כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    i,blogger

    סיפורים, חלקם מציאותיים,
    רעיונות, חלקם סודיים,
    חלומות, חלקם ממש חלומיים.

    פוסטים אחרונים

    אמא

    34 תגובות   יום שבת, 8/9/07, 21:49

    קובי, תסדר את החולצה, אל תהיה כזה שלומפר, ותיקח אותה למרכז המסחרי, תקנה לה איזה גלידה, אל תתקמצן, ואל תחזור מאוחר מדי.
    בסדר אמא.
    בעצם תחזור מאוחר, קח כמה זמן שצריך.
    בסדר אמא.
    אתה צריך קצת כסף?
    לא אמא.

     

    קובי שלי אני חולה עליו, הבן היחיד שלי, אני אתן את הנשמה שלי בשבילו. הוא הבן היחיד והגבר היחיד, כי אבא שלו סמרטוט. בגלל זה אני קוראת לאבא שלו השטיח, בגלל כל השיערות, וגם בגלל שהוא לא עושה כלום, לא טוב ולא רע.

     

    אבל מה אני מספרת לכם עליו במקום שאני אספר לכם על קובי. קראנו לו על שם סבא שלי, שהקים את בית הכנסת הגדול ברחובות. אבל קובי שלי לא הלך לדת (למרות שיש לו קול של זמיר). במקום זה הוא עובד בסופר, בתור קופאי בכיר. הוא כבר לא כל כך צעיר, בן שלושים ושש וחצי, אבל בנשמה שלו הוא עוד ילד של אמא.

     

    לפעמים אני מרגישה שאני מתערבת לו קצת יותר מדי, בבגדים, באוכל, ובכלל. אבל אני חושבת שאין לי ברירה ושזה דווקא בסדר, ושהוא צריך שאני אעזור לו. הוא כבר לא כל כך יפה כמו שהוא היה פעם, עם הקרחת והכרס שלו, אבל אפשר לעזור. וגם את הבגדים הוא לא כל כך מצליח לבחור.

    והוא גם לא יושב זקוף.

     

    היום הוא נפגש עם בחורה, מישהי שהוא פגש בעבודה, במשמרת שלו בקופה של עד עשרה מוצרים. היא באה רק לרגע, לקנות עיתון וסיגריות, ונשארה לדבר איתו יותר מעשר דקות. קובי אומר שהיא בטוח נדלקה עליו. הלוואי, מה אני אגיד לכם, הלוואי שייצא מזה משהו.

    כל כך מגיע לו, הוא נשמה טובה.

     

    אני זוכרת שהשטיח ואני נפגשנו פעם ראשונה. קבענו שבוע מראש במרכז המסחרי בדיוק איפה שקובי הלך עכשיו. לבשתי שמלה תכלת עם פאייטים, והוא היה גם כל כך יפה, עם הבלורית. אבל הכל היה סגור ולא הבנו למה, ורק אז גילינו שזה היה יום הזיכרון.

    עוד פעם אני מדברת עליו במקום על קובי.

     

    באמת שאני לא רוצה לחכות לו שיחזור. אני רק רוצה שהוא יהיה כבר עצמאי, שיתחתן, שיביא לי כמה נכדים. שידאג לי כשאהיה זקנה. רק רוצה שיהיה לו טוב. גם אין לי כח לחכות עד שעה מאוחרת, מחר אני צריכה לקום כל כך מוקדם. מעניין מה הם עושים עכשיו.

    טוב, בסדר, אני אירדם לי כאן על הספה.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (34)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/5/10 12:36:


      מקסים מקסים מקסים...

       

      מצחיק, עצוב, מוכר, נשכח, דואג, משחרר...

       

       

      כתוב נפלא!

        4/5/10 23:59:


      יכולתי לשמוע אותה מדברת.

      מקסים.


      מכל הספור הזה אני לוקחת את האמפטיה שמשתקפת

      היכולת להכיל אמהוּת  גם כשהיא חונקת

      אהבתי

      אשמח לקרוא דברים נוספים שלך אם עודך בcafe ובשניות הפנויות הדלות שיש לך את מוזמן גם להכנס לפוסטים שלי

      המש ך יום נפלא וקסום

        17/7/09 14:55:


      אולי ישן בזמן

      אך לנצח עדכני בתוכן...

      אהבתי מאוד דרך כתיבתך לגעת בדברים...

       *** נאתלי.

        25/3/09 16:02:

      רציתי להעניק לך כוכב, אבל, לא ניתן לדרג פעמיים את אותו משתמש ב 24 שעות....
        25/9/07 13:41:

       

      צטט: ema67 2007-09-25 10:52:54

      כל כך יפה.

      מעורר בי געגוע..

       

      גם המילים שלך מעוררות בי געגוע.

       

      תודה שקראת.

        25/9/07 10:52:

      כל כך יפה.

      מעורר בי געגוע..

        11/9/07 15:51:

      איתן - אתה מלך,

      סחטיין על ההתמדה, בסוף היא התגלתה כמשתלמת.

       

      שנה נהדרת שתהיה לך.

        11/9/07 11:54:

       

      צטט: איתזז 2007-09-11 00:52:59

       

      צטט: כפיר דן-ארי 2007-09-10 09:58:56

       

      צטט: איתזז 2007-09-10 03:18:57

      כפיר

       

      ב - 2  מילים  ארזת  חיים  שלמים:

      בן  =  גבר.

       

      כפיר  השואג.

       

      (נגמרו ה ***.  רושם   לשוב)

       

      איך אתה יודע להסתכל ככה אל תוך המילים?

       

      וגם - אני אולי שואג, אבל לא נושך. 

       

      נו...

      מפעם  לפעם  חוזר  להתככב  עליך

      ואין.   המומלץ  ממליץ -

      אין  לך  כוכבים.

      האמא  הייתה  מאמינה  לי?

      בוקר  טוב  כפיר.

      ישששש *

      מגיע  לך.

       

        11/9/07 00:52:

       

      צטט: כפיר דן-ארי 2007-09-10 09:58:56

       

      צטט: איתזז 2007-09-10 03:18:57

      כפיר

       

      ב - 2  מילים  ארזת  חיים  שלמים:

      בן  =  גבר.

       

      כפיר  השואג.

       

      (נגמרו ה ***.  רושם   לשוב)

       

      איך אתה יודע להסתכל ככה אל תוך המילים?

       

      וגם - אני אולי שואג, אבל לא נושך. 

       

      נו...

      מפעם  לפעם  חוזר  להתככב  עליך

      ואין.   המומלץ  ממליץ -

      אין  לך  כוכבים.

      האמא  הייתה  מאמינה  לי?

        10/9/07 22:13:

       

      צטט: ili - ili 2007-09-10 21:53:48

      האמא הפולניה. אין עליה :-)

       

       

      נכון, אין עליה,

      אבל בהחלט יש מתחתיה, מתחת לסוליות של הנעליים, בגובה השטיח.

        10/9/07 21:53:

      האמא הפולניה. אין עליה :-)

       

        10/9/07 21:24:

       

      צטט: סירין 2007-09-10 21:03:35

      סיפור מקסים בפשטותו. אולי תעשה קצת נחת לאמא של קובי ותכתוב המשך? ואם תהיה עוד יותר נחמד גם תתאר לנו את החתונה המרגשתמחייך...

       

      נו, אבל את כבר עשית את זה...

      אני שמח שהסיפור מצא חן בעינייך.

       

      תודה שקראת.

        10/9/07 21:03:

      סיפור מקסים בפשטותו. אולי תעשה קצת נחת לאמא של קובי ותכתוב המשך? ואם תהיה עוד יותר נחמד גם תתאר לנו את החתונה המרגשתמחייך...

        10/9/07 12:24:

       

      צטט: oritall 2007-09-10 11:16:52

      כפיר זה נפלא!!

      ממש ניתן לדמיין את האמא מספרת על הבן שלה ... עדיין לא החלטתי באיזה מבטא ...

      אבל יש לי דמות בראש של אשה מבוגרת מלאה שהחיים לא קלים לה ...

       

      היכולת שלך להכניס לאווירה מקסימה בעיני.

       

      אורית

       

        

       

       

      חבר שלי שקרא את זה אמר שזו נראית לו אמא מרוקאית עם מערכת הפעלה פולנית...

       

      אני שמח שנכנסת לאווירה,

      תודה שקראת,

      ותודה על הכוכב.

        10/9/07 11:16:

      כפיר זה נפלא!!

      ממש ניתן לדמיין את האמא מספרת על הבן שלה ... עדיין לא החלטתי באיזה מבטא ...

      אבל יש לי דמות בראש של אשה מבוגרת מלאה שהחיים לא קלים לה ...

       

      היכולת שלך להכניס לאווירה מקסימה בעיני.

       

      אורית

       

        

       

        10/9/07 09:58:

       

      צטט: איתזז 2007-09-10 03:18:57

      כפיר

       

      ב - 2  מילים  ארזת  חיים  שלמים:

      בן  =  גבר.

       

      כפיר  השואג.

       

      (נגמרו ה ***.  רושם   לשוב)

       

      איך אתה יודע להסתכל ככה אל תוך המילים?

       

      וגם - אני אולי שואג, אבל לא נושך. 

       

        10/9/07 03:18:

      כפיר

       

      ב - 2  מילים  ארזת  חיים  שלמים:

      בן  =  גבר.

       

      כפיר  השואג.

       

      (נגמרו ה ***.  רושם   לשוב)

        9/9/07 11:37:

       

      צטט: gbr001 2007-09-09 00:02:33

      כפיר כפיר כפיר

      קראתי בתענוג גדול.

      תגיד, אתה גם מרגיש שהסיפורים שלנו ייפגשו בסוף?

      די הדהים אותי, האמת

       

      תודה

       

      גיל

       

      גיל אני שמח שנהנית,

       

      אני לא יודע אם הסיפורים מתמזגים אבל גם לי הרבה פעמים נראה שהנושאים שאנחנו בוחרים מאד דומים.

      האם הסיפורים ייפגשו?

      כרגע איש זולתך לא יודע מה מחכה לעזרא זולתי...

       

      תודה שקראת,

      ותודה על הכוכב.

        9/9/07 11:15:
      מחייך
        9/9/07 10:11:

       

      צטט: שני א 2007-09-08 23:39:02

      דווקא נראה לי שהיא אוהבת את השטיח :)

       

      גם לי נראה שהיא אוהבת אותו,

      אבל... בדרכה.

       

      תודה שקראת.

        9/9/07 10:10:

       

      צטט: בן קיסוס 2007-09-08 23:29:55

      נהדר הסיגנון מושך והסיפורת

       

      אני מאד שמח שאהבת,

      תודה.

        9/9/07 00:02:

      כפיר כפיר כפיר

      קראתי בתענוג גדול.

      תגיד, אתה גם מרגיש שהסיפורים שלנו ייפגשו בסוף?

      די הדהים אותי, האמת

       

      תודה

       

      גיל

        9/9/07 00:01:

      איזה אמא. לדעתי היא מקסימה. לא שופטת. אמא זה אמא. וזאת האמא של אהבה.

        8/9/07 23:39:
      דווקא נראה לי שהיא אוהבת את השטיח :)
        8/9/07 23:29:
      נהדר הסיגנון מושך והסיפורת
        8/9/07 22:55:

       

      צטט: נינה 2007-09-08 22:43:19

      מקסים. צורת ההסתכלות של האמא, הדמויות..

      נורא נהנתי [אחזור לככב]

      תודה מחייך

       

      יש לאמא הזו צורת הסתכלות מאד "מיוחדת" על החיים.

       

      שמח שנהנית,

      תודה שקראת.

        8/9/07 22:54:

       

      צטט: mania-nim 2007-09-08 22:39:10

      ואני חושבת, כפיר,

      שמי שמתערבת יותר מדי

      בחיים של בן זוגה וילדיה,

      הופכת אותם לשטיח ולסמרטוט.

       

      לבי על בעלה האומלל,

      ועל קובי המסמורטט לא פחות.

       

      ואני חושב:

      אולי אנחנו סתם ממהרים להאשים אותה?

      אולי לשני הגברים בחייה דווקא מאד נח עם חיים כאלה?

       

       

        8/9/07 22:43:

      מקסים. צורת ההסתכלות של האמא, הדמויות..

      נורא נהנתי [אחזור לככב]

      תודה מחייך

        8/9/07 22:39:

      ואני חושבת, כפיר,

      שמי שמתערבת יותר מדי

      בחיים של בן זוגה וילדיה,

      הופכת אותם לשטיח ולסמרטוט.

       

      לבי על בעלה האומלל,

      ועל קובי המסמורטט לא פחות.

        8/9/07 22:14:

       

      צטט: קשת בענן 2007-09-08 22:03:22

      האמא הזו הצליחה להוציא אותי משלוותי

      הצלחת להעביר אלי את מה שקובי והסמרטוט וודאי מרגישים

      אוףףףףף איזה מעצבנת האמא הזו!!!

      מקווה בשבילך שההשראה לא מאמא שלך...

       

       

      השראה מאמא שלי?! מה פתאום! טוב, נו, אולי קצת...

       

      תודה שקראת.

        8/9/07 22:13:

       

      צטט: מים רבים 2007-09-08 21:57:23

      גדול, אהבתי מאוד ...

       

      מים רבים עוד יזרמו לפני שהאמא הזאת תתפכח.

       

      תודה שקראת.

        8/9/07 22:03:

      האמא הזו הצליחה להוציא אותי משלוותי

      הצלחת להעביר אלי את מה שקובי והסמרטוט וודאי מרגישים

      אוףףףףף איזה מעצבנת האמא הזו!!!

      מקווה בשבילך שההשראה לא מאמא שלך...

       

        8/9/07 21:57:
      גדול, אהבתי מאוד ...

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      כפיר דן-ארי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין