
| מר יעקב בר-אור (שם בדוי) התיישב בכסא כשהוא מחייך בפה מלא. "יש לי ויכוח עם אשתי, ואתה נבחרת לשפוט בינינו." "על מה אתם מתווכחים?" שאלתי. "על כל דבר, אבל הפעם הגעתי בגלל רמת הסוכר שלי." "מה איתה?" "היא מצוינת. בכל שבוע אני מודד ויש לי אחלה סוכר. תשעים, מאה, מאה ועשרים. יותר טוב מזה אי אפשר לבקש. אני נוטל את הטבליות שלי באופן סדיר, ואם תבטיח לא לספר לאשתי, אגלה לך סוד קטן..." הביט בי בחיוך ממזרי. "איזה סוד?" "לפעמים אני חוטף עוגיות וממתקים בלי שהגברת רואה, וזה בכלל לא משפיע על הסוכר שלי." "מנין אתה יודע?" "הרי סיפרתי לך שאני מודד, ועובדה היא שהסוכר בדם טוב מאד, כך שאני יכול להשתולל קצת." "ומה אומרת הגברת?" "הגברת חושבת שאני לא מאוזן, אבל אם תשאל אותי אומר לך שהיא מחפשת צרות במקום בו הכול טוב." "בוא ונבדוק אם הכול באמת טוב..." הצעתי. "ספר לי למשל מתי אתה מבצע את הבדיקה במד-הסוכר הביתי שלך." "כל יום ששי בבוקר. ביום חמישי אני חוזר הביתה לאחר יום עבודה מתיש, צונח למיטה ונרדם עד למחרת בבוקר." "בלי לאכול בערב?" "נכון." "ואת רמת הסוכר אתה תמיד בודק בצום?" "תמיד. כך לימדו אותי." "האם יצא לך למדוד בשעות אחרות של היום, למשל לפני ארוחת הצהריים או שעתיים אחריה?" "לא." "והיום...כמה זמן חלף מאז שאכלת ארוחת צהריים?" "שלוש או ארבע שעות." "אני רואה שהבאת את מד-הסוכר שלך, אז תוכל להוציא אותו ונמדוד את רמת הסוכר בדמך." "בשמחה." השיב מר בר-אור. הוא שלף את מד-הסוכר וביצע את המדידה. שנינו הבטנו בצג המכשיר. מר בר-אור שפשף את עיניו שלוש פעמים ברציפות, ממאן להאמין למה שרואות עיניו. "אני רואה כאן מספר תלת-ספרתי שמתחיל בשתיים." הוא גמגם, בעוד הצבע הסמוק אוזל מפניו ומפנה מקומו לחיוורון בולט. "זה 286, ליתר דיוק. מעניין, אהה?" "אבל איך קורה דבר כזה?" הוא מלמל. "אתן לך דוגמא מתחום אחר. נניח שאתה בטיול ספארי באפריקה, צופה במשקפת רבת-עוצמה ומבחין בזברה המלחכת עשב. אתה מתבונן בזברה ומתרכז רק בה, ואינך שם לב לכך שמשמאלך מתקדמת חבורת אריות, מימינך להקת צבועים ומאחוריך חבורת פילים כבדי משקל אשר בתוך דקה ירמסו אותך ואת הרכב בו אתה מצוי אלא אם תתרחק במהירות מן המקום." "מה זה קשור אלי?" "אסביר לך. כשאתה מודד סוכר פעם בשבוע, בצום בלבד ולאחר יום שבו היית פעיל פיסית ובקושי אכלת, הרי זה כאילו אתה צד לעצמך את הזברה בה אתה מתעניין או במקרה שלנו - את הסוכרים הטובים ביותר, ומתעלם מרמת הסוכר במועדים אחרים של היום ובימים אחרים. אין זה פלא שהממצאים שלך מייצגים רק חלק זעיר ובלתי משקף של המציאות." "אז מה אני אמור לעשות?" משך מר בר-אור בכתפיו. "מדוד סוכר גם במועדים אחרים של היום, למשל בצהריים ובערב. אל תיצמד ליום מסוים בשבוע, אלא נסה לגוון. אחת לתקופה יש לבדוק במעבדה דם לרמת סוכר תלת חודשי." "רגע...אז אשתי צדקה?" "בניגוד למה שחשבת, היא לא מחפשת צרות, אלא מנסה לחסוך לך צרות!" אישרתי. רמת הסוכר בדם משתנה ללא הרף לכל הכיוונים, וניסיון להסיק מתוך מדידות בודדות ונדירות על התנהגות הסוכר, כמוה כניסיון לקבוע כי זברה היא החיה היחידה הקיימת בסוואנה, בה בשעה שבעצם שורצים בה מאות מינים של בעלי-חיים...
|
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#