויודעת לתת להם.

      וחוץ מזה.. אומר משפט חכם: טוב חבר קרוב מאח רחוק.

      אז אח רחוק שלך אני כבר לא אהיה, אבל חבר קרוב - הלוואי.

       

        20/12/09 08:50:

      צטט: טל של שמים 2009-12-20 08:17:41

      אתם דווקא נשמעים לי כמישפחה מדהימה וחמה ביותר

      (אומרת זאת שמתכחשת לצד הפולני ומאמצת רק את הצ'כי :-)  ).

      ואם בכל זאת את רוצה להרגיש שייכת למישפחה עניפה,אני

      מוכנה לאמץ אותך ואת ילדייך אחיך והורייך :-) גם ככה אנחנו

      רבים,אז עוד כמה רק יוסיפו לנו לחגיגה......

       

      בשמחה.

       

      אנחנו נביא פשטידת בצל...

       

       

      שבוע טוף.

        20/12/09 08:17:

      אתם דווקא נשמעים לי כמישפחה מדהימה וחמה ביותר

      (אומרת זאת שמתכחשת לצד הפולני ומאמצת רק את הצ'כי :-)  ).

      ואם בכל זאת את רוצה להרגיש שייכת למישפחה עניפה,אני

      מוכנה לאמץ אותך ואת ילדייך אחיך והורייך :-) גם ככה אנחנו

      רבים,אז עוד כמה רק יוסיפו לנו לחגיגה......

        20/12/09 04:26:

      אוי עדי

       

      המשפחה ההיא זה מקרה אבוד, נו.

      אבל כמובן שזה הרבה יותר קשה כשקיבלת אותם בהגרלה ואין משרדים שאפשר להגיע אליהם, להניח את המשפחה הזו בכניסה עם סלסלה ופתק, ולברוח...

       

      תכתבי עוד

       

      נועה

        20/12/09 00:11:

      צטט: עמית טורקניץ 2009-12-20 00:06:51


      מהמם, אחותי היפה.

      ובציטוט קונטרה לנתן יונתן:

       

      בית זו בסך הכל קופסה שגרים בה - קופסה ולא יותר. אבל על הקופסא הזאת אני אף פעם לא מוכן לוותר.

       

       

       

      אחי המוכשר, כבוד לקבל ממך סופרלטיבים.

       

      אינכמוך.

       

      אפשר לזנוח את הסט ולחזור לתשבצי הגיון?

        20/12/09 00:06:


      מהמם, אחותי היפה.

      ובציטוט קונטרה לנתן יונתן:

       

      בית זו בסך הכל קופסה שגרים בה - קופסה ולא יותר. אבל על הקופסא הזאת אני אף פעם לא מוכן לוותר.

       

        19/12/09 20:54:

      צטט: לאהוב 2009-12-19 20:42:27


      למרות הפרעת הקשב הייתי מרותק לטקסט...

      נראה לי שעברת תהליך פנימי מדהים והגעת להשלמה.

      זה מעורר השראה ונותן תקוה.

      תודה לך.

       

       

      בדיוק בשביל ובזכות תגובות כמו שלך אני כותבת.

       

      התודה מגיעה לך.

        19/12/09 20:42:


      למרות הפרעת הקשב הייתי מרותק לטקסט...

      נראה לי שעברת תהליך פנימי מדהים והגעת להשלמה.

      זה מעורר השראה ונותן תקוה.

      תודה לך.

        19/12/09 08:50:


      ניכר שבתוך כל זה גלומה לה אהבה גדולה....

       

      אבל העיקר - הכתיבה שלך - מרנינה ומרעננת, עם קריצת עין לסביבתך - תענוג לקרוא!

        19/12/09 07:38:


      האמת היא שנשמע שיש לך אחלה משפחה :)

       

       

      שבת שלום..

       

        19/12/09 04:31:
      ריגשתם אותי.
        19/12/09 02:19:


      יש לך כוכב גדול מ.....

        18/12/09 23:20:
      גדול ! 
      ועוד הרבה יותר ענק למי שמכיר את המשפחה שלך ואותך איזה שנה שנתיים או 30 ...
      תמשיכי כך ! :-) 
        18/12/09 21:53:

      צטט: ינשופה היחידה 2009-12-18 21:18:23

      "הרגעים הכי גרועים בארוחה משפחתית הם כשהלכה הארוחה ונשארה המשפחה"

       

      כך אומרים לזה בארצנו הרחוקה והמושלגת.  

       

       


      הרגתותי! ותודה על הכוכב...
        18/12/09 21:18:

      "הרגעים הכי גרועים בארוחה משפחתית הם כשהלכה הארוחה ונשארה המשפחה"

       

      כך אומרים לזה בארצנו הרחוקה והמושלגת.