המטרה: א.ו.ש.ר (זרעים של א.ו.ש.ר לשעבר)
איך אני הופך דימיון למציאות. המסע שלי בדרך לא.ו.ש.ר.
*ועוד משהו, אני לא רוצה לרשום כל הזכויות שמורות (למרות שהן כן). אם את/ה מעתיק/ה מצטט/ת ממני זה בסדר ובכיף, בתנאי שתפנה/י קישור למקור ותיתן/י קרדיט. תודה.
פוסטים אחרונים
- הדלתות 29/4/20
- לבד. מונולוג. 19/6/18
- דיאלוג לבבי 20/3/18
- חיבוק 3/10/16
- תנינים של חרדה 10/4/15
- אפס מאמץ 10/2/15
ארכיון
0
מלא?
 עצרתי את המכונית האדומה ליד המשאבה. "95 מלא בבקשה" אמרתי למתדלק. הוא הביט בי בצורה מוזרה וניגש לתדלק. "מלא אמרת?" הוא סינן מבעד לשפתיים שהחזיקו סיגרייה בוערת בצורה מרושלת. "כן," עניתי תוך שאני מרגיש שמשהו משתנה באוויר. הוא פתח את מכסה הדלק ואיפר לתוכו את הסיגריה. "מה אתה עושה?" צעקתי, והוא התבונן בי בעיניים צהובות וחתוליות תוך שהוא מתעלם ממני ומכניס את צינור התדלוק ולוחץ על הידית. לא היה ריח של דלק באוויר, זה יותר הזכיר ביוב, ומהמיכל נשמעו קולות מוזרים של צווחות זוועה וצחוקים מוזרים. המתדלק הסתכל עליי בעיניים מרושעות וחייך חיוך שחשף ניבים מחודדים וצהובים. נרעדתי לרגע והבחנתי שהוא גדל קצת תוך כדי כך. מאחור השתרך טור ארוך של מכוניות והנהגים היו עייפים, עצבניים וחסרי מנוחה. הם צפצפו בצופרים, צעקו אחד על השני ועישנו. בינם הסתובבו ספק מתדלקות ספק דיילות מוזרות שהציעו להן לקנות כל מיני מוצרים נלווים, חושפות שד אקראי וצבועות שפתיים בצבע פלסטיק אדום. לרגע היה נדמה לי שלחלקן יש זנב קטן ומחודד מבצבץ דרך הסרבל. גג התחנה היה נראה עקום ומט לנפול ועננים שחורים התאספו מלמעלה. חזרתי להביט במתדלק, הוא גדל עוד קצת בינתיים, ומתוך קרעי הסרבל בצבץ לו גוף מכוער למראה, ידייו היו שעירות וציפורניו מגודלות, מבעד לכובע שלו הציצו זוג קרניים קטנות. הוא הבחין במבט שלי וצחק צחוק מכושף. "כן, זה בדיוק מה שאתה חושב..." והמונה המשיך לרוץ תוך שהוא מראה ספרות לא מוכרות, סמלים לא קריאים. "אתה שד" אמרתי בפחד. "והן שדות גם" הוספתי תוך שאני מצביע אל המתדלקות האחרות. "שטויות, אל תפחד, חבל לבזבז פחדים סתם, הנה, תשים אותם במיכל ביחד עם השאר". ענה לי השד בניסיון להתידד. "המיכל עוד מעט מלא לגמרי, תראה איזה פחדים חמודים מלאתי לך, זה מניע את המנוע נהדר. ממש טורבו" חייך והמשיך לעשן ולאפר אל תוך המיכל. זה לא מצא חן בעיניי בכלל. הסתכלתי אל עבר היציאה מהתחנה. הכביש הוביל אל הר גבוה שהשמש היתה תלוייה מעליו. בדרך כל המכוניות הסתובבו במעגלים, או שנסעו הלוך ושוב לאורך הכביש מבלי להגיע לשום מקום. חלקן, נתקעו בתעלה לצד הכביש בניסיון נואש לשלוט בהגה לאחר שהמנוע היה מונע מ"פחדים טורבו". "זהו, הכל מלא והיום יש לנו מבצע - זה גם בחינם, תבוא מחר לא?" הכריז השד וסגר את מכסה הדלק. "יאללה סע כבר" הוא צעק. מאחור ההמון, החל ללחוץ יותר ויותר שאניע ואסע משם. ירקתי על השד, וזרקתי לו את המפתחות ישר בפרצוף. הוא התכווץ לגודל של ילד קטן והחל לצווח בצורה משונה. השדות רצו לעברי תוך שהן מדלגות דילוגים מוזרים ובעקבותיהן שאר האנשים. נטשתי את המכונית ורצתי ברגל דרך השדות אל ההר, ההמון היה בעקבותי אבל אט אט התפזר בכאוס לא מוסבר נע בכל הכיוונים בעת ובעונה אחת, מונעים כל אחד מהפחדים של עצמו. הדבר האחרון שאני זוכר הוא אותי מטפס במדרון התלול, אבן אחר אבן, לבד, אל השמש. |
תגובות (35)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אוהבת את הצד המהיר של החיים מה?
אז דווקא לא. ;-)
מלא. מזומן. ומהר.
בבקשה.
התייעצתי פה עם השד האחראי והוא שלח לך את זה בדואר נכנס
אתה אל תכנס לי לרוצה ולא רוצה
אני זכאית למרקיות
או סט סכינים
או חליפת פוטר ורודה
או כיסוי למזרון יחיד
אני לא בטוח שאת רוצה את המרקיות האלה אחרי ה 7 מעלות
ערומקו??? ב-10 מעלות??? <היום כבר יהיו 7>
פלא שיוצאים לך שדים מהדלקן????
ואיפה המרקיות שלי?????
נראה יותר כמו אוברול כללי ...
טיפול 10,000
דחוף!
(:
אני אומר לאחרים לעשות שום דבר שאני לא עושה בעצמי...
כן
פסיכי, 10 מעלות בחוץ ואתה שולח אותו ערום??
אין, אין לך לב....
יש מצב להמיר לחלומות נעימים?
אכן דמון ופוביוס החביבים מושכים את המרכבה של מארס.
וואיי מקסים!!!
כבר מהפסקה שבה תיארת את המתדלקות הבנתי שמדובר במשהו דמוני :) הדמון יוצר את הפחדים, מהם הפחדים? כמוסים ותבועים בנו מבטן ומלידה, חלק מהפחדים אנחנו לומדים לפחד מהם - כמו למשל מחושך ועוד כל מיני דברים כאלו.. בתור ילדים.
ירח, סטורן, דרקונים - הכל תבוע בפנים.
פוסט נפלא וכתוב כהלכה - אהבתי מאוד GASOLINE :)
כוכב ממני * כמובן!
זה בא עם השף הערום
סכינים אתה אומר...זה בא עם דיסק מתכונים כזה כמו בערוץ הקניות?
כידוע לך - אין לי דלקן יותר וגם לך אין. אז חיים על אוויר. נושמים ונושפים.
אם אתה רוצה אני יכול למלא לך את המיכל בזה - רק תזהר בסיבובים זה מושך חזק למטה
ת נה נה נה ת נה נה - שומעים את המוסיקה עד כאן
התבלבלו, נגמרו המרקיות ועברנו לסט סכינים למטבח או הארי פוטר בכבודו ובעצמו.
תוסף חרדות קיומיות חינם כל 10 תדלוקים
ממש דמדומים 3
לגמרי
יש לי מספיק משלי
אני צריכה עוד תוסף?
אמרו לי שאפשר לבחור בין שישיית מרקיות מעוטרות לחליפת פוטר
זה תלוי מי שואל...
מה מחלקים?
כן.... גם אני לא אבל הנה זה נכתב :)
לאן לשלוח?
שירות עצמי של פחדים... מעניין
אמרו שיש מתנת הצטרפות אז באתי...
ווואוו. לא ציפיתי לזה...
ואיזה יופי של תמונה.
ידעתי למה אני תמיד מתדלקת בשירות עצמי :)
תודה!
כן מה? מעיף אותך לרוץ במעגלים מסביב לעצמך או להתקע בשוליים...
ברוכה הבאה לבלוג