עולם העיתונות כמרקחה: בא לשכונה בחור חדש, והוא עושה בה בלגאן רציני. כניסתו של החינמון 'ישראל היום' לשוק העיתונות היומית בישראל, וזאת על רקע המשבר הכלכלי בכלל והמשבר בשוק העיתונות בפרט, לוותה בלא מעט זעזועים.  

שלדון אדלסון, מיליארדר יהודי-אמריקני, החל להוציא לאור את החינמון שלו באמצע שנת 2007 לאחר שהשותפות שלו בחינמון 'ישראלי' עלתה על שרטון. 'ישראל היום', תחת שרביטו של העורך עמוס רגב, הצליח לגייס לשורותיו עיתונאים מנוסים ובעלי שם כמו דן מרגלית ומוטי גילת, ומהר מאד עקף את העיתונים הכלכליים, את 'הארץ' ואת 'מעריב' בדרכו למקום השני בטבלת הרייטינג, כשרק 'ידיעות אחרונות מקדים אותו (ע"פ סקר TGI האחרון שעור החשיפה של 'ישראל היום' עומד על 26.9% לעומת 34.2% של 'ידיעות אחרונות' ו-14.4% של 'מעריב').  

ממש לאחרונה (בחודש נובמבר האחרון), החל 'ישראל היום' להפיץ גם מהדורת סופשבוע, ומבחינת המולי"ם המתחרים, זה היה הקש ששבר את גב הגמל. מה עושים? מחוקקים חוק. לא פחות. אתמול (16.12) הוגשה לכנסת הצעת חוק, על פיה בעל השליטה בעיתון ישראלי חייב להיות תושב קבע של מדינת ישראל. האם זו הצטרפות מקרים? אולי חפיפה מקרית בין היוזמה של 19 חברי כנסת לבין התחזקותו של 'ישראל היום'? או שמא דווקא דאגה קולקטיבית של 16% מחברי משכן הכנסת לעתידה של התקשורת בארץ היא שהניאה אותם לצאת ביוזמה כה פטריוטית? לצערי אף אחת מהתשובות אינה נכונה.  

שלדון אדלסון הוא אדם עשיר מאד, מה שמיידית הופך אותו לחשוד. לא רק שהוא עשיר מאד, הוא גם יהודי אמריקני, וגרוע עוד יותר, הוא עשה את הונו מבתי קזינו. אבל הרע מכל עוד לפנינו, לא מספיק שהוא יהודי גלותי ומיליארדר מכספי הימורים, הוא גם חבר של בנימין נתניהו.  

לאור כל האמור לעיל, מובן מאליו שאדלסון מהווה סכנה איומה לדמוקרטיה, פוגע בלב ליבה של המעצמה השביעית ותפקידה בחברה חופשית, מזנה את מקצוע העיתונאות, מחבל בשוק התקשורת, זומם להשתלט על מוחותיהם של אזרחי ישראל ולגרום להם להצביע לליכוד, מתעתד לפאר את שרה נתניהו תוך שימוש ברייטינג העולה של העיתון שלו, ובעיקר, אבל בעיקר, מעצבן את משפחות מוזס ונמרודי.  

בואו לא ניתמם, הנפגעים המרכזיים מהתחזקותו של 'ישראל היום' וממעורבותו של אדלסון בשוק התקשורת בישראל הם לא אזרחי ישראל ואפילו לא סיעות השמאל. הנפגעים המרכזיים הם בעלי העיתונים 'ידיעות אחרונות ו'מעריב', והם גם אלה שלהם האינטרס החזק ביותר להביא לכך שאדלסון ייסוג משוק העיתונות בארץ. מי צריך את כאב הראש הזה? העיתון של מוזס הוא העיתון של המדינה מזה שנים, ו'מעריב' גם כך נאבק על קיומו. ואז מגיע המיליארדר האמריקני, חובב ההימורים וביבי, ומוסיף שמן למדורה. ממש לא לעניין. 

שלא תבינו אותי לא נכון. אני לא בדיוק מתלהב מהעובדה שתיאורטית, כל בעל ממון יכול להשתלט על עיתון יומי בארץ ולעשות בו כרצונו. אי אפשר גם להאשים אותי בחיבת יתר לבנימין נתניהו, אבל כל אלה לא רלבנטיים, כי הצעת החוק הנוכחית אינה עניינית אלא אישית. יהיה קשה מאד לשכנע אותי שחברי הכנסת הנכבדים שחתומים על הצעת החוק, הגישו אותה לכנסת מתוך מחשבה ודאגה לעתידה של מדינת ישראל. אני לא מתיימר לדעת בדיוק מה היו המניעים של אותם חברי כנסת, ולצערי גם אין לי את המשאבים לעריכת תחקיר שיחשוף איך בדיוק התגלגלה הצעת החוק הזו, מי יזם אותה ומי מניע את גלגליה. העיתוי, לדעתי, אומר הכל, ואני יכול רק לקוות שהצעת החוק הזו לא תעבור, לא כי היא שגויה מיסודה, אלא שהיא הוגשה מהסיבות הלא נכונות.  

אדלסון מוצג בכל הסיפור הזה כנבל מניפולטיבי ומסוכן, אבל אם נדקדק בציציות של המולי"ם האחרים בארץ, לא כולם יצאו נקיים כטלית מהבדיקה. אדלסון אינו אזרח ישראלי? אז מה. יש לא מעט דברים גרועים הרבה יותר שאפשר להגיד על בעלים של עיתון, וחלק גדול מהם כבר נאמר (והוכח) לגבי מולי"ם שהם דווקא כן בעלי אזרחות ישראלית.