היום לא הבנתי את מה שאמרת, אולי התכוונת למשהו אחר? אמרת שאולי כדאי ש... ובכלל, שאני לא מתאים לך ולא בוגר.
אמרת והמשכת והוספת ואמרת, שפתייך זזו ללא הפסק. ואני נשכבתי על המיטה, זה הקשר שלנו, והוא מתפרק.
מעניין כמה זמן את חושבת על זה, איזה תכניות כבר יש לך בראש. מעניין איך תכננת להגיד לי את זה, לעומת איך שזה יצא לך בסוף.
פתאום נעמדת והתחלת לבכות, איך עכשיו אני אמור להגיב? אמרת שאי אפשר ונורא מסובך שקר לך ורע לך ונמאס כבר לריב.
ואז השתרר אותו שקט מעיק שלא מוביל לשום מקום בריא. התיישבת לידי, בטח חשת הקלה, ואני רק חשבתי את המחשבה ההיא....
מעניין כמה זמן את חושבת על זה, איזה תכניות כבר יש לך בראש. מעניין איך תכננת להגיד לי את זה, לעומת איך שזה יצא לך בסוף.
כל הזכויות שמורות לשרון בלודוברובסקי |
Dolce Vita
בתגובה על אז הוא עף
תגובות (31)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הלוואי והחיים היו פשוטים כל כך....אבל תודה על הדאגה (-:
למה להיפרד אם קר לך ......................תתקרבי קבלי חיבוק חם ואוליי זה יעזור
חמוד אתה, תודה.
לפני בערך חמש שנים, במשך שבוע כתבתי משהו כמו שישה או שבעה שירים וכולם הולחנו...
מאז לא כתבתי שירים יותר, אבל מידי פעם, אני חוזרת אליהם....
הלחן של השיר הזה מקסים ודי קצבי, כמו ש"רוח האדם" הבחין מעצמו, כך שנוצרת איזושהיא סתירה פנימית מרתקת בעיני, בין המילים למנגינה.
טקסט מעולה!!
יאללה - להלחנה. דרוש לחן ממש טוב, שיהלום את המילים.
בדיוק כך הבנתי את השיר.
ההיצמדות הזאת למחשבה אחת ודווקא בסיטואציות משמעותיות, אולי כהכחשה ואולי כיוון שהתקשורת המילולית מוגבלת אחרי הכל.
יחד עם זאת מוחש הלגלוג, שעושה את השיר כואב-ומשעשע בעת ובעונה אחת, במיוחד בשל החזרה של ה"פזמון החוזר".
הי מולי, מכירה את זה שדווקא בסיטואציות משמעותיות, כשצריך להפנים ויודעים שהמציאות הולכת להשתנות לתמיד, שמים לב לפרט כלשהוא ונצמדים רק אליו? נראה לי שזו היתה כוונתי כשכתבתי את השיר, או גם כוונתי..
תודה שבאת (-:
שיר שמתאים להלחנה,
אהבתי את קורטוב הציניות,
וההדגשה של מחשבה אחת
התקועה בראש.
"ואני רק חשבתי על זה"
פרדות הן תמיד בעייתיות.
נעים לארח אותך לילי..
למילים הכתובות יש תפקידים רבים, אצלי..גם לכרוך בסרט לפעמים, במידת הצורך.
אין לי ספק שאם הייתי כותבת את כאב הפרידה ומגישה אותו כרוך בסרט....הרבה דברים היו נראים אחרת בהרבה מקרים..הכאב המילולי לא נשמע אותו דבר..לא מרגיש אותו דבר....
לילי.
תודה בני יקר על המילים החמות (-:
והמשכיל בעת ההיא יידום...
לא עולה בראשי תגובה מושכלת,
רק אומר, הדברים, יש להם תכונה שהם
מסתדרים כששוקע האבק...או לא.
צריך שיהיו הכוחות המדביקים, חזקים מאלו המפרידים.
ואולי צריך הייתי להסתפק בשורה הראשונה...
ובלבד שאמרת את שעל ליבך.
בני
שקל..........תודה רבה, שמחה בתגובתך (-:
כן, יש את הפער הזה, שלא מדברים עליו הרבה, תמיד יש אותו...לפעמים לכאן ולפעמים לשם.
אחרי המילים שלך אוכל ללכת לישון שקטה (-:
ואז השתרר אותו שקט מעיק
שלא מוביל לשום מקום בריא.
התיישבת לידי, בטח חשת הקלה,
ואני רק חשבתי את המחשבה ההיא....
מעניין כמה זמן את חושבת על זה,
איזה תכניות כבר יש לך בראש.
מעניין איך תכננת להגיד לי את זה,
לעומת איך שזה יצא לך בסוף.
מקסים שרוני((:!!!
אהבתי את החזרה לבית האחרון...כמו פזמון..כמו מחשבה מהדהדת שלא מרפה...
והפער...בין איך שתיכננת להגיד את זה...לאיך שזה יצא בסוף...
הוא המקום שמי שננטש זקוק לו כדי לדעת איך הוא מרגיש...
חזק ביותר נשמתי...
שאפו.!
תודה, ונעים מאוד- שרון
*
אקטואליה במיטבה
תודה מיכל (-:
ממממ.... לא בטוח שאני סגורה על התגובה שלך,
אבל נעים להכיר, בכל מקרה.
אולי אם הוא לא היה, הכל היה שונה
אבל "בטוב וגם ברע" כמו נישואין (בלי אהבה)
זה ההרגל, זאת השגרה
זה השעון...
כל הזכויות שמורות לריטה
תודה תנא...זה נוגע
"לא יודע איך לומר לך
למה כלום לא מסתדר
ולגמרי לא ברור לי
אם זה שבר או משבר..."
תודה לך יקירה, דיוק זה חשוב..
תודה רבה...
(אכן מולחן)
מקסים ומצמית.
(נקרא מתאים להלחנה)
תודה גדעון, אכן שעאנז של שיר עליז על נושא כאוב, חבל שאתה לא שומע אותי שרה את זה.....
מסתבר שגם במקומות האלה אפשר להכניס קצב, והעצב- נשאר עצב.
Late, עלייך אני שומרת, שום צביטות בלב עכשיו (-:
אני לא בטוחה אם זאת מחמאה .......(-: אני מבינה שאותך- שכנעתי.
נעים שאתה כאן, בכל מקרה.
ככה.
איך שהוא המקצב והחריזה מהירים לי מדי
לייצג את התוכן -
יוצא כאילו שעטנז של שיר עליז - על נושא כאוב.
שרוניני, זה לא בגלל איכות הפרידה,
הכתיבה עליה תמיד משכנעת יותר.
עובדה.