0
מוחק את הנכנסות, היוצאות, את ההודעות - הכל. בגאווה ושלא יישאר זכר. כי אם זה לא ..אז למה להשאיר את המספר שיחבר אותנו שוב.
שבת. צהריים. היא שיערה שהוא ייתפס. לא היה מתוכנן שתמצא את עצמה שעונה על מעקה, עטופה בכל הרוחב שלו, מסניף את הצוואר, נוגע בבטן הרכה. שלב אח"כ (לצד תכנונים בלתי מעשיים של רכיבה אל הים) זה מתלהט, אח"כ הם אצלו. היא בולמת תגובות על הבלגאן. חשופה.
שבת. לילה. היה ברור שהיא תאחז. במשענת הקנה. ככה זה כשהיא מעורטלת. רוצה עוד. עוצרת אותו מללכת. אובססיה. אני אחליט מתי ולא אתה. בכסות של תנאי מעבדה.
הוא מעורטל והיא טכנוקרטית במסווה של נעימים.
והוא הולך ואומר לילה טוב. אך היא שומעת היה טוב ומוחקת. את הנכנסות את היוצאות את ההודעות - הכל. בגאווה ושלא יישאר זכר. כי אם זה לא אז למה להשאיר את המספר שיחבר אותנו שוב.
בין לבין הוא לוכד אותה. אותו משפט על איזו מושלמת אחת שהוא פגש. 1.80 דקיקה. שלוש פגישות ורק חיבוק. "עוד קצת" המושלמת אמרה לו - אז ההתערטלות נדחית. והוא מוחק. את הנכנסות את היוצאות את ההודעות - הכל. בגאווה ושלא יישאר זכר. כי אם זה לא אז למה להשאיר את המספר שיחבר אותנו שוב.
המייק אפ שלה זלג. נמוג. הפצעים (מגל ההורמונים האחרון) נחשפו. הם כמו השאלות שלה שמחפשות סיבה למפגש הסמיך הזה.
פעם קראו לזה נותנת. היא מעולם לא היתה כזו. עכשיו כשהיא רוצה היא מבינה שרק אם תתעקש יהיה לזה המשך.
אך האם היא רוצה? רוצה להמשיך? עם נגועי דור next next next, wizardim ללא רחם? מנויים מפוברקים לאתרים ותיעוד של כל סיסמא בהתאם לתקופה.? זה אנחנו בנות שממתינות וממתינות ועטות על כל חלקה חלקלקה, במסווה של יופי. וזה אתם בנים שמתחברים למקורות שלכם, כיבוש כיבוש כיבוש, ומהיר ומתוכנת. הרחק הרחק ממשהו יצירתי וחדשני או עמוק.
רבים ירצו לחזור למאות קודמות, לתהילה של עשורים, לסיקסטיז ואפילו לאייטיז. מי ירצה לחזור ל2009?
הנכנסות היוצאות ההודעות - הכל. נמחק. בגאווה ושלא יישאר זכר.
בדיוק כמו כוס הקרטון החד פעמית, עם שאריות הטייסטר-צו'יס, שהטלת בטבעיות במרכז החדר וכמו אותו מסטיק לעוס שלקחת ממנה ואיחדת עם שלך וירקת בסמוך למיטה ובדומה לגרב שלה, החומה עם הדונטל, שנמצאה רק לאחר חיפוש עיקש ליד קופסת הכדורים שנטלת לפני רבעון.
מחקתי. היה טוב. כלומר ..
|