0

מחשבות על השואה בעקבות גניבת השלט מאוושויץ

45 תגובות   יום ראשון, 20/12/09, 19:03

 

הבורות של הציבור הישראלי בנוגע לאוושויץ בד"כ מצחיקה אותי, אבל הפעם היא מקוממת ממש: הנה, צועקות כותרות העיתונים - הפולנים האנטישמיים גנבו לנו את השלט מעל אוושויץ.

 

שר החוץ מיהר לגנות, הנשיא צוטט כמי שדרש בשם העם היהודי כולו שהפולנים יתפסו את הפושעים ופרופסורים שהתייצבו בזה אחר זה נשאלו את השאלות הלא נכונות וכשרצו להגיד את האמת הוסו בטוענה שזה לא הזמן הנכון עכשיו.

 

ובכן, חברים יקרים, שימו לב:

אוושויץ הוא בית הקברות הגדול ביותר של העם הפולני.

כן, שמעתם נכון, של העם הפולני.

כמאה אלף פולנים (נוצרים) נרצחו שם.

נכון שמספר היהודים כפול ומכופל:

כמיליון וחצי יהודים נרצחו באוושויץ, אבל אתם לא מעלים בדעתכם שאנטישמיים יחללו את בית הקברות הגדול ביותר שלהם רק בגלל שעוד יותר יהודים נרצחו שם?!

 

ואגב, מרבית היהודים שנרצחו באוושויץ נרצחו בכלל במחנה אחר, ולא במחנה שהשלט ממוקם בו:

אוושויץ היה מחולק ל-3 מחנות מרכזיים (וכ-80 מחנות משנה!):

בונה מונוביץ, שלא נשאר ממנו זכר,

אוושויץ 1 שממנו נגנב השלט

ובירקנאו שבו נרצחו מרבית היהודים.

אני לא רוצה להקשות עליכם במספרים זוועתיים לפני ארוחת הערב,

לכן בקצרה, ורק כדי שאוכל להבהיר את הטיעון שלי:

באוושויץ 1 היה תא הגזים הראשון והיחיד במשך תקופה ארוכה.

הראשונים שנרצחו בו היו, ניחשתם לא נכון - שבויי מלחמה רוסים...

בירקנאו הוקם הרבה אח"כ, ובתוכו הוכשרו 4 משרפות נוספות, משוכללות פי כמה.

בעוד בתא הגזים באוושויץ יכלו להידחס כ-80 אסירים,

קצב ההשמדה בבירקנאו היה כ-50 אלף בני אדם ביום

ואני מבטיח שלא אנקוב יותר במספרים כאלה בפוסט הזה,

כי הנה אתם כבר מבינים לבד: מי שהיה רוצה לגנוב לנו את הזיכרונות היה משחית את בירקנאו, ולא את אוושויץ.

 

הזיכרון ההיסטורי לפעמים מתעתע ומקובץ לסיסמאות שקל להבין:

בעוד כל העולם עושה הבחנה בין אוושויץ לבירקנאו

רק אנחנו מספחים הכל ומנחסים את הזוועות לעצמנו.

מי שביקר במחנות בוודאי שם לב שאוושויץ הוא למעשה מוזיאוון

והוא עמוס מאוד במבקרים, רובם נוצרים מכל העולם.

בירקנאו הוא אתר פתוח, דל במבקרים יחסית שרובם המכריע  הם יהודים.

 

לשואת היהודים לא היה אח ורע בהיסטוריה של המין האנושי.

הגרמנים תכננו להשמיד את כל העם היהודי באופן טוטאלי ושיטתי.

 

אבל גם לאומים אחרים סבלו מאוד, בכללם הפולנים,

והשלט הגנוב מייצג ומסמל גם עבורם את הטרגדיה שלהם.

אבל אנחנו אדישים לסבל האנושי ומתרכזים בסבל שלנו בלבד.

 

למה? כי זה יותר נוח.

הרבה יותר קל לעמוד פעם בשנה דום במשך שתי דקות

מאשר לשלם לניצולי השואה את הפיצויים שהועברו להם מגרמניה;

הרבה יותר קל להזדהות עם הצברים של הפלמ"ח שהקימו את המדינה

ולשכוח שיפיי הבלורית והטוהר היו, בחלקם הגדול, היהודים מ'שם';

וידוי קטן, כמדריך פולין:

הרבה יותר קל לתאר איך רצחו את היהודים מאשר איך הם חיו ,

מאיפה בדיוק זרקו הגרמנים את הגז מאשר מה, בעצם, כתב י.ל. פרץ.

ועכשיו: הרבה יותר קל לנזוף בפולנים מאשר בשר בממשלת ישראל

שאמר לאחרונה דברים מהם נודפים ניחוחות נאציים:

העובדים הזרים, כך אמר את שאמרו על היהודים לפני 60 שנה,

העובדים הזרים מביאים איתם מחלות.

 

 

 

לא כל כך מעניין אותי מי הוריד את השלט 'העבודה משחררת':

יכול להיות שזה גנב מתכות מקורי,

יכול להיות שזה אנטישמי עם מודעות היסטורית של עכבר

יכול להיות שזה אספן עתיקות עם טעם חולני במיוחד.

 

הרבה יותר חשוב בעיניי מה שגונבים לנו כל יום:

גונבים לנו את הזיכרון,

גונבים לנו את היכולת להיות בני אדם טובים יותר,

גונבים לנו את היכולת להפסיק להיות קורבן.

 

במיוחד גונבים לנו את הדעת לא להיות מוסתים

ע"י פוליטיקאים שלנו, ציניים במיוחד (וחסרי ידע בסיסי, בד"כ)

 

הבהרה קטנה, למען הדיוק ההיסטורי:

טענתי שאוושויץ הוא בית הקברות הגדול ביותר של העם הפולני.

ובכן, זה לא מדוייק.

בוארשה נרצחו יותר.

אבל זה לא היה במחנה, אלא במהלך מרד:

בחודש אוגוסט 44 מרדו הפולנים בגרמנים.

בתגובה, הרסו הגרמנים 97% מהבניינים בוארשה

ורצחו 200 אלף פולנים .

 (מה? היה מרד פולני? חשבתי שרק מרד גטו וארשה..

רגע, כמה יהודים נרצחו בגטו? זה יותר או פחות מ-200,000?)

 

 

 

 

 

 

דרג את התוכן: