מה שומר עלי?
פעם פעם, קיבלתי במתנה זוג כנפיים.
אוטו מורפוזה
--
..הנה, בוא נעשה מעשה - הבט אל תוך עיניי אני מזמינה אותך לטייל בי אני נשארת כאן מתבוננת בחשיבה שלי מתהלכת באינסופ שבילים שמובילים למקומות מתבוננת ברגשות שלי שמציפים את אותם השבילים מתבוננת בתחושות שלי שמחדדות את המקומות בהם אתה מטייל כעת -- בזמן שאתה מטייל בשלי אני מטיילת בשלך בעיני חוט השדרה שלי אני רואה אותך ואותי מטיילים באותם המקומות אותם המקומות -- אחרכך נתרגם את המקומות האלה לשפתינו ונגדיל את המשמעויות פּי אלף ואז תדע את מרחבי הנשימה שאפשר למצוא בתוך כיס אוטיסטי -- זוכר את הפחד? הוא איננו עכשיו -- ובזמן שאני זוכרת את כל זה יושבת בתוך ירוק דשא משובּץ חיפושיות רבּינו וזבל - פרפר זהבהב מתגרה בי סביב סביב מאנפף בכנפיים שקופות הולכת לטייל קצת בתוכו -- ".. כל עבודתנו לגלות אהבה בקרבנו בכל יום ויום ממש שווה בשווה כמו בשעת הקבלה, דהיינו להרבות ולהפרות השכל בתוספות רבות על העיקר, עד שהתוספות ברכה דהשתא יהיה נוגע בחושים שלנו כמו מתנה עיקרית בפעם הראשונה, ולזה צריכים תחבולות גדולות וערוכות לעת הצורך." (הרב יהודה אשלג, אגרת דף ל"ה) |
תגובות (47)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תוDה שפר ((:
(שופרא בעצמך)
משובח...
תוDה לך Dני
וגם וולקאם ((:
מה שמצא חן בעיניי בכתבי האשלג.. ((:
..אבל זה המעורר הרשמי של החורף,
אם אני שוכחת, זה מייD מזכיר לי.
(נראה לך שאפשר שזה יהיה בשליטה..?)
((:
תוDה ש.
תוDה מיכל.., ככה יוצא לי, אני יוDעת..(?)
תוDה יקירתי.
זה מובן שרלוק, מגונן קיצוני אפילו..
אבל מפני מה לעזזל..
תוDה,
קיDה..
ברוךהבא
וכל הטוב הזה גם.
לא יוDעת בקשר למאורגן,
אבל Dפנטלי טובטוב.
לפעמים יש לנו אותם בעיניים. בלב.
סגרנו אצלי על כיסופים במקום תשוקה :)
היפרוונטיליישן לפעמים ((:
מוכרחה לנשום לפעמים מגזימה. את נשימות.מכירה את זה?
תוDה אביטל.
גם אני.
היי אתן בעצמכן.
(איזה מפגש חברות נפלא בתגובה אחת.. איזה כיף)
אחרכך נתרגם את המקומות האלה
לשפתינו
ונגדיל את המשמעויות
פּי אלף
ואז תדע
את מרחבי הנשימה
שאפשר למצוא בתוך
כיס
אוטיסטי
פשוט מעולה תמר...מחודד ומחורר לב...
אפשר למצוא הכל בתוך הכיס האוטיסטי...צריך רק לרצות...
מקסים ונוגע ללב,מרחבי הנשימה...כל פעם צריך למצוא כר דשא חדש...(:
טוב
(אבל תחזור גם)
איזהיופי של צילום.
אפרופו תשוקה.. ((:
חחח..
עזבי שיר.. תשאירי את הריגוש.
(קיבינימיני)
תוDה מיכל.
(..ונהיה לנשימה. אחת.)
את מוכרחה להעביר לי כמה ((:
יש שרגע פקוח עיניים קטנטן
מוביל ישר ל"כל השאר אותו ה.."
בעיניים עצומות. עצומות לרווחה כמובן ((:
כמו-ני
מה שמצא חן בעיניי בכתבי האשלג (נכון , הוא הרי ב"עולם במעבר", ובכל זאת..) -
הוא הבנת מגבלות השכל, והצורך התמידי ב"קביים מסייעות",
כדי שנוכל "לגעת בחושים". וזה , אכן, דורש תחבולות .
נהדר .
ואת , תמרשאת - כותבת מדהים . מסע מופלא יצרת כאן .
להישאר עירני לזה, יום יום, זה לא פשוט.
את זוכרת כל יום להישאר עירנית?
איך את אורגת את המילים ככה
לכזו יצירת אומנות??
קוסמת
נפלאה את.
השתקפויות זו בזו.
זה בזה.
אוהבת, את הטיול,
את הדיאלוג.
ובעיקר מה שאמר הרב -
על האהבה העצמית.
חשובה המלאכה.
תבורכי.
יש משהו מגונן באוטיזם
כמו בכל סוג אחר של התנתקות והסתגרות.
תודה. אהובה יפתטוהרשלי.
הלכתי לקרוא עוד, אהובהשלי.
....
מטא-מורפוזה היה ספר של קפקא.
יש הרואים בו, עם סארטר
את נביאי האקזסטציאליזם.
המקום בו העולם התמוטט מאמונתו.
בתוך שממון הקיום, הזדחלות הייאוש
בקע כל החירות הפנימית לאהבת האדם.
....
אני קוראת את כתובייך, ורואה את מהותה של הנבואה.
של הנביעה.
כחומר ביד היוצר, את מלקטת רגעים
של חמלת היות האדם.
ובתוך פעימות של פסיעות - את הכל יכולה.
או אז
יתמוסס הפחד, תתפורר הבדידות
ועור אהבה ירקום את הגידים.
...
פעם אמרנו, את-אני, כי כולנו אוטוסטים.
הבועה ההיא, שנראית כמנוכרת,
ואנחנו לא חדלים לנקר אותה, כדי לייצר אותנו
קשורים.
אבל את. את הכל יכולה -
ושרטטת בועה אוטו-מורפית, נמסכת אל רמח האיברים
כדי ליצור היות האדם
טווי ברכּוּת של עומקים, בשתיקה,
במבט
בנגיעה
בהיות ה-אני ל-אתה, אתה ל-הנני.
....
בהיווצר הרגע, קורי השדרה, מעלים
את היות האדם,
רבבת מהויות
ופרפר זהוב מצווה מעוף
למקומות בהם נושבת רוח ונשימה
להיות האדם.
...
וכך.
שאת כותבת.
טמירת הרוח.
...
תודה, אהובהשלי.
מקסים,
תשואות..
מאורגן טוב טוב הטיול הזה.
אוויר אצלך הכל אוויר .
.
טיולים כאלה אני אוהבת.
מקסימה את תמר.
it's make 4 of us
it's made 4 you
מצטרפת לשתיהן.
היי את,
צריך להיות מאוד גדולה כדי לטייל בגני המוח ולראות את כל השבילים הנפשיים.
מצטרפת לתגובה של מינימקסי.
(לא. הדגש הוא על כל..)
ותודה גם.
הדגש הוא על העבודה, מן הסתם.
נפלא never the less
יצאתי לטייל
תודה.
נו, ,,,? קיבינימט. מה כותבים ?
את נפלאה?
ריגשת אותי?
מאמם?
יו...איזה יופי?
כול הכבוד?
טוב תעזבי....אבל אני בכול זאת אגיד:
"זה! שיר של משוררת!"
זה טיול זה !!!
נשמה בנשמה.... נפלא תמר !
תחבולות זה אני
:)
ני עצם עיניים, כל השאר אותו הדבר