אני בעד הסילבסטר.

כלומר, לא ממש בעד החג עצמו, אני באמת לא מבין אנשים שמתלהבים ממנו או מהסרטים שהוא עשה, כמו חבר שלי שטוען שרוקי 2 זה אחד הסרטים המושלמים. נראה לי שהוא קרא את זה באיזה מגזין בשנת 95 ומאז הוא מסתובב ואומר את זה כאילו מדובר בעובדה מוגמרת. אבל לא נורא, יאמר לזכותו שאנשים עם טעם רע בסרטים, ממש טובים במיטה. זה היה כתוב באותו מגזין.

 לא מתלהב כ"כ מהסרטים שהוא עשה. סילבסטר

אבל אני כן בעד לצאת בסילבסטר. במיוחד כשמדובר בלילה שמחליף לנו קידומת מעשור ראשון לעשור שני, ממש כמו ילד צעיר שמתעורר בוקר אחד מהחלום הכחול הראשון שלו, וכתמים לבנים מוזרים על הסדין שלו. לוקח לו כמה דקות להתעשת, אבל אז ברגע אחד הוא סוף-סוף מבין, למה אבא אוהב את אמא.

באותו אופן, כל השנים האלה – 2000 עד 2009, היו רק הקדימון של האפריטיף של הפורפליי לדבר האמיתי, שרק עכשיו, ב 2010, עומד להיחשף.

אבל נניח שאתם לא קונים את תיאוריות הקונספירציה שלי. נניח שאתם לא מאמינים לי שב-2010 גוגל תודיע שהמטרה האמיתית שלה, מיד אחרי מיפוי כל הידע האנושי, היא לשבט את בראד ואנג'לינה ב 20 אלף עותקים ולחלק אותם במתנה לכל אחד מעובדי החברה.

אז למה בכל זאת אני בעד לצאת בסילבסטר?

ובכן, זה פשוט.

כמו כל רווק גם אני רגיש מאוד לנושא מרווחי הזמן המשתנים בין אירוע סקס אחד למשנהו. אם את הנשואים מטרידה בעיקר העובדה שהסקס הוא תמיד אותו דבר, או תמיד עם אותו פרטנר (זה באמת נורא), אז את הרווק מטרידה בעיקר שאלת ה"מתי בפעם האחרונה עשית סקס".

אם במקרה אתמול היתה הפעם האחרונה, הרווק מרוצה. הוא מחויך, רגוע, יודע שבימים הקרובים הוא מכוסה כי יש לו וי גדול ליד "עשיתי סקס השבוע".

אבל רווק, גם אם הוא רב-שגל שאפילו מרק היה ילד לידו, קורה לו לעתים שהשבוע מתארך לשבועיים, ואז הוא צריך כבר להתחיל לחשוב במונחים של חודשים.

דמיינו מה קורה לרווק כשאוגוסט עומד להסתיים ועדיין אין לו וי בקובייה של החודש. מדובר  באוגוסט: קיץ, חופש, סמים, רוקנרול, אבל משהו שם חסר, והטבלה שלו לא משקרת, היא פשוט לגמרי מבאסת.

אותו רווק יעמול קשה מאוד בסוף אוגוסט כדי לסגור את הפינה הזאת, ואם לא יצליח אז בוודאי יפעיל מבערים (וקשרים, ופרוטקציות) כך שלפחות בתחילת ספטמבר יוכל לנשום לרווחה. אחרת, אתם יודעים, יגיעו החגים, ובחגים זה תמיד קצת יותר קשה, אם אתה לא בעניין של הבת של הבן-דוד מצד אמא, בין חד גדיא למי ימלל.

חמור מזה, אחרי חודשיים בלי, כל נער ונערה יודעים זאת, המכונה שלך כל כך חלודה, שאתה הופך להיות איטי, כושל, כבד פה וכבד לשון, שגם אם הבת הבתולה של השכנים תדפוק בדלת ותבקש מעט חלב להכנת מרק אתה לא תבין את הרמז. למעשה מדובר במדרון כה חלקלק שהסוף שלו אינו ידוע.

 "סליחה, יש לך אולי כוס חלב? אני פשוט עם סיר מרק על האש..."

וכאן מגיע הסילבסטר. תאריך גאוני שהוא צומת לא רק של 2 לילות, אלא גם 2 שנים, ובמקרה שלנו אפילו – שני עשורים.

כן, רווקים ורווקות, הבנתם את המסר – יש לכם הזדמנות אחת, חמישי הבא, לצאת החוצה, ולנסות לסמן וי ענק לא רק על דצמבר 09 וינואר 10, אלא על כל העשור הקודם והעשור הבא עלינו לטובה. עשרים שנות סקס מכוסות בצ'קבוקס אחד, בלילה אחד.

ואם זו לא סיבה למסיבה, אז תלכו עם נופר על האופציה השניה.

אני בטוח שהשידור החוזר של סקס אנד דה סיטי יהיה מצוין.

נופר נגד הסילבסטר