אחד הסימנים המובהקים של ההייפ בעולם התקשורת, כמו בשני הגלים בעשור האחרון, הוא רכישת חברות תקשורת במחירים מנותקים מכל מציאות הגיונית. המיתון בעולם התקשורת (העולמי והישראלי) הסתיים, עוד לפני שהחל. כמה רכישות אחרונות בעולם התקשורת מצביעות בברור שההייפ שהיה בעולם התקשורת בשנים 1996 עד 2000 וב- 2004 עד 2008 חוזר, ולקחי המפולות של 2000-2003 ו- 2008-2009, נשכחו. הדוגמאות האחרונות: א. רכישת חברת 012-סמייל, ללא המזומנים שבקופתה (שיועברו לרכישת בזק), ללא הגיבוי המקיף של אינטרנט זהב סמייל מדיה (חברת האם של 012-סמייל), ללא האחזקות הבורסאיות של 012-סמייל ואינטרנט זהב (תהפוכנה לחברות האחזקה של קבוצת בזק), וכנראה שגם ללא המנכ"לית הנמרצת של 012-סמייל ועוד כמה בעלי תפקידים בכירים בחברה, וזאת ב- 1.2 מיליארד ש"ח, שיבואו מחברות האחזקה של יוסי מימן. סמנכ"לית הכספים של חברת אמפל (בשליטת מימן), אירית אילוז, אמרה (כפי שפורסם בשמה) במעמד הרכישה, שאמפל רכשה "חברה שהיא 'פרת מזומנים'. היות ויוסי מימן כבר התנסה ב"פרת מזומנים" אחרת, בה השקיע די הרבה (ערוץ 10), כדאי שיחשוב שוב כיצד הפרה הזו (012-סמייל) תמשיך לייצר מזומנים, כפי שהוא חולם או מקווה. יוסי מימן לא היה ה"פראייר התורן" היחיד של עסקה זו. התחרו עימו פטריק דרהי ופרטנר (אילן בן-דב), שהציעו אף יותר ממנו עבור המותג 012-סמייל. דהיינו: חיידק ההייפ של עולם התקשורת, המנותק מכל בחינה כלכלית הגיונית וניתוח שוק לאורך זמן, נדבק ברבים טובים. ב. רכישת חברת התקשורת הברזילאית GVT מבעליה (שאול שני) תמורת 1.26 מיליארד דולרים (4.6 מיליארד ש"ח) ע"י חברת המדיה הצרפתית ויוונדי, שרכשה כ- 30% ממניות החברה במכפיל רווח של 29. ויוונדי התחרתה בחברת התקשורות טלפוניקה הספרדית, שיש לה נוכחות גבוהה בארצות אמריקה הלטינית, ושהציעה מחיר די קרוב למה שהציעה ויוונדי. עם כל הכבוד שיש לתת לכלכלה הברזילאית, שנמצאת בתנופת צמיחה מרשימה, מכפיל רווח של 29 על חברת תקשורת די בינונית וצעירה יחסית (נוסד ב- 1999), הפועלת בסביבה תחרותית כמו שיש בברזיל, היא פשוט השתקפות של סחרור ההיפ המוכר של עולם התקשורת. שאול שני שהופך בעסקה זו למיליארדר מבוסס, בהחלט עשה את עסקת חייו. כל הכבוד. |