כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מחפשת משמעות

    ארכיון

    לחנך את מערכת החינוך

    1 תגובות   יום ראשון, 20/12/09, 13:07

     

     

    במידה ומישהו תוהה האם הכותרת מהווה סתירה בתוכה 

     

    אז תשובתי היא שלצערי הרב  לא!!!. 

     

     אומרת זאת ולוקחת אחריות מלאה ,כי לאחר שש שנים בתוך המערכת הזאת

     

     לעיתים קרובות מתחשק  לי לקחת את העקרונות איתם התחלתי את דרכי בהוראה

     

     ופשוט ללכת ...

     

    במהלך השנים למדתי ושיננתי ללא סוף תיאוריות שונות של תיאורתיקניים מכובדים

     

    בעולם החינוך וכן בהתפתחותם של ילדים .

     

    הייתכן שפיאז'ה,וולבי וסקינר בין היתר טעו טעות פאטלית

     

    עד כדי כך שאף תיאוריה לא קשורה כלל למהשתמרחש במערכת החינוך ???

     

    המערכת הזאת אשר באחריותה לחנך את ילדי העתיד ,רחוקה מאוד מלראותם כאנשים קטנים בעלי אישיות שעלינו כמורים לטפחלהראות להם את הדרך,ללכת יחד איתם יד ביד  ולא מעליהם

     

    מערכת החינוך אמורה להיות זאת,שמעניקה לילדנו כלים על מנת להתמודד בחיים

     

    כי בית הספר אמור להיות המקום בו אנוכמוריםמשקיעים את כל אמונותינו ועוקרונותינו על מנת לחולל שינוי קטן כגדול בחברה כולה

    (אל תצחקו אם התמימות שבי מדברת במשפט זה),

     

    ולעומת זאת היא מנסה לתייג ילדים על סמך מספרים וציונים מגוחכים שלא מייצגים דבר.

     

    מערכת החינוך מסבירה שהינה מעוניינת לטפח ילדים למצויינות ,

    פה אני שואלת את עצמי על איזה סוג של מצויינות אנו מדברים?( יותרנכון הם ,כימסתבר שהדיבור שלי הוא לגמרי שונה משלהם).

     

    על מצויינות של ערכים,של משמעות המילה אחריות קבלה של אלו אשר  שונים מאיתנו ,על היכולת לפתח דיאלוג מתוך כבוד ומתוך אמונה שהדבר יכול להביא להפחתה משמעותית באלימות?

     

    במהלך השנים שאני חלק(או אולי לא כל כך בעצםממערכתהחינוך הייתי עדה להשפעתה השלילית שלהעל הילדים.

     

    הייתי עדה על החוסר יכולת של המערכת לקבל בעצמה מורים שחושבים אחרת או שמאמינם שהדרך ללמד ולחנך היא לא בהכרח זאת שמנסים לשכנע אותנו ללכת בה.

     

    סבלתי בעצמי את הנוקשות של מערכת החינוך ושל מנהלות מפוצצות באגו וברצון להראות שהן אלו שיודעות כיצד ללמד מבלי לעצור רגעו לשאול אותנו דבר.

     

    מנהלות שמייצגות את חוסר הגמישות של המערכת לקבל ילדים כאישיות נפרדת מכל רצון להוכיח שבית הספר אשר הן מנהלות אותו הכי טוב.

     

    אני שואלת את עצמי ,כמה מנהלות באמת מכירות את ילדים שעליהם הן אחראיות ?

     

    כמה מנהלות יודעות באמת לקבל את הילדים השונים ולהכירם?

     

    כמה מנהלות קרובות עדיין למשמעות המילה הוראה?

     

    אני עדה למירוץ הבלתי פוסקת שמורות נמצאות בו כל יום,

     

    הריצה אחרי הניירת וכתיבה אין סופית של דוחות,

     

    כמה סבלנות והאכלה קיימות במערכת החינוך ?

     

    ואיזה דיאלוג אנו מנהלים עם תלמידנו

     

    שוב פעם ,אני מוצאת את עצמי מחוץ לתמונה

     

    כי אנוכי ,כמחנכת במדינת ישראל ,מאמינה עדייןבאמונה שלמה שהתברכתי בכך שבידיי היכולת לגעת ביצורים קטנים ולחולל בהם שינוי ,

    אותו שינוי שבעצם משנה אותי.

     

    כיהלמידה היא לגמרי הדדית,

     

    כי הלמידה היא יחד ,אחד מושפע מהשני

     

    כי הלמידה כרוכה ביכולת לכבד את הלומדים

     

    וללמד אותם להיות בעלי דעות חופשיות

     

    כי הלמידה היא אמורה להיות כך ,שמעודדת את הלומדים

     

    להיות ביקורתיים כלפי מוריהם. 

     

    הלמידה אמרוה לתת גם מענה רגשי ולסייע ללומדים

     

    לגבש את אישיותם ...

     

    הלמידה לא נמדדת על פי תעודה של ציונים מזוייפים

     

    הלמידה לא נמדדת על פי מבחן טיפשי שבודק רק בזמן נתון  ידע מסויים

     

    הלמידה חייבת להיות רחבת אופקים ,

     

    לאפשר לתלמידים לשאול שאלות ולדעת שלא תמיד בידיי המורים נמצאות התשובות

     

    הלמידה חייבת לדעת גם לחבק חזק את הלומדים אך גם לאפשר להם

     

    להתנסות,לטעות,ליפולולקום כחלק מתהליך ...

     

    שש שנים אני עובדת בתור מורה לחינוך מיוחד של כיתות קטנה בבית ספר "רגילים"

     

    (אלף סליחות על שימוש במילה גסה זו,כי לדעתי ,זאת הטעות של המערכת ,לחשוב במונחים של רגיל או מיוחד ,אני באופן אישי מאמינה שכאשר החינוך יהיה מיוחד כולם ירוויחו מזה )

     

    ויכולה לומר ,שבמהלך הזמן הזה , הייתי עדה לחוסר סבלנות והבנה של האחר

     

    ההתנהגות החסרת רגישות כלפי השונים והשונות.

     

     לא רוצה להישמע פסימיסטית אך באותה מידה שאני מלמדת את תלמידי להיות ביקורתיים של המציאות גם לי , חשוב לעשות זאת.

     

    לשמחתי,עדיין רואה את תפקידי כיעוד חיי

     

    עדיין נהנת מכל רגע שאני נצמאת בכיתה יחד איתם

     

    עדיין מרגישה גאה שאני יכולה להתפרנס מה מקצוע האהוב עליי.

     

    עדיין מרגש אותי כל יום מחדש לראות כיצד מצליחה לגעת מפנים ולהיות עדה

     

    לשינויים המדהימים שמתרחשים כנגד עיניי.

     

    עדיין מסיימת כל שיעור עם חיוך בפנים

     

    ועדיין חשה שיש בי המון מה לתרום ומה ללמוד מתלמידיי.

     

    מערכת החינוך חייבת ללא כל ספק ,לעבור מהפך משמעותי

     

    המהפך שעליו אני מדברת הוא לא כלכלי או של העלאת ההישגים הלימודיים  של הלומדים

     

    אלא,מהפך יותר משמעותי ...

     

    מהפך שמתחייב להצמיח אנשים

     

    במקום לדכאם...

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/12/09 19:34:

      חבל שאת היוצאת מן הכלל  וטוב שהפוסט כן , משובח, מזדהה +

      פרופיל

      תגיות