"How to..."
פוסטים אחרונים
- capra aegagrus hircus 13/12/12
- ניסוי מחשבתי באהבה עצמית 5/11/12
- אופטימית לשם שינוי 9/6/12
- אוהב דגים, דייג? 4/6/12
- שלושת סתתי האבן 31/5/12
- הזמנה ל"הזמנה לחתונה" של אחותי. 21/5/12
ארכיון
טוב סוף הכול סוף
ביום שישי האחרון ישבנו במסעדה איטלקית. בעודי לועסת את הפוקצ'ה הבלקנית בעלי שאל אותי למה אני מוטרדת. "אני לא מוטרדת" עניתי "אני מתלבטת אם לקחת לקינוח אספרסו עם כדור גלידה או טירמיסו וקפה הפוך". בעלי, שהתפקיד שלו בחיים זה לצחוק עלי, עשה בדיוק את זה. "עוד לא גמרת את הפוקצ'ה וכבר את חושבת הלאה" אמר. ואכן, אחת החולשות שלי היא לעולם לא להיות נוכחת לגמרי ברגע שבו אני נמצאת, ולא יעזרו כל ספרי העזרה העצמית עם הגוון הפסוודו בודהיסטי שמנסים ללמד אותי איך לחיות בהווה. כמעט שלא משנה באיזה מצב אני נמצאת אני מחכה כבר שהוא יגמר. יוצאי דופן מבין המצבים האלה הם השינה והמנוחה. לאמתו של דבר הנטייה הזו לא תמיד שלילית. היא גורמת לי למשל לא לדחות דברים מסוימים כי אני כבר רוצה להיות אחריהם. אין לי ספק, למשל, שחשבון ארנונה ששולם פחות מעיק עליי מחשבון ארנונה שלא שולם גם אם הוא יצר חור קטן בחשבון הבנק, ולכן אני אשלם אותו ברגע שאקבל. אין לי גם ספק ששיעור שהועבר פחות מעיק עלי משיעור שעוד לא הועבר גם אם ההרגשה היא שמשהו פוספס, ומצגת שמוכנה עדיפה על מצגת שעוד לא הכנתי גם אם היא לא מושלמת, ולכן אנסה להכין את המצגת כמה שיותר מהר (למרות שיש בי לפעמים גם צד דחייני- הנה עכשיו אני כותבת פוסטים במקום לסיים להכין את המצגת לשיעור הקרוב). הטיפשות שלי היא שאני מפעילה את הגישה הזו גם לגבי דברים שאני נהנית מהם או אמורה להנות מהם. "אמורה" כי איך אפשר להנות באמת אם בראש כבר מתרוצצות מחשבות על הדבר הבא שאני "צריכה" לעשות? |
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כיף להיות בחברה טובה.
את בחברה טובה.
בעיני זאת תכונה אינושית.
אני מנסה להשתפר בנושא.
מאד משתדלת לחיות את מה שקורה.
לא תמיד בהצלחה.
עכשיו אני מבינה למה את ציירת. אני ממש לא חושבת בתמונות. הכל מופשט אצלי ודוקא הראש שלי תמיד גם במה שקורה מסביבי עכשיו, מה שלא אומר שהו לא גם במקום אחר. חלק מהבעיה שאני חווה הוא שהראש שלי הוא ביותר ממקום אחד באותו זמן.
עזבי חסכונות - לא לוקחים את זה לקבר. היכולת להיות כאן ועכשיו היא יכולת מצויינת. אני מקסימום מצליחה לחוות אותה לשנייה או שתיים ברצף.
עדית יקירתי
היום נתקלתי במישהו שירד עלייך
שאת לא אוהבת שום אוכל [חוני]
אבל הנה את אוכלת משהו...
גם אני חשבתי כשראיתי אותך
שאת מאלה ששוכחים לאכול....
או זוכרים מדי פעם.
זה מה שהמורים מורות אמרו לי תמיד:רואים שאת חושבת על משהו אחר! הראש שלך במקום אחר! איפו את עכשיו!
זה גורם לכך שלהרבה מחשבות שלי מתלווה תמונה או צבע שכן הם היו הווה ועתיד ועבר גם יחד.
בטוח שאנחנו שונות
כי אני נהנתנית כל כך
שאני לא מסוגלת לחשוב
על מה שיגיע אחר כך
כמו במקרה של ארוחה
ואני מקפידה להיות כאן ועכשיו
ואני פחות עסוקה
בשלב הבא.
ואולי בגלל זה אני בן אדם
שאין לו חסכונות וכאלה רזרבות....הכל קשור לעניין.
את לא אוהבת פוקצ'ה עם גבינה מלוחה, פלפל קלוי ועגבניות?
אבל זה כל כך מובן!! (אנושי/טבעי/אמיתי/נכון/מעשי/וכולי)
ו - כן, גם עלי הילדים שלי צוחקים, ולפעמים בכלל לא בצחוק - בגלל זה בדיוק.
(לא הפוקצ'ה, אבל כל השאר כן...)
גם אני אוכלת די מהר אבל קצת התמתנתי עם השנים. לימדתי את עצמי ללעוס.
מעניין ומדהים
חשבתי שזו תכונה המאפיינת רק אותי
זו הסיבה שאני אוכלת מהר.....