כותרות TheMarker >
    ';

    Boriship - יצירות, רגעים מוזיקלים ומחשבות

    כל הזכויות שמורות (c)

    האישה ומוכר החלומות

    19 תגובות   יום שבת, 19/12/09, 01:23

    השעה 1:15, שוב לא בא לי לישון. שוב מחשבות

     

    ובדיוק סיימתי שיר. ששוב נכתב ע"פ תחושות בלבד, בלי הרצון העז להיצמד למשמעות. למרות שעד שהגעתי לסופו, הבנתי אולי על מה הוא

    __________________________________________________________ 

     

     לילה טוב לכן.

     

     

     

     

    האישה ומוכר החלומות / ב. לנדה

     

    אז בשלוש לפנות בוקר היא כל כולה כבר מחוץ למיטה
    לבושה שמלה כסופה, תסרוקת צרפתית מיושנת.
    מישהו הגדיר את שנתה האחרונה כשנת השמיטה
    אך הדבר היחיד שהיא תשמיט הלילה זה הפחד
    הפחד מלחטוא ביומרנות, הפחד מלהיות לא מובנת.

     

    יורדת במדרגות ללילה המקפיא, שלכמותיה עורב,
    הסנדלים שלה מצקצקים בינהם על הליכתה הזהירה
    אבל רק היא מרגישה עמוק בפנים מערבה מהלב,
    שהיא יודעת מה היא תבקש ממנו הפעם,
    על הרגע הזה היא שמרה, את הרגע הזה מוקירה.

     

    הוא עומד כמו תמיד בפינת הרחוב, עם זקן שהחליף לו פנים
    יש ביקוש לחלומות, אין היצע, רק בעלי יוזמה יזכו בטובה.
    היא מתקרבת באומץ של ילדה, העשויה את עצמה להדהים
    מחייכת ושואלת כמה קר לו הלילה
    כמה פנים עצובות הוא פוגש כבר שעות, כמה אכזבה?

     

    אין דיאלוג שקט יפה יותר, מגבר שמשיל מחלומות את פחדיהם
    לזאת שמשילה את מנעוליה, הנפרצים כמו דלת של בדידות
    בזמן שיש רבים, אשר רודפים אחריה, אך היא לא רודפת אחריהם.
    היא רק רוצה שעוד כמה דקות, כשהיא תחזור הביתה
    יהיה שם מישהו שיכסה את גופה הרועד באיטיות.

     

    הוא לא מבטיח שום דבר, רק מהנהנן מתוך נימוס
    שואל אותה: "האם שקלת את החלום בלב שלם?"
    והיא נאלמת באוויר הצלול, רוצה שעליה הוא יחוס
    מה תגיד לו עוד שלא אמרה
    כיצד צריכה היא להביט בו כדי שירחם?


    זה לא הזמן לרחמים, מתלחששים הסנדלים בחוסר סובלנות
    את גופה כבר כיסו העוברים והשבים, עד שנהיה לה מחניק,
    מה את רוצה? עוד רגע אחד של לחיות או למות?
    היא לא תענה כבר, היא צועדת לביתה בחזרה
    לא מוצאת עוד סיבה לדבר, את מה שלא קיבלה - מספיק

     

    כשהיא נכנסת למיטה, פרועת שיער, קפואה ומיואשת
    היא פוקחת עיניים, רואה את ידו שלובה בתוך ידה.
    שוב נזכרת במוכר החלומות, והשאלה המתבקשת:
    אם הוא נמצא שם לידה ומחבק עכשיו
    מדוע שוב היא חולמת על מישהו שרק יכסה אותה?

     

    _____________________________________ 

    © כל הזכויות שמורות לבוריס לנדה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/12/11 18:17:
      היי בוריס, הערב נזכרתי בשירך, השיר הזה שהצליח לגרום לי לדמוע, ששלח אותי לכל מיני הרהורים וערעורים, שהזכיר לי שאסור להפסיק לחלום, לבקש, לרצות... חזרתי שוב להגיד לך ש.. אהבתי כל כך את מילותיך, עד שנותרו חקוקות עמוק בתוכי... <הפעם כותבת פה ולא בפרטי, הפעם, נראה, שזה "פוחד" וכואב פחות...> מה שלומך??? (-:
        27/9/10 21:54:
      לכל התגובות שהחיו מחדש את היצירה הזאת, לכל מי שעומד מאחוריהן - תודה רבה!!!!
        27/9/10 21:06:
      הגעתי דרך הזמנה והמלצה של שרי
      ולא... לא התאכזבתי
      שיר סיפור על כמה לתחושה האנושית הבסיסית... שיש מי שדואג שיהיה מקום חם ומכיל בכל משמעות ומובן
      יישר כוח
      כתיבה נהדרת
      מ.
        27/9/10 14:56:
      כתיבה מצויינת
      וכל אחד צריך משיל פחדים מחלומות שכזה..
      אהבתי
        27/9/10 14:55:
      הוספת עצב על הבדידות כמה מדבר אליי
      תודה
        27/9/10 14:02:
      את תגובתי הפעם ברשותך אשלח לך בפרטי...
      עד כדי כך נגעה בי כתיבתך.
      <טרם עברו וכו'..אחזור>
      עשה אותי עצובה,כמה בדידות.....
      אוףףףףףףףףףף!!!

      ובכל זאת היה מקום להומור המקסים בדמות צמד חמד: הסנדלים

      יפה לך ידידי הצעיר!

      אילה בפליאה
        29/12/09 07:17:


      המליצו אז באתי,

      רק WOW.*

        28/12/09 22:24:

      צטט: ג'יליישן 2009-12-21 09:03:14


      כתוב יפהפה.

      קראתי בנשימה אחת.

      מחפשת מישהו שיכסה/יאיר את מחשכי נפשה...ולא גופה....

      כשהיא נכנסת למיטה, פרועת שיער, קפואה ומיואשת
      היא פוקחת עיניים, רואה את ידו שלובה בתוך ידה.
      שוב נזכרת במוכר החלומות, והשאלה המתבקשת:
      אם הוא נמצא שם לידה ומחבק עכשיו
      מדוע שוב היא חולמת על מישהו שרק יכסה אותה?

      ידידי היקר (-:

      כתיבתך ראוייה להערצה

      אני משתתפת עם מילותייה של חברתינו היקרה ג'יליישן

      * כוכב ענקי לשיר נהדר

      שמחתי מאוד לבקרך

      חיה

      http://www.zix.co.il/images/z-71836230.JPG

        28/12/09 22:05:

      *********
        28/12/09 17:37:

      מקסים.

        28/12/09 17:01:

      מומלץ

        23/12/09 07:08:


      נפלא ומעולה !

      באמת.

        21/12/09 09:19:
      מוגש בצורה מעוררת וסוחפת עושה חשק לספר פרי עיטך. בהצלחה חבר
        21/12/09 09:03:

      כתוב יפהפה.

      קראתי בנשימה אחת.

      מחפשת מישהו שיכסה/יאיר את מחשכי נפשה...ולא גופה....

        21/12/09 07:10:


      איפה הוא עומד ומוכר את מרכולתו, איש החלומות הזה?

       

      יש לי דיבור איתו,

       הגיע הזמן שאזמין חלומות נעימים

      (-:

       

       

      תודה על סיפור שיר , וטיול לילי....

        20/12/09 14:36:


      היי בוריס

      כתוב נפלא ומעורר מחשבה

      חלומות לפעמים באים ללא הזמנה

      מתוך תהומות האין מודע 

      האם שנתה נדדה

      או מוכת ירח היא בשנתה 

       

        19/12/09 15:15:

      וואו.

      איזה יופי

       ממש ללכת שבי אחרי כתיבתך.

      תופר במילים כסות לדמויות,

       שלכולם מתאימות ללא מדידות.

       

       

      ארכיון

      פרופיל

      The B. Land
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין