כותרות TheMarker >
    ';
    0

    מיכל כרמי טוענת: עתיד שחור להייטק הישראלי

    83 תגובות   יום שבת, 19/12/09, 14:42

    בסוף הפוסט יש וידוי, אבל דיר באלאק מי שמדלג!!!!

    זהירות, I'm watching you

    -

     

    ההיי-טק הישראלי עבר בחייו הקצרים תהפוכות דרמטיות. מזה למעלה משנה, אנחנו במנהרה אפלה, שזה בסדר אם בסופה היה מחכה לנו אור גדול, אך לא זה המצב. בסוף המנהרה מחכה לנו עתיד לא מבטיח, של תעשייה שתתמודד עם כוחות הרסניים.

    יצוא ההיי-טק מהווה 55% מפעילות היצוא הישראלית, ועלות השכר הכוללת של עובדי ההיי-טק בשנים הקודמות הייתה כמיליארד דולר לשנה. זהו הקטליזטור מספר אחת של המשק הישראלי.

    אם נבדוק את הרכב משק התעסוקה הישראלי, נראה שהוא מורכב מהמגזרים הממשלתי והמוניציפלי וכן מהמונופולים: מים, תחבורה, חשמל ונמלים. אך עם כל הכבוד להם, מדובר בסקטורים נותני שירות שאינם יצרניים ואינם מחוללים הנעה כלכלית. בסקטור הפרטי יש מספר ענפים נוספים: חקלאות, מזון, תיירות וכד' וגם הם, כמו גם 400,000 עסקים קטנים, ניזונים במידה כזו או אחרת ממעגלי הצריכה של עובדי ההיי-טק. לפיכך, אם ההיי-טק ישותק לאורך זמן- כל המשק הישראלי ישלם מחיר כבד מנשוא.

    אם נידרש לדימוי של נתניהו בדבר האיש השמן והאיש הרזה,


    הרי שהאיש הרזה כבר כורע על הרצפה,

    הוא מובטל, מדוכדך וחולה.

    אז מה הם האיומים האורבים בלונג ראן לתעשיית ההיי-טק הישראלית?

    המזרח הרחוק- ברגע זה מסיימים את חוק לימודיהם מיליון (!) מהנדסים במזרח. מדובר במאסה קריטית הגדלה בקצב מואץ ובכוח שישנה את מפת ההיי-טק העולמי. ההתנשאות הישראלית על רמתם היא אנאכרוניסטית והביקורת על הרמה המקצועית שלהם צריכה להיות נחלת העבר. כמו גם, "חומת אש" של רזרבות כספיות המאפשרת להם לנצח כל מי שמתמודד מולם בתחום אשראי ספקים.


    הגלובליזציה של הפיתוחים הטכנו'- פעם היית יכול להיעזר רק בכוח מקומי. היום, יש נגישות מלאה לכוח פיתוחי זול ואפקטיבי, גם אם הוא יושב עשרות אלפי קילומטרים ממך. באחד הס.א. שאני יושבת בדירקטוריון שלו היה צורך בפיתוח מיידי של אפליקציה סלולארית שהועברה לביצוע מתכנת פרילנסר מהמזרח. ההצעה הישראלית עמדה על 6,000$ ואילו ההצעה שנבחרה בסופו של דבר עלתה 800$ (דרך אגב, היו אף הצעות נמוכות יותר..).


    פעם ההייטק הישראלי היה ילד הפלא של העולם- כולם הביטו משתאים בפרצי היצירתיות, בדרייב, בתעוזה ובטכנולוגיות החדשניות, אך זה היה שייך לגיל ההתבגרות של המהפכה הדיגיטלית. כיום ההיי-טק העולמי במקום אחר ובוגר יותר. בתחילת העשור, כשהחברות הטכנולוגיות הקימו מרכזי פיתוח מעבר לים, היה ברור שזה צריך להיות בישראל. היום זו לא הבחירה הטבעית ויש מרכזי פיתוח מצליחים מאוד באוקראינה, בדרום אמריקה, במזרח הרחוק ובאירופה.


    מלבד המשבר הפיננסי, עובר על תעשיית ההיי-טק הגלובלית גם שינוי מבני ומהותי - יותר שיתופיות, עננות, קוד פתוח, אפליקציות מוכנות ומקצועות שילכו וייעלמו (כפי שקרל מרקס אמר: "מהפיכה היא כמו מיילדת- מייצרת מעמד חדש וידיה מגואלות בדם.")

    חרם- חרם פוטנציאלי על התעשייה הישראלית הוא נושא שמטריד אותי שנים רבות. במבצע עופרת יצוקה נתקלנו בתופעות ספוראדיות ולא מאורגנות, אני חוששת שתופעה כזו תקרה ובמאסות. זה רק עניין של זמן. מי שבקי בחרם הבינלאומי שהיה על דרום אפריקה יודע עד כמה ההשפעה הייתה הרסנית על התעשיות מושתתות היצוא ועל המורל הלאומי.


    אז מה אפשר לעשות?

    הציונים הגבוהים הניתנים למשק הישראלי בזמן המשבר אינם משכנעים אותי.

    אמנם המגזר הבנקאי לא נפגע, האינפלציה והצמיחה בשיעורים סבירים, וערך המטבע, כרגע, יציב, אך אין לשגות ולהקיש מכך על מצבנו הלאומי. נהפוך הוא. היציבות הזו היא אשליה.

    כל מי שחי כאן ועיניו בראשו נוכח לדעת השכם והערב שאין מנהיגות, אין מיקוד לאומי אמיתי בתעשיות הליבה של המשק, החינוך מוזנח והשחיתות פושה. באין חזון ובאין לוח מטרה ברור יורים בהיסטריה לכל עבר בתקווה שזה יפגע במקרה במשהו....

    הגישה הבסיסית לפתרון נוגעת להזרמת הון ממשלתי לתעשייה. אני לא שוללת זאת, אך זה עדיין פתרון "בתוך הקופסה". הזרמת כסף "טיפש" בזמן שמתחוללות תמורות כל כך הרסניות, יכולה לחולל שינוי, אך לא מהותי.

    כורח המציאות הוא לחשוב כחברה עסקית. חברה הנקלעת לקשיים צריכה לבצע מיקוד- להגדיר את ליבת הפעילות שיכולה לייצר ערך ולהתמקד בה.

    גם אם וכאשר יחלוף המשבר הכלכלי, הרי שהבעיות האורבות לתעשיית ההיי-טק לא ייעלמו. עם הזמן נהיה עדים לתהליך התפוררות שוק ההיי-טק בארץ במתכונת שהורגלנו לה.

    המודל של מאות סטארט אפים ישראליים שכל תכליתם לבצע אקזיט הוא מודל השייך לעשור הקודם. המודל הבא הדרוש למדינה הוא פיתוח תעשייה אמיתית שיש בה בידול מקצועי ממוקד ידע וחתירה למובילות בינלאומית.


    אנחנו זקוקים, כאוויר לנשימה, למנהיגות, לחזון,  לניו-דיל שיציל אותנו מעצמנו ומגורל כמעט וודאי של מדינת עולם שלישי. אנו זקוקים- לא לתוכנית "האצה", אלא לתוכנית "הצלה".

    הבעיות החדשות של ההיי-טק דורשות פתרונות מרחיקי לכת: חלקם פוליטיים, חלקם חברתיים וחלקם כלכליים. לשם כך נדרשת תוכנית חומש לייצוב תעשיית ההיי-טק ולחוסן כלכלי, והיא צריכה לכלול את המרכיבים הבאים:

    1) שינוי שיטת הבחירות- כל מי שמכיר אותי יודע שאני "חופרת" מס' 1 בנושא זה. אז צר לי להמשיך בחפירות, אך מה לעשות שאתם לא תופסים? קריצהצעקהבוכה  השארת השיטה הקיימת תביא לשיתוק מוחלט ולעלייה דרמטית בכוחן הפרלמנטרי של האוכלוסיות הטפיליות. ללא שינוי השיטה הקיימת אין טעם להמשיך לחשוב, לתכנן או לעשות כל פעולה אחרת משום שממילא גורלנו נגזר- והפגיעה תהייה גם בהייטק וגם בכלל המשק הישראלי. כל מי שסבור שהאמירה הזו מופרזת מוזמן לעשות חשבון פשוט. בדקו את נתוני הלמ"ס לגבי התפלגות האוכלוסייה בטווח של 10 שנים, תרגמו זאת למנדטים לפי השיטה הקיימת וחשבו אם זה יאפשר לקיים מדינה ריבונית חופשית האמורה לפעול על פי פרמטרים אובייקטיביים. ללא שינוי שיטת המשטר לא תתאפשר משילות.

    2) הקמת רשות לאומית להגדרת יעדי החזון הלאומי ובניית האסטרטגיה למימושו. האסטרטגיה צריכה להיות מוכוונת מטרות, אבני דרך ויעדים מדידים. ברמה הביצועית יש להסיר את הכפפות. החתירה לכך צריכה להיות חסרת פשרות ונטולת התייפייפות. אפשר ללמוד ממדינות שביצעו תהליך מיתוג מבוקר, כגון אירלנד. אפשר גם ללמוד מהנחישות של האקס-קומוניסטים: בסין הכרזות התלויות על קירות בית הספר אומרות שבעושר טמונה התהילה ובוייטנאם, הכרזות ברחובות אומרות "הכל למען המדינה ועושר לאזרחים". אז אלו אולי לא הערכים שאנו צריכים לאמץ, אך בהחלט ניתן לאמץ את הנחישות.

    3) החזון צריך להישען על שלוש רגליים:

    • שאיפה לשגשוג כלכלי- הגדרת עוגני הכלכלה הישראלית בעשורים הקרובים וייצוב התעשייה תוך התבססות בשווקים שיוגדרו כאסטרטגיים.
    • הצבת המצוינות במערכת החינוך בתחומי המדעים כיעד חסר פשרות- ב 1964 ישראל הייתה מקום ראשון בעולם במבחני המתמטיקה- ללא בדידים, ללא מילים גבוהות וללא שיטות חינוך מופרכות. יש לחזור לבייסיקס ולנורמות הלימוד שהיו בישראל בשנות השישים ותחילת השבעים.
    • חתירה לקיום משק אוטרקי במידת האפשר- ישראל היא אמנם אחת המדינות המתקדמות ביותר ביכולת לספק את צרכיה הכלכליים בכוחות עצמה במצבי חרום, אך יש לחתור למקסימיליזציה בהיבט זה וכן להקפדה על מלאים משמעותיים של חומרי גלם חקלאיים ותעשייתיים.

    4) המו"פ בישראל הוא אשליה. אל תטעו. מי ששומע על הצלחות אקראיות יכול להתרשם אחרת, אך זה שהוא נראה כמו"פ ומשמיע קולות של מו"פ, זה לא אומר שהוא מו"פ. המו"פ בישראל לא מאורגן, עמוס כפילויות ולא פועל מכוחו של חזון אלא מכוח האקראיות. במסגרת החזון יש להגדיר את מוקדי המו"פ בתעשייה הישראלית, להקצות לכך את כל המשאבים הנדרשים ולבצע הקלות משמעותיות ביותר במיסוי עד הגעת החברות בתחומים הללו לבשלות עסקית:

    • קלינטק- טכנולוגיות ליצור אנרגיה חלופית וטכנולוגיות מים.
    • סמארט גריד.
    • יצור תאי גזע.
    • פארמצבטיקה ולוחמה בטרור.
    • מיקוד וקידום חדשנות התעשייה המסורתית.

    5) המשבר הנוכחי הביא לכך שמעל  10,000 מהנדסי חומרה ותוכנה נפלטו ממעגלי התעסוקה. הידע הטכנולוגי המשמעותי שלהם נותר ללא דורש, או לחילופין הם מנסים להתחבר בכל מיני יזמויות אד-הוק אשר מרביתן לא יצלח. להערכתי, זו הזדמנות עבור המדינה לתגבר את פיתוח הטכנולוגיה הצבאית ולוחמת הטרור ולהקים חממות מו"פ לשימושים צבאיים והגנת פנים. בנסיבות אחרות, היה בלתי אפשרי עבור כוחות הבטחון להגיע לידע המקצועי של אלפי המוחות הללו, וכעת, זה זמין, רק לקטוף ולקחת.

    אנשים לא אוהבים להביט לאמת בעיניים, בפרט כשהיא לא נעימה, אך, הפעם- אין מנוס.


    הפעם "להיות או לא להיות"

    זו לא סתם פראזה,

    אלא באמת שאלה קיומית.....

     

     

    וכעת לוידוי.

    הפוסט הזה רואה כאן אור לראשונה. אבל, נכתב לפני שנה!!!!! הראיתי אותו אז לאנשים הקרובים לי והנמצאים בעמדות בכירות בתקשורת ובמשק הישראלי, כולל עורכי עיתונים, ורובם טענו שאני "מגזימה". חלק אמרו שאני "נסחפת קשות". טוב, גנזתי וחיכיתי. עברה שנה, ומה קרה? לא רק שאין שיפור, יש החמרה.

    העליתי את הפוסט כפי שנכתב במקור, למעט שני משפטים שהוספתי הנוגעים למצב הכלכלה נכון להיום.

    אז אולי הפעם מישהו יתחיל להפנים, ואולי, אולי תהייה תזוזה קלה במדד החיבור שלנו למציאות. איזשהו רעד קל בכנף המטוס של הבועתיות השאננה והאפאטית שלנו...

     

     

    מיכל כרמי


    מי שמעוניין לצאת מהקונכיה שלו, לעשות ולפעול להצלת התעשיות עתירות הידע בארץ, מוזמן לפנות אלי באופן אישי.

     

    מנכ"לית טריפלטק טכנולוגיות- חברת ההשמה להייטק

     

    וכן שותפות בבית תוכנה לפיתוח מערכות בסביבת אינטרנט,

     

    מנהלת פיתוח עסקי בסטארט אפים,


    IR- מדיאטורית ומנהלת קשרי משקיעים, מייצגת אילי הון וקרנות פרטיות


    יועצת לסטארט אפים בתחום הרשתות החברתיות,


    מומחית לחוויית משתמש במדיה החברתית,

     

    מנהלת פורומים באתרים המובילים,

     

    מומחית במיתוג, שיווק, עסקים ותוכן במדיה החברתית,

     

    חברה בוועדת הבחירות להנהלת איגוד האינטרנט הישראלי,

     

    חברת דירקטוריון ב IHO- ארגון ההייטק הישראלי


    חברת הנהלה ב isma - האקדמיה לאינטרנט ומדיה חברתית,

     

    חברה בוועדת טכנולוגיה- MBF (מכבי ביזנס פורום ביוזמת אודי רקנאטי)

     

    מרצה באקדמיה ובפורומים להעצמת נשים,

     

    מומחית לכתיבה יצירתית ושיווקית,

     

    פעילה חברתית וחברת הנהלה בעמותות הגדולות בארץ (בהנהגת הידידים של עמותת "אתגרים" בראשות רא"ל (מיל') דן חלוץ, בפורום נשות עסקים של "רוח נשית" ועוד).

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (80)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/2/10 08:50:

      צטט: ואפל 2009-12-24 00:04:59

      פוסט מעניין מאד

       

      בתור יזם שהיה שותף להקמת 3 סטרטאפים ונמצא בעיצומו של המייזם הרביעי שלו - אני מבחין בירידה ברמת היצירתיות. יותר מדי יצירות תוכנה בנאליות בתחום האינטרנט הרשתי, פחות מדי אי פי.

       

      אנחנו הולכים לרוחב. זה לא מעודד

      האינטרנט, והמוצרים המשלימים בתחום ה- mobile למיניהם סוחפות את כוחות השוק והיצירה לתחום הבאנלי הזה, כי כולם חושבים ששם הכסף.

      אני מעורב ב-3 פעילויות בתחום התוכנה שעיקרן שיפור תהליכים עסקיים ויעילות תפעולית של ארגוניים.

      וכמי שיש לו ניסיון רב בתעשיה גם בתפקידי ניהול

       

      אני המום מחוסר המוטיבציה של מנהלים לשפר תהליכים עסקיים. כן, זה מאמץ ניהולי ולא מאמץ טכנולוגי.

       

      אני המום מחוסר הסקרנות האינטלקטואלית של מנהלים כשהם רואים או שומעים על מוצרים שמציעים פתרונות "מחוץ לקופסא",כאלה שאינם פרי מום הקודח של אלופי השווק של החברות הגדולות.

       

      בעצם אני לא המום. כי חוויתי את זה על בשרי בתפקידים שלי. אבל אז אני הייתי המוביל לחדשנות. נתתי הרבה הזדמנויות לספקים ישראליים שיצגו פתרונות טובים וחדשניים וחלקם דומים למורים זרים אבל זולים ב- 50% !!!! אבל כספק אני המום, מופתע ומאוד מאוכזב.

       

      התכונה הישראלית לפתור / לטפל בבעיה רק במצב "קריסה" או אין ברירה היא בין היתר סימפטום לפתוח של מוצרים בתחום הגאדג'טים במקום במוצרים בהם מושקעת חשיבה אינטלקטואלית ולא רק טכנולוגית.

       

      אתמול קיבלתי תשובה מלקוח פוטנציאלי של מוצר / שרות מאוד מעניין שאני מציע בתחום "מיחשוב נוהלי הארגון" תחום באנלי, אבל לאור הפעילות הרגולטיבית בנושא כמו SOX וכו הופך להיות קריטי. (אשמח לפרט בהזדמנות). הצעתי לבצע POC בעלות מינמילית של 15,000 ש"ח. הגוף הגדול הזה, אמר לי שהוא לא "מאמין" שאני באמת מסוגל לבצע את מה שאני מציע, אבל הוא מוכן לשלם 3,000 ש"ח בשביל הניסוי. לצחוק או לבכות.

       

      הגוף הגדול הזה השקיע שנות אדם (כולל מעורבות אישית של המנכ"ל), בארגון מחדש של הנהלים שלו. אבל לא הבין שהוא גם צריך לנהל אותם. וכי בעוד שנה שנתיים מצב הנהלים שלו יחזור להיות כמו שהיה לפני המבצע.

       

      אבל זו רק דוגמא.

       

      יש לי דוגמאות נסופות בחום ה- DATA MINING ובתחום ניהול "מערכות מורכבות בארגונים".

       

        4/2/10 08:23:

      צטט: mosesshohet 2009-12-24 13:03:19

      אתגר לאנשי ההיי-טק הישראלי:

       

      מישהו ממנכ"לי השאוורמה כאן יכול לתת לי דוגמה לפיתוח משמעותי בהיי-טק הישראלי לדורותיו?

      כשאני אומר "משמעותי", אני מתכוון לפיתוח כמו המחשב האישי, או המחשב בכלל, המצאת המיקרופרוססור, המצאת רשת האינטרנט, מישהו? משהו??

       

      אם באנגליה פיתחו את מושג התוכנה לראשונה - Software, הלא שבישראל פיתחו את המושג Bloatware.

       

      אין לנו תרבות, ועובדה זו מתגלמת במלוא-הדרתה על פלטפורמה כמו היי-טק, המהווה כר פורה לאופורטוניזם חלול.

      אבל למה שהישראלים יקשיבו, הם מקשיבים רק לעצמם! צוחקים על הגרמנים, צוחקים על היפנים, ברור הרי הם הכי טובים מכולם. טוב נו, זה מה שקורה כשחיים על חשבון משקיעים ואוכלים יותר מידי קוויאר בלאפה.

       

      מחכה לתשובה על האתגר שהצבתי, נראה מי מרים הכפפה!

       

       

      שוב אני לא מבין למה תגובותיך מוצאות חן בעיני.

      אבל...לגופו של עניין

      הייטק היא תעשיה כמו כל תעשיה

      התחרות בשוק היא תחרות

      אין מה לעשות בהקשר לתחרות בעולם החיצון.

      שם העולם קובע את הכללים: מחיר, איכות, תגובה לצורכי השוק.

      ובארץ. אם קברניטי המשק הפרטי והציבורי, יתנו הזדמנויות טובות יותר למוצרים תוצרת בית דיינו.

      הצרה היא שאנחנו הישראלים לא מפרגנים לעצמנו.

      המושג u can't be wrong with IBM מככב.

      ארגונים קונים מוצרים בתחום ה- IT מאוד יקרים משתי סיבות:

      האחת הוזכרה לעיל.

      והשניה ה"פלצנות" המתבטאת בהסתופפות בכנסים וארועים וכיבודים של החברות הגדולות, כולל נסיעות לכנסים בחו"ל, נותנות לחלק מהמהנלים תחושת גדלות ושייכות לעולם הגדול, והם מאוד נהנים מהעניין. אז למה לבחור מוצר ישראלי זניח.

       

      חסר בקרב המנהלים בארץ, קצת יוזמה, לקיחת סיכונים מחושבים וכו.

      כורסת הבטחון נוחה , טובה ויקרה.

        3/2/10 09:45:


      קראתי את כל הכתבה. מעניין מאוד.

       

      תודה

        31/1/10 08:31:

      צטט: מחשב ומחשב(ה 2010-01-31 08:29:46

      מיכל הפוסט מצויין וגם הדיון המעולה שהתפתח בעקבותיו.

       

      אני צריך מידי פעם להזכיר לעצמי להיכנס יותר לתכנים המרתקים שלך.

       

      ולעיניין,הניתוח מעולה,ואולם בגלל חוסר אמוני במערכת הפוליטית חברתית,

       

      של ישראל הפיתרון צריך לבוא מאנשים כמוך כמו משתתפי הדיון ועוד.

       

      לדעתי ההנעה תבוא מאנשים ולא מגופים .ולא די בהחלפת דעות ברשת,

       

      אלא צריך ליצור פגישות  אישיות /קבוצתיות ופוריות כי במאה העשרים ואחת הכח לשינוי הוא,

       

      כבר לא נחלת הקולקטיב ומנהיגיו.השינויים נוצרים על ידי קבוצות שמחוללות

       

      תנודות קטנות שמשפיעות על המערכת כולה.("אפקט הפרפר").

       

      לדעתי זה מהלך  מעשי יותר מנסיון לשיפור בדרכים המסורתיות שהורגלנו בהם.

       

      ושבוע טוב ומוצלח לכולנו.

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        15/1/10 21:54:

      רק עכשיו ישבתי והעמקתי במאמר המצויין שלך - כל מילה בסלע.

      בסופו של דבר המחלה והפיתרון הם מנהיגות, חזון, אחריות ומחוייבות.

      מעבר לעבודה שלי בהיטק פעלתי גם בתחום החינוך בעיקר בכיתות הנמוכות שם מניחים את הבסיס.

      אשמח להצטרף ולפעול בקבוצה להנעת תהליכים להבראת ושיקום המערכת.

       

        10/1/10 21:08:


      אולי ניתן לכוחות השוק להגיד את שלהם..

        9/1/10 22:20:


      היי מיכל,

      קראתי בשקיקה את הפוסט שלך, וחבל שלא פירסמת אותו כבר לפני שנה!

      אני שותף לדיעה שהמדינה הולכת מדחי אל דחי..בכל תחומי החיים.

       

      התחום העיקרי שצריך להשקיע בו הוא: החינוך, שם נמצא העתיד שלנו.

      לא מחנכים את הדור הצעיר לנושאים רלוונטים לחיים שלהם בהמשך, כלכלה, יזמות, ניהול משק בית וכו'

       

      למה?

       

      הגדרת את הבעיה כבר בתחילת הפוסט! שינוי שיטת הבחירות וחוסר במנהיגות שמסתכלת קצת יותר קדימה ולא על הכיסא החם!

       

      אם את צריכה אותי, אני כאן! אני חושב שיש לנו הרבה כוח ...יחד.

      אם אנחנו לא נשמיע את קולנו, בכל הדרכים, המצב ילך ויחמיר...

       

      לא דילגתי על הסוף :)

        31/12/09 10:22:

      וואלה, סוף סוף האופטימיסט הבודד שאולי יעצור את העדר לקנות כרטיס כיוון אחד לחו"ל או לקפוץ לים.  תודה על קצת תקווה. גם זה משהו בימינו.....צוחק

       

      צטט: איתן גנור 2009-12-30 19:54:01

      הצלחת הסטארט-אפ הנקרא ציונות/מדינת ישראל

      לפני כ-120 שנים החל פה הסטארט-אפ הנקרא ציונות/מדינת ישראל.

      במשך כמה עשרות שנים היגרו לכאן כמה עשרות אלפי שנים והתחילו לעשות את מה שמעולם לא למדו.

      הוקמה פה חקלאות למופת למרות שאיש מהעולים לא למד בחדר חקלאות.

      הוקמה פה תעשיה ביטחונית למרות שאיש מהעולים לא למד בישיבה לא תעשיה ולא ביטחון.

      בהמשך הוקמה פה מדינה למרות שאלפיים שנים העם הזה לא ניהל מדינה.

      כשהחקלאות הפסיקה להיות קטר כלכלי, הקמנו תעשיית היי-טק.

      הקמנו צבא למופת כשפעם אחרונה שאחזנו בנשק היה בתקופת המכבים, הקמנו כור אטומי יש מאין, ועוד ועוד ועוד...

       

      בקיצור, הפוסט הזה מציג תמונה שחורה כי אינו רואה את העיקר, והעיקר הוא יכולת הלימוד וההשתנות.

      הפוסט הזה מניח שמה שהיה הוא שיהיה, וכל יכולתנו היא בבחינת more of the same, רק שתולדות הציונות ומדינת ישראל מוכיחות את ההיפך.

      אז בראיית מיקרו, אין מענה מיידי לנקודות שהעלת, אך בראיית מאקרו, יש את היכולות הבסיסיות להשתנות, וזה סוד ההשרדות.

       

       


        31/12/09 09:17:

      צטט: קציר משה 2009-12-31 09:08:35

      מיכל שלום,

       

      אם הולכים אחורה מספיק רחוק רואים שאת היטק הישראלי הקים ספיר המנוח ....

       

      הוא בסך הכל רצה מדינה שהחינוך בה יבטיח את יתרון האיכות שלנו על אויביה וידע להשקיע

      בחינוך ובמחקר.

       

      בשנים האחרונות המלך אצלנו הוא הכסף וההישג המיידי.   החינוך וההשכלה הגבוהה קוצצו כי אינם נותנים תמורה מהירה.

       

      מה לעשות חינוך והשכלה נותנים תמורה רק אחרי כ 20-30 שנה.

       

      אז כדי להציל את ההיטק הישראלי צריך בסך הכל להעדיף את החינוך וההשכלה הגבוהה ולהתחיל להזרים אליהם את מה שקוצץ ב 20 השנה האחרנות לא יותר !!!!

       

       

      משה

       

      אתה צודק.

      מעבר, ייקח להשקעה מוגברת בחינוך הרבה פחות מ 20 שנה כדי להשפיע על הכלכלה.

      מנסיון של מדינות באירופה אפשר ללמוד שרויזיה בחינוך תתחיל להגדיל את התוצר תוך 3-4 שנים כשתלמידי התיכונים ובוגרי האקדמיה שנהנו ממנה יכנסו לשוק העבודה.

       

      בישראל, בגלל 2-3 השנים שבין סיום הלימודים לכניסה לשוק העבודה זה יכול לקחת טיפה יותר אבל עדיין הרבה פחות מ 20-25 שנה.

       

        31/12/09 09:08:

      מיכל שלום,

       

      אם הולכים אחורה מספיק רחוק רואים שאת היטק הישראלי הקים ספיר המנוח ....

       

      הוא בסך הכל רצה מדינה שהחינוך בה יבטיח את יתרון האיכות שלנו על אויביה וידע להשקיע

      בחינוך ובמחקר.

       

      בשנים האחרונות המלך אצלנו הוא הכסף וההישג המיידי.   החינוך וההשכלה הגבוהה קוצצו כי אינם נותנים תמורה מהירה.

       

      מה לעשות חינוך והשכלה נותנים תמורה רק אחרי כ 20-30 שנה.

       

      אז כדי להציל את ההיטק הישראלי צריך בסך הכל להעדיף את החינוך וההשכלה הגבוהה ולהתחיל להזרים אליהם את מה שקוצץ ב 20 השנה האחרנות לא יותר !!!!

       

       

      משה

        30/12/09 19:54:

      הצלחת הסטארט-אפ הנקרא ציונות/מדינת ישראל

      לפני כ-120 שנים החל פה הסטארט-אפ הנקרא ציונות/מדינת ישראל.

      במשך כמה עשרות שנים היגרו לכאן כמה עשרות אלפי שנים והתחילו לעשות את מה שמעולם לא למדו.

      הוקמה פה חקלאות למופת למרות שאיש מהעולים לא למד בחדר חקלאות.

      הוקמה פה תעשיה ביטחונית למרות שאיש מהעולים לא למד בישיבה לא תעשיה ולא ביטחון.

      בהמשך הוקמה פה מדינה למרות שאלפיים שנים העם הזה לא ניהל מדינה.

      כשהחקלאות הפסיקה להיות קטר כלכלי, הקמנו תעשיית היי-טק.

      הקמנו צבא למופת כשפעם אחרונה שאחזנו בנשק היה בתקופת המכבים, הקמנו כור אטומי יש מאין, ועוד ועוד ועוד...

       

      בקיצור, הפוסט הזה מציג תמונה שחורה כי אינו רואה את העיקר, והעיקר הוא יכולת הלימוד וההשתנות.

      הפוסט הזה מניח שמה שהיה הוא שיהיה, וכל יכולתנו היא בבחינת more of the same, רק שתולדות הציונות ומדינת ישראל מוכיחות את ההיפך.

      אז בראיית מיקרו, אין מענה מיידי לנקודות שהעלת, אך בראיית מאקרו, יש את היכולות הבסיסיות להשתנות, וזה סוד ההשרדות.

        28/12/09 17:52:

      סו
        28/12/09 16:57:

      צטט: mosesshohet 2009-12-28 03:50:18

      צטט: השכן ממול 2009-12-27 14:38:25

      צטט: mosesshohet 2009-12-24 13:03:19

      אתגר לאנשי ההיי-טק הישראלי:

       

      מישהו ממנכ"לי השאוורמה כאן יכול לתת לי דוגמה לפיתוח משמעותי בהיי-טק הישראלי לדורותיו?

      כשאני אומר "משמעותי", אני מתכוון לפיתוח כמו המחשב האישי, או המחשב בכלל, המצאת המיקרופרוססור, המצאת רשת האינטרנט, מישהו? משהו??

       

      אם באנגליה פיתחו את מושג התוכנה לראשונה - Software, הלא שבישראל פיתחו את המושג Bloatware.

       

      אין לנו תרבות, ועובדה זו מתגלמת במלוא-הדרתה על פלטפורמה כמו היי-טק, המהווה כר פורה לאופורטוניזם חלול.

      אבל למה שהישראלים יקשיבו, הם מקשיבים רק לעצמם! צוחקים על הגרמנים, צוחקים על היפנים, ברור הרי הם הכי טובים מכולם. טוב נו, זה מה שקורה כשחיים על חשבון משקיעים ואוכלים יותר מידי קוויאר בלאפה.

       

      מחכה לתשובה על האתגר שהצבתי, נראה מי מרים הכפפה!

       

       

      תשובה ל"שכן ממול"

       ראה דבריי בצבע כחול בגוף התגובה שלך

       

       אני לא מנכ"ל אבל בכל זאת אני אנסה לענות.

       

      קודם כל כל ההמצאות משנות העולם שציינת הומצאו בארה"ב ואף אחת מהן לא הומצאה במהלך ה 20 שנים האחרונות.

      למעשה, קשה לי לחשוב על המצאות בסדר גודל כזה שהומצאו בעשורים האחרונים מחוץ לארה"ב.

      אז מה זה אומר? שאין תעשיית הי טק מחוץ לארה"ב?

      שאין פיתוח בשאר העולם? שמאז סוף שנות השמונים לא היה פיתוח משמעותי בעולם?

       

      אם כל מה שהוא פחות משמעותי ממחשב הוא לא נחשב בעיניך אז למעשה האנושות כמעט ולא התקדמה טכנולוגית מאז מלחמת העולם השניה.

       

      >> ציינת שאינך מנכ"ל, וזה לא ניכר מדברייך, כי לפי תגובתך דווקא ניכר שאתה מנכ"ל בסגנון ישראלי ולא מהנדס היי-טק. ואם בכל זאת קשה לך לחשוב על פיתוחים משמעותיים בתחום ה-IT בעשורים האחרונים מחוץ לארה"ב אז: א) אינך מהנדס בתחום ה-IT / אלקטרוניקה או ש- ב) אתה משתמש בדמגוגיה ומניפולציה לצורכי טיוח, כי "דרכו" לך על אושיות ההגדרה-העצמית שלך, אבל מאחר שאינני פסיכולוג, הבה לא ניכנס לזאת...

      אם כן ידידי, כל מהנדס בתחום ההיי-טק העונה להגדרה של "מהנדס" בעולם המערבי (להוציא ישראל ומהנדסיה שרובם המוחץ, למעט בודדים, יותר "לבנטיניים" באופיים מאשר "מערביים") יודע שלא כל הפיתוחים פורצי-הדרך בעשורים האחרונים הגיעו מארה"ב.  קח למשל את רשת ה"ווב" (WWW - World Wide Web) שהומצאה ופותחה ע"י שני מהנדסים אירופאים הראשון (והעיקרי) הוא Tim Berners Lee (פיזיקאי ומהנדס בריטי בבריטניה) ועמיתו  Robert Cailliau (מהנדס בלגי בבלגיה). רשת ה-ווב היא הרשת העולמית של אתרי האינטרנט (אם אתה מהנדס ישראלי אז במילים פשוטות אסביר לך שזה ה"מקום" בו אתה "שוהה" כאשר אתה "גולש באינטרנט" ברוב המקרים, בלשון העם). הפורמטHTML והפרוטוקול HTTP מספיק "משעותיים" בעבורך? דפדפן האינטרנט מספיק משמעותי בשבילך? שרת ה-ווב הראשון מספיק משמעותי בשבילך? כנראה שלא, אך בעבורי ובעבור רוב העולם המפותח (מהנדסים ומנכ"לים גם כן) זה כן משמעותי! יתרה מזאת נראה לי שרשת ה-ווב השפיעה על סגנון החיים והעבודה גם של משתמשים ומהנדסים ישראלים "מצויים" רק שהם אינם מודעים לכך ולוקחים את הדבר כ"מובן מאליו" (כנראה מהסיבה שכאן קצת קשה יותר לטייח, לשקר ולומר בשטיפת מוח פנימית, כמו שהתקשורת כאן מיטיבה לעשות לא-פעם ולא רק בתחום המחשבים, ש"ישראלים עומדים מאחורי הפיתוח...") אגב, רשת ה-ווב פותחה והועמדה על כנה בשנת 1991 - כן, לי זה נראה בטווח זמן של פחות מ-20 שנים מזמננו, וגם לא בארה"ב (עד כמה שלימודיי המערביים על חישובי זמן וגיאוגרפיה מורים אותי).

      דוגמה לפיתוח משמעותי נוסף בתחום ה-IT שהתבצע בזמן האחרון מחוץ לארה"ב והשפיע רבות על העולם הוא כלי החיפוש באינטרנט. אחד העונה לשם "Archie" היה הראשון מבין כלים אלו שפותח ע"י קנדי (שבמקורו מברבאדוס) בשם Alan Emtage.  הייתה זאת "בעיטת הפתיחה" (בז'רגון הכדורגלני, כזה המובן יותר לישראלים ממוצעים) לכלי חיפוש מתקדמים יותר שבאו בעקבותיו כמו Gopher ומאוחר יותר ה"בוטים" הסורקים דפי רשת באינטרנט כפי שפועלים מנועי החיפוש כיום. מנועי החיפוש באינטרנט לא משמעותיים בעבורך? כנראה שלא, אבל בעבורי ובעבור רוב משתמשי המחשב והאינטרנט (כולל המההנדסים) בעולם המערבי זה מאוד משמעותי, ונחש מה? כן, גם מנועי החיפוש פותחו בטווח זמן הפחות מ-20 השנים האחרונות. כנראה שגם כאן קצת קשה יותר לטייח, לשקר ולומר בשטיפת מוח פנימית, כמו שהתקשורת כאן מיטיבה לעשות לא-פעם ולא רק בתחום המחשבים, ש"ישראלים עומדים מאחורי הפיתוח..."

      האם יש צורך להמשיך? ישנה רשימה ארוכה מאוד של פיתוחים משמעותיים ששינו אופי "עידן המידע" ובעבקות זאת את התרבות הגלובלית בכלל בטווח של פחות מ-20 שנה. למעשה, הרוב המוחץ של הפיתוחים שהשפיעו עלינו רבות נעשו בשני העשורים האחרונים. וכן, חלק ניכר מהם מקורו מחוץ לארה"ב - אך אין אף אחד משמעותי שמקורו בישראל (מצטער לנפץ לך את המיתוס).

       

      בכל הפיתוחים הישראליים הרבה יותר נקודתיים.

      יש כאן חברות מובילות בתחומי דחיסה ואחסון קול ווידאו (החברות nice  ו verint), בדיקת מעגלים מודפסים ופרוסות סיליקון (אורבוטק), כלי בדיקה אוטומאטיים מרקורי שנרכשה לא מזמן ע"י HP).

       

      >> סטית מהעניין, שכן היה מדובר ב"פיתוחים משמעותיים" בתחום ה-IT, לי נראה שיש גם חברות מובילות בתחום הדחיסה של וידיאו וקול, בדיקת מעגלים מודפסים ופרוסות סיליקון, גם מחוץ למדינת ישראל.  או בכל אופן כך מוצג באתים של חברות כאלו מחו"ל (אלא אם כן האתרים הללו הינם מזוייפים ומשמשים כחלק מקנוניה בינלאומית שבליבה פרופגנדה שנועדה לכסות את בושתן של אומות העולם אל מול הבוהק הישראלי וגאוניותו המבייש אותן פעם אחר פעם).

       

      בישראל לא המציאו את האינטרנט אבל יש חברות ישראליות שפיתחו תוכנות ומוצרים שעושות אותו יותר בטוח (check point), מהיר (Expand)  נגיש בצורה אלחוטית (ceragon, alvarion) לויני (גילת) ויש גם חברות שפיתחו ישמוים לאינטרנט כמו שיחות וידאו (polycom, (radvision , ישומי טלפוניה (כמו ג'יגה שנמכרה רק לפני כמה ימים לחברת טלפוניקה) או אפילו סתם מפתחות רכיבים כמו נתבים או מרכזיות (כמו rad) שמתחרות בחברות אחרות.

       

      >> שוב סטית. ובנוסף אתה מנסה להציג תמונה כזאת שכביכול לולא checkpoint וכמה חברות משניות, האינטרנט כלל לא היה בטוח, מהיר ונגיש בצורה אלחוטית. זהו ניסיון למצג-שווא בהחלט! די לך שאמנה רק חברה אחת שמוצריה מכוונים אל כל התחומים שציינת, פן המהירות שבאינטרנט והנגישות, אבטחה וכו'. חברה זו נקראת Juniper Networks ושווי השוק שלה גדול מכל המחברות שציינת כאשר הן מצטרפות יחדיו. זוהי חברה לא-ישראלית (עד כמה מפתיע ...) וזאת, מבלי למנות חברות נוספות בתחום שאינן ישראליות.

       

      מעבר לזה, הדיסק און קי שנכנס לכולנו לארנק הומצא בישראל.

       

      >> נו באמת, כמה שקרים ועיוותים גסים בתגובה אחת! הדעת פשוט לא סובלת !! את התקני זיכרון הפלאש הניידים הראשונים פיתחה החברה הסינגפורית Trek Technologies והמוצר שלה שווק תחת השם "Thumb Drive". אני מציע לך לפנות ולבדוק זאת. M-systems שייצרו את ה- "Disk-on-Key" במקביל לחברה הסינגפורית עשו זאת בסה"כ עפ"י הזמנה מאת IBM ששיווקה את הדיסק-און-קי בראשיתה. מה שכן ייזקף לזכותו של ישראלי בתחום התקני זיכרון לקריאה-בלבד-הניתנים-למחיקה-ותכנות הוא ה-EPROM ובעלי הפטנט הוא דב פרוהמן משנות ה-70 המוקדמות. לא  ולא דב מורן, ולא M-Systems בכלל... אגב, התקני זיכרון הפלאש בהם אנו משתמשים כיום בהתקנים הניידים הם מבוססי EEPROM שהוא Subset ופותח על בסיסו אבל כאן כבר לא היה ישראלי מעורב בדבר.  יתרה מזאת, M-Syetems במיטב המסורת של חברה ישראלית תאוות-בצע נמכרה.

       

       אבל אילו סתם מוצרים. דברים שאנשים מפתחים ואז מייצרים ומוכרים תמורת כסף, זה לא המצאות מהפכניות משנות עולם. הייתי שמח לציין את שלושת המדענים הישראלים שזכו בפרס טיורינג (עדי שמיר, אמיר פנואלי ומיכאל רבין), ובערך רבע מזוכי פרס גדל, הפרס השני בחשיבותו בתחום מדעי המחשב הם ישראלים. אבל זה אנשי אקדמיה אז אולי זה לא נחשב.  אתה רוצה המצאות משנות עולם כמו המחשב האישי, המיקרופרוססור, הטרנזיסטור או האינטרנט (שספק אם יצרו הכנסה משמעותי לממציאיהן שעשו זאת במסגרות אקדמיות).

       

      >> עם כל הכבוד, מדובר ב"עדי שמיר, אמיר פנואלי ומיכאל רבין" שזכו בפרס טיורינג, ולא באלן טיורינג שזכה בפרס "עדי שמיר" / "אמיר פנואלי" / "מיכאל רבין". אלן טיורינג, אגב מדען אנגלי (ולא אמריקאי), היה מאבות תאוריית המחשוב המודרני. בנושא הטרנזיסטור והמיקרופרוססור, אבותיהם מאינטל, טקסס-אינסטרומנטס ומעבדות בל אף הגיעו למעמד של חברי דירקטוריון בחברות הללו וככאלו ראו הכנסות יפות ומרשימות במושגים של תעשיית האלקטרוניקה דאז. חלקם אף הקימו חברות פורצות דרך משלהם.

       

       

       

      הייתי שמח לציין את אלגוריתם ה RSA פותח בהשתתפות של עדי שמיר. RSA הוא אלגוריתם הצפנה שמאפשר העברת נתונים בטוחה על גבי רשת האינטרנט. זה למעשה מה שמאפשר לך למסור פרטי כרטיס אשראי בלי לפחד שהשכן שמתחבר על הרשת האלחוטית שלך יוכל לאסוף את המידע ולבצע רכישות בעצמו.

      מצד שני לפיתוח הזה יש עוד שני שותפים שאינם ישראלים הוא בכלל בוצע ב MIT. אז אולי זה לא יחשב.

       

      >> בוא ננסח את זה עובדתית כמו שצריך, ולא נעוות את זה בכדי שזה יתאים לתכלית ההתנצחותית שלך. פיתוח האלגוריתם RSA בוצע ב-MIT, שאינו מוסד ישראלי אלא אוניברסיטה אמריקאית (נכון לפעם האחרונה שבדקתי). רון רייבסט וליאונרד איידלמן הם שני אמריקאים שעמלו על הפיתוח, נוסף אליהם עדי שמיר שהיה השותף ה-3 בפיתוח.וכבר הזכרת את עדי שמיר בפיסקה הקודמת. מיחזור תכנים?!  ובכדי שתבין מהיכן הגיעה הסקיצה לאלגוריתם הזה. Clifford Cocks מתמטיקאי בריטי (כן כן, שוב פעם בריטי) שהועסק בסוכנות המודיעין הבריטית GCHQ הוא אבי תאוריית ה- Public Key Cryptography (ז'אנר ההצפנה המגדיר את אלגוריתם ה-RSA), אולי אלו מושגים שקצת "כבדים עלייך" אך אם יש את ליבך להשכיל וללמוד עוד, אנא פנה למקורות המתאימים.

       

      טוב, אז כל מה שנשאר לי זה הלוגיקה הטמפורלית שפיתח פרופ, אמיר פנואלי, הלוגיקה הזו היא למעשה הבסיס לדיציפלינת "model checking" או כמו שהוא מוכרת יותר ממודעות הדרושים "וריפיקציה".

      הפיתוח הזה הוא ישראלי לגמרי וחלק משמעותי מהפיתוח נעשה במסגרת פרויקט הלביא.

       

      אני יודע שזה קצת פחות יומיומי ומוחשי עבודרך ממחשב אישי או אינטרנט אבל קח בחשבון שהמעבדים המורכבים של היום היו הרבה יותר יקרים אם בכלל היו קיימים, ללא הדיציפלינה הזו. ככה שאולי זה כן יכול להחשב כמשנה עולם.

       

      >> טוב שזה כל מה שנשאר לך, וכאן, גם כאן עיוותים ושקרים מגמתיים. ה- Tense Logic, במסגרת מערכת ספציפית של לוגיקה מודאלית מתחום הלוגיקה הטמפורלית הוצגה ע"י Arthur Prior, מדען ניו-זילנדי (ולאו דווקא-אמריקאי) בשנות ה-60 של המאה הקודמת. המשיכו לשכלל אותה לוגיקנים נוספים (ובהם אמיר פנואלי).

      בנושא ה- Model Checking. עם אבות תיאוריה זו לא נמנה אף ישראלי אחד (כרגיל ..) אלא E.M. Clarke, E.A. Emerson, J.P Quille, ו- J.Sifakis.  קלארק, אמרסון וסיפאקיס אף זכו בפרס טיורינג לשנת 2007 על היותם אבות תאוריית המודל צ'קינג. אז בחייך, מספיק לזהם את האמת ולעוות עובדות באופן שיתאימו לדמגוגיה זולה.

      זו הייתה הסתירה קלה לדברייך האחרונים, ועתה ל"סטירה"שתהדהד רבות באוזנייך ובאוזני חברייך מוכי-הסנוורים מההילה שהם המציאו לעצמם בלמדם אותך, כדברייך, שאת הלוגיקה הטמפורלית בכלל המציא פנואלי: אבי הלוגיקה הטמפורלית הוא לא אחר מאשר אריסטו, החכם היווני. וזה, תסלח לי, עם כל הכבוד לפנואלי "קצת" גדול עליו בכמה מידות :))))))))

       

       

       

      התסכול הפורץ מהתגובה שלך הביא אותי לחטט מעט בפרופיל והפלא ופלא, גיליתי שאתה בעצמך מנכ"ל של חברת תוכנה.

      אז לא כתבת איזו חברה זו אבל מהזילזול שלך בחברות הישראליות העלובות וחסרות המקוריות שיש להן מתחרים וחלקן אפילו לא מצליחות להיות השחקן המוביל בתחום שלהן, אני משער שמדובר באחת החברות הכי הכי בעולם.

       

      אני מניח שהזילזול שלך בפרס טיורינכג גם הוא מבוסס על ההצלחה האקדמית הפנומנלית, הרי אם עדי שמיר הוא עלוב כי הפרס לא נקרא על שמו אז כנראה שיש או לפחות צריך להיות פרס על שימך.

      מוזר לי קצת שלא שמעתי את השם הזה אף פעם.

      אבל זה הגיוני, הרי אני בור שאפילו לא יודע מה זה PKI (למרות שאני מנסה שכתוב לו ישומים).

       

      עו דדבר מוזר זה, שכשאני טוען שב 20 השנים האחרונות (זה פחות או יותר מה שהתכוונתי כשכתבתי "העשורים האחרונים") לא היה פיתוח משמעותי מחוץ לארה"ב הדבר שהוא הכי קרוב ל"פיתוח משמעותי" שאתה יכול להביא כתגובה זה צירוף האותיות WWW שהומצא לפני 19 שנה (כל שאר האלמנטים ב WWW היו קיימים כבר בארפא נט ככה שלהגיד שהאינטרנט זו המצאה של שנות התשעים זו בדיחה במקרה הטוב) או ה HTML שהוא בסך הכל עוד שפת תגיות (שפות תגיות קיימות בתעשיית הדפוס כבר מאות שנים ושפת תגיות ממוחשבת יש מאז שנות השבעים).

       

      אבל כדי להיות בצד הבטוח אני אתקן את טענתי המקורית ואכתוב שב 16 השנים האחרונות לא היה פיתוח יחידי בתחום ה IT שהיו לו השלכות משמעותיות מסדר גודל של המחשב או הטרנזיסטור או האינטרנט.

       

      להקטין ולבטל אפשר כל דבר.

      הרי אפילו כשאלן טיורינג פיתח את מכונת טיורינג, הוא עשה את זה על בסיס מכונות החישוב המאכניות של פסקל וליבניץ שפותחו כמה מאות שנים לפני שהוא נולד .

      אבל אין לי כוונה להכנס לתחרות איתך בנושא מי יכול להקטין דברים יותר גדולים.

       

      אני גם לא מתכוון להכנס לדיון אם אמיר פנואלי היה ממציא גדול ומפתח מקורי או לא.

      השורה התחתונה היא שאותה ועדה שמחליטה למי לתת את הפרס הכי משמעותי בתחום מדעי המחשב מצאה אותו ראוי לפרס על סמך השגיו בתחום הלוגיקה הטמפורלית והצגתה לתחום מדעי המחשב.

      מעבר לזה העבודה שלו היוות את הבסיס ל model checking ולמרות שעל הדיציפלינה הזו חתומים אנשים אחרים החלק שלו בה משמעותי.

      זה פיתוח ישראלי משמעותי.

       

       

      אבל השורה תחתונה היא שגם בלי "פריצות דרך שמשנות את העולם" (מהסוג שיש מעט מאוד בשנים האחרונות), יש בישראל תעשיה שמגייסת מאות מליונים ממשקיעים מידי שנה, מוכרת במאות מליונים ללקוחות בעולם, יש חברות עולמיות שעל משמעות הפיתוחים שלהן אין עוררים שחושבות שוואללה שוה להשקיע כמה מאות מליוני דולרים במרכז פיתוח בישראל.

      אז אם היינו כולנו רמאיים הן היו עולות על זה אחרי כמה שנים וסוגרות אותן.

      אבל הן לא עושות את זה.

      להפך, כל כמה זמן אנחנו שומעים על הרחבת פעילות או על עוד חברה שפותחת כאן מרכז פיתוח.

       

      אני לא טוען שאין מקום לשיפור ואין בעיות, אבל להגיד שאין R&D משמעותי בשיראל זה להתעלם מהמציאות.

       

        28/12/09 03:50:

      צטט: השכן ממול 2009-12-27 14:38:25

      צטט: mosesshohet 2009-12-24 13:03:19

      אתגר לאנשי ההיי-טק הישראלי:

       

      מישהו ממנכ"לי השאוורמה כאן יכול לתת לי דוגמה לפיתוח משמעותי בהיי-טק הישראלי לדורותיו?

      כשאני אומר "משמעותי", אני מתכוון לפיתוח כמו המחשב האישי, או המחשב בכלל, המצאת המיקרופרוססור, המצאת רשת האינטרנט, מישהו? משהו??

       

      אם באנגליה פיתחו את מושג התוכנה לראשונה - Software, הלא שבישראל פיתחו את המושג Bloatware.

       

      אין לנו תרבות, ועובדה זו מתגלמת במלוא-הדרתה על פלטפורמה כמו היי-טק, המהווה כר פורה לאופורטוניזם חלול.

      אבל למה שהישראלים יקשיבו, הם מקשיבים רק לעצמם! צוחקים על הגרמנים, צוחקים על היפנים, ברור הרי הם הכי טובים מכולם. טוב נו, זה מה שקורה כשחיים על חשבון משקיעים ואוכלים יותר מידי קוויאר בלאפה.

       

      מחכה לתשובה על האתגר שהצבתי, נראה מי מרים הכפפה!

       

       

      תשובה ל"שכן ממול"

       ראה דבריי בצבע כחול בגוף התגובה שלך

       

       אני לא מנכ"ל אבל בכל זאת אני אנסה לענות.

       

      קודם כל כל ההמצאות משנות העולם שציינת הומצאו בארה"ב ואף אחת מהן לא הומצאה במהלך ה 20 שנים האחרונות.

      למעשה, קשה לי לחשוב על המצאות בסדר גודל כזה שהומצאו בעשורים האחרונים מחוץ לארה"ב.

      אז מה זה אומר? שאין תעשיית הי טק מחוץ לארה"ב?

      שאין פיתוח בשאר העולם? שמאז סוף שנות השמונים לא היה פיתוח משמעותי בעולם?

       

      אם כל מה שהוא פחות משמעותי ממחשב הוא לא נחשב בעיניך אז למעשה האנושות כמעט ולא התקדמה טכנולוגית מאז מלחמת העולם השניה.

       

      >> ציינת שאינך מנכ"ל, וזה לא ניכר מדברייך, כי לפי תגובתך דווקא ניכר שאתה מנכ"ל בסגנון ישראלי ולא מהנדס היי-טק. ואם בכל זאת קשה לך לחשוב על פיתוחים משמעותיים בתחום ה-IT בעשורים האחרונים מחוץ לארה"ב אז: א) אינך מהנדס בתחום ה-IT / אלקטרוניקה או ש- ב) אתה משתמש בדמגוגיה ומניפולציה לצורכי טיוח, כי "דרכו" לך על אושיות ההגדרה-העצמית שלך, אבל מאחר שאינני פסיכולוג, הבה לא ניכנס לזאת...

       

      אם כן ידידי, כל מהנדס בתחום ההיי-טק העונה להגדרה של "מהנדס" בעולם המערבי (להוציא ישראל ומהנדסיה שרובם המוחץ, למעט בודדים, יותר "לבנטיניים" באופיים מאשר "מערביים") יודע שלא כל הפיתוחים פורצי-הדרך בעשורים האחרונים הגיעו מארה"ב.  קח למשל את רשת ה"ווב" (WWW - World Wide Web) שהומצאה ופותחה ע"י שני מהנדסים אירופאים הראשון (והעיקרי) הוא Tim Berners Lee (פיזיקאי ומהנדס בריטי בבריטניה) ועמיתו  Robert Cailliau (מהנדס בלגי בבלגיה). רשת ה-ווב היא הרשת העולמית של אתרי האינטרנט (אם אתה מהנדס ישראלי אז במילים פשוטות אסביר לך שזה ה"מקום" בו אתה "שוהה" כאשר אתה "גולש באינטרנט" ברוב המקרים, בלשון העם). הפורמטHTML והפרוטוקול HTTP מספיק "משעותיים" בעבורך? דפדפן האינטרנט מספיק משמעותי בשבילך? שרת ה-ווב הראשון מספיק משמעותי בשבילך? כנראה שלא, אך בעבורי ובעבור רוב העולם המפותח (מהנדסים ומנכ"לים גם כן) זה כן משמעותי! יתרה מזאת נראה לי שרשת ה-ווב השפיעה על סגנון החיים והעבודה גם של משתמשים ומהנדסים ישראלים "מצויים" רק שהם אינם מודעים לכך ולוקחים את הדבר כ"מובן מאליו" (כנראה מהסיבה שכאן קצת קשה יותר לטייח, לשקר ולומר בשטיפת מוח פנימית, כמו שהתקשורת כאן מיטיבה לעשות לא-פעם ולא רק בתחום המחשבים, ש"ישראלים עומדים מאחורי הפיתוח...") אגב, רשת ה-ווב פותחה והועמדה על כנה בשנת 1991 - כן, לי זה נראה בטווח זמן של פחות מ-20 שנים מזמננו, וגם לא בארה"ב (עד כמה שלימודיי המערביים על חישובי זמן וגיאוגרפיה מורים אותי).

       

      דוגמה לפיתוח משמעותי נוסף בתחום ה-IT שהתבצע בזמן האחרון מחוץ לארה"ב והשפיע רבות על העולם הוא כלי החיפוש באינטרנט. אחד העונה לשם "Archie" היה הראשון מבין כלים אלו שפותח ע"י קנדי (שבמקורו מברבאדוס) בשם Alan Emtage.  הייתה זאת "בעיטת הפתיחה" (בז'רגון הכדורגלני, כזה המובן יותר לישראלים ממוצעים) לכלי חיפוש מתקדמים יותר שבאו בעקבותיו כמו Gopher ומאוחר יותר ה"בוטים" הסורקים דפי רשת באינטרנט כפי שפועלים מנועי החיפוש כיום. מנועי החיפוש באינטרנט לא משמעותיים בעבורך? כנראה שלא, אבל בעבורי ובעבור רוב משתמשי המחשב והאינטרנט (כולל המההנדסים) בעולם המערבי זה מאוד משמעותי, ונחש מה? כן, גם מנועי החיפוש פותחו בטווח זמן הפחות מ-20 השנים האחרונות. כנראה שגם כאן קצת קשה יותר לטייח, לשקר ולומר בשטיפת מוח פנימית, כמו שהתקשורת כאן מיטיבה לעשות לא-פעם ולא רק בתחום המחשבים, ש"ישראלים עומדים מאחורי הפיתוח..."

       

      האם יש צורך להמשיך? ישנה רשימה ארוכה מאוד של פיתוחים משמעותיים ששינו אופי "עידן המידע" ובעבקות זאת את התרבות הגלובלית בכלל בטווח של פחות מ-20 שנה. למעשה, הרוב המוחץ של הפיתוחים שהשפיעו עלינו רבות נעשו בשני העשורים האחרונים. וכן, חלק ניכר מהם מקורו מחוץ לארה"ב - אך אין אף אחד משמעותי שמקורו בישראל (מצטער לנפץ לך את המיתוס).

       

      בכל הפיתוחים הישראליים הרבה יותר נקודתיים.

      יש כאן חברות מובילות בתחומי דחיסה ואחסון קול ווידאו (החברות nice  ו verint), בדיקת מעגלים מודפסים ופרוסות סיליקון (אורבוטק), כלי בדיקה אוטומאטיים מרקורי שנרכשה לא מזמן ע"י HP).

       

      >> סטית מהעניין, שכן היה מדובר ב"פיתוחים משמעותיים" בתחום ה-IT, לי נראה שיש גם חברות מובילות בתחום הדחיסה של וידיאו וקול, בדיקת מעגלים מודפסים ופרוסות סיליקון, גם מחוץ למדינת ישראל.  או בכל אופן כך מוצג באתים של חברות כאלו מחו"ל (אלא אם כן האתרים הללו הינם מזוייפים ומשמשים כחלק מקנוניה בינלאומית שבליבה פרופגנדה שנועדה לכסות את בושתן של אומות העולם אל מול הבוהק הישראלי וגאוניותו המבייש אותן פעם אחר פעם).

       

      בישראל לא המציאו את האינטרנט אבל יש חברות ישראליות שפיתחו תוכנות ומוצרים שעושות אותו יותר בטוח (check point), מהיר (Expand)  נגיש בצורה אלחוטית (ceragon, alvarion) לויני (גילת) ויש גם חברות שפיתחו ישמוים לאינטרנט כמו שיחות וידאו (polycom, (radvision , ישומי טלפוניה (כמו ג'יגה שנמכרה רק לפני כמה ימים לחברת טלפוניקה) או אפילו סתם מפתחות רכיבים כמו נתבים או מרכזיות (כמו rad) שמתחרות בחברות אחרות.

       

      >> שוב סטית. ובנוסף אתה מנסה להציג תמונה כזאת שכביכול לולא checkpoint וכמה חברות משניות, האינטרנט כלל לא היה בטוח, מהיר ונגיש בצורה אלחוטית. זהו ניסיון למצג-שווא בהחלט! די לך שאמנה רק חברה אחת שמוצריה מכוונים אל כל התחומים שציינת, פן המהירות שבאינטרנט והנגישות, אבטחה וכו'. חברה זו נקראת Juniper Networks ושווי השוק שלה גדול מכל המחברות שציינת כאשר הן מצטרפות יחדיו. זוהי חברה לא-ישראלית (עד כמה מפתיע ...) וזאת, מבלי למנות חברות נוספות בתחום שאינן ישראליות.

       

      מעבר לזה, הדיסק און קי שנכנס לכולנו לארנק הומצא בישראל.

       

      >> נו באמת, כמה שקרים ועיוותים גסים בתגובה אחת! הדעת פשוט לא סובלת !! את התקני זיכרון הפלאש הניידים הראשונים פיתחה החברה הסינגפורית Trek Technologies והמוצר שלה שווק תחת השם "Thumb Drive". אני מציע לך לפנות ולבדוק זאת. M-systems שייצרו את ה- "Disk-on-Key" במקביל לחברה הסינגפורית עשו זאת בסה"כ עפ"י הזמנה מאת IBM ששיווקה את הדיסק-און-קי בראשיתה. מה שכן ייזקף לזכותו של ישראלי בתחום התקני זיכרון לקריאה-בלבד-הניתנים-למחיקה-ותכנות הוא ה-EPROM ובעלי הפטנט הוא דב פרוהמן משנות ה-70 המוקדמות. לא  ולא דב מורן, ולא M-Systems בכלל... אגב, התקני זיכרון הפלאש בהם אנו משתמשים כיום בהתקנים הניידים הם מבוססי EEPROM שהוא Subset ופותח על בסיסו אבל כאן כבר לא היה ישראלי מעורב בדבר.  יתרה מזאת, M-Syetems במיטב המסורת של חברה ישראלית תאוות-בצע נמכרה.

       

       אבל אילו סתם מוצרים. דברים שאנשים מפתחים ואז מייצרים ומוכרים תמורת כסף, זה לא המצאות מהפכניות משנות עולם. הייתי שמח לציין את שלושת המדענים הישראלים שזכו בפרס טיורינג (עדי שמיר, אמיר פנואלי ומיכאל רבין), ובערך רבע מזוכי פרס גדל, הפרס השני בחשיבותו בתחום מדעי המחשב הם ישראלים. אבל זה אנשי אקדמיה אז אולי זה לא נחשב.  אתה רוצה המצאות משנות עולם כמו המחשב האישי, המיקרופרוססור, הטרנזיסטור או האינטרנט (שספק אם יצרו הכנסה משמעותי לממציאיהן שעשו זאת במסגרות אקדמיות).

       

      >> עם כל הכבוד, מדובר ב"עדי שמיר, אמיר פנואלי ומיכאל רבין" שזכו בפרס טיורינג, ולא באלן טיורינג שזכה בפרס "עדי שמיר" / "אמיר פנואלי" / "מיכאל רבין". אלן טיורינג, אגב מדען אנגלי (ולא אמריקאי), היה מאבות תאוריית המחשוב המודרני. בנושא הטרנזיסטור והמיקרופרוססור, אבותיהם מאינטל, טקסס-אינסטרומנטס ומעבדות בל אף הגיעו למעמד של חברי דירקטוריון בחברות הללו וככאלו ראו הכנסות יפות ומרשימות במושגים של תעשיית האלקטרוניקה דאז. חלקם אף הקימו חברות פורצות דרך משלהם.

       

       

       

      הייתי שמח לציין את אלגוריתם ה RSA פותח בהשתתפות של עדי שמיר. RSA הוא אלגוריתם הצפנה שמאפשר העברת נתונים בטוחה על גבי רשת האינטרנט. זה למעשה מה שמאפשר לך למסור פרטי כרטיס אשראי בלי לפחד שהשכן שמתחבר על הרשת האלחוטית שלך יוכל לאסוף את המידע ולבצע רכישות בעצמו.

      מצד שני לפיתוח הזה יש עוד שני שותפים שאינם ישראלים הוא בכלל בוצע ב MIT. אז אולי זה לא יחשב.

       

      >> בוא ננסח את זה עובדתית כמו שצריך, ולא נעוות את זה בכדי שזה יתאים לתכלית ההתנצחותית שלך. פיתוח האלגוריתם RSA בוצע ב-MIT, שאינו מוסד ישראלי אלא אוניברסיטה אמריקאית (נכון לפעם האחרונה שבדקתי). רון רייבסט וליאונרד איידלמן הם שני אמריקאים שעמלו על הפיתוח, נוסף אליהם עדי שמיר שהיה השותף ה-3 בפיתוח.וכבר הזכרת את עדי שמיר בפיסקה הקודמת. מיחזור תכנים?!  ובכדי שתבין מהיכן הגיעה הסקיצה לאלגוריתם הזה. Clifford Cocks מתמטיקאי בריטי (כן כן, שוב פעם בריטי) שהועסק בסוכנות המודיעין הבריטית GCHQ הוא אבי תאוריית ה- Public Key Cryptography (ז'אנר ההצפנה המגדיר את אלגוריתם ה-RSA), אולי אלו מושגים שקצת "כבדים עלייך" אך אם יש את ליבך להשכיל וללמוד עוד, אנא פנה למקורות המתאימים.

       

      טוב, אז כל מה שנשאר לי זה הלוגיקה הטמפורלית שפיתח פרופ, אמיר פנואלי, הלוגיקה הזו היא למעשה הבסיס לדיציפלינת "model checking" או כמו שהוא מוכרת יותר ממודעות הדרושים "וריפיקציה".

      הפיתוח הזה הוא ישראלי לגמרי וחלק משמעותי מהפיתוח נעשה במסגרת פרויקט הלביא.

       

      אני יודע שזה קצת פחות יומיומי ומוחשי עבודרך ממחשב אישי או אינטרנט אבל קח בחשבון שהמעבדים המורכבים של היום היו הרבה יותר יקרים אם בכלל היו קיימים, ללא הדיציפלינה הזו. ככה שאולי זה כן יכול להחשב כמשנה עולם.

       

      >> טוב שזה כל מה שנשאר לך, וכאן, גם כאן עיוותים ושקרים מגמתיים. ה- Tense Logic, במסגרת מערכת ספציפית של לוגיקה מודאלית מתחום הלוגיקה הטמפורלית הוצגה ע"י Arthur Prior, מדען ניו-זילנדי (ולאו דווקא-אמריקאי) בשנות ה-60 של המאה הקודמת. המשיכו לשכלל אותה לוגיקנים נוספים (ובהם אמיר פנואלי).

       

      בנושא ה- Model Checking. עם אבות תיאוריה זו לא נמנה אף ישראלי אחד (כרגיל ..) אלא E.M. Clarke, E.A. Emerson, J.P Quille, ו- J.Sifakis.  קלארק, אמרסון וסיפאקיס אף זכו בפרס טיורינג לשנת 2007 על היותם אבות תאוריית המודל צ'קינג. אז בחייך, מספיק לזהם את האמת ולעוות עובדות באופן שיתאימו לדמגוגיה זולה.

       

      זו הייתה הסתירה קלה לדברייך האחרונים, ועתה ל"סטירה"שתהדהד רבות באוזנייך ובאוזני חברייך מוכי-הסנוורים מההילה שהם המציאו לעצמם בלמדם אותך, כדברייך, שאת הלוגיקה הטמפורלית בכלל המציא פנואלי: אבי הלוגיקה הטמפורלית הוא לא אחר מאשר אריסטו, החכם היווני. וזה, תסלח לי, עם כל הכבוד לפנואלי "קצת" גדול עליו בכמה מידות :))))))))

       

       

        27/12/09 14:38:

      צטט: mosesshohet 2009-12-24 13:03:19

      אתגר לאנשי ההיי-טק הישראלי:

       

      מישהו ממנכ"לי השאוורמה כאן יכול לתת לי דוגמה לפיתוח משמעותי בהיי-טק הישראלי לדורותיו?

      כשאני אומר "משמעותי", אני מתכוון לפיתוח כמו המחשב האישי, או המחשב בכלל, המצאת המיקרופרוססור, המצאת רשת האינטרנט, מישהו? משהו??

       

      אם באנגליה פיתחו את מושג התוכנה לראשונה - Software, הלא שבישראל פיתחו את המושג Bloatware.

       

      אין לנו תרבות, ועובדה זו מתגלמת במלוא-הדרתה על פלטפורמה כמו היי-טק, המהווה כר פורה לאופורטוניזם חלול.

      אבל למה שהישראלים יקשיבו, הם מקשיבים רק לעצמם! צוחקים על הגרמנים, צוחקים על היפנים, ברור הרי הם הכי טובים מכולם. טוב נו, זה מה שקורה כשחיים על חשבון משקיעים ואוכלים יותר מידי קוויאר בלאפה.

       

      מחכה לתשובה על האתגר שהצבתי, נראה מי מרים הכפפה!

       

       

       אני לא מנכ"ל אבל בכל זאת אני אנסה לענות.

       

      קודם כל כל ההמצאות משנות העולם שציינת הומצאו בארה"ב ואף אחת מהן לא הומצאה במהלך ה 20 שנים האחרונות.

      למעשה, קשה לי לחשוב על המצאות בסדר גודל כזה שהומצאו בעשורים האחרונים מחוץ לארה"ב.

      אז מה זה אומר? שאין תעשיית הי טק מחוץ לארה"ב?

      שאין פיתוח בשאר העולם? שמאז סוף שנות השמונים לא היה פיתוח משמעותי בעולם?

       

      אם כל מה שהוא פחות משמעותי ממחשב הוא לא נחשב בעיניך אז למעשה האנושות כמעט ולא התקדמה טכנולוגית מאז מלחמת העולם השניה.

       

      בכל הפיתוחים הישראליים הרבה יותר נקודתיים.

      יש כאן חברות מובילות בתחומי דחיסה ואחסון קול ווידאו (החברות nice  ו verint), בדיקת מעגלים מודפסים ופרוסות סיליקון (אורבוטק), כלי בדיקה אוטומאטיים מרקורי שנרכשה לא מזמן ע"י HP).

       

      בישראל לא המציאו את האינטרנט אבל יש חברות ישראליות שפיתחו תוכנות ומוצרים שעושות אותו יותר בטוח (check point), מהיר (Expand)  נגיש בצורה אלחוטית (ceragon, alvarion) לויני (גילת) ויש גם חברות שפיתחו ישמוים לאינטרנט כמו שיחות וידאו (polycom, (radvision , ישומי טלפוניה (כמו ג'יגה שנמכרה רק לפני כמה ימים לחברת טלפוניקה) או אפילו סתם מפתחות רכיבים כמו נתבים או מרכזיות (כמו rad) שמתחרות בחברות אחרות.

       

      מעבר לזה, הדיסק און קי שנכנס לכולנו לארנק הומצא בישראל.

       

       אבל אילו סתם מוצרים. דברים שאנשים מפתחים ואז מייצרים ומוכרים תמורת כסף, זה לא המצאות מהפכניות משנות עולם.

       

       הייתי שמח לציין את שלושת המדענים הישראלים שזכו בפרס טיורינג (עדי שמיר, אמיר פנואלי ומיכאל רבין), ובערך רבע מזוכי פרס גדל, הפרס השני בחשיבותו בתחום מדעי המחשב הם ישראלים. אבל זה אנשי אקדמיה אז אולי זה לא נחשב.

      אתה רוצה המצאות משנות עולם כמו המחשב האישי, המיקרופרוססור, הטרנזיסטור או האינטרנט (שספק אם יצרו הכנסה משמעותי לממציאיהן שעשו זאת במסגרות אקדמיות).

       

      הייתי שמח לציין את אלגוריתם ה RSA פותח בהשתתפות של עדי שמיר. RSA הוא אלגוריתם הצפנה שמאפשר העברת נתונים בטוחה על גבי רשת האינטרנט. זה למעשה מה שמאפשר לך למסור פרטי כרטיס אשראי בלי לפחד שהשכן שמתחבר על הרשת האלחוטית שלך יוכל לאסוף את המידע ולבצע רכישות בעצמו.

      מצד שני לפיתוח הזה יש עוד שני שותפים שאינם ישראלים הוא בכלל בוצע ב MIT. אז אולי זה לא יחשב.

       

      טוב, אז כל מה שנשאר לי זה הלוגיקה הטמפורלית שפיתח פרופ, אמיר פנואלי, הלוגיקה הזו היא למעשה הבסיס לדיציפלינת "model checking" או כמו שהוא מוכרת יותר ממודעות הדרושים "וריפיקציה".

      הפיתוח הזה הוא ישראלי לגמרי וחלק משמעותי מהפיתוח נעשה במסגרת פרויקט הלביא.

       

      אני יודע שזה קצת פחות יומיומי ומוחשי עבודרך ממחשב אישי או אינטרנט אבל קח בחשבון שהמעבדים המורכבים של היום היו הרבה יותר יקרים אם בכלל היו קיימים, ללא הדיציפלינה הזו. ככה שאולי זה כן יכול להחשב כמשנה עולם.

        24/12/09 23:41:

      כתבה מאוד מעניינת,

      תענוג לקרוא

       

      מאיר

        24/12/09 13:03:

      אתגר לאנשי ההיי-טק הישראלי:

       

      מישהו ממנכ"לי השאוורמה כאן יכול לתת לי דוגמה לפיתוח משמעותי בהיי-טק הישראלי לדורותיו?

      כשאני אומר "משמעותי", אני מתכוון לפיתוח כמו המחשב האישי, או המחשב בכלל, המצאת המיקרופרוססור, המצאת רשת האינטרנט, מישהו? משהו??

       

      אם באנגליה פיתחו את מושג התוכנה לראשונה - Software, הלא שבישראל פיתחו את המושג Bloatware.

       

      אין לנו תרבות, ועובדה זו מתגלמת במלוא-הדרתה על פלטפורמה כמו היי-טק, המהווה כר פורה לאופורטוניזם חלול.

      אבל למה שהישראלים יקשיבו, הם מקשיבים רק לעצמם! צוחקים על הגרמנים, צוחקים על היפנים, ברור הרי הם הכי טובים מכולם. טוב נו, זה מה שקורה כשחיים על חשבון משקיעים ואוכלים יותר מידי קוויאר בלאפה.

       

      מחכה לתשובה על האתגר שהצבתי, נראה מי מרים הכפפה!

       

        24/12/09 12:11:


      שלום מיכל

       

      כוכב על הראיה העיסקית.

       

      אבל לא פירטת- שינוי שיטת הבחירות

      למה?

       

        24/12/09 12:10:


      החרדים והערבים יהיו חייבים להשתלב בתרבות ההייטק, ולא, נגזר עלינו אבדון.

       

      מיכל טענת בקשר למילה הזאת שהמנכ"ל שציין את העובדה הזו שאם לא נגייס להייטק הישראלי את החרדים ואת הערבים מה שנקרא פירפריה לא נצליח , יודעת למה כי גם הערבים והפרפריה מוכנים לעבוד בהייטק בשכר שהרבה אנשים שחיים בעיר הגדולה לא יסכימו וכן הם יכולים לתת תנובה כמו בן העיר הגדולה וגם להתחרות במזרח הרחוק מבחית העליות .

      מדברים הרבה על בריחת מוחות אוליי שווה בדיקה כמה ערבים כמוני מוכנים לעבוד בההיטק השיראלי שכיום עושים עבודות מזדמנות בשל ראייה מערכתית כושלת .

        24/12/09 09:25:

      צטט: פטשניק 2009-12-23 18:00:18

       

      ואני מבקש להוסיף

       

      1. 1. מגמת ה- offshore הולכת ופוחתת משום שמדינות היעד הופכות לאט לאט ליותר יקרות (רמת החיים עולה)
      2. 2. מסתבר שלנהל offshore זה לא פשוט
      3. 3. גם העולם מתחיל להתפקח מעודף האקזיטים. כך גם מדינת ישראל אומיותר נכון תעשיית ההייטק צריכה להפוך לתעשיה של ממש ולא אינקובטור לאקזיטים.
      4. 4. הגיעה זמן שעלויות השכר של אנשי ההייטק תהיינה שפויות יותר

      חיבור של כל הגורמים האלה

      יביא לשיפור במצב ההיטק

      והפיכתו לתעשייה האמיתית 

       

      וחוץ מזה לא צריך לקשור את הכל לפוליטיקה

      צריך רק שהם לא יפריעו

       

      בהצלחה

       

       

       

       

      בעניין עלויות השכר.

      בשנות התשעים היה אפשר לטעון שעלויות השכר והפינוק של העובדים יצא מפרופורציה והוא ממש מסכן את התחום.

      המצב כיום הוא מהנדסי אלקטרוניקה ותוכנה מרויחים פחות או יותר כמו אקדמאים בעלי מקצוע אחרים בשוק הפרטי.

       

      אם אני משוה את תנאי השכר של עורך דין או רואה חשבון ממוצע לזה של מהנדס תוכנה ממוצע, יהיה פער מסויים בשנים הראשונות לטובת המהנדס אבל הוא נסגר מהר מאוד ובהמשך המהנדס נתקע בעוד שבעלי המקצוע האחרים ממשיכים להתקדם.

       

      בעיקרון הורדת שכר משמעותית בלי "תיקון" של החוליים האחרים פשוט ירחיק הרבה מאוד אנשים מהתחום.

        24/12/09 00:56:

      צטט: ואפל 2009-12-24 00:04:59

      פוסט מעניין מאד

       

      בתור יזם שהיה שותף להקמת 3 סטרטאפים ונמצא בעיצומו של המייזם הרביעי שלו - אני מבחין בירידה ברמת היצירתיות. יותר מדי יצירות תוכנה בנאליות בתחום האינטרנט הרשתי, פחות מדי אי פי.

       

      אנחנו הולכים לרוחב. זה לא מעודד

       אולי זה קשור בראש וראשונה לפיצוח מוצלח של הקוד להשקעה? כלומר הולכים על בטוח - מבינים על מה משקיעים ישימו כסף. היצירתיות לא ירדה, היא פשוט התבגרה והתפכחה מאשליות תאורטיות לשנות את העולם. אנשים רוצים לחיות, אתה יודע....פה של כסף ובסך הכל, קח בחשבון שהיום ליזם הצעיר יש הרבה פחות זמן לבנות את עצמו כלכלית - הרבה פחות ממה שהיה בדורך.

       


        24/12/09 00:04:

      פוסט מעניין מאד

       

      בתור יזם שהיה שותף להקמת 3 סטרטאפים ונמצא בעיצומו של המייזם הרביעי שלו - אני מבחין בירידה ברמת היצירתיות. יותר מדי יצירות תוכנה בנאליות בתחום האינטרנט הרשתי, פחות מדי אי פי.

       

      אנחנו הולכים לרוחב. זה לא מעודד

        23/12/09 22:21:

      מעניין לעניין באותו עניין

      כתבה שפורסמה היום ב- daily maily

      העיתון של אנשים ומחשבים


      http://www.thepeople.co.il/_DailyMaily/ItemClean.asp?ArticleID=29962&Vol=1068&SearchParam=&CategoryID=72

       

       

        23/12/09 21:35:


      קראתי בעיון את הפוסט שלך.

      [נשבע שלא דילגתי]

      אני לא חושב שהגזמת ואני גם לא חושב ש-לא הגזמת.

      כמעט על כל משפט וסעיף בפוסט אפשר לנהל שעות של דיונים.

      כמי שמכיר את עולם ההיי טק מספיק שנים ובעמדה מספיק בכירה נראה לי שהמעטת בערך היזם הישראלי.

      בדיוק כמו חוק פארטו עולם היי טק מורכב ברובו מ"פועלים" כאלו ואחרים ורק מעטים הם אלו שבאמת חתומים על הטכנולוגיה.

      דרך אגב, אותם מעטים הם בד"כ אלו שנהנים על באמת מהאקזיט. ואם יש להם חזון, יכולות ניהול גבוהות וכאריזמה אז הם יחפשו להמשיך את מורשת הטכולוגיה שלהם לאורך שנים (דוגמאת בני לנדה של אינדיגו).

      [לצערי מעטים מדיי הטכנולוגים עם חזון ויותר מכך עם יכולות ניהול וכאריזמה...]

      אותם טכנולוגים הם המקור לאקזיטים והצלחות ארוכות יותר.

      הם אינם נמדדים על אותו קנה מידה או סולם של מליוני המהנדסים במזרח כיוון שהמקור לגאונות שלהם זוהי המנטליות המרדנית\ספקנית\חוצפנית ועוד.

      מעבר להארה (ב"א" בכוונה) הזו אני חושב שהפוסט הזה הוא חשוב מאד.

      הצלחת לשים על דף אחד ובצורה ברורה המון דברים שהלוואי והיו מזיזים משהו למישהו כדי לתקן ולשפר.

       

        23/12/09 18:00:

      צטט: mosesshohet 2009-12-21 20:20:33

      גברת נכבדה: הטעות הקרדינלית שלך ושל רבים בניתוח הסיבות המסכנות את ההיי-טק הישראלי

       

      יש טעות מרכזית אחת שממנה את מתעלמת בכל הסקירה שלך (וכנראה גם בספרך על עתיד ההיי-טק הישראלי). אני אמנם מסכים עם הסיבות החיצוניות שמנית כמאפילות על היי-טק הישראלי, אך מה עם הסיבות הפנימיות?? הסיבה המרכזית לדעיכה של ההי-טק הישראלי הוא הי-טק הישראלי בעצמו!!!!!!!!!!!!

       

      מהסיבות החיצוניות מנית:

       

      עלייה משמעותית בהיקף הכשרות ההיי-טק במזרח הרחוק כמו למשל בסין. ועלייה ניכרת ברמתם המקצועית ביחס לרמה מערבית (כאן אוסיף ואומר מעצמי שיש להוציא כמובן את הודו שעוד משחר ההיסטוריה המתועדת הייתה בחזית המדע, האקדמיה והטכנולוגיה עם חוקרים מדענים ומהנדסים מן השורה הראשונה בעולם).

       

      • מחסור בתנאים סביבתיים מתאימים שיהוו כר פורה לצמיחה של הענף
      • חסר בעידודים והטבות ממשלתיות למגזר
      • המצב הבטחוני ובעקבות זאת הדיס-פרופורציה בתקצוב הביטחון ביחס לשאר המדינות המפותחות
      • הסכנה מפני חרם תעשייתי בינלאומי (בגלל המצב הפוליטי שלנו)
      • האוכלוסיות הפרזיטיות (אני מניח שהתכוונת לחרדים והעדות שטוענות באופן כרוני ומשנות ה-50 עד היום לא פסקו לבכות על מר-גורלם ונטל המשכנתא של שיכוני העמידר שלהם)

       

      כל זה נכון אבל התעלמת מהסיבות הפנימיות לכישלון ההי-טק הישראלי. סיבות שהן לב ליבן ומהותן ממש:

       

      היי-טק הישראלי (כדוגמת יוסי ורדי ומיזמים כמו מירביליס) והיי-טק היהודי (כדוגמת מארק צוקרברג מפייסבוק) ממשיכים את שושלת היהודים בכלל והישראלים בפרט הרודפים אחרי דרכים קלות ומהירות לעשות כסף, והרבה. למה שלא נסתכל על הגרמנים, היפנים והשוודים. אצלם תעשייה זו תעשייה: מתכת, פלדה, מכונות.

      אלא מאי שהגנים המאדופיים (מלשון ברנרד מאדוף) הזורמים בדמנו מושכים אותנו כל פעם מחדש אל כיוון ההבל ואיך לעשות ממנו כמה שיותר רווחים.

      לא פלא שישראל הייתה אחד ממוקדי הזעזוע העיקריים בהתפוצצות בועת הדוט-קום. הישראלים אלופים בלהקים חברות-רפאים, העיקר שיהיה רעש ובאזז ולדחוף חזק לכיוון של אקזיט. ובכלל לא פלא שהיהודים על זו הדרך עומדים תמיד בלב זעזועי התפוצצות בועות בורסאיות שנגרמות מנוכלות ותאוות-בצע חלולה.

       

      אני בעצמי יזם היי-טק ובעל חברת סטארט-אפ, מעולם לא העליתי בדל מחשבתי, אף בהירהור את המילה המשוקצת "אקזיט". כל המוצרים שאני מפתח הם בחינת ברזל ובטון-יצוק, ועשייה המכוונת לדורות, וכך צריך להיות. זו היא רמה עסקית אירופאית אמיתית.

       

      את צריכה להבין שבעיניי העולם, בהינתן המצב התרבותי העגום בו אנו שרויים, אנו היהודים בכלל והישראלים בפרט איננו יותר מאשר "חרדים משודרגים" טפילים ופרזיטיים. מתי כבר נשנה כיוון ונתחיל להתנהג כמו תעשיינים אמיתיים בפיתוח עסקי ברזל ולא עסקי אוויר. כן, גם בתוכנה ואינטרנט אפשר לעשות דברים יפים ויצירתיים, אך הם חייבים להיווסד על יציבות. אם היזמים מראש חושבים רק על אקזיט ומיקסום רווחים ביעד של מכירה/מיזוג בלבד, לא פלא שכל עמל ידיהם ידוף כהינדוף עשן, וכהימס דונג מפני אש.

       

      מוזס שוחט.

       

       

      אהבתי את תגובתך הרציונאלית

      ואני מבקש להוסיף

       

      1. 1. מגמת ה- offshore הולכת ופוחתת משום שמדינות היעד הופכות לאט לאט ליותר יקרות (רמת החיים עולה)
      2. 2. מסתבר שלנהל offshore זה לא פשוט
      3. 3. גם העולם מתחיל להתפקח מעודף האקזיטים. כך גם מדינת ישראל אומיותר נכון תעשיית ההייטק צריכה להפוך לתעשיה של ממש ולא אינקובטור לאקזיטים.
      4. 4. הגיעה זמן שעלויות השכר של אנשי ההייטק תהיינה שפויות יותר

      חיבור של כל הגורמים האלה

      יביא לשיפור במצב ההיטק

      והפיכתו לתעשייה האמיתית 

       

      וחוץ מזה לא צריך לקשור את הכל לפוליטיקה

      צריך רק שהם לא יפריעו

       

      בהצלחה

       

       

       

        22/12/09 20:40:

       

      התחברתי בעיקר לשינוי שיטת בחירות והשקעה חסרת פשרות ומסיבית בתקציב חינוך.

       

      הייתי רוצה לראות נשים כמוך בפוליטיקה.

      יש לך יכולת ניתוח אנליטית טובה, ואת הלהט הדרוש.

      ולנו יש צורך דחוף בכניסת נבחרי עם בעלי שיעור קומה.

        

         

       

       

       

       

      מיכל, התחלת הפוסט הייתה מבטיחה וגם הכותרת אבל ממש מהר מאוד נסחפת לטיעונים שכולם משתמשים בהם ואני, לצערי, לא יכול להסכים איתם/תך.ההייטק הוא הקטר...... נכון אבל עלינו לשאול את עצמנו האם כולם יכולים לעבוד בהייטק? התשובה כמובן כן, אבל רק אם יהיו משרות בכל תחומי ההייטק שהם פיתוח עד יצור. האם ניתן ליצר בארץ?, לא יודע אומרים שלא בגלל עלויות. אולי יש ענפים בהם הרגישות לעלויות קטנה יותר, מעניין לשמוע ממביני עניין. מכאן עלינו להבין שאולי מתפרות כבר לא יהיו כאן אבל עבודה לכולם צריכה להיות.ישראל היום היא אולי לא הבחירה הראשונה אבל עלינו לבדוק מדוע. לטעמי, החוכמה והחוצפה הפיתוחית עדיין כאן, אבל אובדן של מיליארדי דולרים (ראי מוסף דהמרקר מיוני האחרון) שהוזרמו לארץ והתאיידו גורמים למשקיעים לא לרצות להשקיע כאן.את מערבבת בקטע אחד את חבות המדינה ואת הסטרט-אפים שיצאו מהר לאקזיט. אז בואי נתחיל בקצר ובפשוט: עדיף שהמדינה לא תהייה מעורבת ישירות פרט לשני נושאים: חינוך והקלות מס למשקיעים.לגבי האקזיטים המהירים, הם אלו שגרמו להתאיידות המיליארדים המדוברת (ראי הערתי לעיל) - זו שאלה מצוינת ליזמים ולמנהלי הסטרט-אפים!!! למה? ואני לא אענה כי לא ברורה לי התשובה (ואם היא ברורה לי, אז אני לא רוצה לכתבה על נייר).כמו שכתבת, מעולה, אנחנו צריכים בידול מקצועי שיתחיל מחינוך וכסף לאקדמיה כדי שלא יברחו המוחות. האמת שהם לא בורחים כי הם מראש לא כאן. מה עושה התעשייה עם אלפי הנפלטים מהייטק? כמו שכתבת נכון לא כולם יהיו יועצים, אז כל הידע נזרק לפח? כן!! ואם תשאלי למה, אפנה אותך מספר שורות אחורה לאילו שעושים אקזיטים מהירים.... האם משם תגיע הישועה?עם שורת התארים שיש לך, ברור לך ולי כי רק אנחנו בתעשייה נשנה. המדינה לא יכולה ולא תשנה כלום!!! ואם נצליח לשנות את החינוך/השקעות של המדינה, עשינו הרבה. 

      בברכה, יהודה

      http://yizraeli.cafe.themarker.com/

      http://www.linkedin.com/in/yehudayizraeli

        22/12/09 17:42:

       תבואי להרצאה

      הייטק 2028- האם יהיה קטר או שירדנו מהפסים?

      http://www.openu.ac.il/events/231209.html

       

      דיון בהנחיית פרופ' ארנון בנטור, דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית וחוקר בכיר במוסד נאמן הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל משתתפים:
      ד"ר אלי אופר, המדען הראשי, משרד התמ"ת
      ד"ר שוקי גלייטמן, מנהל קרן פלטינום
      ד"ר ירון זליכה, רואה חשבון, ראש התמחות חשבונאות במינהל עסקים, מכללת קריית אונו
      פרופ' אריה סקופ, יו"ר כנס רעננה
      ד"ר ארנה ברי, שותפה עצמאית, ג'מיני קרנות ישראליות
      מר לאוניד בקמן, בית הספר למינהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים
      רקע:
      בכנס קיסריה שהתקיים לאחרונה הוצג נייר עמדה שסקר את מצב התעשייה עתירת הידע בישראל, תוך התייחסות מיוחדת ליכולתה להמשיך ולהיות "הקטר שיוביל את המשק הישראלי" בעשורים הקרובים.

      במסמך הוצגו נתונים המצביעים על תהליך מתמשך של שחיקת היתרון של ישראל בתחומי התעשייה עתירת הידע, והובעה ההערכה שישראל עלולה לאבד את מעמדה המוביל אם לא יופעלו מהלכים ממשיים לתיקון המצב. כמו כן הוצעו בו צעדים ודרכי פעולה למניעת השחיקה ולשימור מעמדה של ישראל.
      במפגש יוצג נייר העמדה בידי פרופ' ארנון בנטור מהטכניון, ולאחר מכן ייערך דיון שבו ישתתפו חלק מחברי הוועדה.

      הקהל יוזמן להעלות שאלות לדיון.

       

        22/12/09 13:40:

      לפעמים מו"פ הוא רק מו"פ

       

      אם כבר מדברים על תמיכה ממשלתית ונותנים דוגמא על מדינות שמעודדות את ההיטק המקומי שלהם, אז התמיכה שממשלתית הישראלית מפספסת ובגדול.

       

      50% תמיכה בלבד (90% במזרח הרחוק), זמני תגובה איטיים, וקריטריון ראשי של "חדשנות" שיוצר בוחנים שבודקים כל בקשה למענק במשקפיי החדשנות ברחל ביתך הקטנה ומפספסים הזדמנויות לעסקים מדהימים שיכולים לקום.

       

      וזאת מדוע? כי אנחנו הישראלים הכי טובים בלהמציא? זהו שלא.

       

      יש מה ללמוד ולעודד בשווק ובתעשיה, ומודל עסקי טוב יכול בהחלט להיות בסיס למענק לסטראט-אפ. זה חשוב. כי יש דוגמאות לקרנות בעולם שעובדות כך.

       

      יש צורך להתפכח מפרדיגם "אנחנו הכי טובים בחדשנות" ולשנות קריטריונים של תמיכה בעסקים בהיי טק לפי סדרי עדיפויות אחרים.

        21/12/09 20:20:

      גברת נכבדה: הטעות הקרדינלית שלך ושל רבים בניתוח הסיבות המסכנות את ההיי-טק הישראלי

       

      יש טעות מרכזית אחת שממנה את מתעלמת בכל הסקירה שלך (וכנראה גם בספרך על עתיד ההיי-טק הישראלי). אני אמנם מסכים עם הסיבות החיצוניות שמנית כמאפילות על היי-טק הישראלי, אך מה עם הסיבות הפנימיות?? הסיבה המרכזית לדעיכה של ההי-טק הישראלי הוא הי-טק הישראלי בעצמו!!!!!!!!!!!!

       

      מהסיבות החיצוניות מנית:

       

      עלייה משמעותית בהיקף הכשרות ההיי-טק במזרח הרחוק כמו למשל בסין. ועלייה ניכרת ברמתם המקצועית ביחס לרמה מערבית (כאן אוסיף ואומר מעצמי שיש להוציא כמובן את הודו שעוד משחר ההיסטוריה המתועדת הייתה בחזית המדע, האקדמיה והטכנולוגיה עם חוקרים מדענים ומהנדסים מן השורה הראשונה בעולם).

       

      • מחסור בתנאים סביבתיים מתאימים שיהוו כר פורה לצמיחה של הענף
      • חסר בעידודים והטבות ממשלתיות למגזר
      • המצב הבטחוני ובעקבות זאת הדיס-פרופורציה בתקצוב הביטחון ביחס לשאר המדינות המפותחות
      • הסכנה מפני חרם תעשייתי בינלאומי (בגלל המצב הפוליטי שלנו)
      • האוכלוסיות הפרזיטיות (אני מניח שהתכוונת לחרדים והעדות שטוענות באופן כרוני ומשנות ה-50 עד היום לא פסקו לבכות על מר-גורלם ונטל המשכנתא של שיכוני העמידר שלהם)

       

      כל זה נכון אבל התעלמת מהסיבות הפנימיות לכישלון ההי-טק הישראלי. סיבות שהן לב ליבן ומהותן ממש:

       

      היי-טק הישראלי (כדוגמת יוסי ורדי ומיזמים כמו מירביליס) והיי-טק היהודי (כדוגמת מארק צוקרברג מפייסבוק) ממשיכים את שושלת היהודים בכלל והישראלים בפרט הרודפים אחרי דרכים קלות ומהירות לעשות כסף, והרבה. למה שלא נסתכל על הגרמנים, היפנים והשוודים. אצלם תעשייה זו תעשייה: מתכת, פלדה, מכונות.

      אלא מאי שהגנים המאדופיים (מלשון ברנרד מאדוף) הזורמים בדמנו מושכים אותנו כל פעם מחדש אל כיוון ההבל ואיך לעשות ממנו כמה שיותר רווחים.

      לא פלא שישראל הייתה אחד ממוקדי הזעזוע העיקריים בהתפוצצות בועת הדוט-קום. הישראלים אלופים בלהקים חברות-רפאים, העיקר שיהיה רעש ובאזז ולדחוף חזק לכיוון של אקזיט. ובכלל לא פלא שהיהודים על זו הדרך עומדים תמיד בלב זעזועי התפוצצות בועות בורסאיות שנגרמות מנוכלות ותאוות-בצע חלולה.

       

      אני בעצמי יזם היי-טק ובעל חברת סטארט-אפ, מעולם לא העליתי בדל מחשבתי, אף בהירהור את המילה המשוקצת "אקזיט". כל המוצרים שאני מפתח הם בחינת ברזל ובטון-יצוק, ועשייה המכוונת לדורות, וכך צריך להיות. זו היא רמה עסקית אירופאית אמיתית.

       

      את צריכה להבין שבעיניי העולם, בהינתן המצב התרבותי העגום בו אנו שרויים, אנו היהודים בכלל והישראלים בפרט איננו יותר מאשר "חרדים משודרגים" טפילים ופרזיטיים. מתי כבר נשנה כיוון ונתחיל להתנהג כמו תעשיינים אמיתיים בפיתוח עסקי ברזל ולא עסקי אוויר. כן, גם בתוכנה ואינטרנט אפשר לעשות דברים יפים ויצירתיים, אך הם חייבים להיווסד על יציבות. אם היזמים מראש חושבים רק על אקזיט ומיקסום רווחים ביעד של מכירה/מיזוג בלבד, לא פלא שכל עמל ידיהם ידוף כהינדוף עשן, וכהימס דונג מפני אש.

       

      מוזס שוחט.

       

       

        21/12/09 19:06:

      היי מיכל

      אישית לא חושב שאת מגזימה או " נסחפת קשות " אהבתי את המאמר

      אבל כמו שנאמר כאן מקודם עי" janedo

      שיקום זה שיימצא את הכפתור של ה RE-START

      למדינה הזו ואז אולי דברים יישתנו

      זה לא משהו שמחדש

       הרי הסטארט אפ נפל בעבר כבר לפני שנת 2000  

       ככל הנראה  ההחמרה היא אכן נובעת מאיזשהו חוסר תועלת של השלטון

      או בשפה ישראלית "הדג מסריח מהראש"

       כשהיה המיתון במשבר העולמי כלכלי ידעו שיחזור שוב השפל בענף הזה

      כמו שאני אישית מרגיש אותו ( אמנם לא בתור מפוטר ) אבל בהחלט זה מורגש

      בשנותיי בענף זה עד היום הספקתי להכיר המון אנשים שייזמו כבר לבד באופן אישי

      ופשוט ייצרו דברים משל עצמם תוך כדי עבודה בענף 

      והכל כי אין לסמוך על אף אחד כבר ...

      בטח לא על צמרת המדינה שרק מוציאה כספים ואז מחפשת את מי להאשים...

      בסופו של דבר   איך אמר שלום חנוך:   "האזרח הקטן נאלץ לשלם בגדול"   

      הלוואי ובאמת היה משהו או מישהו שמחליט שהדבר הנכון הוא לגשר

      כמה שיותר בנינו לבין המזרח הרחוק בתחום הזה

      פעם ( חיים הכט ) היה מראה את זה המון בתוכנית שלו

      את ההשוואה בינינו ובינם לא רק בענף זה אלה גם בהבדל התרבויות

      כנראה שהאופטימיות זה הפיתרון היחידי להאמין בו !

       אם היה צריך לעבור לחו"ל בשביל להיות על הענף הנכון אני הייתי מוכן גם לזה

      עמיתי כבר עשו כך

      ויש עוד המון שלא מהססים לעשות זאת ופשוט לרדת מהארץ ולהישאר בענף

      במדינה שנותנת לענף להתפתח ולא לוקחת כספים לעצמה ...

       

       

        21/12/09 18:32:


      הבעיה היא אחרת.

      המצב במדינה מדרדר מרגע לדודלי כמעט בכל תחום אפשרי.

      בוכה

        21/12/09 17:49:


      מיכל,

       

      לצערנו כי רב, תוכלי להעלות את הפוסט שוב בעוד שנה ובעוד שנתיים וכן הלאה....

       

      קברניטי השלטון לא יתהנו ידם לשינוי שיטת הבחירות שתעיף אותם מכל המדרגות ויעשו כל שביכלתם לטרפד אותה.

       

      מילת הקוד היא חינוך.

       

      חינוך וחינוך וחינוך. משם תבוא "הגאולה" ומשם יבוא האבדון אם לא ינקטו צעדים מרחיקי לכת לשיפור החינוך. הנוער שהוא עתידנו מתדרדר למחוזות האלכוהול, האלימות והזילות בחיי אדם ואין מושיע.

       

      אין צורך בסרגל הלקאות ביד המורה, אך יש להחזיר את הסמכות והמשמעת לבתי הספר, לנפנף את כל שיטות ההוראה המתייפיפות ולהתחיל ללמד את התלמידים קודם כל איך לומדים ולא איך עושים קופי פאסט מהויקיפדיה...

       

      שותף להערכתך לגבי העתיד הלא ורוד הצפוי לנו, ואשמח לתת כתף.

       

       

        21/12/09 17:13:

      מאמר מעניין ומעורר מחשבה. כמה נקודות להמשך דיון:
      * אין טעם להקים ראשות ממשלתית נוספת. הקמתה רק תייקר את העובד הישראלי (דרך מס הכנסה שהוא משלם).
      * מה שהמדינה צריכה לעשות:
      ** לפשט את הרגולציה ולאפשר לכל עובד היי-טק לעבוד כפרילאנס/עצמאי בלי יותר מדי כאב ראש. כך, עובד יוכל לספק שירותים בחלקי-משרה למספר מעסיקים ולעלות לכל אחד מהם הרבה פחות ממה שהוא עולה היום.
      ** להוריד מיסים ישירים. העבוד הישראלי עולה 600 דורל כשהוא צריך לעלות 800, אבל צריך לזכור שהוא רואה רק שבריר מהכסף הזה.
      ** להוזיל את החיים בישראל באמצעות רפורמות והסרת הרגולציה בשלל תחומי חיים: רפורמה בקרקעות, הפרטת מסילות רכבת מתוכננות, וכו'. 
      אין מניעה שהעבוד הישראלי יהיה גם הטוב בעולם וגם הזול בעולם. כל שצריך לעשות זה להפסיק להפריע לו.
        21/12/09 15:34:


       מיכל

      פוסט מענין מקורי וגם חשוב

      שאני קורא חלק מההתיחסות לפוסט אני חש לעיתים אנחת רווחה המושרשת בי כחלק מה DNA התרבותי שלי כישראלי ש"יהיה בסדר"

      הרי כבר עברנו משברים ותמיד יצאנו מהם מחוזקים ("וידינו על העליונה") ולא רק זה הרי כוווווווווווווולנו יודעים שאנחנו ממצים את יכולתינו לחדשנות וליכולת האלתור שלנו דוקא שגבינו אל הקיר.למה שזה ישתנה עכשיו??למה מי מת??

      אבל.... אם תקשיבי לאלה שיש להם יכולת לראות את המצב במבט למעלה ולהישיר מבט אל המציאות של ההייטק הישראלי תשמעי ניגון אחר. הם טוענים שחוקי המשחק השתנו ומוסיפים שהשינוי הוא משמעותי.. כיאה לשינוי משמעותי הוא מורכב מכמה גורמים

      מדינות כסין הודו ואף ארה"ב משקיעות  סכומי עתק ביצירת יתרון יחסי לחברות ההיטק שלהם ובבניית  תשתית טכנולוגית של חדשנות  המתחרה בהיי-טק הישראליהמשקיעים המוסדיים שהם החמצן של התעשייה הבינו שטכנולוגיה זה לא מספיק ,צריך גם לבנות חברות שיש להן תשתית עסקית  משמעותית  וההיטק הישראלי מורכב מהרבה חברות טכנולוגיות קטנות שיתקשו לגייס כסף לאור השינויים בשוק.תעשיית ההייטק הישראלית לא הצליחה לייצר הרבה חברות גדולות  עם מובילות בשוק.למדינת ישראל בניגוד למדינות אחרות  אין חזון להייטק  והנושא לא נמצא בראש האג'נדה הציבורית מדינות אחרות  משקיעות בתוכניות תמרוץ לקידום תעשיות ידע וטכנולוגיה מקומיות  ויצירת מקומות עבודה.ומה איתנו?

      אם נמשיך להתנהל כך , מדינת ישראל תיסוג 30 שנה לאחור.

      אז הכל אבוד? ממש לא 

      אירלנד ,שזה עתה עברה משבר הרבה יותר חריף מישראל ממציאה את עצמה מחדש כדי להיות מרכז החדשנות הטכנולוגית של אירופה ואולי גם של העולם. איך? ראשית הם הבינו שחוקי המשחק השתנו ולמדינה תפקיד מפתח ביצירת סביבה ידידותית ליזמות ( כן, אירלנד מדינה קפיטליסטית)  , חינוך טכנולוגי וכל הדברים שתורמים לחידוש מנוע הצמיחה. זה כל כך מצליח שלאחרונה יצא ספר של פרופסור גוש לרנר מאוניברסיטת הרוארד המתאר את המודל האירי של 2009 כמודל לחיקוי

      מה ניתן ללמוד מזה:

      1. כדי לפתור בעיה צריכים קודם להבין שיש בעיה ( תודה שהעלית להנחתה)

      2. כאשר חוקי המשחק משתנים הפתרונות הקודמים לא תמיד אפקטיביים

      3. באירלנד הפתרון נובע משיתוף פעולה צמוד של כל האקו סיסטם של תעשייית הייטק ( וזה כולל את המדינה)

      4. כולנו באותה סירה

      נועם צור - ארגון ההייטק הישראלי www.iho.org

       

      ,

        

        21/12/09 15:14:

      אני חושב שיש במאמר זה מידה רבה של איכפתיות ודאגה, אך גם קביעות לגבי העתיד, שהעתיד אינו חד משמעי, אך הקביעות שלך מיכל, הן כאלו. יש הרבה דברים לתקן, לסדר ולשפץ, אולם, לא הכל מוביל לדרך חשוכה.

      1. אמנם מיליון מהנדסים עומדים לסיים את לימודיהם, אך תחת משטר דיקטטורי שאינו מעודד יזמות, די קשה להתפתח ולפתח. החולשה הסינית מתבטאת בעיקר בהיעדרה של חדשנות.

       

      2. ישראל בשנת 1964 הייתה מקום ראשון בהישגיה, אולם, בשנת 1964 האוכלוסייה הערבית והחרדית היו מחוץ למערכת הממלכתית. ציוני התלמידים הישראלים אמנם אינם גבוהים, אך גם הרכב האוכלוסייה ב-1964 אינו זהה להרכב האוכלוסיה היום. בתוככי הממוצעים והכישלונות יש מצוינות, אך היא נעשית קטנה יותר בשל גודלה של האוכלוסיה היום.

       

      3. איני מאמין שצריך רשות לאומית כי עוד גוף ביורוקרטי ממשלתי ללא סמכויות יהיה חסר טעם. עם סמכויות הוא ירוקן מגופים אחרים את היכולת לנהל ולעבוד.

       

      4. שינוי שיטת בחירות זה מצויין. אולם הבעיה אינה רק השיטה , אלא היעדרה של תכנית ממשלתית מוסדרת לחינוך.

       

      5. יש תחומים רבים שישראל נפתחת אליהם כמו הביו-טק או האקו-טק, ולכן ההיי טק משנה את פניו. מתכנות מוצרי תקשורת שהפכו למוצרי חומרה רגילים בייצור המוני, לתכנות מערכות במדעי החיים הגבוהים. את ההתאמה ישראל תבצע כפי שעשתה לפני עשרים שנים.

       

      לכן, אין צורך להצהיר הצהרות מוחלטות לגבי העתיד שהוא שאלה גדולה.

       

        21/12/09 14:24:

      פוסט מעניין שמעלה שאלות רבות, עדיין, שרדנו את המשבר הגדול הקודם ב 2000 ושיגשגנו מאז, גם את זה נעבור, יש אור בקצה המנהרה, אני רואה אותו דרך העניין הגובר והולך של משקיעים ובעיקר שרים במה שקורה כאן וביחוד בהי-טק. מה שהענף הזה כן צריך זה הובלה איכותית, אני לא חף מאינטרסים ואני חלק מקבוצה שדוחפת חזק את פעילויות IHO שהוא ארגון ענף ההי-טק לכדי כוח משמעותי ולא מבוזר וחלש ולא מאוגד כפי שהוא כיום. הדיון הוא על עתיד הענף - ענף שאחראי לרוב הכנסות המדינה ומאכלס מאות אלפי אנשים טובים שעובדים קשה מאד, אני אישית שרדתי 3 סטארטאפים ושתי חברות הי-טק ציבוריות וכיום עוסק בחיבור בין משקיעים ויזמים ופעיל בחממה טכנולוגית, אני מרגיש את הפולס של השוק לא רע ויש אמת בחלק מהעובדות שמיכל ציינה ועל האחרות הדיון והפעילים בו יתייחסו אבל אסור לשכוח שעתיד ההי-טק הישראלי תלוי בגיבוי הממשלתי, הזרמת הון לתעשיות החכמות וע"י כך לאפשר נביטת מיזמים חדשים רבים שיהוו מנועי צמיחה עוד כמה שנים ובד בבד התארגנות של הענף סביב גוף חזק שייצג את האינטרסים שלו. חברים, בואו נתמקד  בעשייה ובאיך ניתן לשפר את המצב ולא בהתנגחויות הדדיות, בואו נאחד כוחות וננסה להחזיר את הפוקוס של המדינה ואת ראשי הענף לדברים החשובים המוזכרים בפוסט של מיכל. שתהיה שנה טובה לכולנו...  
        21/12/09 14:17:


      פוסט מעניין שמעלה שאלות רבות, עדיין, שרדנו את המשבר הגדול הקודם ב 2000 ושיגשגנו מאז, גם את זה נעבור, יש אור בקצה המנהרה, אני רואה אותו דרך העניין הגובר והולך של משקיעים ובעיקר שרים במה שקורה כאן וביחוד בהי-טק.

       

      מה שהענף הזה כן צריך זה הובלה איכותית, אני לא חף מאינטרסים ואני חלק מקבוצה שדוחפת חזק את פעילויות IHO שהוא ארגון ענף ההי-טק לכדי כוח משמעותי ולא מבוזר וחלש ולא מאוגד כפי שהוא כיום.

       

      הדיון הוא על עתיד הענף - ענף שאחראי לרוב הכנסות המדינה ומאכלס מאות אלפי אנשים טובים שעובדים קשה מאד, אני אישית שרדתי 3 סטארטאפים ושתי חברות הי-טק ציבוריות וכיום עוסק בחיבור בין משקיעים ויזמים ופעיל בחממה טכנולוגית, אני מרגיש את הפולס של השוק לא רע ויש אמת בחלק מהעובדות שמיכל ציינה ועל האחרות הדיון והפעילים בו יתייחסו אבל אסור לשכוח שעתיד ההי-טק הישראלי תלוי בגיבוי הממשלתי, הזרמת הון לתעשיות החכמות וע"י כך לאפשר נביטת מיזמים חדשים רבים שיהוו מנועי צמיחה עוד כמה שנים ובד בבד התארגנות של הענף סביב גוף חזק שייצג את האינטרסים שלו.

       

      חברים, בואו נתמקד  בעשייה ובאיך ניתן לשפר את המצב ולא בהתנגחויות הדדיות, בואו נאחד כוחות וננסה להחזיר את הפוקוס של המדינה ואת ראשי הענף לדברים החשובים המוזכרים בפוסט של מיכל.

       

      שתהיה שנה טובה לכולנו... 

        21/12/09 12:23:
      כל מילה אמת . עובדי השרות הציבורי על כל שלוחותיו לא נפגע במשבר האחרון. לכן , השינוי רק יקרא שלא יהיו "פראירים" שיממנו אותם, כלומר "עובדי ליסנג" - עובדי היטק המועסקים כמו רכב ליסינג, עד שפג תוקפם.
        21/12/09 12:13:

      פוסט מעולה ומעניין. תודה.
        21/12/09 11:55:

       ניסיתי לתת לך כוכב, אך מאיזו סיבה זה בלתי אפשרי - גם לא דרך הפרופיל שלך. חבל!!!!!

       

       

      צטט: יואלל 2009-12-21 09:15:45


      אני בדרך כלל לא קטלני באופיי, אבל הייתי חייב להגיב פה. הפוסט שלך מעיד שההתמחות שלך היא לא טכנולוגיה ולא כלכלה (מן הסתם אנשים הם ההתמחות שלך).

       

      בגדול, יש כל כך הרבה אי דיוקים ואמירות לא נכונות בפוסט שאינני יודע ממה להתחיל, לכן אתמקדבשתי אמירות:

       

       "כשהחברות הטכנולוגיות הקימו מרכזי פיתוח מעבר לים, היה ברור שזה צריך להיות בישראל. היום זו לא הבחירה הטבעית ויש מרכזי פיתוח מצליחים מאוד באוקראינה, בדרום אמריקה, במזרח הרחוק ובאירופה. "

       

       - ממש לא נכון, חברות תמיד הקימו מרכזים בהודו, סין וכל מקום בו יש מהנדסים, ויותר חשוב - לקוחות.  להגיד שישראל תמיד הייתה הברירה הטבעית זה פשוט לא נכון - ביחוד בשנות ה 80 וה 90 בהם המלחמות והאינתיפדות עדיין חגגו. להקים מרכז בישראל היה רוב הזמן מהלך קשה ונגד הזרם. תקראי את הראיון עם דב פרוהמן מאינטל כדי להבין.

       

      "המו"פ בישראל הוא אשליה. אל תטעו. מי ששומע על הצלחות אקראיות יכול להתרשם אחרת, אך זה שהוא נראה כמו"פ ומשמיע קולות של מו"פ, זה לא אומר שהוא מו"פ. המו"פ בישראל לא מאורגן, עמוס כפילויות ולא פועל מכוחו של חזון אלא מכוח האקראיות. "

       

      - אין לך מושג מה קורה היום מבחינת מו"פ בארץ, פשוט כי זה סוד תעשייתי, חברות לא יגלו לך מה הם עושות או לא עושות. המחקר בארץ תמיד היה ישומי והתרכז בחברות. החלק המחקרי של המו"פ  הוא תמיד כאוטי באופיו וההצלחות נראות אקראיות (פשוט כי מנסים הרבה כיוונים, עד שמצליחים, זהו מחקר). כמו כן, חלק גדול מהצלחות המחקר בתעשיה בארץ פשוט לא מובנות כלל למי שהוא לא טכנולוג, מה זה אומר לך שמישהו הצליח ליצר טרנזיסטור יותר קטן,  או FIREWALL  יותר מוצלח, או מודם סלולרי עם פחות שגיאות, או סתם הקטנת עלויות ביצור מוצר דבר שהופכו תחרותי יותר? את יודעת כמה דברים כאלו קורים בתעשיה בארץ כל הזמן? הרבה, רק שזר לא יבין, וגם אין סטטיסטיקות אמיתיות של הדברים הללו.

       

      לא שאין מקום לשיפור, ויתכן שנאלץ לשתות נס קפה במקום מקיאטו, ולנסוע באוטובוס במקום במאזדה 3,  אבל עדיין הדברים החיוביים הבסיסים בהייטק הישראלי רק השתבחו עם השנים, ולכן ההיטק הישראלי ימשיך לשגשג ולהיות המנוע של הכלכלה הישראלית.

       

       

       

       


        21/12/09 11:50:

      צטט: יואלל 2009-12-21 09:15:45


      אני בדרך כלל לא קטלני באופיי, אבל הייתי חייב להגיב פה. הפוסט שלך מעיד שההתמחות שלך היא לא טכנולוגיה ולא כלכלה (מן הסתם אנשים הם ההתמחות שלך).

       

      בגדול, יש כל כך הרבה אי דיוקים ואמירות לא נכונות בפוסט שאינני יודע ממה להתחיל, לכן אתמקדבשתי אמירות:

       

       


       

       

       מצטרף.

       

      מפתח אייפון פרילנסר ב800$ ועננות לא מבשרים את תחילת הקץ. ועוד סטרטאפ תוכנה למובייל בהחלט לא מייצג את איך שהתעשייה צריכה להראת.

      מי שהיה לו ניסיון בעבודה עם אוף שורינג או אאוט סורסינג,יודע שזהלא כל כך פשוט (ולא בהכרח בגלל שהצד השני פחות מוכשר).

      מו"פ מוכוון מטרה מלמעלה - אמנם יש דוגמאות (נניח DARPA, או לחילופין מה שהEC מנסה לטפח) חיוביות, אבל בחייאת: לזרוק את כל הבאז וורדז הדלוחים האלו? ואגב כך: דווקא גם למו"פ לא מוכוון יש יתרונות.

       

      ולגבי המועד הכתיבה המקורי - רק מהאזכור של homeland security ותאי גזע (בוש כבר לא יושב שם בחדר הסגלגל) היתה תחושה של אנאכרוניזם קל בטרענדים.

       

      גם אני לא נוטה להגיב בקטלנות. אבל מה לעשות:הייטק זה התעשייה שלי, ולפוסט יש הפנייה מהעמוד של דה-מרקר - ודי נמאס לי מדיונים משוטחים ודלי חומר על התעשייה שלי בפורומים כללים.

      'צטער, לא משהו אישי.
        21/12/09 09:24:

      היי מיכל 

      יש לך יופי של חזון קריצה

      אהבתי,למרות שהניתוח מאוד ממוקד ומתאים למאפיינים של תחומים ספציפיים כמו תוכנה.

      אותי שכנעת- אני בעד שענוי השיטה.

        21/12/09 09:19:

      צטט: janedo 2009-12-20 21:51:28

      דניאל,

       

      אתה מה זה צודק. אך הבעיה היא ש:

       

      1. עזוב גימלאים בני 67. המצב היום הוא שאת בני ה-50 אפשר לשלוח לערבות טונדרה להקבר. ראה כמה אנשים מנוסים בגילאי 45+ מחשפים עבודה - ללא תוצאות. ולא כולם יכולים להיות פרי-לנסרים.

       


      מזדהה עם כל מה שכתבת. אנ רק רוצה לדייק בעניין גיל הפרישה האמיתי בחברה שלנו.

      לפני כחודש וחצי התפרסמה כתבה על כך, שמנהלים בכל המשק מסננים קורות חיים של בני 40+.

      כן, בני 40 היום בחברה הנאורה שלנו, הם זקנים מדי.

      יש לי חברה, מוכשרת מאוד, בעלת תואר שני, ונסיון רב בהדרכה, שמחפשת עבודה כבר מגיל 38. היא עדיין מחפשת.

      עכשיו תעשי את החשבון, כמה זמן נותר לה לחפש עבודה עד גיל הפרישה הרשמי: 67.

      אני מתביישת במדינה הזאת.

        21/12/09 09:15:


      אני בדרך כלל לא קטלני באופיי, אבל הייתי חייב להגיב פה. הפוסט שלך מעיד שההתמחות שלך היא לא טכנולוגיה ולא כלכלה (מן הסתם אנשים הם ההתמחות שלך).

       

      בגדול, יש כל כך הרבה אי דיוקים ואמירות לא נכונות בפוסט שאינני יודע ממה להתחיל, לכן אתמקדבשתי אמירות:

       

       "כשהחברות הטכנולוגיות הקימו מרכזי פיתוח מעבר לים, היה ברור שזה צריך להיות בישראל. היום זו לא הבחירה הטבעית ויש מרכזי פיתוח מצליחים מאוד באוקראינה, בדרום אמריקה, במזרח הרחוק ובאירופה. "

       

       - ממש לא נכון, חברות תמיד הקימו מרכזים בהודו, סין וכל מקום בו יש מהנדסים, ויותר חשוב - לקוחות.  להגיד שישראל תמיד הייתה הברירה הטבעית זה פשוט לא נכון - ביחוד בשנות ה 80 וה 90 בהם המלחמות והאינתיפדות עדיין חגגו. להקים מרכז בישראל היה רוב הזמן מהלך קשה ונגד הזרם. תקראי את הראיון עם דב פרוהמן מאינטל כדי להבין.

       

      "המו"פ בישראל הוא אשליה. אל תטעו. מי ששומע על הצלחות אקראיות יכול להתרשם אחרת, אך זה שהוא נראה כמו"פ ומשמיע קולות של מו"פ, זה לא אומר שהוא מו"פ. המו"פ בישראל לא מאורגן, עמוס כפילויות ולא פועל מכוחו של חזון אלא מכוח האקראיות. "

       

      - אין לך מושג מה קורה היום מבחינת מו"פ בארץ, פשוט כי זה סוד תעשייתי, חברות לא יגלו לך מה הם עושות או לא עושות. המחקר בארץ תמיד היה ישומי והתרכז בחברות. החלק המחקרי של המו"פ  הוא תמיד כאוטי באופיו וההצלחות נראות אקראיות (פשוט כי מנסים הרבה כיוונים, עד שמצליחים, זהו מחקר). כמו כן, חלק גדול מהצלחות המחקר בתעשיה בארץ פשוט לא מובנות כלל למי שהוא לא טכנולוג, מה זה אומר לך שמישהו הצליח ליצר טרנזיסטור יותר קטן,  או FIREWALL  יותר מוצלח, או מודם סלולרי עם פחות שגיאות, או סתם הקטנת עלויות ביצור מוצר דבר שהופכו תחרותי יותר? את יודעת כמה דברים כאלו קורים בתעשיה בארץ כל הזמן? הרבה, רק שזר לא יבין, וגם אין סטטיסטיקות אמיתיות של הדברים הללו.

       

      לא שאין מקום לשיפור, ויתכן שנאלץ לשתות נס קפה במקום מקיאטו, ולנסוע באוטובוס במקום במאזדה 3,  אבל עדיין הדברים החיוביים הבסיסים בהייטק הישראלי רק השתבחו עם השנים, ולכן ההיטק הישראלי ימשיך לשגשג ולהיות המנוע של הכלכלה הישראלית.

       

       

        21/12/09 09:14:

      כל הכבוד לך אבל גם לי יש וידוי

       

      יש אור בקצה המנהרה - אור גדול

       

      יש חזון ענק - ולהיי טק ישראלי יש תפקיד גדול בזה

       

      אשמח לדבר על זה עם כל מי שמעוניין

       

      ודרך אגב נראה לי שהמשרדים שלכם ממש מסביב לפינה מהבית שלי במטלון ליד שטראוס - נכון?

       

      אני עוברת שם על האופניים שלי חיוך

       

      ג'וסי

      054-606702

       

       

       

        21/12/09 02:14:

      מסכים איתך לצערי..

      אגב, הזדמן לי להיות בשיעור תורה ורוחניות לא מזמן ומדהים שכתוב בתורה עוד מימים ימימה כי המזרח ישלוט על העולם וזה יקרה כשיהיה שפע לכל..

      והנה היום אני רוכש (ממש היום!) אייפון שעלה כמה אלפים לא מזמן בסוג של חינם בעצם, ומה מוטבע על המותג האמריקאי המבריק אפל? (ניחשתם, נוצר בסין)..

        20/12/09 22:42:

      ואולי כדאי שאחד הדברי הראשונים שיתחילו לעשות זה מה שביבי היקר (נו. נגיד) הבטיח בבחירות.

      השקעה בחינוך.

       

      בקצב הזה נהיה מדינת עולם רביעי (כי בעולם השלישי דווקא מנסים להשקיע בחינוך)

        20/12/09 22:12:

      במחשבה שנייה, להאשים את המדינה זה מתכון דפוק ונדוש - היא הרי תמיד רעה, מסורבלת, אימפטנטית ומטומטמת. אבל זה נורא כיף, כי פוטר מאחריות.

       

      מה עם כל המגזר הפרטי- ההיי-טקי-האיכפתקניק, דוגמת שלמה דברת, סטף וורטהיימר, גיל שוויד עוד סלבס זוטא דוגמת יזהר שי וכותבי טורי עייצ'ס אחרים? מדוע אגסי משקיע במיזם ההזוי שלו במקום בתרומה אמיתית למדינה? הוא בטוח היה יכול להזיז לכיוון הרצוי. ראו איזה אלכימאי הוא בבטר פלייס - במיוחד בכל הקשור לשאיבת כסף.

        20/12/09 21:51:

      דניאל,

       

      אתה מה זה צודק. אך הבעיה היא ש:

       

      1. עזוב גימלאים בני 67. המצב היום הוא שאת בני ה-50 אפשר לשלוח לערבות טונדרה להקבר. ראה כמה אנשים מנוסים בגילאי 45+ מחשפים עבודה - ללא תוצאות. ולא כולם יכולים להיות פרי-לנסרים.

       

      2. כמובן שאנו אומה של נותני עצות. במיוחד אלה שעדיין ממוקמים טוב ועובדים. אלה מלמדים את כולם מה ואיך נכון לעשות. מה יהיה אם חלילה יזרקו אל הקור של אבטלה? כולם בהדחקת התסריט הזה, כי לאף אחד מהם זה אף פעם לא יקרה. והגרסה השנייה - במיוחד של אנשי הסטארט-אפים - שהם כל כך טובים, שעוד יתגעגעו לשבוע החופש בין העבודות שקיבלו, כי בטוח יחטפו מייד. yeah right .

       

      3. פוליטקה זה דבר מסריח ומתיש - ואני מדברת מנסיון של אחת שהתפקדה פעם לשתי מפלגות וראתה את הקלחת ברמת פעילי השטח. הגעתי למסקנה שלי זה לא מתאים. וכמו שידידי הטוב - לוביסט - העיר את עיניי פעם: "פוליטיקה זה מקצוע כמו כל מקצוע אחר, ואין בו פתרונות קסם וקריירות מטאוריות. ולא מחכים לאף משיח. צריך לכתת רגלים וללמוד כמו בכל תחום אחר". בגישה כזאת, שהיא נכונה, אתה רואה את המהנדס עושה הסבה לתחום "מתגמל" זה? ואלה שניסו, אפרופו, לא ממש הצליחו. ראה את עופר קורנפלד בעבודה.  במילים אחרות: פוליטיקה זה מקצוע ג'יפה שצריך לעבור בו מסלול הכשרה מייסר מלמטה. מדוע שמישהוא שאין לו תכונות של חתול רחוב רעב יעשה את זה? במיוחד  אם יש לו אלטרנטיבות אחרות, כולל רילוקיישן וסביבת עבודה נעימה יותר?

       

      4. אנשי היי-טק כן ניסו ללכת עכשיו להוראה. אבל מדינת ישראל הצליחה לפקשש גם את זה. לקחו 9,000 איש לכ-150 משרות פתוחות ואפילו את אלה עוד לא איישו, כי היה בלגן ביורוקרטי. היו מלא כתבות בנושא.

       

      5. העצה שלי היתה אחרת לגמרי - בתגובתי מעלה. פשוט לעקוף את כל המכונה החלודה ע"י התארגנות פרטית בקנה מידה לאומי, בעזרת כסף פרטי וארגונים שמתמחים בפרויקטים גדולים. אני ממש לא רואה את הממשלה עושה משהו בנידון, חוץ מלהקים עוד מיליון ועדות מומחים בדיונים וניירות עמדה אינסופיים לעוד 10 שנים.

        20/12/09 21:29:

      יותר מדי נותני עצות ופחות מדי - או כמעט אפס - מוכנים להרתם.

      ה "פתרונות" שכולם מציעים כמעט מובנים מעליהם.

      הבעיה העיקרית, החינוך שאינו מתעדכן. אני יודע מהנסיון של 84 שנות חיי שהחינוך שלי ושל ילדי לא היה יותר טוב מהחינוך שמקבלים נכדי. היו תמיד קצת מורים מסורים, קצת מורים טובים, מעט מאד מורים מצוינים והמון מורם בינוניים ומטה. כנ"ל מהנדסים, רופאים וסנדלרים.

      הבעיה היא הריצה המטורפת של המדע והידע.

      כמה מנותני העצות מוכנים למשל לעשות הסבה להוראה. כמה מוכנים להכנס לפוליטיקה, לאו דוקא לכנסת או כאלה, אלא לעשות את העבודה הסיעתית השחורה. להתפקד למפלגות ולפעול בהן (אני אומר לפעול, למשל בועדות, ולא רק לדבר).

      מענין לענין - כשמונים את המגזרים שהשתתפותם במעגל העבודה אינה מספקת, שוכחים מגזר שהולך ומתרבה במהירות מסחררת, זה המגזר שלי, מגזר הגמלאים או נאמר קשישים.

      במקומות עבודה רבים מוציאים אנשים לגמלאות בגיל 67 בלי לבדוק את כשירותם להמשיך להביא תועלת ובלי לשאול אותם האם הם מוכנים להמשיך למשוך בעול. אני עצמי הייתי FREELANCE מגיל 50, לכן יכולתי להמשיך לעבוד עבודה פרודוקטיבית עד גיל 76 (וגם על חדלתי כי רציתי כמה שנים ליהנות מהחיים.)

      אני בתפקידים מרכזיים בשתי עמותות, שמטבע הדברים מאוישות באופן בולט על ידי גמלאים. אני רואה סביבי המון אנשים שיכלו לעשות עבודה פוריה עוד מספר שנים. לא עשיתי סטטיסטיקה, אבל לפי מה שאני קורא רק כ50% מאוכלסית הקשישים סובלים מירידה קוגניטיבית במידה שלא יכולים לנצל את הנסיון שלהם. יש לי תכניות כיצד לעשות את זה אבל לא כאן המקום להכנס לכך.

       

        20/12/09 20:53:


      מיכל את מציגה את הנושא בצורה הטובה ביותר.

      הבעיה כמו שהציגו חלק מקודמי שההסתכלות

      לטווח קצר של הפוליטיקאים ובנוסף הם לא

      מתמקדים בדברים החשובים באמת כמו

      השכלה ,תשתיות וכו'.

       

        20/12/09 19:30:

      *כוכב על מאמר ממצה

      המצב אני מקווה לא יחמיר אפשר והייצור יימשך של פרוסות הסיליקון הנחתכות על מנת ליצור לוחות אם במפעלים שמיצרים אותם היום כמו גם שילוב מגזרים שונים ביצור רכיבים אלקטרוניים כמו מעבדים למשל שנבנים כאן ממש בארצנו במפעלי שונים,ושוב מיוצאים לחול,אפשר ותזרים כספים של הממשלה יעזור ואו ידרש על מנת ליצור איזשהוא איזון בין המפעלים לפחות למצב בארץ כי אנו ידועי כממציאים טכנולוגיות ואף יכולים מכור את הידע שלנו לארצות אחרות כמו גם לשתף איתם פעולה.

      חזון אחרית הימים 

       

        20/12/09 18:38:

      מיכל, אני מאד רוצה לא להסכים איתך כי זה יותר קל, אך לצערי אני מקבלת את הניתוח המעניין שלך. רונית.
        20/12/09 17:20:

      צטט: ysheizaf 2009-12-20 16:48:03

      הניתוח נכון, הפתרונות המוצעים רעועים ובעיקר אוטופיים (כפי שציינו כמה מהמגיבים). דרכי פעולה אפשריות:א.       הסכם עבודה קיבוצי במגזר ההי-טק – הורדת המשכורות בכ-20% תמורת הימנעות מפיטורין כ-5 שנים (מה שנקרא – הסכם חבילה מגזרי).ב.       צמצום ה"ליברליזציה בשוק ההון" – כלומר ביטול סחירות הש"ח והמט"ח ופיחות עז בשקל. זה יביא מיידית להעלאת כדאיות היצוא ולצמצום הרצון של חברות גלובליות להעביר פיתוח וייצור למזרח.ג.        יצירת מקומות עבודה חדשים ביוזמה ובעלות (חלקית, לפחות) ממשלתית בתחום ההי-טק – תוך הסבת רוב 10,000 מפוטרי השנים האחרונות לתעשיה זו, בשכר מעט גבוה מהממוצע במשק (10-15 אלף ₪ לחודש).   לפחות א+ב לעיל יכולים להתבצע בן-יום. הבעיה שזה נוגד את אידיאולוגית השוק החופשי (שאינה מגובה בהגיון כלכלי או אחר – אמונת הבל גרידא) של ביבי, ברק, שטייניץ ושות'.

      כך בדיוק עובדת כלכלת סין !!!!!  ובכללי: גיוס כל החרדים לצבא והערבים לשרות לאומי של 3 שנים. אחרי זה הם כבר ילכו לעבוד ויחסכו לנו המון המון כסף. 

       

      א. צמצום המשכורת ב 20% תמורת ההמנעות מפיטורים?

      ומה אם הסטארט אפ שבו אני עובד לא ישרוד 5 שנים?

      בסטארט אפים זה לא יכול לעבוד ככה.

      שם השכר הגבוה הוא פיצוי על הסיכון אז אתה מציע לי לוותר על התגמול אבל איך אתה תמנע ממני את הסיכון? מי יחזיק בחיים סטארט אפ שאין לו הצדקה בשביל לשלם לי משכורת 5 שנים?

      המשקיעים? אף אחד לא ישקיע בתנאים כאלו.

      אז זה לא יהיה בסטארט אפים. רק בחברות גדולות ומבוססות. סבבה.

      בחברות גדולות ישלמו 20% פחות ויבטיחו לא לפטר חמש שנים.

      אבל מה יקרה כשהמצב בשוק העבודה ישתפר, הביקוש לעובדים יגדל ועובדים טובים יקבלו הצעות שכר גבוהות ב 25% בסטארט אפ ממול?

      איך תמנע מהם לעזוב? תבטיח להם ביטחון? לעובדים הטובים תמיד יש ביטחון. הם לא ישארו מובטלים גם בתקופות השפל ובכלל את מי מעניין בטחון כשאפשר לעשות אקסיט או סתם לגדול עם החברה?

       

      יותר מזה. חברות כמו התעשיה האוירית מציעות את ה trade off הזה, משכורת קצת יותר נמוכה תמורת בטחון תעסוקתי יחסי (ותנאים נוספים).

      אני לא רואה מהנדסים צעירים עומדים בתור כדי להכנס לשם.

       

      ב. הגבלת סחירות מט"ח ופיחות השקל זה פגיעה ישירה בכלל האוכלוסיה. זה יחזיר אותנו לשנות השמונים כשדי לקנות נעלי ריצה ראויות לשמן הייתי צריך לחכות שמישהו יסע לחו"ל (ולתת לו בריסטול עם ציור של כף הרגל שלי כדי שיוכל למדוד).

      כשמכרו דולרים בשוק השחור.

      אני הייתי אז בבית בספר אבל המון המון חברים שלי נסעו עם ההורים שלהם ל"שליחות" מהעבודה בקנדה או בארה"ב. כשהם היו מגיעים בחופשות לבקר את המשפחה הם היו מביאים סוכריות קופצות וכולם קינאו בהם.

      יכול להיות שיהיה לנו יותר טוב לנהוג בסוסיתא ולהשתוקק לסוכריות קופצות אבל אני ממש לא מתגעגע.

       

        20/12/09 16:48:
      הניתוח נכון, הפתרונות המוצעים רעועים ובעיקר אוטופיים (כפי שציינו כמה מהמגיבים). דרכי פעולה אפשריות:א.       הסכם עבודה קיבוצי במגזר ההי-טק – הורדת המשכורות בכ-20% תמורת הימנעות מפיטורין כ-5 שנים (מה שנקרא – הסכם חבילה מגזרי).ב.       צמצום ה"ליברליזציה בשוק ההון" – כלומר ביטול סחירות הש"ח והמט"ח ופיחות עז בשקל. זה יביא מיידית להעלאת כדאיות היצוא ולצמצום הרצון של חברות גלובליות להעביר פיתוח וייצור למזרח.ג.        יצירת מקומות עבודה חדשים ביוזמה ובעלות (חלקית, לפחות) ממשלתית בתחום ההי-טק – תוך הסבת רוב 10,000 מפוטרי השנים האחרונות לתעשיה זו, בשכר מעט גבוה מהממוצע במשק (10-15 אלף ₪ לחודש).  

      לפחות א+ב לעיל יכולים להתבצע בן-יום. הבעיה שזה נוגד את אידיאולוגית השוק החופשי (שאינה מגובה בהגיון כלכלי או אחר – אמונת הבל גרידא) של ביבי, ברק, שטייניץ ושות'.

      כך בדיוק עובדת כלכלת סין !!!!!  ובכללי: גיוס כל החרדים לצבא והערבים לשרות לאומי של 3 שנים. אחרי זה הם כבר ילכו לעבוד ויחסכו לנו המון המון כסף. 
        20/12/09 16:27:


      הי מיכל, פוסט מרתק ובהחלט מרעיד את הכנף, ואני בהחלט שותף לדאתגך.

      לטעמי ירית פה לכל הכיוונים מבחינת איתור הבעיה והפתרונות הדרושים, בין אם זה ברמת הממשל וברמת החברה וכו'.

      איני טוען שאת לא צודקת, להיפך - אבל בעת קרב, לא מפצלים כיתה לחזיתות רבות. ומכיוון שאין הנהגה, ואין מדיניות ואין אסטרטגיה וחזון ואין תקציבים ומה שיש זה רק הטמנת הראש בחול.

      אז מה ניתן לעשות? לטעמי, השינוי יבוא רק מפעולות לוקאליות, פעולות קומנדו אשר יכריחו את המערכת הגלובלית להגיב ולהתאים את עצמה. הפעולות האלה כוללות אנשים שאיכפת להם שיכנסו סביבם בתחילה קבוצה קטנה של אנשים, ובסביבה של היום, השמועה תתשפט וההמונים יבואו במהרה. (מישהו אמר פייסבוק?).

      לא צריך לצפות ולקוות שהישועה תגיע מלמעלה. אני לא מצפה שאלי ישי וחבריו יהיו יותר פתוחים לשינויים. אני כן חושב שצריך להתמקד בליבת הבעיה ולמצוא לה פתרון. ליבת הבעיה לטעמי היא רמת החינוך הירודה שאנו חווים.

      אני חושב שאם יהיה בעל הון אחד, כמה אנשים מנהלים ומתנדבים אחרים אשר מוכנים להשקיע ולחנוך קבוצות נוער מהפריפריה, לתת להם שעות השלמה בחינם במגוון רחב של קורסים, ללוות אותם לבגרויות ואם יש מנהלים בעלי השפעה - לאתר את המצטיינים ולנסות לחכות להם אחרי הצבא והטיול הגדול עם עבודה ומסלול ליווי לתארים ראשונים והלאה.

      זו עבודה קשה, אני לא אומר. צריך להשקיע המון שעות בתכנון המטרות והדרכים להשגתן, אבל אני מאמין שלטווח הארוך זה יתברר כאפקטיבי ביותר.

      אם את צריכה הסברים וכל עזרה ממני - תכתבי לי.

       

      עומר

        20/12/09 16:24:

      מיכל יקירתי

      את צודקת בכל מילה.

      רק דבר אחד קטן, כפתור ההישרדות הישראלי, שאותו פיספסת.

      כשיילחץ הכפתור הזה, כדרכנו בקודש, נצא מהבוץ שיכולנו לא להיכנס אליו.

      יש לנו מן יכולת מופלאה לצאת מצרות גדולות שלא היינו חייבים להיכנס אליהן.

       

      אני מאמין.

       

      אגב, אין לנו מדינאים לצערי אלא רק פוליטיקאים. ביום שתרוצי לכנסת - אצביע בשבילך. 

        20/12/09 15:37:

      צטט: shayerel 2009-12-19 22:25:16


      מיכלי תענוג לקרוא אותך

      את  רואה את העולם  היטב   וממשיכה את הדעות שלי , רק בצורה משופרת הרבה יותר

      תודה לך על הפוסט הדואב

      בתקווה שאולי יום יבוא ותהייה בארצנו חשיבה ליותר משנה קדימה.....

      שי יקירי,

      נראה לך שמישהו חושב שנה קדימה?

      אני מכירה קצת את ההתנהלות מאחורי הקלעים, ומבטיחה לך שאין שום חשיבה קדימה.

      הכל "מסחרה".

       

       

        20/12/09 15:29:

      צטט: david-p51 2009-12-20 14:48:15

      עוד כמה רעיונות

      כל  עובד היטק שמעל 45 יפוטר מידית (אין ברק בעניים ושערותיו לבנות) כך יוזרם דם חדש וחדשני למערכת ותביא לזינוק מהר ברמת ההיטק וקבלתם בשכר מינימום כפועלים פשוטים (לא תהיה להם ברירה).

       

      לא רעיון ??

       

      לדעתי יש מידה רבה של שחצנות והתנשאות בתחום ההיטק בישראל, המחשבה שאנחנו נפוצץ את העולם נרוויח מיליונים ואחרי זה האמרקאים יבאו צריך להיפסק. גם קוד תוכנה שנכתב לפני 15 שנה ששודרגה למעבד עכשוי וחזק עדין יניע ביעילות צוללות. צריך היום מידה רבה של הבנה בהנדסת מערכת תוכנה כדי לבנות מערכת ממוחשבת. דבר שלא קיים בסביבתינו. הלו ניתן היום לקנות מודולים של תוכנה ולשבצם ביחד (ולחסוך שעות ומחיר פיתוח).

      ולגבי השחיתות, מי שניתן לא היכולת ליגנוב יגנוב אין מעצורים מוסריים. עד אשר מישהו ישים לב הוא יספיק להנות ובגדול. ותמיד ימצא עו"ד שיצרח קטרני.

      התחושה שממיזרח תבוא הרעה לא מזיזה לאף אחד כולם קונים דירות במיליונים ממשכנים את עצמם במיליונים וחיים כמו מחר יהיה עוד יותר טוב.

       

      אתה דמגוג.

      1. בני 45 לא מפוטרים בגלל שהשיער שלהם אפור (למעשה בישראל חלק ניכר מהגברים מאבדים את השיער שלהם לפני 30). הם מפוטרים בדיוק מאותן סיבות שבני 30 מפוטרים. בגלל שהחברות שבהם הם עובדים נסגרות, מצטמצמות, או בגלל שהתרומה שלהם לא מצדיקה את השכר שלהם.

       

      2. יזמים חייבים מידה מסויימת של יהירות. בלי להיות יהיר לא תוכל לגייס את הבטחון שהפתרון שלך באמת ישים, טוב ויעיל יותר והמוצר שאתה מנסה להרים יצליח.

      בלי הבטחון הזה לא תוכל לגייס כסף, לא תוכל לגייס אנשים ובסופו של דבר לא יצא כלום מהמיזם שלך.

       

      3. גם קוד שנכתב לפני 15 שנה יכול להניע צוללת אבל יש מעט מאוד אם בכלל חברות שמניעות צוללות בישראל. בכל מה שנוגע תחומים אחרים, כאלו שמתעדכנים ומשתנים כל הזמן (בניגוד למנועים שבבסיסם נותרו ללא שינוי כבר הרבה מאוד שנים), התחדשות ושינוי הם כורח המציאות.

      מערכת תקשורת שנכתבה לפני 15 שנה תיתן מענה עגום לצרכי התקשורת שקיימים היום (מבחינת קצבים, פרוטוקולים, נפחי תעבורה וכו), ושידרוג המעבדים שלה ללא שידרוג התוכנה לא ישפר את המצב בהרבה.

       

      4. נכון אנשים לוקחים משכנתאות, קונים דירות והמחירים עולים.

      מה זה קשור לעניין?

      יש איום מסויים במזרח על ההי טק הישראלי אז מה?

      לסגור את הבסטה? לעזוב את הארץ? להמשיך לגור בשכירות?

       

       

        20/12/09 14:48:

      עוד כמה רעיונות

      כל  עובד היטק שמעל 45 יפוטר מידית (אין ברק בעניים ושערותיו לבנות) כך יוזרם דם חדש וחדשני למערכת ותביא לזינוק מהר ברמת ההיטק וקבלתם בשכר מינימום כפועלים פשוטים (לא תהיה להם ברירה).

       

      לא רעיון ??

       

      לדעתי יש מידה רבה של שחצנות והתנשאות בתחום ההיטק בישראל, המחשבה שאנחנו נפוצץ את העולם נרוויח מיליונים ואחרי זה האמרקאים יבאו צריך להיפסק. גם קוד תוכנה שנכתב לפני 15 שנה ששודרגה למעבד עכשוי וחזק עדין יניע ביעילות צוללות. צריך היום מידה רבה של הבנה בהנדסת מערכת תוכנה כדי לבנות מערכת ממוחשבת. דבר שלא קיים בסביבתינו. הלו ניתן היום לקנות מודולים של תוכנה ולשבצם ביחד (ולחסוך שעות ומחיר פיתוח).

      ולגבי השחיתות, מי שניתן לא היכולת ליגנוב יגנוב אין מעצורים מוסריים. עד אשר מישהו ישים לב הוא יספיק להנות ובגדול. ותמיד ימצא עו"ד שיצרח קטרני.

      התחושה שממיזרח תבוא הרעה לא מזיזה לאף אחד כולם קונים דירות במיליונים ממשכנים את עצמם במיליונים וחיים כמו מחר יהיה עוד יותר טוב.

        20/12/09 14:42:

      וואו איזו תגובה ארוכה יצא לי.

       

        20/12/09 14:16:

      מיכל,

       

      אני אנסה להתייחס לנקודות שהעלית אחת אחת בתיקוה שאולי אתרום משהו לדיון.

      בעיקרון למרות שאני שותף לחלק מהחששות שלך, אני חולק על רוב הפתרונות שהצעת.

       

       1. שינוי שיטת הבחירות - הפרלמנט שלנו הוא ביטוי של החברה שלנו. חברה סקטוריאלית ומפולגת ואת זה שיטת הבחירות לא תוכל לשנות. כל שיטת בחירות שתוצע תביא בסופו של דבר לכנסת מפולגתזה לא משנה אם יהיו בה 2-3 מפלגות שסועות עם מחנות פנימיים או 2 בינוניות ועוד 5 קטנות, עסקנות, מגזריות ושחיתות יהיו תמיד.

      כמו שאמר פעם מישהו, "צריך להחליף את העם" ועד שנעשה את זה, שיטת בחירות לא ממש תשנה.

       

      2. רשות לאומית - הקמה של רשות לאומית זו הדרך הכי טובה להנציח ולנפח בעיות. הפתרון לא נמצא בידי הממשלה.

      יותר מזה, ההצלחה עד כה של ההי טק הישראלי היא בעיקר בזכות העבודה שהממשלה לא מתערבת בו יותר מידי.

       

      הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הרשות למלחמה בסמים, רשות הטבע והגנים, הרשות לעסקים קטנים, כולן מהוות מקור נהדר למינויים פוליטיים, ומעט מאוד תרומה לנושא שבשמו הוקמו. רשות לאומית לקידום תעשיות התקשורת האלקטרוניקה והתוכנה בישראל לא תהיה יותר פרודוקטיבית מהרשויות האלו. היא רק תצרוך משאבים ותהפוך לשחקן נוסף שמקדם אינטרסים של מקורבים במקרה הטוב או רעיונות מופרכים ויומרניים של אנשים קטנים עם שיגעון גדלות במקרה הרע.

       

       3. את מציעה חזון שנשען על 3 רגליים, אתיחס שוב, אחת אחת.

      א. הגדרת עוגני הכלכלה הישראלית בעשורים הקרובים - עשורים זה המון המון זמן, לפני שני עשורים לא היה אינטרנט, טלפונים סלולוריים היו מעט מאוד ורק לעשירים, לא היו מצלמות דיגיטאליות ונגני MP3. דברים כמו פרויקט פיענוח הגנום האנושי או ננוטכנולוגיה נראו כמו מדע בדיוני.

      למזלנו הגדול אף אחד בסוף שנות השמונים או תחילת התשעים לא קבע לתעשיות עתירות הידע בישראל יעדים לעשורים או לעשור הבא והתוצאה הייתה שבלי חזון מוכתב נוצרו כאן כמה מהחברות המובילות בתחומן בהרבה תחומים.

       

      ב. מצויינות בחינוך למדעים - כאן אני מסכים איתך לחלוטין. אני חושב שזה החלק העיקרי שבו הממשלה יכולה לקדם את מצב המדינה (לא רק בהי טק), חינוך למצוינות (ללא הזנחת אילו שאינם מצויינים אלא סתם טובים או אפילו בינוניים, או חלשים) בבתי הספר, קידום מצויינות אקדמית בתחומי המדעים, וחיבור בין התעשיה לאקדמיה זו המשימה מספר 1 של הממשלה.

       

      ג.חתירה למשק אוטרקי - לצערי זה בלתי ניתן למימוש. אין לנו מספיק מים, קרקע או מחצבים כדי להיות אוטרקיה.

      אני מאמין (או רוצה להאמין) שמשרד הבטחון והצבא דואגים שבמקרה של חרם עולמי והסגר ארוך יהיו לישראל המשאבים לשרוד מספיק זמן כדי לשבור אותו (הכוונה היא למספר שבועות, אין לא אשליה שישראל תוכל לשרוד הרבה יותר מזה בלי יבוא. מצד שני קשה לי לדמיין תסריט שבו בלי התראה פתאום קם חרם או הסגר כזה על ישראל ונמשך יותר ממספר ימים).

      אולי אם נכבוש את לבנון ,סיני וחלקים מסוריה וירדן....

       

      4. את הנקודה הזו אני לא ממש מבין.

      אני בהחלט מסכים שיש להקים מוקד ידע שבו יזמים יוכלו להחשף לפיתוחים דומים שמתנהלים במקביל וליצור קשר לצורך שיתוף פעולה (מט"י יכולה לשמש תשתית לעניין כזה) אבל עד כמה שאני יודע, היזמים עושים את זה בצורה לא רעה בעצמם. הרי מדובר באנשים שמסתובבים באותם חוגים, למדו ביחד בטכניון ועושים מילואים ביחד ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל. הם מחליפים מידע ויכולים לסגור את הכפילויות ביניהם בקלות. יותר מזה, אני מכיר חבורות של סטארטאפיסטים "יוצאי" חברות גדולות (קומברס, אורבוטק, קראו, מיקרוסופט) שממש משתפים פעולה בפיתוח מוצרים שמבוססים על ידע שרכשו ב"חברה האם".

       

      אני מתנגד לאפליית תחומים. יש המון נושאים ראויים לטיפול שאינם נופלים ב5 או 6 מגירות שציינת.

      תקשורת, כריית מידע, מיכשור רפואי, אבטחת מידע, אפליקציות סלולריות, אחסון, עיבוד תמונה,חיזוי כשלים במערכות,עיבוד שפה ועוד עשרות תחומים שבהם יש פעילות מוצלחת?

      לוותר על הנושאים רק בגלל שהם לא סמארט גריד או קלינטק? זה יהיה אובדן עצום להי טק הישראלי.

       

      ושאלה נוספת, דיברת על ביטול כפילויות ואירגון המו"פ, האם לדעתך בעולם שבו יש חברות מתחרות יהיו הרבה שיסכימו לוותר על מידע במטרה אולי לחסוך מו"פ? לדעתי חברה תעדיף לשמור את הפטנטים שלה ולהסתכן בכך שהיא עושה עבודה מיותרת מאשר לחשוף אותם ואולי לחסוך קצת פיתוח אבל להסתכן בכך שמישהו יגנוב להם את הרעיון.

       

      5. חממות מו"פ בטחוני ממשלתיות .

      אני מצטער אבל אני חושב שזו שטות.

      הממשלה צריכה לשלם דמי אבטלה ולממן הכשרה מקצועית לאנשים שלא מצליחים למצוא תעסוקה. לא להעסיק אותם בעצמה (אלא אם יש צורך אמיתי בכישורים שלהם למשל במערכת החינוך, ההכשרה המקצועית, תפקידים במחלקות ה IT של גופים ממשלתיים וכו).

       

      חממות מו"פ מסובסדות הן למעשה עבודה יזומה לאנשים שלא מצליחים או לא רוצים למצוא עבודה "אמיתית".

      זה סידור עבודה נוח שאינו נושא פרי משמעותי למהנדסים בינוניים שאינם אטרקטיביים בשוק העבודה (והפתרון הנכון עבורם יהיה הסבה מקצועית) או חניית ביניים למהנדסים הטובים, בין העבודות.

       

      יש מספיק חברות מצליחות שעוסקות בתחומי ה homeland security, וישומים צבאיים בישראל, אין טעם שהממשלה תנסה להתחרות בהן, בטח לא אם היא עושה את זה מלכתחילה במגבלות שמונעות ממנה להיות תחרותית (שכר נמוך משכר השוק שמיועד למהנדסים שנפלטו ממעגל התעסוקה).

       

        20/12/09 13:47:


      יש מצב שזה יקרה, בעצם זה כבר קורה אבל לדעתי רק חברות תוכנה גדולות יעבירו את הפיתוח שלהם.

      מנסיוני בשטח רוב שוק עובדי ההייטק בארץ מבוסס על תחזוקה ופיתוחים נלווים והתחום הזה לא יפגע אלא ימשיך לפרוח.

        20/12/09 13:41:

      צטט: מיכל כרמי 2009-12-20 13:27:05

      צטט: ה.גדול 2009-12-19 19:42:40

      שלום מיכל,

      ציינת נכונה הרבה סכנות המאיימות על ההייטק הישראלי. לי אישית בתור מנכ"ל אין פחד, כי גם אם יעבירו את כל הייצור והפיתוח להודו מנכ"לים כמוני לא ימצאו שם, אבל לעובדים שלי אני בהחלט חושש. לצערי אכן אין הנהגה מספקת בארצנו, למרות שאהוד וביבי הם חברים טובים שלי ואני סומך עליהם.

      בנוגע לדמוגרפיה, סכנה גדולה לפנינו, אך לא שיטת הבחירה תציל אותנו. למרבה הצער עלינו לחשוב עמוק יותר, עד כמה ואיך נוכל להמשיך לקיים את חיינו בגן עדן התל אביבי שיצרנו לנו, במציאות כזו. החרדים והערבים יהיו חייבים להשתלב בתרבות ההייטק, ולא, נגזר עלינו אבדון.

      גן עדן תל אביבי?

      נראה לי שקצת הגזמת....

       

       

       שלום מיכל,

      מדוע הגזמתי? ביקרתי בכמעט כל עיר גדולה בעולם, ואני אומר לך בוודאות שאין עיר בה יש ריכוז של בחורות יפות, צעירות ומגוונות כמו ת"א. החיים פה יפים, הכסף זורם וההזדמנויות רבות, המסעדות מצוינות ואנחנו שומרים על עצמנו כיהודים. מה רע?

        20/12/09 13:27:

      צטט: ה.גדול 2009-12-19 19:42:40

      שלום מיכל,

      ציינת נכונה הרבה סכנות המאיימות על ההייטק הישראלי. לי אישית בתור מנכ"ל אין פחד, כי גם אם יעבירו את כל הייצור והפיתוח להודו מנכ"לים כמוני לא ימצאו שם, אבל לעובדים שלי אני בהחלט חושש. לצערי אכן אין הנהגה מספקת בארצנו, למרות שאהוד וביבי הם חברים טובים שלי ואני סומך עליהם.

      בנוגע לדמוגרפיה, סכנה גדולה לפנינו, אך לא שיטת הבחירה תציל אותנו. למרבה הצער עלינו לחשוב עמוק יותר, עד כמה ואיך נוכל להמשיך לקיים את חיינו בגן עדן התל אביבי שיצרנו לנו, במציאות כזו. החרדים והערבים יהיו חייבים להשתלב בתרבות ההייטק, ולא, נגזר עלינו אבדון.

      גן עדן תל אביבי?

      נראה לי שקצת הגזמת....

       

        20/12/09 12:31:

      מיכל,

      אני תמיד שמח לקרוא מאמרים שלך... 

      למעט הסיפור של שיטת הממשל (למרות שגםfti  אני מסכים איתך אין לזה כל קשר לענין ההייטק לטעמי..) כל מילה בסלע.

      וכמו שאת יודעת יש אנשים שלוקחים אחריות ועושים משהו בנדון..

      אני שמח שנרתמת לעשייה...

      אני קורא לכל האנשים שחושבים דומה על מצב ההייטק ורוצים גם לעשות משהו בנדון, להצטרף אלינו.

      לא חייבים להיות פסיביים ולראות את ההייטק הולך מדחי לדחי...

      חייבים לשנות ולהשפיע על הכוון ולייצר ולהעביר את תכניות השנוי..

       

      הצטרפו אלינו

      טוביה מרמרלי - ארגון ההייטק הישראלי

       Tuvia Marmarelli, IHO, Israeli Hitech Organization

      http://www.iho.org.il/

        20/12/09 12:05:

      התהליך החל בתחילת שנות ה 90 ביצור והיום הוא ממשיך גם להיי טק, כמו שהיצור הסתגל גם ההיי טק ילמד להשתלב בתהליך הזה. לא נשכח שהוזלת עליות נותנת סיכוי לחברות רבות שלא הצליחו להרים פרויקטים בגלל העלות המטורפת, לדעתי, של עובדי היי טק בארץ. יתרה מכך בארץ לא מרגישים את העוצמה של המזרח מאחר ויש לנו מדבלת שפה, אולם המזרח הרחוק היום מספק שירותים בכל תחום עריכת דין, ראיית חשבון, כתיבת מאמרים, מענה טלפוני ותוכנה.

      חשוב לציין כי העובדים ההודים והפיליפינים דוברי אנגלית ומדורגים במקומות הראשונים במיומנות עובדים בעולם.

      אני לא הייתי מספיד את שוק ההיטק בארץ, ההצלחה הגדולה הגיעה מהרעיונות, הביצוע והיוזמה, המשכורות הגבוהות של העובדים הם רק פועל יוצא של הצלחת הרעיון, את המנהלים והבכירים עו אי אפשר להחליף. הגיע הזמן שהמשכורות בהיי טק ישקפו את העבודה. 

       

      כשותפה בבית תוכנה בסביבת איטרנט, כבר כתבתי לך בעבר, האתר שלך טריפלטק לא עובד בגוגל כרום וחבל. יש פונקציה באתר שנקראת LOCATION שמתנגשת עם פונקציה בעלת שם זהה בדפדפן. כל מה שצריך זה להליף את שם הפונקציה לשם אחר. האתר מפסיד מאות מבקרים מדי חודש. 

        20/12/09 12:04:

      אנחנו זקוקים, כאוויר לנשימה, למנהיגות, לחזון,  לניו-דיל שיציל אותנו מעצמנו ומגורל כמעט וודאי של מדינת עולם שלישי. אנו זקוקים- לא לתוכנית "האצה", אלא לתוכנית "הצלה".
        20/12/09 11:22:


      הפוסט שטוח עם ניתוח לא נכון...עם חלקי קביעות הנכונות לעולם התוכנה בלבד.

      אני מציע שהניתוח יתבצע לפי מספרי(מכון היצוא מספק את כל המספרים) ואז תביני מה גודלה של יצוא התוכנה למול יצוא ביטחוני, אלקטרוניקה, תרופות וביוטכנולוגיה.

      תעשית התוכנה הישראלית עוברת שינוי גלובלי ועליה להתבסס על חדשנות ולא על מסה או מחיר זול, התיקון הוא טבעי. חברות תוכנה שלא השכילו להתמודד עם השינוי סובלות בדרך כלל מבעיות ניהול.

      זה נכון שבישראל יש מגזרים שהם נטל על המדינה כמו גם מגזר ציבורי מנופח, הבעיה היא לא בשיטת הבחירות אל בפיצול ההצבעה הנובע מחברה מפולגת שאינה יכולה להעניק רוב משיל למפלגה אחת. עם היעלמות החלוקה המסורתית של שמאל/ימין (הרי כעת ברור שהפלסטנאים מעונינים יותר בסופה של ישראל מאשר בשלום) והשינויים הדמגורפים רוב משיל למפלגה אחת הוא ענין של כמה שנים (אם מחברים את כוחה של קדימה + ליכוד - אגו אפשר להגיע לרוב משיל)

        20/12/09 11:01:
        20/12/09 10:59:

      צטט: motima 2009-12-20 08:35:32

      ב


       

      אין קשר בין שינוי שיטת הממשל (שבמהותה היא הצעה לא דמוקרטית - כי מה פתאום מחליטים לשנות את חוקי המשחק) לבין פתרון שלוש הנקודות העליונות. 

       

      לאמריקה יש ייתרון אינהרנטי על כל שאר מדינות העולם.  אמריקה, והחלום האמריקאי, ממשיכים לשאוב את מיטב המוחות בעולם, כי בסופו של דבר אמריקה היא המדינה היחידה בעולם בה הודי, קוריאני, סיני, גרמני וישראלי יכולים לשבת בהנהלה של חברה.  בכל שאר המדינות, לזרים יש תקרת זכוכית.  באותה רוח לישראל יש ייתרון אינהרנטי, וזה הגודל שלנו.  האמריקאים ניגשים לעסקים בסגנון ג'ורג' בוש, וכנ"ל שאר המדינות הגדולות.  דווקא ישראל, שגם בה יש ערב רב של תרבויות (כמו אמריקה) אבל שדווקא קוטנה לימד את אזרחיה את החשיבות של גמישות וסתגלנות, מצליחה לגשר בין תרבות המערב למזרח ומהווה שותף רצוי למדינות אסיאתיות.

       

       

       

       

       

      אני חושבת שמיכל צודקת. לנוכח מימדי השחיתות בישראל, אין מנוס מהחלפת שיטת הממשל, תוך סילוק כל המושחתים היושבים היום בממסד.

      הפתרון הפשוט יותר (הרבה יותר פשוט מלהניע את העם לשנות את הרגלי ההצבעה שלו), הוא כפי שהצעתי באחת התגובות לדיון שבקישור: להצטרף כמדינה ה-51 לארצות הברית.

      אובאמה יהיה הנשיא שלנו,

      כולנו נהיה אמריקנים,

      חסל תורים ובדיקות משפילות בשגרירות האמריקאית,

      משכורות בדולרים,

      לא יהיה יותר צורך יותר במענק משחית מארה"ב - נהיה חלק מהכלכלה האמריקנית,

      והרבה פחות מפלגות לבחור ביניהן,

       

      מכיוון שגם אתה רואה את היתרון שיש לאמריקנים בשוק ההיי-טק, אולי תסכים אתי.

       

       

       

        20/12/09 10:52:

      מיכל,

       

      אם את רצינית בהזזת התוכנית מנקודת האפס, אני חושבת שהמסלול היעיל הוא כמו שהיה לפני קום המדינה - ע"י ארגונים יהודיים בניכר. ובימינו תכל'ס: לפנות למוסדות גדולים כמו הסוכנות היהודית והג'וינט ויחד איתם להרים את הרעיון.

       

      שני הגופים, במיוחד הסוכנות נמצאים בברוך - לא רק של תרומות בגלל מיידוף - אלא מה שיותר חמור בברוך אידיאולוגי בסיסי. היום, עם סיום העליה ההמונית מרוסיה, לסוכנות אין שום raison d'etre - היא מגרדת אותו בקושי בכל מיני תירוצים עלובים.

       

      ולעומת זאת, שני הארגונים חפצי חיים ובעלי נסיון עשיר גם כלכלי וגם בניהול פרויקטים גדולים. לג'וינט למשל ישנה מחלקה שלימה של פרויקטים לא סקטריים - כלומר לא ליהודים.

       

      אם צריך לעשות re-start למדינה ולבנות דברים מחדש, מי יכול להיות יותר טוב מאותו הגורם שעשה זאת פעם לפני 60 שנה באופן כה מוצלח?

       

       

        20/12/09 10:20:

      מיכל,

       

      אני חושב שנסחפת קצת. עם כל הכבוד להייטק, שהיא תעשייה חשובה, לא הכל קם ונופל על ההייטק. תעשיית ההייטק הישראלית תמשיך להתקיים, אך תעבור תהליך של רציונאליזציה של השכר, כלומר השכר בתעשיית ההייטק ירד משמעותית, אך עדיין יאפשר לעוסקים בו להתפרנס בכבוד. אז אנשי ההייטק ישתייכו לעשירון החמישי ולא לעשירון השני. משהו יקרה? שום אסון לא יקרה. כל תעשייה צריכה להתאים את עצמה לתנאי שוק משתנים, ותעשיית הייטק אינה שונה מהיבט זה.

       

      כמו כן צריך לזכור שאנחנו כעת בתקופה של משבר עולמי, ובתקופה כזו יש נטייה לראות את הכל דרך משקפיים שחורים. מחזורי עסקים באים והולכים, ומה שרואים היום זה לא מה שנראה מחר.

       

      אז מיכל, ראש למעלה וקצת יותר אופטימיות! 

        20/12/09 08:43:

       

      הפעם "להיות או לא להיות"

       

      זו לא סתם פראזה,

       

      אלא באמת שאלה קיומית.....

       

      זה נכון זה לא סתם פראזה...

      זה פראדה.

       

      הוספתי את זה אמנם בהומור אבל זה משקף

      את התמונה של הישראלי של היום.

      מפונק, עבד למותגים ולפריים טיים,

      אחד שמעניין אותו רק התחת של עצמו.

       

       

        20/12/09 08:35:

      בעוד שפתחת בנימה אסטרטגית, הרי שהפתרונות שאת מציעה מזכירים עולם ריכוזי (בולשוויקי ?) הולך ונעלם.  האתגרים של ההיי טק הישראלי לא מתמצים בעלות הכח אדם או ברמה של המהנדס המצוי, ממש כשם ששינוי שיטת הממשל לא תפתור את תחלואי המשק והחברה הישראלי.

       

      האתגרים העומדים בפני ישראל ואשר מעיבים על איכות החיים העתידית בה נותרו כשם שהיו בעבר

      - מצב ביטחוני, וההוצאות על בטחון

      - אחוז ההשתתפות בכח העבודה (ותשלומי מיסים)

      - קצב גידול האוכלוסייה החורג מהנורמות של מדינות מתועשות

       

      כנגזרות של נקודות אלה, וכמות הכסף העומדת לרשות המדינה נמצאים טיפול בנושאים חשובים כמו חינוך, הקטנת פערים חברתיים, בריאות, תשתיות וכו,

       

      אין קשר בין שינוי שיטת הממשל (שבמהותה היא הצעה לא דמוקרטית - כי מה פתאום מחליטים לשנות את חוקי המשחק) לבין פתרון שלוש הנקודות העליונות.  למעשה אם נבחן את המצב הפוליטי היום, ניתן לומר כי חוץ מהסוגיה הפלסטינית, מעל 2/3 מחברי הכנסת יכולים להשתייך לאותה מפלגה. זו מחשבה מפחידה על הקונפורמיות של החברה הישראלית, אבל גם מעידה שהמפתח לעתיד ישראל נמצא בפתרון בר קיימה למצבנו הבטחוני.

       

      מעבר לנושא הבטחוני, ההייטק העולמי, והישראלי משנים פניהם מתעשייה עם רווחיות גולמית גבוהה, לתעשייה ככל התעשיות.  לאמריקה יש ייתרון אינהרנטי על כל שאר מדינות העולם.  אמריקה, והחלום האמריקאי, ממשיכים לשאוב את מיטב המוחות בעולם, כי בסופו של דבר אמריקה היא המדינה היחידה בעולם בה הודי, קוריאני, סיני, גרמני וישראלי יכולים לשבת בהנהלה של חברה.  בכל שאר המדינות, לזרים יש תקרת זכוכית.  באותה רוח לישראל יש ייתרון אינהרנטי, וזה הגודל שלנו.  האמריקאים ניגשים לעסקים בסגנון ג'ורג' בוש, וכנ"ל שאר המדינות הגדולות.  דווקא ישראל, שגם בה יש ערב רב של תרבויות (כמו אמריקה) אבל שדווקא קוטנה לימד את אזרחיה את החשיבות של גמישות וסתגלנות, מצליחה לגשר בין תרבות המערב למזרח ומהווה שותף רצוי למדינות אסיאתיות.

       

      העתיד שלנו לפיכך טמון כמובן בהשכלה וחינוך רחבים, אבל יותר מכל בחיזוק היכולות שלנו לשתף פעולה, הרחבת האופקים התרבותיים שלנו (משלחות תלמידים לסין ? קוריאה ?) ושיפור היכולת התקשורתית.   בנסוף לכל אלה, לא יזיק גם דגש גדול יותר בנושאי עיצוב.

       

       

       

       

        20/12/09 00:32:


      מזעזעת אותי הידיעה שכתבת את זה לפני שנה :)

      כי זו בדיוק המגמה שנוצרה ....

       

      5 נקודות חזקות לשינוי, אני לא רואה את העם האקסקפסטי שלנו לוקח אחריות חברתית, נלחם...המצב הוא או שאנשים עסוקים בלחיות..לעבוד קשה או ש..כבר יש מספיק אז למה להלחם.

       

      הפכנו להיות קטנים, מרוכזים בעצמנו, וכמו שהשלטון שלנו נראה, אין אור בקצה המנהרה. אין.

       

      חוצמזה :-))))

        19/12/09 22:25:


      מיכלי תענוג לקרוא אותך

      את  רואה את העולם  היטב   וממשיכה את הדעות שלי , רק בצורה משופרת הרבה יותר

      תודה לך על הפוסט הדואב

      בתקווה שאולי יום יבוא ותהייה בארצנו חשיבה ליותר משנה קדימה.....

        19/12/09 19:42:

      שלום מיכל,

      ציינת נכונה הרבה סכנות המאיימות על ההייטק הישראלי. לי אישית בתור מנכ"ל אין פחד, כי גם אם יעבירו את כל הייצור והפיתוח להודו מנכ"לים כמוני לא ימצאו שם, אבל לעובדים שלי אני בהחלט חושש. לצערי אכן אין הנהגה מספקת בארצנו, למרות שאהוד וביבי הם חברים טובים שלי ואני סומך עליהם.

      בנוגע לדמוגרפיה, סכנה גדולה לפנינו, אך לא שיטת הבחירה תציל אותנו. למרבה הצער עלינו לחשוב עמוק יותר, עד כמה ואיך נוכל להמשיך לקיים את חיינו בגן עדן התל אביבי שיצרנו לנו, במציאות כזו. החרדים והערבים יהיו חייבים להשתלב בתרבות ההייטק, ולא, נגזר עלינו אבדון.

      ארכיון

      פרופיל

      מיכל כרמי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין