פוסט פתיחה... כמה מרגש.

שלום. אני איש הצל. כלומר בחיים שלי אני איש רגיל לגמרי והכל, אבל חלק (הולך וגדל) מהאנשים מתחילים להכיר את הצל שלי יותר מאשר אותי. עד לפני שנה בערך היה לי צל אחד כמו לכל אחד אחר (אולי חוץ מפיטר פן) אבל לפני שנה הגעתי לקפה פה ובלי לשים לב התחלתי לגדל צלליות.

נאמן לאמת שלי, לא חשפתי פרטים אישיים עלי אבל בהחלט חשפתי את האישיות ואת העבר שלי. עם הזמן, נוצרו קשרים עם חלק מהאנשים האחרים כאן (ובכלל זה עם אשת הצל שותפתי לבלוג). פרטים אישיים מסויימים נחשפו במידות שונות כלפי צללים שונים. ואכן - גם קוים אדומים נחצו פה ושם. בעולם החדש הזה לצבע אין משמעות.

למה צללים? כי אנחנו רוצים אמנם להכיר ולהשתכשך אחד בשני(ה) אבל אסור לנו. יש לנו רק גוף אחד ורק צל אחד חוקי. כל השאר נשאר בצל. חלק מהחיים שלנו (טוב שלי) עובר להתקיים בעולם מקבילי עם חוקים וערכים אחרים. עולם אלטרנטיבי שהוא אולי ברובו וירטואלי אבל בהחלט לא רק. העולמות מתערבבים אבל יכולים להתקיים רק בתנאי שהעולם האמיתי אינו יודע על קיומו של עולם הצללים. זה החוק. החזק שורד, והעולם האמיתי חזק מאוד.

לגבי אשת הצל? כמו שכתבנו, נפגשנו כאן אבל רק כאן. לא יודע מי היא. אולי היא השכנה ממול ואולי היא כובסת בכפר אינדיאנים בפרו. מה זה משנה? סיכמנו שאנחנו פה בשביל הכיף ואם עולם הצללים טומן בחובו גם אפשרות לכיף מסוג כזה, אז למה לא?

אז זהו להפעם.