פול ניומן Paul Newman (1925 – 2008)
מי לא מכיר את פול ניומן, כוכב הקולנוע יפה התואר בעל זוג העיניים הכחולות היפות ביותר בקולנוע האמריקאי ובכלל.
ניומן נולד בשנת 1925 (אביו אגב היה יהודי), ובין היתר שירת בחיל הים האמריקאי באמצע שנות ה- 40. את צעדיו הראשונים במשחק עשה בבית הספר, ובתחילת שנות ה- 50 החל ללמוד משחק בניו יורק בסטודיו למשחק המפורסם.
מראו היפה וכישרונו עזרו לניומן לקבל מספר תפקידים בברודווי בהם במחזה המפורסם "פיקניק"(שלימים היה לסרט הוליוודי מצליח בכיכוכבו של וויליאם הולדן), ובשנת 52 גם עשה את צעדיו הראשונים בטלוויזיה במספר תפקידים קטנים בסדרות שונות.
לאחר מספר שנים בתפקידים בטלוויזיה, קיבל ניומן הזדמנות להופיע בסרט קולנוע, והסרט הראשון בו הוא הופיע היה "גביע הכסף"(54) דרמה היסטורית בה כיכבו בין היתר ג'ק פאלנס ו- וירג'יניה מאיו. הסרט שנחל כישלון כלכלי גדול, כמעט הביא לסיומה של הקריירה של ניומן, ולקח לו שנתיים נוספות עד שקיבל הזמנות נוספת להופיע בסרט הוליוודי. סרטו הבא של ניומן "אלימות בשכונות העוני"(56) דרמת איגרוף ביוגרפית בבימויו של רוברט וויז, בו גילם את דמותו של המתאגרף רוקי גרצ'יאנו, הביאה לניומן הערכה גדולה, ובשנים הבאות התחילו תפקידיו לגדול, והוא הופיע בעוד מספר סרטים מוצלחים, שאומנם עדיין לא הפכו אותו לכוכב בינלאומי, אך זיכו אותו בהערכה רבה, ונתנו לו הזדמנות להוכיח את איכות משחקו והבולט בהם היה בסרט "סיפורה של הלן מורגן"(57) סרטו של הבמאי מייקל קרטיז (קזבלנקה). אגב את תפקיד המתאגרף רוקי גרצ'יאנו קיבל ניומן לאחר שהשחקן ג'יימס דין שלוהק לתפקיד מת מתאונת דרכים.
שנת 58 הייתה שנת המפנה בקריירה של ניומן, לאחר רצף סרטים טובים בהם הפגין יכולת משחק משובחת, הגיע השנה הגדולה בקריירה של ניומן עד לאותה התקופה, ובשנת 58 לוהק ניומן להופיע בתפקיד ראשי בשלושה סרטים חשובים ומעולים שזכו להצלחה קופתית ולהערכה רבה והפכו אותו לסופר סטאר והגדירו את דמותו של ניומן לעשור הבא הגדול בחייו. כפי שרשמתי בשנת 58 לוהק ניומן להופיע בשלושה סרטים, הראשון "הקיץ הארוך והלוהט"(58) בבימויו של מרטין ריט (במאי שעבד עם ניומן במספר סרטים נוספים) בו כיכבו לצד ניומן, אורסון וולס הגדול ו- ג'ואן וודוורד (מי שתהיה לעתיד אישתו) וניומן גילם דמות של צעיר חם מזל ומרדן המגיע לעיירה קטנה בדרום המיוזע של אמריקה של שנות ה- 50. על תפקידו המרשים בסרט זכה ניומן בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל קאן. הסרט השני "יד שמאלו הנוקמת"(58) סרטו הראשון של הבמאי הגדול ארתור פן, היה מערבון מעולה בו גילם ניומן שוב דמות של צעיר מורד, הפעם גילם את דמותו של האקדוחן הצעיר ופורע החוק בילי הנער. הסרט השלישי והמצליח ביותר היה "חתולה על גג פח לוהט"(58) עיבוד קולנועי למחזהו המצליח של וויליאם טנסי אודות זוג צעיר ונשוי העובר משבר לאחר תאונה המשאירה את הבעל בשיתוק זמני. לצידו של ניומן כיכבה מי שהייתה בזמנו לכוכבת הגדולה ביותר בעולם, אליזבת טיילור ואת הסרט ביים ריצ'ארד ברוקס (אלמר גנטרי, ציפור הנעורים המתוקה) וניומן שהפגין משחק מעולה ורב עוצמה בסרט קיבל את מועמדותו הראשונה לפרס האוסקר.
לאחר שלושה להיטים גדולים ומוערכים שהביאו לניומן פרסום רב, הערכה רבה ומועמדות ראשונה לפרס האוסקר (וגם זכיה בפרס בפסטיבל קאן), הפך ניומן תוך שנה לאחד השחקנים המבטיחים והמפורסמים בעולם. כישרונו הרב לגלם דמויות שונות ומגוונות ולפגין בכל אחת מהן איכות משחק מעולה ובלתי מתפשרת, מראו המושך, עיניו הכחולות, האנרגיות המתפרצות שהפגין, הרעננות שבמשחקו (הוא היה בוגר הסטודיו למשחק וסגנון משחקו מזכיר מאוד את סגנונו של ברנדו הצעיר ואת סגנונם של סטיב מקווין ו- ג'יימס דין) והסקס האפיל הרב שהפגין הפכו אותו לאחד השחקנים האהובים ביותר בארה"ב ובעולם.
בסוף שנות ה- 50 המשיך ניומן את רצף הופעותיו המוצלח בסרט המעולה "הצעיר מפילדלפיה"(59), ובמקביל התגרש מאישתו לאחר עשור של נישואין בשנת 58, ובאותה השנה נשא לאישה את השחקנית ג'ואן וודוורד שהייתה בזמנו לשחקנית מוכרת, והשניים שהיו לזוג יציב מאוד בהוליווד, נשארו נשואים עד למותו של ניומן. השניים גם הופיעו יחדיו בשורה של סרטים מוכרים, ו-וודוורד גם כיכבה בחלק מהסרטים אותם ביים ניומן. אגב השניים נפגשו לראשונה בשנת 53 כאשר כיכבו יחדיו במחזה "פיקניק" אך התאהבו והתחתנו רק בשנת 58.
לאחר מספר שנים של להיטים גדולים שהפכו את ניומן לכוכב מוכר, הגיעו להם שנות ה- 60 והפכו את ניומן לכוכב הגדול ביותר בעולם, ולכוכב הקופה הגדול ביותר בהוליווד. בשנות ה- 60 השכיל ניומן להופיע ברצף של סרטים מוצלחים ומצליחים, ושלא כמו רבים בדורו, הוא המעיט להופיע בסרטים גרועים, ורוב בחירות סרטיו היו סרטים מאתגרים ומרתקים והוא עבד עם מיטב במאיה של הוליווד באותה התקופה בהם ניתן למצוא את הבמאים אלפרד היצ'קוק, אוטו פרמינג'ר, מרטין ריט, ריצ'ארד ברוקס, מרק רובסון ואחרים.
ניומן השכיל לגוון בין תפקידיו, הוא גילם את דמותו של ארי בן כנען מפקד אונית המעפילים בסרט "אקסודוס"(60) של הבמאי אוטו פרמינג'ר בו כיכבו בין היתר אווה מריה סיינט ו- לי ג'י קוב (הסרט אגב צולם בישראל וניומן שהגיע לארצנו התקבל בהערצה רבה), הוא גילם דמות של צעיר מורד, מומחה במשחק הביליארד בסרט המצויין "אדי פלסון"(61) לצד השחקן ג'ורג' סי. סקוט, ועל תפקידו בסרט היה מועמד ניומן לפרס האוסקר בפעם השניה בחייו, הוא שב להופיע במחזה פרי עטו של המחזאי טנסי וויליאמס בסרטו של ריצ'ארד ברוקס "ציפור הנעורים המתוקה"(62), הוא שוב גילם דמות של צעיר מורד, פרחח טקסקני הרב עם כולם בסרט המעולה "האד"(63) של הבמאי מרטין ריט (ועל תפקידו בסרט היה מועמד בפעם השלישית בחייו לפרס האוסקר), הוא הופיע בלהיט שובר הקופות "הפרס"(63) מותחן פעולה מלהיב בבימויו של מרק רובסון, הוא גילם דמות של מקסיקני בגירסה האמריקאית לסרטו של הבמאי היפני קורסאווה "רשומון" בגירסה האמריקאית קראו לסרט "שערוריה"(63) ובסרט כיכבו לצד ניומן אדוארד ג'י. רובינסון ו- לורנס הארווי, הוא כיכב לצד לורן באקול בסרט הפעולה מצליח "הארפר"(66), הוא כיכב בסרטו המעולה של היצ'קוק "המסך הקרוע"(66) לצד השחקנית ג'ולי אנדריוז, הוא כיכב במערבון המעולה של הבמאי מרטין ריט "הומברה"(67), הוא שב לגלם צעיר מורד בסרט הכלא האוליטימטבי והמצליח מאוד "המורד"(67) ועל תפקידו היה מועמד לפרס האוסקר ו- הוא גילם דמות של חייל, אלוף בבריחה מבתי הכלא הצבאיים בסרט הנפלא "מלחמתו של הארי פריג"(68).
שיאו של העשור הגדול בחייו של ניומן, היה כאשר לוהק לככב בתפקיד הראשי לצידו של רוברט רדפורד בסרטו הקלאסי של במאי ג'ורג' רוי היל "קיד וקאסידי"(69). הסרט שזכה להצלחת ענק (הכנסות של מעל 95 מיליון דולר בארה"ב בלבד, סכום אדיר לאותה התקופה) סימן את שיתוף הפעולה המצויין והראשון מתוך שניים עם השחקן רוברט רדפורד, והשניים למרות שהופיעו יחדיו רק בשני סרטים הפכו לצמד קולנועי בלתי נשכח. לאחר עשור פורה מאוד בקריירה של ניומן (באותו העשור הוא הופיע ב- 19 סרטים מוצלחים ומצליחים ברובם הגדול), ולאחר שהפך לכוכב הקופה הגדול ביותר בהוליווד בשנות ה-60, המשיך ניומן להופיע בשנות ה- 70 בעוד רצף של סרטים מוצלחים של במאים חשובים בהם אלטמן ו- יוסטון אשר בכל אחד מהם הוא הופיע בשני סרטים, ולמרות שקצב הופעותו בסרטים באותו העשור פחתה (הוא הופיע בשנות ה- 70 רק ב- 11 סרטי קולנוע) החלה דמותו להתפתח ולהשתנות, ודמותו הפכה למכובדת יותר, שכולה, אינטליגנטית יותר ומחושבת ופחות צעיר פרחח ומורד.
סרטיו המוכרים בשנות ה- 70 היו בסרטים "כסף כיס"(72) בו כיכב לצד לי מרווין הגדול, "השופט רוי בין"(72) מערבונו המשובח של ג'ון יוסטון בו כיכב ניומן לצד אווה גארדנר, ג'ון יוסטון, נד בייטי, אנטוני פרקינס ו- ג'קלין ביסט, הוא כיכב בסרט הפעולה מצליח "במלכודת החופש"(73) שוב בבימויו של יוסטון, הוא כיכב בלהיט שוב הקופות הגדול (הסרט גרף בארה"ב בלבד למעלה מ- 115 מיליון דולר סכום אדיר לאותם הימים) "המגדל הלוהט"(74) סרט האסונות בו כיכב לראשונה לצד מתחרהו הגדול סטיב מקווין (האגדה מספרת שהשניים רבו מי מקבל יותר שורות בסרט, דבר שבסופו נקבע שיהיו להם בדיוק אותו זמן מסך ואותה כמות של שורות בסרט, ושמם יופיע יחד בכותרות הפתיחה של הסרט ובפוסטרים- בעיות אגו) בסרט אגב הופיע לצד ניומן ומקווין שורה של כוכבים מוכרים בהם וויליאם הולדן, פרד אסטר, ריצ'ארד צ'מברלין, רוברט ווגנר, פיי דאנווי ואחרים ו- הוא כיכב בדמותו של באפלו ביל במערבון הנפלא של אלטמן "באפלו ביל"(76).
שיאה של הקריירה של ניומן בשנות ה- 70 היה שיתוף הפעולה השני בין ניומן לבין השחקן רוברט רדפורד ובין הבמאי ג'ורג' רוי היל ששב לביים את השניים באחד הסרטים המפורסמים והאהודים בקולנוע האמריקאי, "העוקץ"(73) מותחן אלגנטי, מהנה, מותחן ומלהיב שהיה ללהיט ענק (הכנסות בארה"ב של למעלה מ- 155 מיליון דולר סכום אסטרונומי לאותה התקופה), היה מועמד ל- 10 פרסי אוסקר וזכה ב- 7 פרסי אוסקר והפך לאחד הסרטים הפופולרים ביותר בעולם.
במקביל להופעותיו בסרטי קולנוע מצליחים, החל ניומן לביים, סרטו הראשון היה "רחל רחל"(68) בכיכובה של אישתו השחקנית ג'ואן וודוורד והסרט זכה להצלחה בקופות ואף היה מועמד ל- 4 פרסי אוסקר (וניומן גם זכה בפרס גלובוס הזהב כבמאי), סרטיו הבאים לא זכו להצלחה יתרה, ולמרות שהוא הפגין יכולת בימוי מוצלחת (הוא היה לאחד השחקנים הראשונים שגם ביימו) וכישרון רב, הוא לא הצליח להפוך לבמאי רציני כמו למשל איסטווד ו- רדפורד, ובסך הכל הוא ביים 5 סרטי קולנוע וסרט טלוויזיה אחד.
לאחר שלושה עשורים פוריים מאוד בהם כיכב ביותר מ- 35 סרטי קולנוע, הגיעו שנות ה- 80 בהם מתוך בחירה החל ניומן להמעיט את הופעותיו הקולנועיות (דבר שהתעצם יותר בשנות ה- 90) והפך לברר ולקפדן בבחירת סרטיו. הוא הפגין משחק מעולה (לדעת רבים הטוב שבקריירה שלו) בסרטו המצויין של סידני לומט "פסק דין"(82) בו גילם דמות של עורך דין שתיין ומזדקן בסוף הקריירה שלו המקבל לידיו תיק שיכול להציל אותו משקיעתו (ועל תפקידו המרשים היה מועמד לפרס האוסקר), הוא הופיע בסרט המתח המצויין של סידני פולק "ללא כוונת זדון"(81) לצד השחקנית סאלי פילד, הוא ביים וכיכב (וגם היה שותף בכתיבת התסריט) בתפקיד הראשי בסרט הדרמתי המשובח "הארי ובנו"(84) ו- הוא שב לגלם את דמותו של אדי פאלסון לאחר עשרים וחמש שנים בסרטו המצוין של מרטין סקורסזה "צבע הכסף"(86) בו כיכב לצד טום קרוז, ועל תפקידו כאדי פלסון המזדקן זכה ניומן לראשונה בחייו לאחר 6 מועמדויות בפרס האוסקר על תפקידו בסרט.
אחת הסיבות לכך שניומן האט את קצב הופעותיו בסרטים, הייתה הטרגדיה האישית הגדולה בחייו, כאשר בנו סקוט מת ממנת יתר של סמים. בשנות ה- 80 הקים ניומן חברה בשם "הרטבים של ניומן"(ניומנס) חברה המתמחה ברטבים לסלט שכל הכנסותיה הם לתרומה לקהילה (ודמותו של ניומן התנוססה על גבי הבקבוקים). הוא גם ידוע כחובב מירוצים מכוניות, והוא התחרה פעמים רבות בתחרויות שונות והמשיך לעשות זאת עד לשנות ה- 70 בחייו. ניומן ואישתו הקימו מרכז לנפגעי ולמכורים לסמים לזכר בנם סקוט.
בשנות ה- 90 וה- 2000 המשיך ניומן להופיע בקולנוע, אומנם בקצב איטי מאוד בסרטים מעטים, ובין הסרטים המוכרים בהם כיכב בשני העשורים הללו ניתן למצוא את הסרטים "מר וגברת ברידג'"(90) דרמה מקסימה בה כיכב לצד אישתו ג'ואן וודווארד, "הקפיצה הגדולה"(94) סרטם של האחים כהן, "לא פראייר של אף אחד"(94) סרטו המעולה (לטעמי לפחות) של הבמאי/תסריטאי רוברט בנטון תפקיד עליו היה מועמד ניומן לפרס האוסקר השמיני בחייו (הוא לא זכה), "מכתב בבקבוק"(99) הדרמה הרומנטית שוברת הקופות בה גילם אביו של קווין קוסטנר, "כסף קל"(2000) מותחן קומי קליל בו הוכיח ניומן בגיל 75 שכוחו עדיין במותניו, "הדרך לפרדישן"(2002) סרטו המצליח של סם מנדז בו גילם ניומן את דמותו של ראש המאפיה לצד טום הנקס, ועל תפקידו בסרט היה מועמד לפרס האוסקר בפעם התשיעית והאחרונה בחייו (הוא לא זכה) ו- הוא תרם את קולו לאחת הדמויות הראשיות בסרט האנימציה המצליח מאוד של דיסני "מכוניות"(2003) שהכניס בארה"ב סכום של למעלה מ- 240 מיליון דולר, והסרט עסק באהבתו הגדולה של ניומן מכוניות מירוץ.
בשנות ה- 2000 הופיע ניומן במיני סדרת טלוויזיה "אימפריות נופלות"(2003) לצד צוות שחקנים רחב בהם אד האריס, ג'ואן וודוורד, פיליפ סימור הופמן, הלן האנט, רובין רייט פן, דניס פרנה ואחרים וניומן זכה בפרס האמי ופרס גלובוס הזהב כשחקן מישנה.
ניומן גם זכה בשני פרסי אוסקר כבוד בשנים 86 ו- 94, ובסך הכל היה מועמד לפרס 9 פעמים כשחקן ופעם אחת נוספת כבמאי (רחל רחל), הוא כמובן זכה בפרס האוסקר פעם אחת (צבע הכסף) הוא היה מועמד ל- 4 פרסי אמי וזכה בפרס פעם אחת (אימפריות נופלות) הוא היה מועמד לפרס גלובוס הזהב 10 פעמים וזכה בפרס פעם אחת כבמאי (רחל רחל) ו- פעם אחת כשחקן (אימפריות נופלות) הוא זכה בפרס גלובוס הזהב עוד פעמיים כשחקן הקולנוע האהוב בעולם (64,69), פעם אחת נוספת בפרס השחקן הצעיר המבטיח ביותר (1957) ופעם נוספת זכה בפרס גלובוס הזהב בפרס הכבוד על מפעל חיים בשנת 84. ניומן ואישתו ג'ואן וודוורד הופיעו יחדיו ב- 11 סרטי קולנוע וטלוויזיה, ו- וודוורד הופיעה בכל ששת הסרטים אותם ביים ניומן. בין השנים 63 ל – 84 כיכב ניומן 14 פעמים ברשימת עשרת השחקנים הקופתיים בעולם.
בשנת 2003 חזר ניומן להופיע על הבמה, וכיכב במחזה "העיירה שלנו" בהפקת התיאטרון בו עובדת אישתו, וודוורד בתור מפיקה.
לטעמי האישי מדובר באחד השחקנים היותר טובים שייצאו מהוליווד. ניומן שנאבק כל חייו להוכיח את עצמו כשחקן אופי אדיר, וזאת בשל מראו היפה, יש אומרים יפה מידי, סימל בתקופה מסויימת את הצעיר המרדן המורד בחוק, בממשל ובמבוגרים והצליח בשנות ה-70 ולאחר מכן להפוך לשחקן מכובד, שקול ורציני יותר, הוא התבגר היטב על המסך והמשיך לשחקן באופן סדיר על לגיל 80, ועשה זאת בחן וביכשרון רב. ניומן הוא שחקן אופי מגוון, שגילם רשת רחבה של דמויות שונות, הוא שחקן אופי משובח, אנרגטי ושלא פחד להשתתף גם בסרטים קטנים וגם בתפקידי מישנה (בעיקר בזיקנתו), ניומן הוא כוכב גדול, יפה תואר בעל זוג עיניים כחולות שכנגד כל הסיכויים הצליח להפוך לאחד השחקנים היותר מכובדים ואהודים בתולדותיה של הוליווד.
בין הסרטים הרבים בהם כיכב ניומן ניתן למצוא את הסרטים הבאים: גביע הכסף (54), אלימות בשכונות העוני (56), סיפורה של הלן מורגן (57), הקיץ הארוך והלוהט(58), יד שמאלו הנוקמת (58), חתולה על גג פח לוהט (58), הצעיר מפילדלפיה (59), אקסודוס (60), אדי פלסון (61), פריז בלוז (61), ציפור הנעורים המתוקה (62), האד (63), סוג חדש של אהבה (63), הפרס (63), איזו דרך ללכת (64), השערוריה (64), לייד אל (65), מסך קרוע (66), הארפר (66), הומברה (67), המורד (67), מלחמתו הסודית של הארי פריז (68), קיד וקאסידי (69), ניצחון (69), ווסה (70), כסף כיס (72), השופט רוי בין (72), במלכודת החופש (73), העוקץ (73), המגדל הלוהט (74), באפלו ביל (76), פול ניומן וחבורתו (77), המרוץ כנגד הזמן (80), ללא כוונת זדון (81), פסק דין (82), צבע הכסף (87), בלייז (89), יוצר הצללים (89), מר וגברת ברידג' (90), הקפיצה הגדולה (94), לא פראייר של אף אחד (94), סודות אפלים (98), מכתב בבקבוק (99), כסף קל (2000), הדרך לפרדישן (2002), אימפריות נופלות (2003), מכוניות (2006) – דיבוב בלבד.
בין סרטיו כבמאי ניתן למצוא את הסרטים: רחל רחל (68), השפעת קרני הגמא על ציפורני החתוך (73), הארי ובנו (84), ביבר הזכוכית (87).
|