כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    המערה של אפלטון -ותועלת מפוקפקת של מריבות

    77 תגובות   יום שבת, 19/12/09, 22:46


     

    * התמונה הראשונה לקוחה מויקיפדיה מהלינק כאן *

     

    המערה של אפלטון - ותועלת מפוקפקת של מריבות

     

     

     

    משל המערה המפורסם של אפלטון  (עידן הדלי גבריאל רעם) (ולפי ויקיפדיה) מספר שהאדם, מבחינה מסוימת משול למי שחי במערה עמוקה חשוכה כל חייו, מבחינות מסוימות.

    הבבואה שהוא חושב שהיא המציאות משתקפת לפניו על קיר המערה, וזו בבואה שחודרת מפתח צר בקיר המערה, הוא כמובן אינו מודע לכך, בעיניו זו המציאות, ואין בילתה, לא תשכנעו אחרת.

    הוא מקובע בהרגלים, דפוסי מחשבה, נורמות שונות, כאדם שאינו מסב ראשו ימינה ושמאלה אלא מביט ישר בלבד, זה שבמערה.

     

    אם היה יוצא מהמקובעויות להן הורגל ובהן שרוי, כלומר, מסובב את הראש ימינה, שמאלה, וכו', היה מבין שכל מה שהורגל לראות כל ימיו אינו מדויק, זו אינה המציאות, כי היה רואה מאיפה זה מגיע המראה הזה, מבחוץ, מחוץ למערה, ושם - זו המציאות זה העולם האמיתי.

     

    לסובב כך את הראש מבחינת התודעה זה דבר קשה מאד לעשותו, למעטים היכולת לכך, ועוד לפחות מכך  היכולת הנפשית לא רק לסובב את הראש,  אלא לקום ולצאת מחוץ למערה למציאות עצמה, לאמת כפי שהיא. 

    המשל הזה בזמנו הדהים אותי, גרם  ועדיין גורם לי כל הזמן לחשוב, בכל פעם בהקשר אחר לגבי דברים שונים.  

     

     

    כאן, עכשיו : על התועלת המפוקפקת של מריבות, ויכוחים קולניים, נזיפות  שלנו אחד בשני, וכאלה...  

    כמה פעמים אנו מוצאים את עצמנו מתווכחים בלהט עם מישהו, עולבים בו, או כי הוא עלב בנו או מסיבה אחרת, או סתם כי פשוט לא מתאפקים....?  

    כמה שלא נשתדל קשה הרי להיות מבינים, עם פיוזים קרים  וארוכים תמיד, כולנו בני אדם ולכולנו יש פה ושם "התגלצ'ויות"...

    לפעמים יש אנשים שנראה לנו שפשוט מתעקשים שלא לראות דברים מעבר לקצה חוטמם.... 

     

     

    מריבות לפעמים מתרחשות כשכל צד חושב ובטוח שהצדק אתו, הוא משוכנע שזה מולו אינו רואה את הדברים נכון, או שברוב טמטומו אינו רואה אותם כלל, ובעל תכונות אופי "לא חיוביות" ומן הראוי שיתקן את עצמו, וכד.... 

    העניין שגם אם אותו אחד שמתרגז צודק, מה התועלת לו בהטחת דעתו במריבה, צעקות וכדומה לאלה בזה שמולו ?  גם אם תבוא אליו בטענות הוא יתחפר לעמדת התגוננות, התקפה, ובטח לא יצא מזה מה שאתה רוצה מלכתחילה.... 

     

    קרוב לודאי שהוא יתחפר בעקשנות נוכח מתקפה בדיעותיו עוד יותר, ראשו יתקע במבט ישר קדימה (לפי משל המערה), וכעת עוד יפחת הסיכוי שהוא יזיז אותו ימינה או שמאלה לראות גם דיעות והשפות אחרות, לבחון את עצמו וכד......

     

    והרי המטרה בסופו של דבר לגרום לאדם מולך לראות דברים יותר כפי שאתה רואה, לא ?!

     

    מבחינתך הוא זה "שיושב במערה" ואינו מבין שההשתקפות מולו אינה המציאות ממש מפני ש"אינו מסובב ראשו לא ימינה ולא שמאלה"... 

     

    ואיך עושים זאת? איך גורמים לצד השני לראות את הדברים גם כמוך? איך גורמים לו לסובב את הראש ולו מעט ימינה ושמאלה (כיושב במערה) ?  בטח לא ע"י מריבות, התקפות, וטונים גבוהים של דברים... 

     

    נראה לי שראשית לא כדאי לצאת אוטומטית מנקודת מחשבה שאתה תמיד בצד הצודק, לנסות לראות את האחר, להראות לו שאתה מבין כוונתו, לא לחלק לו עצות והוראות, לנסות לגרום לו לבד לראות דברים, אולי על ידי זה שאתה מספר איך אתה חושב ומרגיש ולמה....

     

    אחרי אלה מקווים שבמשך הזמן הוא יסיק מזה לעצמו דברים מסוימים (שיגלה את האפשרות של להזיז את הראש ימינה ושמאלה במערה), שיגיע הזמן שהוא יהיה מסוגל לעשות זאת - וזה עושים ע"י לחזק ולעודד אותו ולא לריב ולבוא בטענות.... 

     

    נכון, קל לדבר מאשר לעשות, כולנו בני אדם ולומדים כל הזמן, ואני יודעת שזה גם מה שאני צריכה לעשות – תמיד, אלא שגם אני לפעמים עם פיוזים קצרים... 

     

    לפני כמה שנים טובות אני עצמי נהגתי בטיפשות גמורה, עד שבאה לי ההארה ממקור בלתי צפוי.

    אני בטוחה שמי שהעיר זאת לא תיאר לעצמו שתהיה לזה השפעה כל כך חזקה עלי, על הדרך בה אני רואה את הדברים, האמת, גם אני לא תיארתי לעצמי... 

     

    שנים רבות בעוונתי אני נוהגת להאכיל חתולי פ"ז (חופשיים) 

    הדבר היה לצנינים בעיני כמה מהשכנים, במיוחד אחד שנהג לקלל אותי מהחלון לפנות בוקר, צעקות מלוות בדברי נאצה ודברים מבישים אחרים ועוד כהנא וכהנא וכהנה "מעשים טובים"....(כגון גופת חתול מת בניילון בכניסה וכד...).

     

    אני לא טמנתי ידי בצלחת, וכראי נהגתי בו כשם שנהג בי, עניתי לו כפי שדיבר אלי, צעקתי וקיללתי בחזרה....... 

    יום אחד כאמור העיר לי מישהו משהו בדומה לביטוי שהיה אהוב מאד על אבי ז"ל ש"תפארתי לא תהיה על הדרך", שפשוט חבל עלי, כי ראה שלא קל לי עם זה.

    הוא העיר שידי עלולה להיות על התחתונה כי אני עומדת כאן מול כמה שכנים ולא רק מול "ההוא", ושמוטב לי, ולו למען החתולים לשנות גישה.  לא בגלל שאני לא צודקת, אלא אם רוצים להיות מעשי, ולטובת החתולים להגיע לאיזה מקום חיובי יותר.

     

     וואלה, אם זה לטובת החתולים - לקחתי זאת לתשומת לבי, וזה לא היה קל.  

     

    צעקו עלי, קיללו - לא עניתי. ידעתי מתי לשתוק, מתי לענות בנימוס, מתי להעלות דמעות בעיני, מתי לחייך....

    בכל פעם לכל שכן הגבתי אחרת, לפי ה"טקטיקה" החדשה.  לקח המון זמן, המון....אך בסופו של דבר, לא להאמין, זה עבד. גם אני לא האמנתי. 

     

    ההצקות והקללות פחתו, והפכו במשך הזמן אפילו ליחסי שכנות די חמימים.

    אני מקפידה להיות עם הגורמים הללו נימוסית, לשאול לשלומם, לתת להם הרגשה שהם חשובים לי, להראות רצון טוב.   הגעתי למצב שאחד מהם, לא תאמינו, "תפסתי" אותו מוריד בעצמו שאריות מזון לחתולים.....מאמינים? 

    זה שקילל אותי מהמפרסת כל יום על שזה מה שאני עושה....  

     

     

    כדאי לזכור את של המערה.  האדם שיושב בה ובוהה בקיר כל חייו אינו מודע לדברים, אם יצעקו ויריבו אתו זה לא מה שיגרום לו להזיז את הראש, והרי מה שאני, אתם, כולנו רוצים שהוא יזיז את הראש ויבין דברים נוספים....

    שיבין גם את דיעות שלנו, נוספות לשלו, נכון ....?! 

     

    אני מקווה שיהיה בי הכח לנהוג כך תמיד, הלוואי....

    פעמים רבות יש אנשים, במיוחד במקרי פגיעה בחסרי ישע, שמעוררים בי דחפים אחרים לגמרי....

    אז כשאני שוכחת תזכירו לי......

     

     

       

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (75)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/12/09 13:32:


      יש בך אישיות מיוחדת, וניחנת בלב אוהב לבעלי חיים ולטבע עצמו.

       

      תבורכי וכן  ירבו כמוך.

       

       

      אילנה

        25/12/09 20:32:

      צטט: ההע 2009-12-23 23:19:09


      היי בונבונייטה מה שיפה הוא שאת לא רק נאה דורשת אלא גם נאה מקיימת וזה מאוד לא פשוט להתאפק במיוחד כשפוגעים בחסרי ישע ולנהוג חכם. יכולה להעיד על עצמי שגם לי יש פיוזים קצרים ולמדתי במשך השנים לרסן את הדחפים שלי להגיב באימפולסיביות. זה פשוט מניב תוצאות טובות יותר..צודקת.

      תודה ההע

      זה לא תמיד הולך לי, ולא ככה, זו פשוט דוגמא מוצלחת לאיך כשפועלים נכון זה הולך מעולה. אבל בינינו, תמיד אפשר להשתפר. כולנו בני אדם ולא פועלים תמיד מהשכל, אלא פעמים רבות מהבטן....

      אני לא תמיד מצליחה ליישם מה שאני חושבת.....לא תמיד   :-)

       

        25/12/09 20:30:

      צטט: ruth97 2009-12-23 17:14:07

      תראי,,, ברגע שאדם אחר צועק, לא את,,, הוא זועק לתגובתך למשוב שלך אליו,,, הוא רוצה הכרה , במיוחד אם אנשים אחרים מזדהים איתו,,, אבל אם את לא עונה ולא נבהלת, הוא מבין שאת חזקה

      ומוצקה בהחלטתך להאכיא את החתולים,,, ויהי מה,,, ככה את מעוררת את חוש הביקורת שלו,,, היות ולא היה לו הסצינריום שתיכנן לשאול את עצמו שאלות ואולי אף להרהר מצפונית בפרובוקציות שעשה איתך,,, ואז בעצם יורדות לו תובנו ואולי אט אט הוא גם מזדהה איתך ועם מה שאת עושה,,,

      את בשלך רק מראה סימפטיה ונעימות ונימוס וביננו- מי לא אוהב שמתייחסים אליו כך?

      עלי והצליחי,,, זו הדרך,,, תוצאה של התנסות שלי,,, 

      תודה רבה רות

       

        23/12/09 23:19:


      היי בונבונייטה

      מה שיפה הוא

      שאת לא רק נאה דורשת

      אלא גם נאה מקיימת

      וזה מאוד לא פשוט

      להתאפק במיוחד כשפוגעים

      בחסרי ישע

      ולנהוג חכם.

      יכולה להעיד על עצמי

      שגם לי יש פיוזים קצרים

      ולמדתי במשך השנים

      לרסן את הדחפים שלי

      להגיב באימפולסיביות.

      זה פשוט מניב תוצאות

      טובות יותר..צודקת.

        23/12/09 17:14:

      תראי,,, ברגע שאדם אחר צועק, לא את,,,

      הוא זועק לתגובתך למשוב שלך אליו,,,

      הוא רוצה הכרה , במיוחד אם אנשים אחרים מזדהים איתו,,,

      אבל אם את לא עונה ולא נבהלת, הוא מבין שאת חזקה

      ומוצקה בהחלטתך להאכיא את החתולים,,, ויהי מה,,,

       

      ככה את מעוררת את חוש הביקורת שלו,,, היות ולא היה לו הסצינריום שתיכנן

       

      לשאול את עצמו שאלות ואולי אף להרהר מצפונית בפרובוקציות שעשה איתך,,,

      ואז בעצם יורדות לו תובנו ואולי אט אט הוא גם מזדהה איתך ועם מה שאת עושה,,,

       

      את בשלך רק מראה סימפטיה ונעימות ונימוס וביננו- מי לא אוהב שמתייחסים אליו כך?

       

      עלי והצליחי,,, זו הדרך,,, תוצאה של התנסות שלי,,, 

        23/12/09 09:53:

      בהחלט חומר למחשבה
        22/12/09 21:53:


      אהבתי את הדימוי והשימוש במשל המערה להמחשת סוגיה שכמעט כולנו נתקלים כל הזמן.

       

      מאוד נהניתי לקרוא!

        22/12/09 20:52:

      צטט: jessielove 2009-12-22 16:30:11

      את הפוסט הזה צריך להעביר לאי אלו אנשים בקפה. שאפו!!!

      תודה חברה

      רעיון מצוין, תפסי יוזמה ותביאי אותם לפה. תגידי יש הרבה מה לראות ומי שמתעייף ביציאה יש עוגיות וקפה דה מרקר...

       

      העוגיות רב שימושיות, כמו בצבא, אפשר לשחק אתן גם פריסיבי או צלחות מעופפות

            

        22/12/09 20:47:

      צטט: תות מהוד השרון 2009-12-22 15:28:50

      קודם כל כוכב ולו בזכות האכלת ח"ז. אח"כ גם על שינוי הקבעון התפיסתי ובכלל-כי מגיע. חיוך

       

      תודה תות  :-)

        22/12/09 16:30:


      את הפוסט הזה צריך להעביר לאי אלו אנשים בקפה.

      שאפו!!!

        22/12/09 15:28:

      קודם כל כוכב

      ולו בזכות האכלת ח"ז.

      אח"כ גם על שינוי הקבעון התפיסתי

      ובכלל-כי מגיע.

      חיוך

       

        22/12/09 11:03:
      סיפור יפה עם תובנות ראויות *
        22/12/09 10:50:

      צטט: שבויה 2009-12-22 00:20:01

      קודם כל, את מלאכית, בגלל שאת מאכילה חתולים. כשאני גידלתי חתולים בבית, תמיד היה לשכנים מה לומר.

      גם כשהיה לי כלב. תמיד יש להם מה לומר. אבל הפוסט שלך הוא תזכורת חשובה, שאפשר גם אחרת.

       

      אהלן שבויה

      תודה. יש רבים שאומרים עלי דברים שונים לגמרי....מאותן סיבות ומסיבות אחרות נוספות....

      וכן, נכון, לאנשים תמיד יש מה לומר.....אם נלך לפי מה שהם אומרים נגיע לעברי פי פחת......מפני שאף פעם ולעולם אי אפשר לרצות את כולם, ואדם צריך להיות קודם כל נאמן לעצמו, ולא לדיעותיהם של אחרים.

        22/12/09 10:46:

      צטט: שירלי בן יהונתן 2009-12-21 10:26:35

      פוסט מקסים! תודה ששיתפת בתובנותייך. מנסיוני, זה בדיוק כך. וכפי שאמרת, לוקח זמן ללמוד את זה וכולנו "מתגלצ'ים" לפעמים - זה חלק מההתנסות של החיים במערה :)

      תודה שירלי.....אז כשאני "מתגלצ'ת אל תשכחי להאיר לי עם הפנס.....טוב?!

       

        22/12/09 10:45:

      צטט: להבה אש 2009-12-21 09:14:41

      יש כל כך הרבה מה ללמוד מהפוסט שלך הלואי שנוכל ליישם את הדברים באמת החיים שלנו יראו אחרת

      אני בכל אופן לקחתי לתשומת ליבי פוסט מרגש,אמיתי,וכל כך נכון לטעמי תודה ששיתפת אותי

      תודה להבה

      את יודעת, לפעמים הסנדלר הולך בלי נעליים, וכולנו בני אדם....

      אז אם פעם אני אצטרך שתאירי או תעירי לי על איזו נקודה חשוכה שנשמטה מעיני, או דרך ראיית דברים שונה, אשמח אם תעשי זאת.....:-)

        22/12/09 10:41:

      צטט: ג'ודי-טל 2009-12-21 08:53:56

      מרתק לקרוא... כולל התובנות שלקחת לעצמך... כנראה שצריך שמישהו או משהו יעירו יאירו על הנקודות הסמויות מאיתנו.... אחרת אנו נשארים במקום הבטוח,המוכר

      תודה ג'ודי טל.

      זו תכונה שווה לכולנו, אף אחד אינו סופר מן....

      לפעמים צריך באמת כפי שאמרת איזה הערה או מאורע חיצוני שמיסב תשומת לבנו למה שסמוי.

      לפעמים יש ואחדים מאתנו מסרבים לראות...

        22/12/09 10:39:

      צטט: חכם בלילה 2009-12-21 08:41:31

      "שינוי גישה"זאת אחת מהאומניות של חיינו, לשנות גישה כשצריך !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! יפה כתבת, יפה סיפרת, משל מלמד מאוד מאוד בחרת. תודה 

       

      תודה חכם ולא רק בלילה... :-)

      הבנת יפה את כוונתי, לא טעית בה, שימחת אותי.

        22/12/09 00:20:

      קודם כל, את מלאכית, בגלל שאת מאכילה חתולים.

      כשאני גידלתי חתולים בבית, תמיד היה לשכנים מה לומר.

      גם כשהיה לי כלב.

      תמיד יש להם מה לומר.

      אבל הפוסט שלך הוא תזכורת חשובה, שאפשר גם אחרת.

       

       

        21/12/09 22:56:

      צטט: עזרא מורד 2009-12-21 07:50:01

      קראתי בעניין רב

      את אוהבת חתולים 

      ואני  אוהב לכתוב שירים 

      כל אחד וההתעניינות שלו 

      אגב , אהבתי את משל המערה .

      והשתקפות המציאות בעיני המסתכל 

      שלעתים היא אינה המציאות . 

       

      עזרא יקר, תודה לביקורך, אך חוששתני שיש לך כאן אי הבנה גדולה:

       

      זה מקרה חמור יותר מהחמורים,

      כי אני לא אוהבת רק חתולים,

       

      אוהבת בכלל בעלי חיים,

      וגם אני כותבת שירים,

      ועושה עוד דברים איומים....

       

      אך אני תמיד שמחה לביקורים,

       

      ויותר מכך שלפעמים פוסטים מסוימים

       

      אתה נהנה יותר מהאחרים.

       

       

       

        21/12/09 22:46:

      צטט: יעל רפואה משלימה 2009-12-21 01:47:46

      "הגעתי למצב שאחד מהם, לא תאמינו, "תפסתי" אותו מוריד בעצמו שאריות מזון לחתולים.....מאמינים?  "

      בהחלט כן.

      אני מסכימה איתך מאד, שלריב לא עוזר. כל מי שרב, יודעה את זה. רבים מחוסר  עונים. אל תשכחי גם, שלאנשים כאלה יש בעיות. אחרת היו מתנהגים אחרת, נכון? אז במקרים כאלה אני נוהגת להתפלל עבורם. זה לא תמיד עוזר מיד, אבל זה עוזר. רק צריך סבלנות. לפני שנים הורדתי ילדים למטע וחיכינו להסעה לבית הספר. לידינו עברת שכנה חדשה מבית ממול עם עוד מישהי ואמרה לבת שיחה בהיותה מסתכלת בשנאה לבנים הקטנים שלי: "כשאני מסתכלת על הפיאות האלה - בא לי לעקור אותם!" הם לא עשו לה כלום. אני גם לא עשיתי לה כלום. בכלל לא היכרנו. סתם שנאה. ריחמתי עליה מאד. לא אמרתי לה כלום. התחלתי להתפלל עבורה כל יום. ואת יודעת מה? זה עזר. אישה זו היתה מאד מסכנה, אז זה לא עזר מיד, אבל עזר. עברו פחות מעשר שנים, נפגשנו במכולת - והיא אמרה לי "שלום!" האם זה לא נפלא? זמן קצר אחרי זה היא עברה דירה, ואני חושבת: אולי היא היגיעה למקום הזה, כדי להגיד לי "שלום"?

      כנראה שיש לך כאן כח הרבה יותר מאשר לי.

      כשפוגעים או עולבים במי שיקר לי הפיוזים שלי נשרפים בשנייה ואני שוכחת את כל העקרונות והמערה וכל הדברים ובא לי....את יודעת....להראות להם מאיפה מ - - -  הדג.....

      מה שתיארת באמת מופלא, התהליך שעברה, אבל הרבה יותר מופלא בעיני היא היכולת שלך לראות דברים מעבר, ולהתפלל עבורה - זה נפלא בעיני.

        21/12/09 22:38:


      כל הכבוד לך בונבונייטה ,,

       להביע מה שאת חושבת ומרגישה

        21/12/09 22:36:

      צטט: רויטל ברזילי 2009-12-20 21:56:07

      איזה משל מקסים ומלמד! וכמה כוח פנימי את מגלה כשאת מצליחה להפנות את הראש לצדדים. אהבתי לקרוא וללמוד :)

      לילה טוב ושבוע טוב :)

      לא תמיד אני מצליחה, אבל ברגע שאדם כלשהוא מצליח לעשות זאת פעם הוא לא מפסיק לנסות.....:-)

      יש שמצליחים קבוע הרבה יותר, ולסובב את הראש בזוית הרבה יותר גדולה, אני רק בהתחלה...:-) 

        21/12/09 22:31:

      צטט: צלילי הלב 2009-12-20 20:29:26

      וכאן בעצם את מחזקת  את התחושה שלא בידי הלשון קורה השינוי בלבד אלא בעיקר בגלל התנהלותנו כבני האדם כלפי הזולת, הלואי שנדע לעשות את זה כמו שצריך תמיד נהניתי לקרוא אותך תודה

      תודה, באמת הלוואי,

      גם כשמודעים לדברים זה לא תמיד קל.... :-)

        21/12/09 11:30:

      צטט: קוסם אמיתי 2009-12-20 20:21:12

      לא תמיד יש לנו שליטה מלאה... ואולי טוב שכך. *

      כמה קצר אתה מגיב קוסם, ככה קולע, ואפילו לא בתמונה כדרכך :-)  

      תודה קוסם

        21/12/09 11:28:

      צטט: נ.י.ל.י 2009-12-20 20:09:39

      כמה שאני מסכימה עם אלומה!!!!  ללמוד מעצי הברוש הזקנים  להתכופף עם הרוח ולא להשבר

      תודה למענך נילי  :-)  אלא שלא כולם הם עצי ברוש....:-) ולפעמים לא רק הרוח מכה בהם....

        21/12/09 11:10:

      צטט: אודי ברוך 2009-12-20 20:09:32

      כול הכבוד לך פוסט נהדר

      תודה אודי ברוך  :-)

        21/12/09 11:09:

      צטט: המספרית 2009-12-20 19:21:48

      אני שיפצתי את המשפט - "אל תהיה צודק, תהיה חכם". אני טוענת - "אל תהיה צודק, ואל תהיה חכם. תהיה גמיש!" * אלומה

      לא בטוחה שזו תמיד הדרך, למרות שזה טוב בעקרון. גמישות רבה מדי עלולה לגרום לנו לשכוח לעמוד ישר על שלנו....:-)

      אבל מה הזכרת לי עכשיו את המשפט המפורסם של דוד בן גוריון:

      "אני מתפשר ומתפשר עד שאני משיג מה שאני רוצה"...

       

        21/12/09 11:01:

      צטט: ohadgeva 2009-12-20 15:29:28

      הוי כמה שאת  צודקת וכמה שאת טועה. רציתי להאמין כמותך - אבל יש כאלו שרוצים לפגוע בך (בנו), לנצל אותך (אותנו) - והעימות הוא בלתי נמנע. אז נכון - יש להמנע מעימותים - אבל גם אסור לפחד מעימותים.

       

      אתה צודק וגם אני .....:-)

      אולי לא הבהרתי זאת מספיק אך אני בהחלט מודעת לעובדה שישנם גם חורשי רע, וגם אני, ככולם, סבלתי מנחת זרועם והפנינים והמרגליות שפיהם הפיק.

      נכון לפעמים עימות בלתי נמנע, ואסור לפחד מעימותים אך לא חייבים להגיע אליהם כשאפשר אחרת, בדרכים בהן אפשר להשיג את הדברים שאתה רוצה לא פחות טוב, אולי יותר.

      נכון, לפעמים צריך לעמוד על שלך בצורה חזקה ואיתנה  so what ?

      עדיין, אני מאמינה בדברים. לעניות דעתי אם היינו משכילים לנווט דברים שונה עימותים רבים היו מתפוגגים.

      אלא מה?!  אף אחד אינו מושלם...וכולנו פה ושם מתרגזים ומגיבים לא במיטבנו כשהפיוזים נשרפים....

        21/12/09 10:41:

      צטט: ד-ארט 2009-12-20 15:06:01

      קישור יפה קשרת. קראתי באיזה ספר סיפור אמיתי על מישהי בעלת מספרה, שהסתכסכה עם קליינטית שלה שביקשה שהיא תסגור את המוזיקה. במקום להתעצבן, הקליינטית הביא לה בפעם הבאה עציץ. מיד בעלת המספרה כיבתה את המוזיקה בלי שתצטרך לבקש שוב.

      כנראה שזו ספרית טובה מאד, כי אני רואה שהיא לא הפסידה קליינטית

      וכנראה שהקליינטית אשה חכמה מאד.... :-)

      אחלה של דוגמא, אם יש לך עוד אשמח לשמוע.

      כיצד בצורה עקיפה ויפה אפשר להשיג מה שלא משיגים בצעקות, חבל שלא תמיד יש לנו הכח לזה..

        21/12/09 10:38:

      צטט: .רות המואביה 2009-12-20 11:29:34

      כמה כייף לקרוא אותך. פוסט ראוי לקריאה.. למחשה.. לניתוח.. אהבתי. )*)

      תודה רות,

      אשמח אם תתני לי מקרים דוגמאות או חוויות שהפוסט הזה שלי הזכיר לך :-) 

      שבוע טוב חברה

        21/12/09 10:35:

      צטט: o historia 2009-12-20 11:26:57

      bonbon sheliboker or katav iafe ve kena  betach ahavti  lama maskir li chafetz chaim? 

      neshika mia chaver mi brasil

      תודה היסטוריה, אתה בטח שובר את האצבעות והמקלדת בצורת כתיבה כזו, זה בטח לא קל, ואנחנו את העיניים והשיניים...:)

      תודה (דרך אגב שוב מזכירה לך, שלחתי לך שני מסרים ולא הגבת.....)

        21/12/09 10:33:

      צטט: mzukan 2009-12-20 10:47:58

      על זה יש פסוק בכתובים : "ולשון רכה תשבר גרם", וגם נאמר: "חיים ומוות ביד הלשון" ובכלל אני חושב שכעם המלים משחקות אצלנו על מגרש חם, שיהיה לך יומטוב, בידידות רבה אשר

      תודה אשר, נכון, לשון רכה תשבר גרם, ואוסיף אם תרשה לי ש:

      לפעמים לא חשוב רק מה אומרים חשוב גם איך ומתי....(שזה בעצם מאד דומה...)

        21/12/09 10:26:


      פוסט מקסים!

      תודה ששיתפת בתובנותייך. מנסיוני, זה בדיוק כך.

      וכפי שאמרת, לוקח זמן ללמוד את זה וכולנו "מתגלצ'ים" לפעמים - זה חלק מההתנסות של החיים במערה :)

        21/12/09 10:24:

      צטט: d.double you 2009-12-20 07:13:38

      יפה אמרת-כמה אנשים ערים לכך שהם בתוך מערה?

      מצחיקה שלי,

      את מתגחגחת אתי הא?!

      הרי האנשים שבתוך המערה, אלה שלא הזיזו עדיין ימינה ושמאלה את הראש מסיבה זו או אחרת אינם יודעים בכלל ולא מודעים לזה שהם במערה. זה העניין, הם לא יבינו בכלל על מה מדברים.

      אלה שלמדו ולו מעט מאד להזיז את הראש לפה ולשם מתחילים להבין זאת ומנסים לעשות ככל יכולתם בכיוון.....:-)

        21/12/09 10:21:

      צטט: ashorer 2009-12-20 07:09:56

      אפלטון הביא את משל המערה כדי להסביר מדוע החכמים הם שצריכים להיות השולטים במדינה האידאלית.

      מאחר והאדם נמצא במערה ואינו רואה כמעט דבר חוץ מבבואות של חלקי מציאות, החכם שנמצא מחוץ למערה יודע ויודע... ואני רואה את זה שנתן את העצה לך כחכם הרואה אוביקטיבי ואת שני הצדדים.

      זאת החכמה לפני שרבים: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו", לנסות להיות במקומו ולחשוב כיצד אני הייתי מגיב.

      תודה על פוסט המביא אהבה בבוקר זה

      תודה אשורר,

      לפעמים שוכחים להסתכל גם מהצד השני איך נראים דברים, לפעמים לא יודעים בכלל לעשות זאת, ולפעמים מנסים, וכל הזמן לומדים ומשתפרים.... :-), ולפעמים, יש כאלה, שפשוט כמו במערה לא מסוגלים להזיז את הראש ימינה ושמאלה גם מילימטר, פשוט לא יכולים....

        21/12/09 10:18:

      צטט: Lisi-strata 2009-12-20 01:05:44

      תודה על כל הפוסט הזה! בדיוק הייתי במצב טיפשי כזה של צעקות וצעקות חזרה פעמיים ביומיים האחרונים

      -גם אני שכחתי את הדרך הנכונה... חיזקת אותי.

      שלום  

      ליזי ותודה, זו אחת התגובות המחזקות ביותר שקיבלתי, הכוכב האולטימטיבי  :-)

       

        21/12/09 10:02:

      צטט: שרה קונפורטי 2009-12-20 00:56:49

      וואוהו, איזה פוסט , נשתדל להזכיר לך,, רציתי , רק לומר לך, שאת פשוט, מ ד ה י מ הההההה!! אמיתית. שבוע נפלא,

      שרהקונפורטי, www.sarakonforty.com

      תודה שרה  :-) תודה

      הולכת קצת להתסכל שוב בעבודות שלך, הן עושות לי צבעים בלב....  :-)

        21/12/09 09:58:

      צטט: offair 2009-12-20 00:55:38

      משל המערה הוא האהוב עלי מראה בפשטות את המורכבות שאנו חיים בה,מורכבות של שוני בתפיסת המציאות בין אחד לשני,וכשיוצאים מהמערה לא פשוט להתרגל לאור. ושכל הצועקים כשאת מאכילה את חתולי הרחוב יצאו כבר מהמערה...נאורות וחמלה הם חלק מהעכשיו שיהיה לך שבוע נפלא ואת נפלאה בעיניי! 

       

      זה כל הקטע, הם חושבים לפעמים שאני היא זו שצריכה לצאת מהמערה...

      לכן אם מתחילים לתקוף ולריב לא יוצא מזה כלום...צריך איכשהו מבלי לריב וליצור התנגדות להראות גם דרך חשיבה שונה....  :-)

        21/12/09 09:50:
      שאפו!  *
        21/12/09 09:14:


      יש כל כך הרבה מה ללמוד מהפוסט שלך

      הלואי שנוכל ליישם את הדברים

      באמת החיים שלנו יראו אחרת

      אני בכל אופן לקחתי לתשומת ליבי

      פוסט מרגש,אמיתי,וכל כך נכון לטעמי

      תודה ששיתפת אותי

        21/12/09 08:53:


      מרתק לקרוא...

      כולל התובנות שלקחת לעצמך...

      כנראה שצריך שמישהו או משהו יעירו יאירו על הנקודות הסמויות מאיתנו....

      אחרת אנו נשארים במקום הבטוח,המוכר

        21/12/09 08:41:

       

      "שינוי גישה"
      זאת אחת מהאומניות של חיינו, לשנות גישה כשצריך !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

       

      יפה כתבת, יפה סיפרת, משל מלמד מאוד מאוד בחרת.

       

      תודה 

       

        21/12/09 07:50:

      קראתי בעניין רב

      את אוהבת חתולים 

      ואני  אוהב לכתוב שירים 

      כל אחד וההתעניינות שלו 

      אגב , אהבתי את משל המערה .

      והשתקפות המציאות בעיני המסתכל 

      שלעתים היא אינה המציאות . 


      "הגעתי למצב שאחד מהם, לא תאמינו, "תפסתי" אותו מוריד בעצמו שאריות מזון לחתולים.....מאמינים?  "

       

      בהחלט כן.

      אני מסכימה איתך מאד, שלריב לא עוזר. כל מי שרב, יודעה את זה. רבים מחוסר  עונים. אל תשכחי גם, שלאנשים כאלה יש בעיות. אחרת היו מתנהגים אחרת, נכון? אז במקרים כאלה אני נוהגת להתפלל עבורם. זה לא תמיד עוזר מיד, אבל זה עוזר. רק צריך סבלנות.

      לפני שנים הורדתי ילדים למטע וחיכינו להסעה לבית הספר. לידינו עברת שכנה חדשה מבית ממול עם עוד מישהי ואמרה לבת שיחה בהיותה מסתכלת בשנאה לבנים הקטנים שלי: "כשאני מסתכלת על הפיאות האלה - בא לי לעקור אותם!" הם לא עשו לה כלום. אני גם לא עשיתי לה כלום. בכלל לא היכרנו. סתם שנאה. ריחמתי עליה מאד. לא אמרתי לה כלום. התחלתי להתפלל עבורה כל יום. ואת יודעת מה? זה עזר. אישה זו היתה מאד מסכנה, אז זה לא עזר מיד, אבל עזר. עברו פחות מעשר שנים, נפגשנו במכולת - והיא אמרה לי "שלום!" האם זה לא נפלא? זמן קצר אחרי זה היא עברה דירה, ואני חושבת: אולי היא היגיעה למקום הזה, כדי להגיד לי "שלום"?

        20/12/09 23:54:

      צטט: bonbonyetta 2009-12-20 23:38:16

      צטט: Neora 2009-12-20 00:05:15


      חולה עלייך !!

       

      אל תהיי חולה לא עלי ולא בכלל ואל תעשי טובות  !  תהיי בריאה....!  שמעת ?  ומהר,,,,

      ואל תתני לכל חתיך מצוי להפיל אותך ככה....:-)

      תשמרי על עצמך, תהיי בריאה לעצמך ואח"כ תוכלי לומר אוי, אני בריאה עלייך... :-)

       מכל החתיכים בעולם אני גאה שדווקא הוא והננס הפילו אותי,

      אני בריאה עלייך !!

       

        20/12/09 23:38:

      אמירות של הלב

      אוהב

       

      לילה קסום

       

      שלומי

       

        20/12/09 23:38:

      צטט: Neora 2009-12-20 00:05:15


      חולה עלייך !!

       

      אל תהיי חולה לא עלי ולא בכלל ואל תעשי טובות  !  תהיי בריאה....!  שמעת ?  ומהר,,,,

      ואל תתני לכל חתיך מצוי להפיל אותך ככה....:-)

      תשמרי על עצמך, תהיי בריאה לעצמך ואח"כ תוכלי לומר אוי, אני בריאה עלייך... :-)

        20/12/09 23:32:

      צטט: *רונן* 2009-12-19 22:55:29

      את גלויה וכנה כל הכבוד לך אני חושב מחשבות כאלה ולא מגלה לאיש שששש 

      רונן כפרע, שוב ראשון   :-)

       

       

      אל תגלה לאף אחד אם אתה לא רוצה, תבוא תספר לנו כאן, רק לנו  :-)
        20/12/09 23:29:

      צטט: משה שכביץ 2009-12-20 17:01:43

      צטט: ohadgeva 2009-12-20 15:29:28


      הוי כמה שאת  צודקת וכמה שאת טועה.

      רציתי להאמין כמותך - אבל יש כאלו שרוצים לפגוע בך (בנו), לנצל אותך (אותנו) - והעימות הוא בלתי נמנע.

      אז נכון - יש להמנע מעימותים - אבל גם אסור לפחד מעימותים.

      הרעיון הוא לא לתת לעימות  לפגוע בך או בו

      ולנסות להגיע לפתרון מוסכם

       

      שאפו !  תודה

      את השילוב של מה ששניכם כאן כתבתם, צריך להדפיס ולשים עם מגנט על המקרר !!!! 

       

       

        20/12/09 23:22:

      אין עליך. אני איתך...

       

      כל אהבתי

       

      פיני

        20/12/09 21:56:

       

      פוסט מעולה! וכ"כ נכון.

       

        20/12/09 21:56:


      איזה משל מקסים ומלמד!

      וכמה כוח פנימי את מגלה כשאת מצליחה להפנות את הראש לצדדים.

      אהבתי לקרוא וללמוד :)

      לילה טוב ושבוע טוב :)

        20/12/09 20:40:

      צטט: zehava benyamin 2009-12-20 18:45:35

      השבוע עקב אחריי שכן וכשראה שאני עם הכלבים בא למולם והתחיל לנופף בידיו .

      נו , מה יבינו הכלבים , שהוא רוצה לשחק ?

      מיד, טען שתקפו אותו-הם לא!-מינימום ריחרחו , והוא ימצא היכן אני גרה ויתלונן ומיד שאגיד לו את שמי וכתובתי.

      וצרח שהוא לא יכול ללכת ככה ... ומפריעים לו ועוד כאלו...

      בהתחלה התעלמתי , לאחר שהמשיך לעקוב אחרינו ובתנועות ניפוף ידיים אלימות אודה שאפילו פחדתי . ראיתיו לא פעם הולך אחרינו וחשבתי : נו , יש אחרים..

      התעלמתי עד שהתפוצצתי במקום הכלבים שנכנסו למתח ולא יכלו לעשות , תנחשי מה?

      לבסוף , ביקשתי שיניח לנו -לאחר כמעט שעה של מעקב , אמרתי שאתלונן על ההטרדה ... והוא הניח לנו להגיע הביתה .

      הייתי כמובן צריכה לצאת שוב. המשיכי בדרכך הסובלנית. אני אנסה להטמיע תודה.
       

       

      זהבה יקרה,

      אני עונה לך ראשונה מפני שנראה שקלטת מהפוסט זויות שאינה ברוח הדברים, אני גם חשה בדברייך מרירות רבה ואני - תתפלאי מבינה לגמרי.

      אין ולא היתה כוונתי להמנע מעימותים בכל מקרה ובכל מחיר, ברור - אם מישהו מנסה לפגוע ביקרים שלי אני מזנקת כמו זאבה, על גופתי המתה.

      אם יש דרכים לא להגיע בכלל למצב של עימותים, או לא להפגע מהם, ולא מאלה שמנסים אכן לפעול נגדך ולהזיק ללא סיבה או עם (לפי הראש שלהם) זה לא משנה - זה עדיף

      גם אני הרי לא "חפה מפשע", לא תמיד מצליחה לעמוד בכך, הפיוזים שלי נשרפים לעיתים קרובות, ומה גם שקרוב לודאי שבמקרה שלך גם היו נשרפים....אינני נקייה "מחטא".

      הכוונה היתה יותר שאם בדרך עליה דיברתי מצליחים להמנע ולא להגיע לעימותים, זה רק יכול להועיל. אפילו ביקשתי מהחברים בסוף שאם אני שוכחת להזכיר לי... :-)

      נכון, לפעמים יש מצבים של אין ברירה, שאנשים אטומים ולא רוצים לשמוע, את הפגיעה על היקרים לך את חייבת למנוע אם בדרך זו או אחרת.

      מניסיון שכן מטריד יכול לגרום צער רב ונזק לכלבים ולבעליהם, אני יודעת זאת על בשרי, ומבינה אותך הרבה יותר ממה שאת חושבת. כלבי הראשון היה בוקסר. אין לך מושג מה שכן היה עושה לנו. לא להאמין.

      עדיין אני מאמינה שלכל אחד אפילו לאדם הלא סימפטי ביותר יש נקודות ודרכים שניתן להגיע אליו.....אם השכן הזה שקילל אותי בסוף מאכיל בעצמו חתולים - הכל אפשרי...

      מאחלת שתצליחי להתמודד אתו כראוי למען הכלבים שלך, למענך, את מוזמנת לספר ולהתייעץ.

      מקווה שכעת הבהרתי את עצמי טוב יותר, כי נראה לי שלא קלטת מהות הכוונה והדברים עד הסוף.

      תודה לתגובתך

       

        20/12/09 20:29:


      וכאן בעצם את מחזקת  את התחושה שלא בידי הלשון קורה השינוי בלבד

      אלא בעיקר בגלל התנהלותנו כבני האדם כלפי הזולת,

      הלואי שנדע לעשות את זה כמו שצריך תמיד

      נהניתי לקרוא אותך

      תודה

        20/12/09 20:21:


      לא תמיד יש לנו שליטה מלאה...

      ואולי טוב שכך.

      *

        20/12/09 20:19:

        20/12/09 20:09:

      כמה שאני מסכימה עם אלומה!!!!

      ללמוד מעצי הברוש הזקנים

      להתכופף עם הרוח ולא להשבר

        20/12/09 20:09:


      כול הכבוד לך

      פוסט נהדר

        20/12/09 19:21:


      אני שיפצתי את המשפט - "אל תהיה צודק, תהיה חכם".

      אני טוענת - "אל תהיה צודק, ואל תהיה חכם. תהיה גמיש!"

      *

      אלומה

        20/12/09 18:45:

      השבוע עקב אחריי שכן וכשראה שאני עם הכלבים בא למולם והתחיל לנופף בידיו .

      נו , מה יבינו הכלבים , שהוא רוצה לשחק ?

      מיד, טען שתקפו אותו-הם לא!-מינימום ריחרחו , והוא ימצא היכן אני גרה ויתלונן ומיד שאגיד לו את שמי וכתובתי.

      וצרח שהוא לא יכול ללכת ככה ... ומפריעים לו ועוד כאלו...

      בהתחלה התעלמתי , לאחר שהמשיך לעקוב אחרינו ובתנועות ניפוף ידיים אלימות אודה שאפילו פחדתי . ראיתיו לא פעם הולך אחרינו וחשבתי : נו , יש אחרים..

      התעלמתי עד שהתפוצצתי במקום הכלבים שנכנסו למתח ולא יכלו לעשות , תנחשי מה?

      לבסוף , ביקשתי שיניח לנו -לאחר כמעט שעה של מעקב ,

      אמרתי שאתלונן על ההטרדה ...

      והוא הניח לנו להגיע הביתה .

      הייתי כמובן צריכה לצאת שוב.

       

      המשיכי בדרכך הסובלנית.

      אני אנסה להטמיע

      תודה.
       

        20/12/09 18:33:

      אוח, מת על האוח...:)

      שואלים...?

        20/12/09 17:01:

      צטט: ohadgeva 2009-12-20 15:29:28


      הוי כמה שאת  צודקת וכמה שאת טועה.

       

      רציתי להאמין כמותך - אבל יש כאלו שרוצים לפגוע בך (בנו), לנצל אותך (אותנו) - והעימות הוא בלתי נמנע.

       

      אז נכון - יש להמנע מעימותים - אבל גם אסור לפחד מעימותים.

       

       

       

       

      הרעיון הוא לא לתת לעימות  לפגוע בך או בו

      ולנסות להגיע לפתרון מוסכם

        20/12/09 15:29:


      הוי כמה שאת  צודקת וכמה שאת טועה.

       

      רציתי להאמין כמותך - אבל יש כאלו שרוצים לפגוע בך (בנו), לנצל אותך (אותנו) - והעימות הוא בלתי נמנע.

       

      אז נכון - יש להמנע מעימותים - אבל גם אסור לפחד מעימותים.

       

       

       

        20/12/09 15:06:

      קישור יפה קשרת. קראתי באיזה ספר סיפור אמיתי על מישהי בעלת מספרה, שהסתכסכה עם קליינטית שלה שביקשה שהיא תסגור את המוזיקה. במקום להתעצבן, הקליינטית הביא לה בפעם הבאה עציץ. מיד בעלת המספרה כיבתה את המוזיקה בלי שתצטרך לבקש שוב.
        20/12/09 11:29:

      כמה כייף לקרוא אותך.

      פוסט ראוי לקריאה..

      למחשה..

      לניתוח..

      אהבתי.

      )*)

        20/12/09 11:26:

      bonbon sheliboker or

      katav iafe ve kena

      betach ahavti

      lama maskir li chafetz chaim?

       

      neshika mia chaver mi brasil

        20/12/09 10:47:


      על זה יש פסוק בכתובים : "ולשון רכה תשבר גרם",

      וגם נאמר: "חיים ומוות ביד הלשון"

      ובכלל אני חושב שכעם המלים משחקות אצלנו על מגרש חם,

      שיהיה לך יומטוב,

      בידידות רבה אשר

        20/12/09 07:13:

      יפה אמרת-כמה אנשים ערים לכך שהם בתוך מערה?
        20/12/09 07:09:

      אפלטון הביא את משל המערה כדי להסביר מדוע החכמים הם שצריכים להיות השולטים במדינה האידאלית.

       

      מאחר והאדם נמצא במערה ואינו רואה כמעט דבר חוץ מבבואות של חלקי מציאות, החכם שנמצא מחוץ למערה יודע ויודע...

       

      ואני רואה את זה שנתן את העצה לך כחכם הרואה אוביקטיבי ואת שני הצדדים.

       

      זאת החכמה לפני שרבים: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו", לנסות להיות במקומו ולחשוב כיצד אני הייתי מגיב.

       

      תודה על פוסט המביא אהבה בבוקר זה

        20/12/09 01:05:

      תודה על כל הפוסט הזה!

      בדיוק הייתי במצב טיפשי כזה של צעקות וצעקות חזרה

      פעמיים ביומיים האחרונים

      -גם אני שכחתי את הדרך הנכונה...

      חיזקת אותי.

        20/12/09 00:56:

      וואוהו,

      איזה פוסט ,

      נשתדל להזכיר לך,,

      רציתי ,

      רק לומר לך,

      שאת פשוט,

      מ ד ה י מ הההההה!!

      אמיתית.

      שבוע נפלא,


      שרהקונפורטי,


      www.sarakonforty.com

        20/12/09 00:55:

      משל המערה הוא האהוב עלי מראה בפשטות את המורכבות שאנו חיים בה,מורכבות של שוני בתפיסת המציאות בין אחד לשני,וכשיוצאים מהמערה לא פשוט להתרגל לאור.

      ושכל הצועקים כשאת מאכילה את חתולי הרחוב יצאו כבר מהמערה...נאורות וחמלה הם חלק מהעכשיו

      שיהיה לך שבוע נפלא ואת נפלאה בעיניי! 

       

        20/12/09 00:32:

      *
        20/12/09 00:05:

      חולה עלייך !!
        19/12/09 22:55:

      את גלויה וכנה

      כל הכבוד לך

      אני חושב מחשבות כאלה ולא מגלה לאיש שששש 

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין