0

3 תגובות   יום חמישי, 24/12/09, 01:30

בתמונה: חיוך של לקוח מרוצה מבית האבות

 

 

איך קמו לכבודי, אבל באוטובוס

זה קרה היום בבוקר.

תפסתי את האוטובוס היקר לי באדם -  בזמן. עליתי ברוב טקס והגשתי לנהג ברוב הדר את כרטיסייתי לניקוב - מן סקס של בוקר שכזה.

הוא יודע לנקב, הממזר. לא סתם הוא נהג אוטובוס.

התקדמתי לי במסדרון הנוסעים הצר, חלון הזדמנויות לא מנוצלות, תר אחר מקום ישיבה אך none. לא בטוח שהיה אילו הייתי מחפש במקום תר, יש דברים שכנראה לעולם לא נבין. אז ממשיכים הלאה. כל המקומות תפוסים. לא נורא. אני כבר אשב ב...

'אתה לא פולני אז תפסיק עם הקלישאות' - זה היה האני הפנימי שלי. השתקתי אותו בגסות.

האוטובוס הזדחל לאורך המסלול הרגיל שלו. שום דבר לא בישר על הבאות. שום סימן לארוע הטראומתי המתקרב...שום אות, שום סימן, לא כלום. זה פשוט קרה וזהו.

קלטתי אותה בזוית עיני. היא לבשה מדי צבא בהירים, דרגת רבטית על זרועה והיא קמה ברגע שהגעתי קרוב למושבה. חשבתי שהיא רוצה להתמתח או סתם התעייפה מלשבת ולא הבטתי לעברה. המוסיקה הרועשת טרטרה בי דרך האזניות הצמודות ולא שמעתי אותה מדברת אלי. או אז, נגעה בכתפי (החסונה) ברכות (מלטפת) וסימנה (לי, לי) לשבת במקומה (מה, מה).

'סליחה'? - היתממתי.

'אתה רוצה לשבת' חייכה אלי. זו לא היתה שאלה - זו היתה הוראה.

'אמממ....כן, תודה' התיישבתי.

ואז קלטתי....היא קמה כי...נו...איך זה הולך? מפני שיבה תקום? והדרת פני זקן? ופרצת ופרצת זקנה וקודמה? הגידו כן לזקן? תנו יד לגמד?

לי היא קמה?

כאילו...מילא ששיערי אינו שחור כמו הלילה, אצבעותי אינן מסוקסות כמו פטריק קים, בטני אינה משורגת אלא סתם עלי כואבת, ורק לפעמים, אני גם לא יכול להקיף אשה 365 מעלות...ונכון שאני כאן עוד מהאלף הקודם  - אבל לקום בשבילי באוטובוס?

הכקימתה?

התבוננתי בה. היתה שקועה בשיחת טלפון. בטוח התקשרה לסדר לי מקום. רציתי לאמר לה שאני לא מוכן עדיין לבית אבות...שבית אמהות מתאים לי יותר...אם כבר.

רציתי גם לשאול אותה...

נגיד שפיקאסו היה עומד שם במקומי. גם אליו הייתה קמה?

לא כי, לי ולו יש מן המשותף... שנינו אוהבים נשים, שנינו עקרבים, ציירים, דיי צנועים ויוצאי עדות ספרד. רק שהוא כילה זעמו בטלנובלות הספרדיות ע"י ציור הגרניקה ואני התיימנתי בציורי אירוטיקה ממוחשבים.

ואם נאמר ואן גוך היה עולה לאוטובוס? בטוח שהיתה נותנת לו, לשבת. בגלל האוזן המדממת. רחמנות של נשים.

את רמברנדט בכלל לא הייתה מזהה, בגלל הצל והאור החשוך.

אז מה פתאום אלי היא קמה?

לך תבין נשים.......

דרג את התוכן: