הכל נשאר במשפחה?
דיני משפחה הוא התחום המשפטי המרתק ביותר. לפעמים הבחירות הכי חשובות בחיינו לא נכונות לנו, ואני למדתי זאת מניסיוני האישי - בגירושיי. אבל ברגע שפרק אחד נסגר, הוא מפנה מקום להתחלה חדשה. כמומחית בתחום דיני משפחה, אעלה כאן כמה פוסטים שמבוססים בין היתר על מקרים בהם טיפלתי, על חקירות פרטיות, על סכסוכי רכוש, על סכסוכי מזונות ומשמורות ילדים ומקווה שתוכלו למצוא בבלוג שלי גם מידע, גם ייעוץ וגם חמלה.
פוסטים אחרונים
- הקלות הבלתי נסבלת של האיום 14/10/10
- הירושה שלא נמצאה 24/2/10
- ילדי הסכמים 17/2/10
- נישואין מאהבה או מכסף? 11/2/10
- על בגידות ועבירות קלות 7/2/10
- ט"ו בשבט בחיק המשפחה 27/1/10
ארכיון
הילד הזה הוא שלי
לאחרונה יצא לי לראות את הסרט, "קרמר נגד קרמר" שמתקשר לסוגיה מאוד אקוטית של הסדרי משמרות על ילדים. זהו סרט אמריקאי רגיש וסוחט דמעות, אבל פעמים רבות המציאות עולה עליו. בישראל של שנות האלפיים אנו שואפים לשיווין בין המינים מבחינת שכר, חופשות לידה וגישה מתקדמת בתחומים רבים, אולם בתחום המשמרות על ילדים, עדיין קיימת אפליה לטובת המין הנשי. לפי הפסיקה, המשמורת לילדים בחזקת הגיל הרך - עד גיל שש, נקבעת באופן אוטומטי לטובת האמא, אלא אם כן מדובר באמא טאליבן. הדבר נובע מהסברה שטובת הילד היא להיות עם האמא לאחר גרושי ההורים. לאב נקבעים סדרי ראיה לרוב, בין אם מורחבים יותר או פחות. על פניו, התיאוריה נכונה, היות שקיים אחוז קטן של גברים שרוצים להיות משמורנים, כי הם לוקחים על עצמם את תפקיד המפרנס. אולם בעולם המשתנה של ימינו, גם האימהות יוצאות לעבוד שעות ארוכות ולא בטוח שלהן יש יותר זמן להקדיש לילד ולטפחו. האם נקודת ההנחה שיש לאישה תכונות "אימהיות" מעצם היותה אישה, בהכרח נכונה? יש הרבה אמת בקלישאה שלכל דבר נדרש רישיון: לנהיגה, לנשיאת נשק ואפילו לדיג, בעוד שלהיות הורה כל אחד יכול. לכן, בסוגיה של משמורת, יש לדעתי לחייב את הצדדים בעריכת בדיקת המסוגלות ההורית - הליך שכולל ראיונות ובדיקות פסיכולוגיות ואישיותיות להורים. אציין, שהיום עלותו של ההליך גבוהה מאוד (סדר גודל של כ - 10,000 ₪ וצפונה), לכן, ראוי לשקול שהמדינה תסבסד את עלות הבדיקה, בייחוד לאור העובדה שהמטרה לדאוג לטובת דור ההמשך שלנו. פעמים רבות, אם אין הסכמה בין ההורים המתגרשים לגבי המשמורת וסדרי ראיה, הילדים הופכים לכלי ניגוח במאבק ביניהם. לרוב ההורה המשמורן יכול להשפיע על הילד להתנכר להורה השני, דבר שעלול לגרם לאי קיום סדרי הראיה וניתוק בין ההורה המנוכר לילד.
מומחים סבורים שקיימות דרגות שונות לניכור הורי ובמקרים של ניכור בדרגה גבוהה ביותר, בית המשפט יתערב ויכול להיות שייתן החלטה להעביר את הקטין לצד שלישי. האם מישהו עוצר לשאול מה זה עושה לילד?
ואם נחזור לסרט "קרמר נגד קרמר" (זהירות, ספויילר), לבסוף האב זוכה בילד ובאוסקר... |
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
רונן שלום
סליחה על השיבוש בשם.
המינוחים בהם בחרת להביא את טענותיך
הם הורות שויונית. Parenting equality
משמורת משותפת ,Joint custody הם
המונחים הרלבנטים לדיוניםשלפנינו ולא בכדי
בתגובתך האחרונה הבאת מינוח שלישי שלא
נזכר בדיונים הקודמים אני מקוה שמדובר
ב"טעות סופר" לא במהות שכן זו לא השתנתה.
עופר,
שמי רונן פז ולא ארנון, ובדקתי את העובדות לעומקן.
הורות משותפת הוא סלוגן שאומץ על ידי אבות שאין להם עניין בקבלת אחריות כלשהי לילדיהם מפרק א'
אבל רוצים שליטה מרחוק, בראשם עומד אב גרוש הרשום כחבר מר"ץ ותומך בנשות מר"ץ
הורות משותפת היא המצב החוקי הקיים היום ומוכר גם ע"י משרד החינוך וגם ע"י קופות החולים כבר שנים.
ואם אתה נגד חלוקת הורות שיוויונית, אז לא ברור לי בעד מה אתה כן, מעבר לתיקונים בדרכי קביעת המזונות ?
ארנון פז שלום
ציטוט
"לצערי ההתנגדות החריפה ביותר למשמרת משותפת היא דווקא
מצד אבות גרושים שאפילו פעילים במסגרת עמותה מתפרקת בשם "הורות=שווה"....
אני כמעט משוכנע שלא בדקת את העובדות הללו שכן
א. עמותת הורות שווה ממש לא מתפרקת היא קיימת חיה ובועטת.
ב. אני לא דובר העמותה ,אך מזדהה עם מטרותיה . התומכים תמיכה
הלתי מסוייגת בטובת הילד שהאמצעי להגשמתה היא הורות משותפת.
ואם כבר, אז המטרה צריכה ליות חלוקת הורות שיוויונית ,
כאשר המצדדים הגדולים בגישה זו כברירת מחדל הן דווקא נשים.....
ברמה העובדתית אתה צודק. חלוקת הורות שוויונית היא הנצחת המצב הקיים.
בינה לבין משמורת משותפת מרחק גדול.
למשמורת המשותפת השלכות כלכליות. לחלוקה שוויונית אין כל השלכה כלכלית
באופן הרואה את הגרוש ככספומט.
דעתי היא ששויון זכוית משמעם גם המשתמע מהם היינו שוויון חובות.
עופר,
הילדים שלי מגדלים עכברים בתוך ארגז פלסיק גדול,
יש שם אבא עכבר שמסתובב כמו משוגע בכדיי להגן על הגורים שלו....
לעומת זאת, עדיף לא להזכיר את התנהגות האריות....
לצערי ההתנגדות החריפה ביותר למשמרת משותפת היא דווקא
מצד אבות גרושים שאפילו פעילים במסגרת עמותה מתפרקת בשם "הורות=שווה"....
ואם כבר, אז המטרה צריכה ליות חלוקת הורות שיוויונית ,
כאשר המצדדים הגדולים בגישה זו כברירת מחדל הן דווקא נשים.....
שיון לב שבוועדת שניט לא היה אף גבר שנלחם למען חלוקת הורות שיוויון, מי שדיבר שם על חשיבות
שני ההורים לילד היו עו"ס בשם תרצה יואלס שמתפרנסת מתיווך בין פסיכולוגים העורכים בדיקות מסוגלות הורית
לבין הורים שמגיעים אליה דרך בית משפט, ופרופ' אבי שגיא שוורץ שהתנגד לשיוויון בפורומים אחרים.....
הן דווקא
ברור,
XXXX משותפת מיועדת להורים החיים בשלום בית או כלל אינם נדרשים להתערבות המערכת הציבורית.
הריי הרעיון של משמרות משותפת או הורות משותפת נועד מראש להכשיל את האבות ולמנוע מהם הורות....
הפתרון הוא הורות מחולקת, או משמרת מחולקת,
אגב, גם הורה אחד משלם והשני מגדל את הילדים הוא גירסה מעוותת למשמרת מחולקת.....
הבעיה הקשה היא בכלל לא בדרכי חלוקת ההורות,
אלה בהעדר חקיקה המאפשרת תיחום מגורים.
רק בעיה קטנה,
אין אף מכון פסיכולוגי שיודע, מסוגל או מנסה בכלל לקבוע באמת מסוגלות הורית,
יש אוסף סוחרים שרלטנים שמנצלים את המערכת בכדיי לערוך להורים חסרי אונים אוסף בדיקות חזרות רלוונטיות לחלוטין.
שלאחר מכן עובדים סוצילאים או פקידות סעד נעדרות תבונה בסיסית משתמשים בדוחות שהם לא מבינים
בכדיי להצדיק את העמדה שהם החליט עליה משיקולים של כדאיות פוליטית, הזדהות אישית, קידום עסקי, כלכליות
ויחסי ציבור.
ולבסוף שופטים עצלים, אטומים רגשית שבוחרים להפוך לחותמת גומי ליוהרת פקידות הסעד המבוססת
על פלצנות הפסיכולוגים,
ומעל כל אלו עורכי דין שעושים הון אישי וטיפוח אגו על חשבון ההורים והילדים האומללים.
הראשון שהתייחס לתופעה הזו היה פרופסור ריצ'רד גרדנר והוא הגדיר דרגות שונות של תסמונת ניכור הורי מבחינת החומרה: קלה, מתונה וחמורה. עמדתו היתה ,שכאשר מדובר במקרים חמורים יש להומציא את הילד משמורת של ההורה המשמורן ולהעבירו להורה המסורב ובמקרים חמורים יותר להוציא את הילד לצד שלישי כדי להכין את הילד לקראת המעבר להורה המסורב.
אתה מוזמן לקרוא יותר בקישור הבא:
http://he.wikipedia.org/wiki/תסמונת_הניכור_ההורי
אני חושבת שמשמורת משותפת כברירת מחדל היא אינה המעשה הנכון במסיבות העניין זאת מכיוון שרוב ההורים, המצויים בהליך גירושין, אינם מתקשרים ביניהם באופן תקין - דבר שעלול לגרום לנזקים גדולים יותר לקטינים, שהרי לא ניתן לקיים משמורת משותפת ללא תקשורת תקינה בין ההורים.
מורן סמון
מורן שלום
כתבת
"על פניו, התיאוריה נכונה, היות שקיים אחוז קטן של גברים שרוצים להיות משמורנים, כי הם לוקחים על עצמם את תפקיד המפרנס. אולם בעולם המשתנה של ימינו, גם האימהות יוצאות לעבוד שעות ארוכות ולא בטוח שלהן יש יותר זמן להקדיש לילד ולטפחו. האם נקודת ההנחה שיש לאישה תכונות "אימהיות" מעצם היותה אישה, בהכרח נכונה? "
התיאוריה הזו שגויה
עם החוק לא מתווכחים .הוא טכני לחלוטין, על כן
חשוב להבין מאיזה מקום נחקק..
בירור כזה נקרא "רוח החוק".
והסיבה כפי שהוסבר לי היא
א. יש קורלציה (מיתאם) בין התנהגות בעלי חיים להתנהגות בני אדם.
ב. גם החיות נוהגות על פי חזקת הגיל הרך.
אני מסכים עם א. וממש לא מסכים עם ב'.
א. בטבע חיות מחליפות בני זוג המקבילה לגירושים אצל בני אדם.
ב. במקרים רבים (לא בכולם) למרות הפרידה המשמורת משותפת.
נכון שיש מקרים (אצל החיות) בהם המשמורת היא על פי המסוגלות.
מטעמים אלו, על פי רוח החוק יש מקום לשנות את הנהוג כיום
להחליט על משמורת משותפת כברירת המחדל במקום על חזקת הגיל הרך.
הגיע הזמן שאת שהבינו החיות, הבינו בהרבה ממדינות העולם הנאורות,
יבינו גם במדינת ישראל. ויפה שעה אחת קודם.
לא מסכימה בעניין בדיקת מסוגלות הורית.
באם שני ההורים היו כשירים בעת היותם זוג,
מדוע ההפרדה הפיזית מצדיקה לדעתך עריכת בדיקה
שהובררה כבלתי מהימנה לחלוטין, נתונה למניפולציות ועוד....
אם לערוך בדיקת מסוגלות הורית - הרי שההגיון דורש את ההתערבות
הזו לפני הבאת הילדים לעולם. אני מתקשה להבין את הקשר בין
גירושים לבין חיוב בביצוע הבדיקה. ומי אם לא ההורים אמורים להתחייב
לטובת הילדים... ? הרווחה? מערכת המשפט? לא ולא.
הורים תתבגרו. אפשר וצריך להפרד במינימום השפעות סביבתיות שליליות .
טוב שהעלית את הנושא מורן. תודה
את יכולה להרחיב לגבי "דרגות שונות לניכור הורי"?....או להפנות לנושא?..
גם אם הרעיון והגישה נכונים וכוונתם טובה מיסודה, אינני מסכים איתך, מורן.
וכל כך למה?
כי הפתרון לא יכול להיות "כשכבר מאוחר מדי" - אם לא עשו להורים בדיקת מסוגלות לפני שאפשרו להם להביא ילד לעולם, מדוע הגירושין צריך להיות הטריגר לזה?
מה שצריך היה להיות זה קביעת המשמורת המשותפת כברירת מחדל של הגירושין וכך:
1. הילדים יוצאו ממשוואת האימה של מאבקי ההורים,
2. גובה הלהבות במאבק ההורים יונמך מאד כשלא יהיה על מה לריב
ובכך תתממש (סוף סוף) טובת הילד האמיתית ולא תשמש שמס שפתיים למלעיזים.