"לא לעולם חוסן" משפטים שכאלה ובכלל אמרות ופתגמים מלווים אותי ומנחים אותי בחיי. אני מאמין שהם נכתבו בדם ויזע. ככלל , תורות וניסיון חיים מרשימים אותי ואני אוחז בהם כמקור לאמת. ללא קשר לאמונה דתית ראו את התנ"ך כספר הוראות לחיים. כמה אמת וחוכמה גלומים בו. לא צריך להיות בעל אמונה כדי להבין עד כמה אוצרות מידע וידע כתובים בו. ביקרתי בירושלים במהלך החג. מביט אל ההיסטוריה של העם היהודי דרך אבני העיר העתיקה . ממרום מגדל דוד ועד תחתית מנהרות הכותל ומתרשם מהעוצמה. והנה , כמה נעימים לאוזני דבריו של המדריך בתארו איך עלו לרגל אל בית המקדש מביאים איתם שה לעולה. הרי אני נוקד בן נוקד מגדל את השיים האלו ומרגיש כי מוטל עלי תפקיד חשוב , להיות ממשיך דרכו של הבל, אברהם אבינו, משה ודוד המלך. ודאי הבחנתם בשם משפחתי. אולי חשבתם מה לי להיאחז בשם הארוך הזה, קצנלנבוגן ?!! איך יכול אני לוותר עליו ? משפחת קצנלנבוגן היא מהעתיקות ביהדות . שורשיה ע"פ אילן היוחסין הרשום בספר היוחסין מגיע עד רש"י וממילא עד דוד המלך . כפי שכתבתי קודם "דע מאין באת ולאן אתה הולך" . אין לי אלא לברך על המורשת. שמעו סיפור : שמחת תורה. הימים,לפני אירועי השואה. הכפר, "מאיה" שליד העיר דז' שבטרנסילבניה רומניה.בבית הכנסת מתקבצים יהודים מכל כפרי האזור לחגיגות שמחת התורה. המתפללים, על טפם וזקניהם רוקדים ושרים סביב כשספרי התורה בידיהם . שירים בשפת התורה , בלשון קודש, שירי געגוע לארץ הישנה . "בשנה הבאה בירושלים הבנויה בשנה הבאה בירושלים הבנויה" "צאן קדוישה" !!!! הייתה מפלחת קריאתו של מרדכי קצנלנבוגן את האוויר. "מממממההה"!!!! היו עונים לו בפעייה כל החוגגים בגרון ניחר. הימים, ימי חג שמחת תורה כב' תשרי תש"ע {21.10.09} במושב תלמי אלעזר , ישראל.בבית הכנסת מתקבצים יהודים מכל העדות לחגיגות שמחת תורה. ילדים וזקנים ,מתבגרים ובוגרים ,גברים ונשים, כולם רוקדים סביב, אוחזים גבוה את ספרי התורה שרים שירי תפילה מוחאים כפיים ושורקים בצהלה. את האוויר מפלחת קריאתו של צבי קצנלנבוגן - "צאן קדוישה"! שבאחת חותכת את שירת הקהל. "ממממההה" פועה הקהל בקול גדול וצחוקם נשמע מכל עבר. המתפללים הוותיקים אשר חגגו כבר 60 שנה להיוולדם , גדלו על קריאתו של זה. צבי ,אבא שלי , בן השמונים ושמונה ,אולי זקן הנוקדים בארץ, גאה על המסורת שהצליח לשמר. זיכרון קולקטיבי אחד שנשאר מאביו שניספה בשואה. ואנחנו מה ? הבל, מגדל הכבשים,הוא הבן המועדף בזכות תשורתו לאלוהים. על כך נרצח ע"י אחיו. האם גם אנו ? אברהם כבש את הארץ בעדריו. את יצחק בנו ,החליף האייל , כקורבן בסיפור העקדה. יעקוב ביקש את רחל וקיבע את המושג נוקד על שום כבשותיו הנקודות. משה רבנו הכה בסלע במוט הרועים שלו וצלח את המדבר בזכות היותו רועה מוכשר. הוביל את עדר העבריים ארבעים שנה ,כמו היו כבשים תמימות.מי היה דויד המלך אם לא רועה צאן הפורט עלי נבל. איך למד להשליך אבן במקלע? איך למד ניגון להנעים אוזנו של המלך שאול ובמילים לדבר שירה - בזכות היותו רועה חרוץ. התנ"ך ולו רק כספר היסטורי, שזור בסיפורי רועים . את זכות אבות על הארץ הזאת קנינו ברגלי צאננו. כל מקום שבו רעו הכבשים וניטה אוהל ,שם נקבעו גבולות ארצנו. כבש נחשב לטוב ביותר כקורבן לזבח. שופרות לתפילה מיוצרים מקרני איילים.השימוש בו לצרכי פולחן ידועים לאורכו ולרוחבו של התנ"ך, ורבים מן המשלים והאמרות רצופות בו. זו היא החיה המזוהה ביותר בתורתנו, ומדמה את התנהלות עמנו. הטבע אינו טועה, ואם רחצה בת שבע בחלב כבשים היא ידעה למה. ואם תינוקות הוזנו בחלב כבשים הם ידעו למה ואם החלב ריפא חולים וזקנים הם ידעו למה ואם מלכים פינקו עצמם בחלב כבשים הם ידעו למה הישרדות הייתה אז מילת מפתח. ומזון משובח ומרוכז היה הכרח כי כך בנוי הטבע . איזה בעל חי ,יונק, מצליח לשלש ואפילו לרבע את משקל לידתו בתוך חודש?נכון , הטלה!! אנחנו עוסקים במקצוע העתיק והמיוחד בעולם רועה עברי חלוץ זו הייתה משאת נפש וכבוד גדול. כבשנו מחדש את הארץ הזאת. רק אזכיר את בן גוריון כראש וראשון ואת אריאל שרון שהיה פה אחרון. שירי רועים רבים עד היום מרקידים את מחוללי ריקודי העם, כמו השיר היפהפה "הרועה הקטנה מן הגיא" !! כל ערב שירה בציבור מונף אל על לקול ה-"ההוזזזז". זה הולך כך: הו מה יפים הלילות בכנען צוננים המה ובהירים והדממה פה תשיר לי ויען לה ליבי בשיר יללת תנים נוגה תחצה דמי הליל אחי הלכו לרעות צאנם להשקות העדרים ורחל רחל שלי בואי נא ונתעלס
המלצה : להקת "גאיה" יצאה עם דיסק חדש ומופע של שירי רועים בשם זה מה יפים הלילות בכנען
ואתם , גבינה מחלב כבשים כבר טעמתם ? |