שלום

חבר סיפר לי סיפור שסיפרו לו ואהבתי. אולי מכירים ומי שלא אז....

איש אחד הולך בדרכו ומסתכל קדימה ופתאום נופל לבור שלא ראה בדרך. מתאמץ מתאמץ ומצליח לצאת ולהמשיך בדרכו.

הדרך נשכת ומגיע עוד בור ושוב לא רואה האיש את הבור ושוב נופל. נפצע קצת נחבל קלות המאמץ יותר קשה אבל מצליח לצאת מהבור.

ממשיך האיש בדרכו ופתאום רואה משהו על השביל מרחוק אבל ככל שמתקרב מופנית דעתו לדברים אחרים ושוב נופל לבור חדש. הפעם המכות יותר כואבות וחזקות וע"י עזרה של אדם שעובר בסביבה הוא מצליח להחלץ מהבור ולהמשיך בדרכו . ממשיך האיש ושוב רואה מרחוק צל של דבר שהוא יודע שמוכר ואפילו מרגיש וזוכר שצריך להזהר ממנו. מגיע עד הבור נעצר קלות בודק, מסתכל ומועד לתוכו.

שוב באים להוציא אותו והפעם נשברו עצמות והמצב היה חמור. לאחר טיפולים ומנוחה החליט להמשיך בדרכו כדרך החיים הפעם כשראה את צל הבור מרחוק נעצר ממרחק והחליט לעקוף אותו בדרך חליפית. מאז אותו יום בוחר לו האיש פעם אחר פעם דרכים חלופיות המראות לו ומלמדות אותו דברים חדשים ומובילות אותו קדימה עם הרבה פחות כאב.

ואני שואלת אותכם ואותי מן הסתם מהו הבור של כל אחד מאיתנו. אני חושבת שיש לנו בורות אישיים וקולקטיביים.

הרהור נעים נעים . אשמח לתגובות.

תודה אבישג.