כותרות TheMarker >
    ';

    רמיאב, סיפורים, שירים, חרוזים וגם דיווחים מצולמים.

    פרוזה, שירה וחריזה ודיווח. אשמח לתגובות.
    =============#==============
    מותר ורצוי להגיב גם לפוסטים ישנים :).
    =============#==============
    לרוב לא אשיב מתחת לתגובה
    אלא במסר אישי ועמכם התודה.

    0

    אחוזים בשיפוע - סיפור זיכרון - מאת רמיאב -

    28 תגובות   יום רביעי, 23/12/09, 23:02


     

    אחוזים בשיפוע  -   סיפור זיכרון   -   מאת רמיאב

     

    בעוונותיי הייתי גם מורה מוסמך וגם ארכיטקט. אהבתי את ההוראה והקדשתי לה הרבה שנים, בצד העבודה במקצוע.

     

    לימדתי אדריכלות בתיכון יוקרתי למדי באחת מערי השרון. כשנתיים לפני פרישתי המוקדמת הגיע מחזור תלמידים חדש למגמת האדריכלות.

     

    בכיתה י' ישבו כשלושים תלמידים חדשים, בוגרי חטיבת הביניים. באחת הפגישות הראשונות בינינו, בשיעור העוסק בתורת הבניה, הסברתי עקרונות לסילוק מי הגשם מגגות שטוחים. סיפרתי שכל שטח הגג צריך להיות בשיפוע קל לכיוון המרזבים. שיפוע של בין אחד לשני אחוזים. לפני שפניתי לחישוב והדגמה על הלוח באמצעות הגיר, שאלתי:

     

    "מי יכול להזכיר לנו מה זה אחוז?"

     

    שתיקה מוחלטת, אף אצבע לא התרוממה.

     

    "נו באמת... מה מתכוונים במילה אחוז? אחוזים?... בודאי למדתם בשעורי החשבון בחטיבת הביניים... לא לימדו אותכם?"

     

    מבוכה כללית, התלמידים והתלמידות הסתכלו אחד בשני וגם בי, המורה השואל.

     

    "כשאתם שומעים שעלה המחיר ב-10 אחוז, שמפלגה זכתה ב-40 אחוז, שלוקחים משכנתא או הלוואה ב-8 אחוז... מה זה אחוז?" ניסיתי לעורר זיכרונות.

     

    שקט עם לחשושים של מבוכה.

     

    "אף אחד בכיתה הזאת לא שמע על אחוזים?"

     

    בסוף הטור הימני התרוממה בהיסוס ידה של תלמידה מתולתלת בעלת עיניים מבריקות.

     

    "כן... את, תחילה תאמרי מה שמך?"

     

    "אני רחל."

     

    "כן רחל. אז מה את יודעת על אחוזים? מה זה אחוז?"

     

    " אחוז זה... ככה אני חושבת, לא בטוחה... זה משהו שקשור בגבינות... לא?"

     

    בצד היותי אחוז חלחלה שלא לצחוק, הייתי אחוז תימהון.

    אבל אמרתי:

    "נ כ ו ן ! "

    ואז נתתי שיעור בגבינות שמנות ובחשבון... לבוגרי חטיבת הביניים.

     

     

     

    כל הזכויות שמורות (C)

    *    *    *

     

    בשנות השבעים והשמונים נחשבה המגמה לאדריכלות לאחת היוקרתיות בין המקצועיות בתיכון. רבים מבוגריה המשיכו למקצועות השרטוט, הבניה ואף ללמודי הנדסאות או לטכניון. עם השנים ירדה הפופולאריות שלה ועימה גם רמת הלומדים בה.

    בשנות התשעים ירדה הרמה כל כך עד כי רוב התלמידים היו בינוניים למדי, שהופנו שלא מתוך בחירה למגמה, ובהמשך אפילו משרד החינוך חיסל אותה ביחד עם רוב המגמות המקצועיות.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (28)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/5/14 13:10:
      הסיפור נחמד והסאבטקסט בהחלט מעורר עצבות
        31/12/09 11:34:
      סיפור מוצלח אבל גם עצוב.
        26/12/09 17:02:

      Hello Ramiav

       

      Yes it is sad, but unfortunately it is common lack of basic knowledge all over the world.

      I found many such sad stories in USA which suppose to  be the MECCA of education

       

      Have a happy new and prosperous year

       

      Ron

      4X4PA.

        25/12/09 19:42:

      עצוב ומשעשע כאחד, רמי יקר, לפחות הגבינות היו טעימות?
        25/12/09 16:48:

      אני כמורה למטמטיקה  בחינוך האקדמי נתקל בדברים חמורים יותר ומביכים יותר  דווקא בקרב אלה האמורים לשמש מורים במקצוע זה , לא אזכיר את מבוכותיי מפאה הבושה.

      תודה 

        25/12/09 09:28:

      באמת עצוב בלתי החלטי
        25/12/09 06:26:


      זה אמנם עצוב אבל מצחיק מאד (-:

      *

        25/12/09 00:24:

      נראה שאלה שלא יודעים חישובי אחוזים

      הם אחוזים מעטים .

      אף כי לא ערכתי מבחנים

      רק מן המפורסמות שלימודי המתמטיקה .

      בעייתיים  .  

        24/12/09 23:57:

      כתיבתך כל כך מוצאת חן בעיניי.

      חוש הומור בריא לך.

      אוהבת לקרוא אותך וכן לראות את ציורייך.

      *

        24/12/09 21:51:

       

       תודה שהבאת

       אכן סיפור עם מוסר השכל

       

      כבר מזמן אניי יודעת שמורה טוב

      יודע להוביל את תלמידיו בכבוד

      מגיע אליהם בשפתם

       והוכחת כאן בנועם את הדבר

       

       

        24/12/09 21:20:


      רמי

      איך אתה מצליח לספר סיפור שהוא מצחיק ועצוב בו זמנית.

      מחייכת לעצמי ונדה בראשי...

      המצב ביש?

        24/12/09 19:23:

      להיות מורה ,יש הרבה ספורים,מצחיקים

      עצובים ואבסורדים, כמו זה שהבאת פה.

      אני יודעת, גם אני הייתי מורה...

        24/12/09 18:27:


      בבית הספר המקיף שלנו עדיין נחשבת האדריכלות מגמה יוקרתית. אומנם לא כמו המדעית, אבל אפילו...

      *

      !

        24/12/09 16:25:


      רמי, אני חושב שאתה מגזים...

       

      ילדיי לא גאונים, כלל וכלל לא ידעו ויודעים מהו אחוז כבר בתחילת חטיבת ביניים...

        24/12/09 16:02:


      רמי הב הב

      חמדמוד הסיפור -

      תודה וסופשבוע נפלא

        24/12/09 08:35:


      ידידי האסון שלנו עוד יגיע. זלזלו של שנים בכל מה שנחשב ומוערך הביא גם את משרד החינוך למחוק את הכלי המעולה של יצירת רבדי עובדים טובים במקצועות טכנולוגיים. לא פלא שהתוצאה היא החלפה ולא תיקון במוסך. מחירי עתק לכל פעולה טכנית. קלקולים חוזרים והעסקת כוחות עבודה זרים (לא זולים).

       

      אם לא ידעו אחוזים אז, צריך היה לתבוע את הנהלות בתי הספר תביעה אישית. אני יודע שגם היום נוער לא מכיר את המדינה וגבולותיה. לא את יישוביה גם לא מיקום הערים שלא לדבר על מיקומי הרים. זה לא מביך זה מעצבן באופן שלא ניתן לריסון.

       

      ועתה ידידי שלח בבקשה חישוב שיפוע לנקודת ניקוז על שטח גג של פרגולה צמודה לבית במידות 4.40 רוחב / 3.80 אורך

      ופרגולה במידות 6.80/5.80 שאינה צמודה לבית :) תודה 

        24/12/09 06:59:

      אתה צודק רמי

      אני למדתי במגמה הזו בבית ספר שנחשב יוקרתי מאוד אז בשנות השמונים

      ואף השלמתי שם את למודי ההנדסאים

      היום בני סגר מעגל ולומד במגמה אחת קצת יותר פופולרית מחשבים

      מבית ספר של 12 כיתות בכל שכבה הפך לבית ספר של 4 כיתות בכל שכבה

      מה קרה לנו?

      התכווצנו?

        24/12/09 05:16:


      באמת  עצוב  שכך ....

      אבל  גם  משעשע

      וחייכת  אותי..

      תודה  רמי חיוך

        24/12/09 03:56:

      אני עדיין לא מפסיקה לצחוק,

      וואוהו,

      איזה סיפור,

      וואללה,

      חהחהחהחהח

      לא יכולה עדיין להפסיק לצחוק.

      חהחהחהחהחה,

      חהחהחהחהחה,

      וואללה,

       הלוואי שבזמני היתה מגמת אדריכלות,

      הייתי מאושרת לבחור בה.

      עוד לא הבנתי,

      כמה כובעים אתה חובש?

      אדריכל, מורה,

       משורר,

      צלם,

      מה זה???

      אתה משהו מיוחד....

      שרה קונפורטי,

      www.sarakonforty.com

        24/12/09 01:24:


      אז זהו... שגם אני מבליעה צחקוק

      מתוך הכרה שמה שנכון פה זה דווקא.. צקצוק! :))

        24/12/09 00:18:

      סקר רחוב העלה שבני נוער ששואלים אותם מי היה בן גוריון, עונים לעיתים שכל הידוע להם שזה קשור בשדה תעופה ליד לוד. לעיתים אינם יודעים אפילו זאת.

      כך שלא הופתעתי מספורך הנחמד.


      *

      "חנוך לנער על פי דרכו" חחחחחחח

       

      יצאת צדיק! :-)

        23/12/09 23:40:
      * יפה אהבתי אחוזים זה גבינות וגם רייטינג בימינו:) סוף שבוע נפלא
        23/12/09 23:38:

      רמיאב .. 

       

      תודה על החיוך..

       

       אתה 100%

       

      חחחחחח..    ומאז גם ל- גבינה 9%  נוספו חברות על המדף..

        23/12/09 23:21:

      אני בוכקת וצוחה....

      אתה מקסים.

      איזה ראש טוב יש לך.

      אתה מצליח לחייך אותי ועל זה אני רוצה להודות לך.

      החיוך הזה מגיע בדיוק בזמן.

      תודה לך.

      *

       

        23/12/09 23:18:

      ואני אוחזת את בטני מרוב צחוק

      למרות שזה כה עצוב!

        23/12/09 23:17:

      רמי,

      אם זה לא היה עצוב, הרי זה מאוד משעשע,

      ועצוב שמגמות כאלה נסגרות,

      כמה טוב שבתיכון טועמים כמה מקצועות נוספים,

      אדריכלות מקצוע מעניין וחשוב

      גם אם לומדים מעט.

      למורים יש הרב סיפורים משעשעים - עצובים.

      דבי

       

      ארכיון

      פרופיל

      רמיאב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין