אז ככה, מצטערת אם אני לא קשורה או לא מובנת. אני אתחיל מהסיבה שפתחתי כאן בלוג- שכבתי לי במיטה ונזכרתי בכל היומנים האישיים הישנים שלי, אני מודה ומתוודה - אני פריקית של יומנים אישיים, התחלתי לחשוב כמה דברים יש לי לעדכן ולכתוב ולשתף את האנשים הקטנים שבמוח שלי (בכוונה - אנשים, אתם תלמדו להכיר את כמות האנשים שחיים איתי בראש... ) ואז נזכרתי כמה זה מבאס להתחיל לכתוב יומן אחרי הפסקה של כמה חודשים. אבל עדיין, הרצון לשתף מישהו / משהו במחשבות שלי היה נוראי! אז נזכרתי במישהי בעבודה שסיפרה לי מזמן שיש לה בלוג ושזה אחלה דבר. בהתחלה הייתי אנטי (כמו תמיד) למה לעזאזל שמישהו ירצה לקרוא מה עובר עליי? ובכלל, למה לעזאזל אני אספר את זה בפומבי ? אבל אז קרה משהו מעניין - החלטתי שהגיע הזמן להפסיק עם כל השטויות האלה של לתת חשבון לאנשים ולדאוג מה יחשבו עליי ומה יגידו... זאת אני! קטיה ארקוסטין! אומרת - נעים מאוד עולם זה לא שעל ההתחלה אני אפתח את כל השגעונות שלי, אבל לאט לאט גם זה יקרה - אני בטוחה. בינתיים רק רציתי להגיד שלום ולראות איך זה... ות'אמת אין לי מושג ממה להתחיל! יש כ"כ הרבה דברים שמעסיקים את המוח הבעייתי שלי שאני לא יודעת מה לכתוב קודם. אני מקווה שזה יבוא לי בזרימה ואני מקווה גם שאני אדע איך הדבר הזה עובד, אשמח לקבל טיפים ממי שמעוניין לתת... אז עד להודעה חדשה- אחלה לילה וכמובן שבוע טוב ומבורך! :)
|
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הוקסמתי מהדיוק הרב שבכתובות הקעקוע המעטרות את גופך הרך
אממממממ
אם אתה ישבת לקרוא, אז מה זה עושה אותך?
את תראי מהר מאוד. לכתוב זה לא בעיה. על מה לכתוב זה גם לא בעיה (תתחילי מעצמך)...
הבעיה היא למצוא את המטומטם שיפנה זמן לקרוא את זה !!!! בהצלחה יקירתי !!
תודה רבה! :)
בהצלחה קטיה!
לא ברור כמה תמצאי את החוויה הזו מספקת יחסית ליומן,
אבל זה ללא ספק יהיה ניסוי מענין.