הנרי קיסינג'ר שברח מגרמניה לארה"ב עם הוריו כשהיה בן 18, הגיע למשרת שר החוץ של אמריקה, שהייתה כבר מסובכת קשות במלחמת וויאטנם, הקיזה הרבה דם, ודעת הקהל החלה ללחוץ קשות על הממשל להסתלק מהמלחמה עקובת הדם בוויאטנם. זרם ארונות החיילים המוחזרים למולדת גבר מדי יום אבל גם תגבורות החיילים האמריקנים שנשלחו לוויאטנם גברו עוד יותר. ובשדה הקרב הגנרלים כבר דיברו על תבוסה נוראה. ואז צצה חכמתו היהודית עתיקת היומין של הנרי קיסינג'ר. הוא הציע לנשיא: נכריז על ניצחון ונצא מוויאטנם. משפט אלמותי שלא ימוש מההיסטוריה של ארצות הברית. והנרי קיסינג'ר הזמין את הוויאטקונג לשיחות באירופה, בה בעת שהכריז כי אמריקה החליטה לצאת מוויאטנם בעקבות ניצחונה. ההכרזה כסתה על בריחתו החפוזה של צבא ארצות הברית. דעת הקהל הייתה נתונה יותר לשיחות שניהל קיסינגר עם הוויאטקונג בזמן שהצבא החל לסגת מוויאטנם.

וכעת לוועידת האקלים בקופנהאגן. הנשיא אובמה שם את יוקרתו על השגת הסכם כלל עולמי להפחתת פליטות גז דו-תחמוצת הפחמן לאוויר. אלא שהפחתה זו עולה כסף, הרבה כסף. ומדינות אפריקה יחד עם מדינות עניות אחרות ברחבי העולם אמרו: כל פליטות הגז נגרמו על ידי המדינות המפותחות, שהן תשלמנה כעת. והוועידה עמדה להסתיים אתמול ושום הסכם לא נראה באופק. ואז אובמה יישם את חוכמתו של קיסינג'ר מוויאטנם. הוא לקח אתו את שרת החוץ קלינטון ונכנס מבלי שהוזמן אל התייעצות שקיימו נציגי סין, הודו וברזיל. הוא אמר להם שאינו רוצה שהן תנהלנה התייעצויות סודיות. החל לנהל אתם שיחות בנוסח קיסינג'ר (נכריז על ניצחון ונצא...), צירף אליהן גם את דרום אפריקה וכולם חתמו על "הסכמה" שתוביל להחלטה שעליה תסכמנה כל מדינות העולם בוועידה נוספת בשנה הבאה בגרמניה. ולאחר המעשה הזה, גם מזכ"ל האו"ם באן קי-מון צירף את ברכתו ואמר שההסכמה בין ארה"ב, סין, הודו וברזיל מהווה יסוד ראוי להסכמה כלל עולמית להפחית את פליטות הגז ולעמוד בהוצאות הכרוכות בחלוקה צודקת בין כל האומות.

שום פרט לא ברור לאיש אבל נשיא ארה"ב הכריז על ניצחון וחזר לוואשינגטון.