(1931)
מי לא מכיר את ג'י.אר, אחת הדמויות הידועות והאהובות (הדמות שאהבנו לשנוא כמובן) אותה גילם לארי הגמן בכישרון כה גדול במשך שנים רבות.
לארי הגמן, בנה של שחקנית קולנוע ותיאטרון מוכרת בארה"ב בשם מארי מרטין, החל את דרכו בעולם המשחק בתיאטרון בסוף שנות ה-40, כאשר הופיע בכל מיני מחזות באופ-ברודווי. לאחר מספר שנים בהם הופיע בכל מיני הצגות שונות, התגייס הגמן לצבא ארצות הברית, ושירת בחיל האוויר בתפקיד של במאי ומפיק סרטי תעמולה וזכרונות לחיל האוויר, הכל בזמן מלחמת קוריאה שהתרחשה באותם השנים.
לאחר שירותו הצבאי בחייל האוויר, התשחרר הגמן בשנת 56, והחל להשתלב בכל מיני הפקות בתיאטרון באופ-ברודווי וב- ברודווי, ובמקביל החל את הופעותיו בטלוויזיה, ובין השנים 57 ל- 65 הופיע ביותר מ- 20 תפקידים שונים בטלוויזיה, בתוכניות טלוויזיה שונות ופופולאריות באותה התקופה בהן ניתן למצוא את התוכניות "מצוד ימי", "קצה הלילה", "המתגוננים" ואחרים.
ברקע אגב הייתה אמו של הגמן, שהייתה שחקנית תיאטרון מוכרת מאוד באותה התקופה, והוא היה תמיד הצל שלה, מכיוון שהיא הייתה מאוד מצליחה ומוערכת.
את תפקידו הראשון בקולנוע עשה הגמן בסרט "המערה"(64) שהיה הפקה אמריקאית/איטלקית, ושנה לאחר מכן הופיע בסרט הוליוודי מצליח (אומנם בתפקיד מישנה קטן) של הבמאי אוטו פרמינג'ר "בדרכו של הצי"(65) בו כיכבו ג'ון ווין ו- קירק דאגלס בתפקידים הראשיים.
שנת 65 הייתה שנת המפנה של הגמן. לאחר כמעט עשור בו כיכב בתפקידי אורח, או בתפקידי מישנה בסדרות טלוויזיה שונות ובמספר תפקידים קטנים מאוד בקולנוע, לוהק הגמן לתפקיד הראשי בסדרת טלוויזיה קומית חדשה של רשת NBC. הסדרה "אני חולם על ג'יני"(65/70) אודות אסטרונאוט בשם אנטוני (טוני) נלסון, הנוחת בטעות באי נידח, מוצא בקבוק מסתורי, משפשף אותו וממנו יוצאת אישה, המסבירה לו כי היא הייתה כלואה בבקבוק למעלה מ- 2000 שנה. הוא מחליט להחזיר אותה יחד איתו לפרברים השקטים של ארה"ב והסדרה התמקדה בעיקר ביחסיהם ובהסתגלותה של ג'יני לחיים האמריקאים והסתגלותו של טוני למצבה של ג'יני בעלת הכוחות העל טבעיים. לתפקיד ג'יני לוהקה השחקנית ברברה עדן, שחקנית טלוויזיה מוכרת בארה"ב באותה התקופה.
הסדרה "אני חולם על ג'יני"(65/70) זכתה להצלחת ענק ודורגה בין עשרת הסדרות הנצפות ביותר בארה"ב, והגמן הפך בין לילה לכוכב מוכר. הצלחת הסדרה נמשכה עם הפיכתה לסדרה המצולמת בצבע, והפופולאריות של הגמן באותם שנים הייתה בשיאה והוא כיכב ב- 135 פרקים בסדרה. בשנת 70 החליטו ב- NBC להוריד את הסדרה, למרות שהיא עדיין זכתה לפופולריות גדולה, ושידוריה החוזרים זכו גם כן להצלחה, אך היה נראה לתסריטאים שאין מקום להמשיך את הסדרה מכיוון שגם טוני ו- ג'יני התחתנו (וזה היה שיא הסדרה בעצם) וגם ימי התמימות של אמריקה השתנו, הרוחות של האנשים בארה"ב היו בעיקר נתונות למלחמת וויטאנם, והסדרה הייתה נראית לא מתאימה להלכי הרוח שהשתנו בחברה האמריקאית.
בשנות ה- 70 לאחר רדת הסדרה "אני חולם על ג'יני"(65/70) הפך הגמן לשחקן עסוק מאוד, הוא הופיע בסרטי קולנוע בהם "הארי וטונטו"(74) של הבמאי פול מזורסקי, "האוטובוס הגדול"(76) ו- "הנשר נחת"(76) סרטו המלחמתי של הבמאי ג'ון סטורג'ס בו כיכב הגמן לצד רוברט דובאל, דולנד סאת'רלנד ו- מייקל קיין, הוא הופיע בתפקידי אורח רבים בתוכניות מפורסמות באותה התקופה בהם "מקלאוד" בכיכובו של דניס וויבר, "בארנבי ג'ונס" בכיכובו של באדי אבסן, "מק'מילן ואישתו" בכיכובו של רוק הדסון, "תיקי רוקפורד" בכיכובו של ג'יימס גארנר, הוא הופיע בסרטי טלוויזיה רבים בהם "נעלם"(71) לצד ריצ'ארד ווידמארק, "לברוח מהכל"(72), "הקפיצה לאלפא"(73) לצד הנרי פונדה ו- ליאונרד נימו, "מחיאות כפיים"(73) לצד לורן באקול, "חזרתו של הבלש הגדול בעולם"(76) בו גילם את דמותו של שרלוק הולמס, "זרים אינטמיים"(77) בו כיכב לצד דניס וויבר ואחרים, ובסך הכל כיכב הגמן ביותר מ- 50 תפקידים שונים בקולנוע ובטלוויזיה באותו העשור.
לאחר עשור עמוס בהופעות שונות בקולנוע ובטלוויזיה, ולאחר שניסה את כוחו בשתי סדרות שונות שכשלו ("החיים הטובים" ששודרה בין השנים 71/72 ו- "הנה זה מתחיל שוב" ששודרה בשנת 73), הייתה הקריירה של הגמן בבעיה, מצד אחד הוא יכל להמשיך להופיע בסרטי טלוויזיה שונים ובתפקידי אורח בסדרות שונות ומגוונות, אך מצד שני מעמדו ככוכב נשחק, והוא לא הצליח לקבל תפקידים גדולים בקולנוע, ובטלוויזיה הסרטים בהם כיכב היו לרוב סרטים ממוצעים, שלא הביאו לו פרסים והערכה וגם לא זכו לאיזו שהיא הצלחה גדולה.
למזלו של הגמן בשנת 78 הכל השתנה. באותה השנה לוהק הגמן, שגילם בסדרה "אני חולם על ג'יני"(65/70) דמות קומית חביבה למדי, לתפקיד של האיש הרע, ג'י.אר יואינג בסדרה "דאלאס"(78/91), סדרה המתארת את קורותיהם של משפחת מליונרים בדאלאס, משפחת יואינג ובעיקר את מאבקיהם של של האחים ג'י.אר בגילומו של הגמן ו- בובי בגילומו של פטריק דאפי. הסדרה שיועדה להיות מיני סדרה, זכתה להצלחת ענק ערב שידורה, והמפיקים ובראשם חברת CBS החליטו להקרינה בזמן צפיה שיא, והסדרה הפכה לדבר החם ביותר בארה"ב ובעולם כולו. הצלחת הענק של הסדרה "דאלאס" הפכה את הגמן בין לילה לכוכב הגדול של הטלוויזיה האמריקאית ,ולנבל שכולם אהבו לשנוא. והגמן שגילם עד אז בעיקר דמויות של האיש הטוב, הפך לפתע לאיש הרע, אך הכל כך אהוב.
הצלחת הענק של "דאלאס"(78/91) הפכה את הגמן לכוכב על, ושנות ה- 80 היו השנים הגדולות בקריירה של הגמן. הוא הפך לאחד ממקבלי השכר הגבוהים בעולם הטלוויזיה, הוא היה מועמד ל- 4 פרסי גלובוס הזהב על גילומו של ג'י.אר (אך מעולם לא זכה בפרס), הפרק המפורסם "מי ירה בג'י.אר?" ששודר בשנת 80 הפך לאחד הפרקים הנצפים ביותר בתולדות הטלוויזיה האמריקאית והגמן היה השחקן היחידי שכיכב בכל 357 הפרקים של הסדרה המצליחה ששודרה בהצלחת ענק ברחבי העולם כולו בין השנים 1978 ל -1991, וגררה אין ספור סדרות דומות לה בהן "שושלת" ו- "נוטס לנדינג" .
אגב הגמן גם ביים 30 פרקים בסדרה "דאלאס". זאת לא הייתה אגב עבודת הבימוי הראשונה שלו, הוא ביים 3 פרקים בסדרה "אני חולם על ג'יני" וגם ביים סרט קולנוע אחד (כושל למדי) בשם "הזהרו: הבועה"(72), סרט אימה לא מוצלח למדי.
דבר נוסף, בשנות ה- 80 הופיע הגמן רק ב- 2 סרטי קולנוע שהמוכר בהם הוא "מהומה בהוליווד"(81) של הבמאי בלייק אדוארדס בו כיכב הגמן לצד גו'לי אנדריוז ו- וויליאם הולדן.
לאחר שנות ה- 80 הסוערות שהפכו אותו לאחד הכוכבים ההגדולים ביותר בעולם (והגמן היה פופולרי ומוכר ברחבי העולם ממש כמו כוכב קולנוע הוליוודי), ירדה הסדרה "דאלאס" מהמרקעים. הגמן שהיה מזוהה עם דמותו של ג'י.אר, התקשה לקבל תפקידים נוספים, ובשנות ה-90 הוא אומנם הופיע בתפקידים שונים בטלוויזיה, וגם ניסה את מזלו בסדרה חדשה בשם "אורלניס" בשנת 97, אך זו כשלה וירדה מהמרקעים לאחר 6 פרקים בלבד.
בשנת 96 חזר הגמן לדמותו של ג'י.אר במיני סדרה "דאלאס: שובו של ג'י.אר", ולאור הצלחתה הגדולה של המיני סדרה שב הגמן לתפקיד פעם נוספת בשנת 98 במיני סדרה "דאלאס: מלחמתם של בני יואינג", שתי המיני סדרות הללו זכו לאחוזי צפיה גבוהים.
בשנות ה- 90 הופיע הגמן בשני תפקידים קטנים בקולנוע בהם בסרטים "ניקסון"(95) של הבמאי אוליבר סטון ו- "צבעי השלטון" של הבמאי מייק ניקולס. דבר נוסף שהעסיק את הגמן בשנות ה- 90 היה בתפקיד במאי, והוא ביים 7 פרקים בסדרה המצליחה "כחום הלילה" בין השנים 92 ל – 94, בה כיכב חברו הטוב השחקן המפורסם קארול אוקונר הלו הוא ארצ'י בנקר.
במקביל לשקיעתה של הקריירה של הגמן, הוא החל לסבול מבעיות בראותיות קשות, בעיקר מבעית הכבד (לאחר שנים בהם היה מכור לאלכוהול ואף הודע בכך), והוא עבר השתלת כבד שהצילה את חייו באמצע שנות ה- 90.
מאז תחילת שנות ה- 2000 ממעט הגמן להופיע, והתפקידו הבולט ביותר מאז תחילת העשור היה כאשר הופיע בחמישה פרקים בתפקיד אורח בסדרה המצליחה "ניפטאק" בשנת 2006. בחייו הפרטיים נשוי הגמן לאותה האישה מאז 1954 (דבר נדיר בהוליווד).
למרות שמאז שירדה הסדרה "דאלאס" מהמרקעים, והקריירה של הגמן הלכה לה לאיבוד, מדובר בשחקן נפלא, כישרוני ומלא הומור, שהופיע ביותר מ- 95 פרוייקטים שונים בקולנוע ובטלוויזיה, כיכב ב- 139 פרקים בסדרה "אני חולם על ג'יני" וב- 357 פרקים בסדרה "דאלאס" ולנצח הוא יהיה "ג'י.אר". אני רושם כאן את רשימת חלק מהסרטים בקולנוע ובטלוויזיה בהם כיכב הגמן (הרשימה חלקית לגמרי מכיוון שרוב הסרטים לא הוקרנו / יצאו בוידאו/די.וי.די בארצנו הקטנה ודי קשה למצוא את השמות שלהם מתורגמים לעברית)
מצורף קישור לפתיח הסדרה "דאלאס" http://www.youtube.com/watch?v=Ffo2Oqt8bIM
מצורף קישור לסצינות מתוך הסדרה "אני חולם על ג'יני" http://www.youtube.com/watch?v=m9B7wRLV6r8&feature=related http://www.youtube.com/watch?v=rFBuPlyuvts http://www.youtube.com/watch?v=GdxZILp9Xa8&feature=related
סרטי קולנוע: - המערה (64) - בדרכו של הצי (65) - הקבוצה (66) - למעלה בתא (70) - הזהרו: הבועה (70) שחקן ובמאי - אנטוניו (73) - אבק כוכבים (74) - הארי וטונטו (74) - האוטובוס הגדול (76) - הנשר נחת (76) - סופרמן (78) - מהומה בהוליווד (81)
סרטי טלוויזיה: - לברוח מהכל (72) - אין לאן לברוח (72) - הקפיצה לאלפא (73) - בשביל מה יש חברים טובים (73) - מחיאות כפיים (73) - הוריקן (74) - שרה טי – סיפורה של אלכוהוליסטית מתבגרת (75) - הגניבה הגדולה (75) - חזרתו של הבלש הגדול בעולם (76) - זרים אינטימיים (77) - חיים כפולים (78) - פילגשתו של הנשיא (78)
סדרות טלוויזיה בהם הופיע בתפקידי אורח: - סטודיו אחד (57) - החיפוש אחר המחר (58) - מצוד ימי (58) - מחזה השבוע (60) - קצה הלילה (בין השנים 61/63 הוא הופיע במספר פרקים בסדרה) - המתגוננים (63/64 הוא הופיע ב-2 פרקים בסדרה) - מר ברודווי (64) - אהבה נוסח אמריקה (70) - שם המשחק (71) - מדיקל סנטר (73) - סיפור אהבה (73) - אישה משטרתית (74) - מקלאוד (74) - מק'ווי (75) - רחובות סן פרנסיסקו (75) - ברנובי ג'ונס (75) - מ'קמילן ואישתו (77) - תיקי רוקפורד (77) - סיפורי משטרה (78) - נוטס לנדינג (80/82 הוא הופיע ב- 5 פרקים בסדרה) - ניפטאק (2005 הוא הופיע ב- 5 פרקים בסדרה)
סדרות טלוויזיה בהם כיכב בתפקיד הראשי: - אני חולם על ג'יני (65/70) הוא כיכב ב- 139 פרקים - החיים הטובים (71/72) הוא כיכב ב- 15 פרקים - הנה זה מתחיל שוב (73) הוא כיכב ב- 13 פרקים - דאלאס (78/91) הוא כיכב ב- 357 פרקים - אורלינס (95) הוא כיכב ב- 6 פרקים
|
