הנה הוא כמעט עוזב -

מכניס בגדים לתוך מזוודה

ואת הזכרונות מוריד מהקירות.

הנה ממש כמעט הוא עוזב,

השעון מהדהד בתוך השקט,

המזוודה השניה מתמלאת חפציו

והנה אלו שלה -

הוא עורם אותם,

מתבונן בהם,

מריח.

הוא נושם עמוק,

כמעט שכבר עוזב

אבל הזכרונות המציפים פוצעים את ידיו

את נפשו, את לבו.

איך יעזוב והיא עודנה פה.