הכתבה שכותרתה "הצד האפל של הירח" שפורסמה  ב- 17.12.09 בדהמרקר ועסקה בתביעה ייצוגית בסך 35 מיליון ש"ח שהוגשה ע"י גברת בשם עירית בן עמי ואחיה שהוא גם עורך דינה, עוררה אצלי צחוק עז, ותהיות מי כאן מוכה ירח.

מסתבר שהגברת חושבת שהיא עשתה עיסקת נדל"ן אמיתית עם אתר המתנות קרייזי שופס, שאני בוודאי לא חשוד באהדה למייסדו אלירון ירון שלא שילם לי מעולם עבור חודש העבודה האחרון איתו בתחום יחסי הציבור לפני שנים רבות, כשטיפלה בו נפלא עדי אקוניס - אז מוצפי.

קרייזי שופס מייצגת בארץ את דניס הופ, מפעיל שדה תעופה פנימי קטן בארה"ב שעלה על הרעיון של הכרזת בעלותו על הירח ועל פלנטות אחרות - העבירה לעעצמות הגדולות, וכשאלה התייחסו אליו כאל מוכה ירח ולא טרחו לענות לו, הודיע כי אלה טריטוריות שלו. היום, דרך אגב, יש להופ כבר מספר שדות תעופה כאלה.

הופ הקים את השגרירות הירחית והחל למכור מגרשים. כשקראתי את הכתבה הראשונה עליו נכנסתי לאתר, ושם יכולתי לבחור בין קניית ספל ממותג או כובע ממותג ב- 25 דולר ליחידה, או קניית 1100 אייקר, כלומר 8800 דונם - תמורת 20 דולר בלבד. כמובן שבחרתי באופציה זאת, ובמהרה קיבלתי תעודה בגליל קרטון המעידה על בעלותי על חלקה נפלאה על הצד המואר של הירח, ממש מול רעננה, עיר מגוריי.

ברור שזו הייתה השקעת חיי, מפני שהיום מוכרים בקרייזי שופס דונם ב- 250 ש"ח, ואני כזכור קניתי 8800 דונמים תמורת פחות מ- 100 ש"ח. רק כדי לסבר את האוזן ואת העין: השקעתי שווה היום שני מיליון ומאתיים אלף ש"ח. אני חוזר: 2,200,000 ש"ח על השקעה של 100 ש"ח. יש עסקה טובה מזאת?

אז הגברת תובעת, והשופט, במקום להגיד לה: גברת, קנית תעודה של גימיק, מציע לצדדים, כדרכם של שופטים, להתפשר ולהתגשר.

אני מקווה שהירחיות הזאת (רק מהמילה סהר = ירח, שום דבר אישי) תסתיים מהר.

ומי שרוצה לקנות 8800 דונם על הירח מוזמן לפנות אלי. אעשה לו מחיר. משהו כמו מיליון וחצי ש"ח.