בדיוני, יפיפה, מרגש עד דמעות, סוף טוב, זה סרט בשבילי! טוב, להתרגש בסרט זו לא חוכמה גדולה,

אני בוכה גם בסרטים מצויירים של וולט דיסני.

נשאבת לסרט, מזדהה, חווה אותו במלואו... נהנית, סובלת, מפחדת, מזל שהסוף טוב לרב.

אבל רגע, זה לא נשמע כמו תאור חווית צפיה בסרט בהכרח? ואצלכם?

ניקח לדוגמא את הסרטים שמראים לנו בחדשות, אנחנו מזדהים עם הפרטים לגמרי ואחר כך גם טורחים לחוות

את זה במלואו. למשל... שפעת החזירים. מי חווה את הסרט הזה במלואו? עם חום גבוה?

זה נשמע מוזר, אבל כאשר אנחנו מאמינים למשהו במלואו, ומזדהים איתו, הסיכוי שלנו להגיב

בהתאם גדל והולך (למשל- החלשות המערכת החיסונית בגין פחד מהידבקות, מה שמוביל ליכולת נמוכה יותר להלחם בנגיף חולף) . ואז...הסרט הרבה יותר חוויתי. לא?

בכל אופן, רצתי לראות את הסרט אווטר, שהרי אני מאסטר אווטר, ורציתי למצוא האם יש קשר.

הזמנתי (וקיבלתי) חניה במוצאי שבת באחד המקומות העמוסים במרכז. הכרטיסים ל3 מימדים אזלו, אבל שוגרתי

עם פופקורן לסרט שכבר החלה הקרנתו. המטרה היתה ברורה.

נשאבתי לסרט כדבעי, ברכתי על כי לא היו כרטיסים לראות אותו ב3 מימדים, בעבורי

זה היה מוחשי וקסום דיו, כל פעם שנפערה תהום (וזה קורה שם הרבה, עפים על דרקונים, לא רק

בכלי שיט אוויריים שונים), נדבקתי לכסא.

חוץ מהקצוות האמריקאים הברורים בהם הרשע = שטני, הטוב= טהור

התרבות המושחתת חסרת כל תקנה, והאפשרות היחידה לתיקון היא להחליף פלנטה....

במסגרת הבטוחה של הג'אנר, בה יש קצוות קיצוניים לטוב ולרע עם עטיפת בטחון כי הסוף יהיה טוב, אפשר לחוות בבטחה.

נהנתי והתרגשתי מהסרט.

לא יודעת מה איתכם, אבל כאשר מראים אפשרות לחיים בהרמוניה

עם הטבע, אחד עם השני, עם החיות והצמחים, בתקשורת ברורה ואמיתית-

אני מתרגשת.

במיוחד כיוון שכל זאת גדל והתעצם בחיי שלי הלכה למעשה.

אגב, גם בתודעה הפרטית של כל אחד יש קצוות לרע ולטוב, קצוות ברורים

עם פרשנות אישית שנגזרת מנוף ההתהוות הפרטית וגם מרעיונות קולקטיביים

שאומצו בהיסח דעת, מבחירה או בהטבעה.

הקצוות הללו אולי עוזרים לכל אחד אבל המון פעמים מגבילים את היכולת והמימוש

בצורה נבזית נסתרת.

מה הקשר בין הסרט למה שאני מלמדת. אולי אין

אבל אני כמובן מצאתי-

יש בהחלט כלי (אווטר) איתו אפשר לחקור בבטחה את התודעה

ולהגדיל את היכולת האישית, את ההרמוניה, את התקשורת, את האהבה,

לחוות אחרת, להרגיש, להיות נוכח, וזו רק ההתחלה!

:)

פעם הבאה, 3 מימדים, אני אוהבת לפחד בנוחות.

להתראות

ענבל

www.avatar9.co.il