פעם,

במבט במראה,

נראתי אחרת מאשר דרך עיניך.

פעם,

כשהרגשתי רעה,

קיבלתי חיבוק

ונחתי בין זרועותיך. 

פעם,

כשעצבתי כל כך,

הצחקת אותי עד דמעות.

פעם,

חרדה מן המחר,

אמרת ,שרע יותר לא יכול להיות.

אז,עכשיו...

לא רע יותר.

אבל...

אין יותר את עיניך,

את החיבוק והצחוק.

והעצב נמצא

בתוכי

עמוק.