בפוסט הקודם שלי "הסומים המובלים בארובת הבערות" קיבלתי תגובה משמעון רוזנברג שכתב: "...או שעל טעם וריח אין להתווכח - משפט שבעיני בא להוציא את העוקץ ואת ה"טעם" מכל ביקורת או דיון באיכות." בתגובתי כתבתי לו את השיר הבא -
מעולם לא עלה בדעתי להתווכח לא על הטעם ולא על הריח. .
טעם מתוק ערב לחיך רבים, ולחיכי, טעמי הפלפל ערבים. .
רבים יתבשמו לטשטש ריח גוף, ואפי מעדיף לרחרח פרצוף. .
אך לבשר שהבאיש יש טעם רע. ולמחראה - ריח נורא.
|
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עניות דעתך מבלבלת בין הריח לבין האורך.
תודה לך נשמה מתוקה שלי
הצדק איתך, ואוסיף אל הפרשה שלהלן -
.
גולדה מאיר נתנה הוראה רשמית לא להוציא את הסרט סלאח שבתי אל מחוץ לגבולות המדינה, אבל כשהסרט זכה בפסטיבל הסרטים של סאן פרנסיסקו בפרסי התסריט והשחקן הטובים ביותר, השתנו הדעות לגביו, וכשזכה בגלובוס הזהב והיה מועמד לפרס האוסקר, גולדה חזרה בה מדבריה.
והשאלה היא - מה משותף בין גולדה לבין הזבובים והנשרים ?
לעניות דעתי, גם הריח לא ( תמיד) קובע
הנריק
יופי של שיר
*
ואני רוצה להאיר את עיניך, כדי שתראה כמה העניין סובייקטיבי מאוד, הזבובים והג'וקים "מתים" על החרא והנשרים על בשר נבלות, זה לא סוד! אני משוכנע שאם, לעניות דעתם, הריח היה מסווג כשלילי,הם לא היו נאספים שם בהמוניהם, אבל זו רק הדיעה שלי...
אלומה
עם חברים אמיתיים אפשר ורצוי להתווכח, שנאמר
אין סכין מתחדדת אלא בירך חברתה
ענת היקרה
תודה שחלקת עמי את האהבה לפלפלים
בילבית המנומשת
את לבי מרגשת
נילי, נילי, נלי
אם לא את, מי לי
תודה
זיל היקרה
ונותר לאמר אמן
גם שמעון וגם אתה חברים שלי, אז לא רוצה לאבד אתכם ולכן אסתפק רק ואומר -
על טעם וריח אפשר בהחלט להתווכח, אבל ממש לא כדאי...כי ככה מאבדים חברים....
*
אלומה
הנריק הצייר
שנון והומוריסטי!
שולחת לך חיוך
המנומשת
כאשר לא נשארים נושאים אחרים
דוקא על טעם וריח מתווכחים
טועמים
ואת הנחיריים מפעילים
ואז לא משתעממים.
תשובתך לחברך
מקסימה
על טעם וריח אכן אין להתווכח
והעין היא לא בגדר קלף מיקוח
והמתוק ערב
והחריף מטריף
והדיעה פתוחה לכל עובר אורח שקרא
שבוע טוב מלא אור
בתגובתך אין חדש
היא מתוקה מדבש
תודה אתי, תודה רבה
מקסים ומפולפל בריח בצל
"...או שעל טעם וריח אין להתווכח -זה משפט ילדותי שנדחף ,שלא בטובתו, לכול חור - לרוב לאלו הלא רלוונטים עבורו, כגון דיון על איכותיות, ולא על יופי.
משפט שבעיני בא להוציא את העוקץ ואת ה"טעם" מכל ביקורת או דיון באיכות." ואתה צודק מכול.